1. בקשת צד ג' לביטול פסק דין שניתן נגדם בהודעת צד ג'.

2. מהות ההליך

דרורי ואלסטר היו בעלים במשותף בחלקה, ונחתם ביניהם הסכם שיתוף.

דרורי בנו גדר המפרידה בין החלקות של השותפים.

בשלב מסוים, אלסטר מכרו את חלקם ללורן.

דרורי תבעו את אלסטר לתשלום מחצית מעלות הקמת הגדר. זאת, לטענתם, לפי הוראות הסכם השיתוף שהיה בין הצדדים.

אלסטר הגישו כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, בהם טענו טענות שונות, בין היתר, כי הגדר נבנתה במקום לא נכון וקיימת פלישה לחלקתם.

כמו כן, אלסטר הגישו הודעה לצד שלישי נגד לורן, בטענה כי בהתאם להסכם המכר שנערך בין אלסטר לבין לורן (להלן: הסכם המכר), התחייבו לורן לשלם את עלות הגדר.

3. פסק הדין:

לורן לא הגישו כתב הגנה.

בדיון שהתקיים ביום 10.1.12 הופיע מר לורן, ומפיו נרשם כך:

"אין בדעתי להגיש כתב הגנה נגד הודעת צד ג' ואני מצטרף לטענותיהם של הנתבעים נגד התביעה".

בעקבות דברים אלה, קבע כב' הרשם באותו יום, תחת כותרת "החלטה", כי ניתן פסק דין נגד צדדי ג', המחייב אותם לשאת בכל סכום בו יחויבו הנתבעים. כן קבע כי ההוצאות בגין הודעת צד ג' ייפסקו בתום ההליכך.

4. הרקע לבקשה:

ביום 16.10.12 התקיימה בתיק זה ישיבה מקדמית לפניי, לשם הכנת התיק להוכחות.

מר לורן התייצב לאותה ישיבה, ובמהלך הדיון אמר את הדברים הבאים:

"אני אמרתי שאני אצטרף לנתבעים. אני לא אמרתי שייפול עלי כל התיק... אני לא מסכים שאני צריך לשלם את החוב הזה"

עו"ד אלסטר (הנתבע) ציין באותו דיון כי צד ג' ביקש ממנו לייצגו, והוא סירב (מטעמים מובנים).

5. התרשמות בית המשפט באותו דיון הייתה, שיכול שצד ג' לא הבין, כי גם אם הוא מצטרף לטענות של הנתבעים נגד התובעים, עדיין קיימת חזית שונה בינו לבין הנתבעים.

לפיכך, באותו שלב בית המשפט עצר את הדיון, ומאחר שהתובענה טרם נדונה לגופה, אפשר ללורן לפנות לייצוג משפטי, ולהגיש כל בקשה שימצאו לנכון.

6. לורן אכן פנו לייצוג משפטי, והונחה לפתח בית המשפט בקשתם לביטול פסק הדין שנתן כב' הרשם, וכן כתב הגנה המפרט את טענות ההגנה שלהם – גם בחזית שבינם לבין אלסטר.

בתמצית, טוענים לורן בכתב הגנתם כי אין כל בסיס לטענה לפיה בהסכם המכר התחייבו לשאת בעלות בניית הגדר.

לגופה של הבקשה, טענו לורן כי לא הבינו שמשמעות אי הגשת הגנה היא ויתור על טענות בחזית שבינם לבין אלסטר.

7. אלסטר התנגדו לבקשה.

אלסטר טענו כי פסק הדין בהודעה לצד שלישי ניתן לאחר שכב' הרשם הסביר לבן ציון את משמעות היעדר ההגנה.

עוד הפנו לכך שמדובר בפסק דין שניתן בנוכחותו של בן ציון ובהסכמתו, ועל הפסיקה הקובעת דרכים מסוימות ונטלים כבדים על מי שמבקש לבטל פסק דין שניתן בהסכמה.

דיון

8. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני מוצאת כי דין הבקשה להתקבל.

9. אכן, על פני הדברים עסקינן בפסק דין שניתן בנוכחות לורן, ואולם מצאתי כי קרוב ענייננו למצב בו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, ומכל מקום, נסיבותיו החריגות של תיק זה מצדיקות קבלת הבקשה ואלו הן:

א. התיק טרם נדון לגופו. במשמע: לא ייגרם לדרורי או לאלסטר כל נזק לגופו של עניין מקבלת הבקשה. זאת, בפרט כאשר המחלוקת בין אלסטר לבין לורן נסבה על שאלה מצומצמת, משפטית (ואולי עם רקע עובדתי מצומצם) והיא, האם הסכם המכר הטיל את החבות בגין הגדר על לורן. מחלוקת מצומצמת זו ניתן לברר, לגופו של עניין, ביום שנקבע להוכחות זה מכבר.

