התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים, בעתירה לפיצוי בסכום של 95,461 ₪, בגין הפרת הסכם שכירות וגרימת היזק לרכוש. התובעת טוענת כי נגרמו לה נזקים ישירים ועקיפים בהקשר לדירה שהשכירה לנתבעים 1 ו- 2. הנתבע 3 משמש כערב להתחייבויות הנתבעים 1 ו- 2.

התביעה מורכבת מראשי נזק בדמות חובות שהותירו הנתבעים, הוצאות שהוציאה התובעת בגין פינוי חד-צדדי של הדירה, פיצוי מוסכם, ביצוע שינויים במושכר ונזקים על פי חוות דעת שמאי מומחה.

הצדדים הסמיכוני לפסוק במחלוקת שנתגלעה ביניהם בפשרה מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי משפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ללא טווחי סכומים או נימוקים.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם הלכאוריות ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש לחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סכום כולל של 23,000 ₪.

התייחסתי לתקופת השכירות; לחוות דעת השמאי שהציגה התובעת; למהות הנזקים ולהיות חלקם בגדר בלאי סביר; להתחייבויות שנטלו על עצמם הנתבעים; לרמה בה תחזקו את הדירה ולמראית פניה כפי שעולה מהתמונות שהוצגו; להימצא חלק מהדרישה לתשלום חשבונות בתקופה בה לא שהו הנתבעים בדירה; לעתירה לתשלום הפרשי דמי שכירות אל מול בקשתה הנחזית של התובעת לפינוי מוקדם של הנכס; ליכולתה הנחזית של התובעת להקטין את נזקיה הקשורים בהמשך שהייתה בישראל; לשיפוי הביטוחי החלקי שקיבלה; לטענות הנתבעים לעניין ראשי הנזק נשוא התביעה ובהן נשיאה בתשלום חשבונות הדירה והפנייה לעובדות ואדנים של היגיון; לאותות האמת והשקר שנגלו מהחקירות הנגדיות שהתנהלו ולעילה השטרית מכח שטר החוב שהוצג.

בנוסף, התייחסתי לרכיבי סבירות מתבקשים אשר לחלק מראשי הנזק הנתבעים ובכלל זה, ניקיון הדירה וחישוב הפיצוי המוסכם.

מכל אלו, ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, סכום כולל של 23,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת, הוצאות משפט בסכום כולל של 2,000 ₪, אף זאת בתוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור כדין.

לידיעת הצדדים.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ג, 27 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.