1. בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 30.9.04 (להלן: "התאונה").
2. לטענת התובע, במהלך ניקוי רכבו מסוג חיפושית (פולקסווגן) בכפר סאג'ור, הוא נפגע מחלק של דלת תא המטען הקדמית אשר עף לו לעין ימין ולאף; התובע הובהל ממקום התאונה לביה"ח גליל מערבי נהרייה, שם אושפז למשך 11 ימים; במהלך האשפוז עבר התובע ניתוח בהרדמה כללית לשחזור עצם האף. הנתבעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן-"מנורה") מכחישה את עצם התרחשות התאונה וטוענת כי האירוע המוכחש ארע, אם ארע, בנסיבות אחרות מאלה הנטענות בכתב התביעה; לחלופין, נסיבות התאונה הנטענות, גם אם יוכחו, אינן מהוות "תאונת דרכים" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 (להלן:"חוק הפלת"ד") מאחר וניקוי רכב אינו נחשב ל"שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"; מנורה מכחישה את נזקיו הנטענים של התובע וטוענת כי אין כל קשר עובדתי ו/או רפואי בינם לבין האירוע הנטען (המוכחש כשלעצמו), מה גם והפגיעה הנטענת הינה קלה ביותר שלא הותירה או תותיר בתובע כל נזק, נכות או מגבלה.
3. התובע טען לנזק גוף ממשי ולכן הוריתי על פיצול הדיון כך שתחילה תידון ותוכרע שאלת החבות על פי החוק.
4. בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובע העידו שלושה עדים: הוא עצמו, ושני בני דודיו: גאנם סאלח (להלן:"סאלח"), וגאנם סאמי (להלן:"סאמי"). מטעם מנורה לא הובאו עדים. הוגשו סיכומים בכתב, בשאלת החבות בלבד, והתיק הובא בפני לצורך הכרעה בשאלה זו.
5. שתיים הן השאלות העומדות להכרעה:
   1. באילו נסיבות נפגע התובע? שאלה זו הינה שאלה שבעובדה אשר תוכרע על סמך הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש.
   2. האם נסיבות התאונה, היה ותוכחנה ע"י התובע, עונות על הגדרת "תאונת דרכים", לפי חוק הפלת"ד? שאלה זו הינה שאלה שבחוק.
6. בסעיף 4 לכתב התביעה טען התובע באופן תמציתי כי "ביום 30.9.04 נפגע התובע בצורה קשה עת ניקה את הרכב שמספרו 270379 (להלן:"הרכב") בכפר סאג'ור וזאת מחלק של דלת תא המטען הקדמית אשר עף לו לעין ימין ולאף" (מסכת אירועים זו נקרא להלן:"התאונה"). בסעיף 3 לתצהיר עדותו הראשית של התובע הוא חזר על גרסתו הנ"ל והוסיף כי כתוצאה מהפגיעה איבד את הכרתו למספר שניות וחש כאבי תופת; מיד לאחר הפגיעה, סאלח וסאמי, אשר ביקרו באותה עת בבית הוריו, חשו לעזרתו ופינו אותו למוקד "חיאן" ומשם לבית החולים בנהרייה.
7. לתמיכה בגרסתו העיד התובע את סאלח וסאמי. כעולה מתצהיר עדותם הראשית, בעת שביקרו ביום התאונה, בבית הוריו של התובע, ראו את התובע מנקה את רכבו מסוג חיפושית, והתיישבו לידו בגינה, ואז התובע נפגע מחלק מהרכב שלו אשר התנתק ופגע לו בפנים. עוד הצהירו כי התובע נפל על הרצפה, ירד לו דם מהפנים וצרח מכאבים (סעיפים 3 ו- 4 לתצהיר עדותם הראשית).
8. התובע טוען כי השימוש ברכבו התבטא בכך שבמהלך ניקוי רכבו בחצר ביתו אירע אירוע של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו....." (אחת מהחלופות המפורטות תחת הגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי" שהנו יסוד מתוך ששה יסודות המרכיבים את ההגדרה הבסיסית בסעיף 1 לחוק הפלת"ד). על אף חשיבות נתון עובדתי זה, הייתה ונותרה גרסת התובע בעניין זה כפי שפורטה בכתב תביעתו ובתצהיר עדותו הראשית "עמומה". וגם לאחר שמיעת הראיות, לא הוברר דיו האם התובע נפגע בפניו מדלת תא המטען הממוקמת בחזית רכבו שהתרוממה או השתחררה בפתאומיות או שהוא נפגע מחלק מאותה דלת שהתנתק, מסיבות לא ברורות, במהלך ניקוי הרכב ופגע בפניו, ומיהות אותו "חלק".
9. התובע העיד במהלך חקירתו הנגדית כי עובר למועד התאונה היה בגיל 26, שירת בצבא קבע, והעברית שלו "מצוינת דבש" (עמוד 2 לפרוטוקול שורות 15-16). עוד נשאל התובע (עמוד 3 לפרוטוקול שורות 4-5):