ב. לורן לא היה מיוצג, עד לאחר הישיבה שהתקיימה לפניי, ביום 16.10.12.

הדברים שנרשמו מפי לורן בישיבה המקדמית, תומכים היטב בטענתו, כי לא הבין שקיימת חזית שונה ונפרדת בינו לבין אלסטר, וכי בחזית זו עליו להתגונן באופן נפרד. אדרבא, באותה נשימה שבה לורן ציין כי לא יגיש כתב הגנה, הוא ציין כי הוא "מצטרף" לטענותיהם של הנתבעים.

לורן לא היו מיוצגים עת הופיעו בישיבה המקדמית, ותפיסתם בדברים אלו, כאשר הן התובעים והן הנתבעים מיוצגים, עלולה, לטעמי, לגרום עיוות דין חמור.

התרשמות זו אך מחוזקת נוכח הדברים שנאמרו בישיבה המקדמית לפניי. באותה ישיבה, כאשר הדיון לגופו של עניין התפתח, הבין בית המשפט כי לורן אינו מבין אל נכון את המשמעות של התנהלותו, ואו אז לורן הביע עמדתו בצורה מפורשת בפרוטוקול.

ג. ההלכה הפסוקה מעדיפה, על דרך הכלל, לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט.

הנזקים הכספיים שנגרמו לבעלי הדין האחרים כתוצאה מהתנהלותו של לורן ניתנים לתיקון בפסיקת הוצאות.

מאידך, הנזק שייגרם ללורן כתוצאה מכך שלא תינתן לו ההזדמנות לשטוח את טענותיו לפני בית המשפט גדול לאין ערוך מהנזקים שייגרמו לבעלי הדין האחרים כתוצאה מקבלת הבקשה. כפי שציינתי, התיק ממילא קבוע לשמיעת ראיותיהם של הצדדים, ובמסגרתו ניתן לשמוע ראיות גם במחלוקת המצומצמת שבין אלסטר לבין לורן, ולהכריע בה לגופו של עניין.

שורת הצדק מחייבת בנסיבות אלו את ביטולו של פסק הדין, לא כל שכן כאשר עסקינן במי שלא היה מיוצג, והיה מצוי בנחיתות לעומת בעלי הדין האחרים מבחינת הבנתו המשפטית.

ד. עוד אציין כי לטעמי לא חלות ההלכות המתייחסות לפסק דין שניתן על סמך הסכם פשרה, לענייננו. כאן, לא היה הסכם פשרה. כאן, מצאתי כי הייתה הסכמה למתן פסק דין מתוך אי הבנת המשמעות, כפי שהבהרתי. זאת ועוד, לא מצאתי בפרוטוקול הדיון אצל כב' הרשם בסיס לטענות אלסטר בתגובתם.

ודוק: צודקים אלסטר כי לצדדי ג' ניתנה הזדמנות, ועל דרך הכלל אין כלל הליך שבו בית המשפט או הרשם מסביר למי שבוצעה לו מסירה מה משמעות אי הגשת כתב הגנה. הסבר כזה ניתן בהזמנה לדין. העובדה שלצדדי ג' ניתנה הזדמנות, היא הנותנת, כי אכן יש מקום לחייבם בהוצאות, כפי שציינתי לעיל, ואולם בשקלול הדברים, עמדתי היא שעדיפה דרך זו על פני הדרך של אי בירור טענותיהם לגופן, בנסיבות שציינתי.

10. לאור האמור, אני מורה כדלקמן:

פסק הדין שניתן נגד הצדדים השלישיים (לורן) בישיבה המקדמית – מבוטל. כתב ההגנה שהוגש בצמוד לבקשה, יתקבל ככתב הגנתם בתיק.

הצדדים השלישיים יישאו בהוצאותיהם של אלסטר ללא כל קשר לתוצאות ההליך, בסך כולל של 2,000 ₪ ובהוצאות התובעים ללא כל קשר לתוצאות ההליך, בסך של 1,000 ₪.

הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית משלימים באופן סימולטני, בהתאם להחלטה שניתנה ביום 9.12.12, ובמועדים שנקבעו באותה החלטה.

רשמתי לפניי כי אין הסכמה לפסיקה על דרך הפשרה, ודיון ההוכחות הקבוע יתקיים במועדו, ובהתאם לסדר הזמנים שקבעתי ביום 9.12.12.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.