<#1#>

פרוטוקול בעניין המשיב 3

ב"כ המשיב 3:

המבקשת מגישה בקשה לעיון חוזר ולחילוט ערבויות, המשיב נעצר לפני כשבוע שלא בתחומי מדינת ישראל. נעצר ומאז יושב במעצר והכל באופן לא חוקי.

אין כל עילה למעצר ולהגשת הבקשה הזו ולכן אבקש מביהמ"ש להורות על שחרורו לאלתר. המשיב שוחרר על ידי כב' השופט אבו טהה בערבות עצמית וצד ג' והפקדה בסך 2500 ₪. התנהלו מספר הליכים בפני כב' השופט אמוראי וביהמ"ש יסתכל בפרוטוקול. ב"כ המבקשת כאשר המשיבים לא היו מבקש לזמן את המשיבים באמצעות הערב וביהמ"ש מבטל את ההליכים. זה אומר שהוא לא הוזמן כדין לדיון ואם הוא לא הוזמן כדין הוא לא אשם בכלום, הוא לא הפר את ההוראה החוקית שניתנה בעניינו ולכן לבוא היום ולהשאיר אותו במעצר של שבוע זה לא צודק. מה שהיו צריכים לעשות זה קודם כל לבקש מכב' השופט אמוראי לקבוע דיון ולקבל את ההזמנה ולזמן אותו. אם המשטרה יכולה להביא אותו משם אז המשטרה יכלה ליתן לו הזמנה כדין וליתן לו אישור כניסה לארץ ואם היו עושים זאת אז היו יכולים לטעון שהוא מנסה להתחמק. אין שום ראיה ולכן אבקש לשחררו.

אני ראיתי בתיק היום בבוקר כי ביום 2.2.2012 הובא עניינו של אדם אחר אחד מהחבורה וביהמ"ש הורה על שחרורו בהפקדה של 1000 ₪, אני אבקש שיזמנו אותו כדין.

ב"כ המבקשת:

אכן בזמנו הוגש כתב אישום כנגד המשיב יחד עם חמישה נוספים, כב' השופט בשנת 2010 למעשה שחרר את המשיב יחד אחרים תחת הפקדה של 2500 ₪, אני מפנה את ביהמ"ש לאותו פרוטוקול שלמעשה מצביע מיום 23.2.2012 שזה למעשה אותו המ"ת. המשיב נכח בדיון ואני מפנה לסעיף 17 בהחלטה בעמ' 3 ששם למעשה ניתנה הוראה של ביהמ"ש שהמשיב צריך להתייצב במשרדי המת"ק בחברון עד לקבלת האישור למועד הדיון שקבוע לו במרץ בפני כב' השופט אמוראי בליווי הערבים. מאז התקיימו כמה וכמה דיונים, הדיון הראשון התקיים ביום 15.4.2010 ומי שנכח באותו הדיון זה חברי ועו"ד אריאתה כאשר כבר בפרוטוקול ב"כ הנאשמים קרי חברי ועו"ד אריאתה מציינים כי הם לא הצליחו ליצור קשר טלפוני עם הערב כדי למסור את ההזמנות. ב"כ המשיב ציין כי שלחו פקס לערב אך מי שמטפל בעניין אומר כי לא ניתן להם להכנס עקב חוסר באישורים, כב' השופט אמוראי דוחה את הדיון ליום 14.7.2010 ומורה למזכירות להנפיק את ההזמנות ולהעביר לאותו הערב אשר מתבקש מתוקף תפקידו כערב למסור את ההזמנות למשיב בהתאמה. לאחר מכן בדיון שהתקיים ביום ו17.3.2012 ב"כ הנאשמים מצהיר למעשה כי "אנו נדאג להעביר את ההזמנות למשיב" ציינו כי נוכח סגר שהוטל על השטחים לא יכלו להכנס. כב' השופט דוחה את הדיון ליום 15.4.2010 והמזכירות מעבירה את ההזמנות לסניגורים. ביום 14.7.2012 ב"כ המשיב מצהיר לפרוטוקול "הנאשמים לא התייצבו אין לי קשר עם הנאשמים" וניתנת למעשה על ידי כב' השופט אמוראי הזדמנות נוספת לכך שהסנגורים יעבירו את ההזמנות לאותו המשיב ודוחה את הדיון ליום 24.10.2010. ביום 26.1.2011 כב' השופט אמוראי מתלה את ההליכים כנגד המשיב לאחר שב"כ המשיב מצהיר כי אין לו קשר עם המשיב והוא אפילו מבקש לשחרר אותו למעשה מן הייצוג של אותו המשיב.

ביום 12.11.2013 במחסום הקיוסק על ידי מזרח ירושלים המשיב נתפס יחד עם עוד מספר אנשים נבדק, נמצא כי הוא דרוש חקירה ונמצא כי הוא נעצר ולכן נטען כי המעצר לא חוקי, הוא היה בחקירה וטען כי הוא לא קיבל הזמנות וציפה כי המשטרה תשלח בפקס את ההזמנות. לגבי הטענה שאחר נגזר דינו ונגזרו עליו חודשיים מאסר על תנאי, כב' השופט אמוראי לקח בחשבון את העובדה שהוא מרצה מאסר בפועל ולכן נתן את אותו העונש של התנאי.

אנו מצהירים בפני ביהמ"ש שהעמדה שלנו בתיק זה הינו מאסר בפועל נוכח ביצוע העבירות של שהייה בלתי חוקית ונוכח שהנ"ל מתחמק מהליכי שפיטה ולא מתייצב לדיונים.

ב"כ המשיב:

חברי במיומנות רבה טוען טיעונים עד אין סוף ואני לא מבין את הרלוונטיות שלהם.

במקרה של המשיב, צריך הזמנה כדי לקבל אישור כניסה.

בטיעונים של חברי אין על מה לסמוך והם לא מגלים שום עילה כנגד הנאשם.

אם יש הוכחה שניתן לו אישור והוא התחמק אני רוצה לראותה.

דבר נוסף, מפנה להחלטת כבוד השופט נ. אבו טהה.

כאשר שוחרר טענו טענת אפליה כנגד המעסיק. אתר עבודה הוא לא בעלמא ואז לא האמינו לדין את הקבלן ולא נחקר.

כל התיק התחיל מאפליה קשה ורעה ולא העמידו לדין את מי שעבר את העבירה. אח"כ נתפס בשטחים.

חברי טוען שנתנו פרס לאותו נאשם שקיבל מאסר על תנאי כשעבר את העבירה בפני כבוד השופט ג. אמוראי ניתן לו מאסר על תנאי. כאן נאמר שלא צריך לתת מאסר על תנאי וצריך להחמיר איתו.

ב"כ המבקשת:

לאחר ששמענו את הערת בית המשפט אנו נבקש לעבור לתיק העיקרי ולהציג הסדר כולל. אנו מזכירים כי נסיבותיו של תיק זה לא יוכלו לשמש דוגמא לתיקים אחרים.

<#2#>

החלטה

המשך הדיון בבקשה מסתיים ויוצג במסגרת התיק העיקרי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ו' כסלו תשע"ג, 20/11/2012 במעמד הנוכחים.

ספיר א וגל מלול.