"ש. לאחר התאונה, כל מי ששאל אותך איך נפצעת, אמרת לו שחלק מדלת תא מטען עף לך לעין.

ת. אמת".

.........

(עמוד 3 לפרוטוקול שורות 11-13):

"ש. גם בצבא סיפרת מה שסיפרת בתצהירך בסעיף 3 שחלק מדלת תא המטען הקדמית עף לך לעין?

ת. נכון.

......

(עמוד 3 לפרוטוקול שורות 20-22):

"ש. אני אומר לך שבתצהיר שהגשת לצבא, כבר לא היית מבולבל בכלל, ולא אמרת מילה אחת על תא מטען.

......

"ש. אני מקריא מתצהירך שנתת לצבא (מצטט). אין מילה אחת על תא מטען.

(עמוד 3 לפרוטוקול שורות 24-27):

ת. עוד פעם אני מסביר, תא מטען נחשב כדלת קדמית של האוטו.

ש. מה הכוונה תא מטען קדמי?

ת. זה רכב חיפושית. בחיפושית, תא המטען זה מקדימה, להבדיל מרכבים אחרים והמנוע מאחורה. דוח הפציעה מסומן נ/1".

עיון במסמך שכותרתו "דוח על פציעה", סומן כמוצג נ/1, שמולא ביום 4.10.04, כ- 5 ימים לאחר התאונה הנטענת, מלמד כי אין אזכור, בפסקה המתייחסת לנסיבות התאונה הנטענת לכך שהתובע נפגע במהלך ניקוי רכבו מדלת תא המטען הקדמית:

"אני מצהיר בזה כי נפצעתי בתאריך 30/9/04 בשעה 19:30. מקום הפציעה בכפר סאג'ור. נסיבות הפציעה כאשר התעסקתי עם האוטו קיבלתי מכה מדלת האוטו לכיוון העין".

(ההדגשות אינן במקור ג'.נ).

1. יצוין כי בחינת גרסת התובע כפי שמופיעה בנ/1 מלמדת כי אין אזכור כלל לגרסת התובע בכתב תביעתו לפיה הפציעה אירעה בעת שניקה את רכבו. אין גם כל אזכור לכך שפציעת התובע אירעה מדלת תא המטען של רכבו הממוקמת בחזית רכבו אלא "מדלת האוטו" (שבאופן תיאורטי יכולה להיות כל דלת ברכבו). עם זאת, עיון בנספח ב' לכתב התביעה טופס "סיכום מחלה" תומך בגרסת התובע שם צוין "לדבריו היום בזמן שעסק בניקוי המכונית נחבל מהדלת הקדמית בעין ימנית ואף", וזאת על אף שלא צוין שמדובר בדלת תא מטען.
2. לטעמי, גם אם נקבל את גרסת התובע, לפיה נפגע מדלת תא המטען הממוקמת בחזית רכבו בעת שניקה את הרכב כנכונה, עדיין עולה תמיהה מדוע התובע בחר לפרט את גרסתו לתאונה במסגרת הליך זה בכך שנפגע "מחלק של דלת תא המטען הקדמית" ולא "מדלת תא המטען הקדמית". מיותר לציין כי אין כל אזכור, והדבר גם לא נובע מנ/1 או מגרסת התובע בתצהיר עדותו הראשית של התובע כאילו חלק מדלת תא המטען הקדמית התנתק, מסיבות לא ברורות שהתובע בחר שלא לפרט או להעיד לגביהן, ופגע בפניו של התובע, ומהו אותו חלק "עלום".
3. לעומת זאת, גרסת עדי התובע הייתה שונה. עולה מתצהיר עדותם הראשית (סעיף 3) כי חלק מרכב התובע התנתק בעת התובע ניקה את רכבו ופגע בפניו של התובע, אם כי גם עדי התובע לא פירטו באיזה חלק מרכב התובע מדובר וכן נסיבות הינתקותו של אותו חלק. במהלך חקירתם הנגדית של עדי התביעה הבהירו כי הם יודעים להבדיל בין חלקי רכב, כגון דלת של רכב ותא מטען (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 14 -15 ו- 30- 31), מאידך גם במהלך חקירתו הנגדית של סאמי העיד הוא כי התובע "...נפגע מחלק של רכב. זה הכל", ללא שמצא להרחיב מעט לגבי מיהות אותו חלק ו/או לגבי נסיבות התנתקות של אותו חלק מרכב התובע. (עמוד 4 לפרוטוקול שורות 16-17).

