1. בפני בקשה ל"חישוב פסילה".
2. הנאשם נדון ביום 27.4.10, בהעדרו, על עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (וללא כיסוי ביטוחי. על הנאשם נגזרו, בין היתר, 12 חודשי פסילה.
3. הנאשם עד ליום הגשת בקשה זו לא הפקיד במזכירות בית המשפט את רישיונו שפקע ואף לא תצהיר בדבר אובדן הרישיון.
4. בבקשה זו מבקש הנאשם כי בית המשפט יקבע כי "תקופת הפסילה חלפה" זאת משום שרישיונו פקע שנים רבות קודם לכן ולא היה בידיו רישיון נהיגה להפקדה וכיום הוא מעוניין לחדש רישיונו.
5. המאשימה התנגדה לבקשה תוך שהפנתה להוראות החוק ולפסיקה הרלוונטית.

דיון

1. סעיף 42(ג) לפקודת התעבורה קובע כי בחישוב הפסילה לא תבוא במניין התקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות הרלבנטית.

תקנה 557 לתקנות התעבורה קובעת כי על בעל הרישיון להמציא את רישיונו לרשות גם אם רישיונו אינו בר תוקף באותה עת.

במידה והרשיון אבד (בין אם היה בתוקף אותה עת ובין אם פקע), תקנה 557 לתקנות התעבורה מחייבת להגיש תצהיר אובדן לבית המשפט, ומירוץ תקופת הפסילה מתחיל מיום שהומצאה ההצהרה לרשות הרלבנטית.

1. בתיק זה הנאשם לא המציא את רישיונו שפקע, וגם לא תצהיר אובדן, עד ליום הגשת בקשה זו, קרי עד ליום 5.7.21

בנסיבות אלו, המזכירות תנפיק אישור הפקדה מיום המצאת התצהיר, קרי מיום 5.7.21

1. צודקת ב"כ המאשימה בטיעוניה, כי בית המשפט העליון בבש"פ 9075/12 מוחמד ג'אבר נ' מדינת ישראל (14.4.14) קבע כי הסמכות לחישוב מניין ימי פסילת רישיון נהיגה ע"פ גזר דין נתונה לרשות הרישוי ונגד החלטתה ניתן להגיש עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

(הגם שבפסיקה קודמת של בית המשפט העליון נקבע כי בית המשפט שגזר את דינו של אדם מוסמך לדון בשאלת חישוב תקופת הפסילה וכי החלטתו בעניין זה תיחשב ל"החלטה אחרת" אף לאחר מתן גזר הדין. ראו: בג"צ 284/04 אללוף נ' מדינת ישראל ( 13.5.2004); ע"פ (עליון) 9142/04 אקריש נ' מדינת ישראל (24.10.2004); בש"פ 10360/07 יוסף אהרון נ' מדינת ישראל (15.1.2009).

1. סיכומו של דבר, משהמציא הנאשם תצהיר בדבר אובדן רישיונו, תנפיק מזכירות בית המשפט אישור הפקדה ממועד המצאת התצהיר.
2. חישוב מניין ימי הפסילה יעשה על ידי רשות הרישוי.

ניתנה היום, ז' אב תשפ"א, 16 יולי 2021, בהעדר הצדדים.