1. מעבר לכך, אוסיף ואציין כי בחינת תצהירי עדות ראשית של סאמי וסאלח אשר עפ"י הנטען נכחו בעת התאונה הנטענת, בסמוך לתובע מלמדת כי אין כל אזכור לגרסת התובע לפיה איבד את הכרתו למספר שניות לאחר הפציעה מאותו חלק, אלא שעפ"י גרסתם כתוצאה מהפציעה "התובע נפל על הרצפה....והיה צורח מכאבים".
2. סיכומו של דבר, לאחר שמיעת הראיות ובחינתן לא שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי התובע נפגע מחלק מדלת תא המטען הממוקמת בחזית רכבו, אשר התנתק, בנסיבות לא ברורות, עף ופגע בפניו של התובע, ודי בכך כדי להביא לדחיית תביעתו.
3. חרף מסקנתי לעיל, ובבחינת מעבר לדרוש, אוסיף ואציין כי גם אם הייתי מקבל את גרסת התובע כאמור כנכונה, הרי האירוע הנטען אינו נופל תחת הגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק הפלת"ד, ואנמק בקצרה.
4. חוק הפלת"ד מגדיר את המונח "תאונת דרכים" כך: "תאונת דרכים"- מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". ב-רע"א 8061/95 יצחק עוזר נגד אררט חברה לביטוח בע"מ, פד"י נ(3) 532, נקבע כי הגדרת המונח "תאונת דרכים" בסעיף 1 לחוק הפלת"ד מורכבת מהגדרה בסיסית, שלוש חזקות מרבות וחזקה ממעטת אחת. מרכיבי ההגדרה הבסיסית הם : (1) מאורע (2) נגרם נזק גוף (3) עקב (4) שימוש (5) ברכב מנועי (6) למטרות תחבורה.
5. בעניינו, גם אם היינו מקבלים את גרסת התובע (ראו: סעיף 58 לסיכומיו) לפיה הוא נפגע בפניו במהלך ניקוי רכבו החונה מחלק של הרכב שהתנתק ופגע בפניו, (דבר שכאמור לא הוכח כדבעי) עדיין היסוד "למטרות תחבורה" לא מתקיים כאשר ההתנתקות באה במהלך פעולת ניקוי הרכב, כשהרכב חונה וכשמנועו דומם ובהעדר כל ראיה כי הניקוי קשור לשימוש שיבוא מייד לאחר מכן. ההלכה שהתגבשה בפסיקת בית המשפט לעניין קיומו של היסוד "למטרות תחבורה" מחייבת כי הפגיעה של אותו חלק נטען, שהתנתק במהלך פעולת הניקוי מרכבו החונה של התובע, אירע באחד השלבים אשר שימשו חוליה בשרשרת שסופה שימוש ברכב ושימוש זה נועד להגשים מטרה תחבורתית, דבר שלא הוכח בעניינו (ראו: ע"א 3024/94 7481/00 פטאפטה נגד סהר ואח', פ"ד נו(3) 707).
6. סיכום:

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה, הן בהעדר הוכחה של התשתית העובדתית הנטענת, והן מאחר והעובדות הנטענות כהווייתן אינן "תאונת דרכים" על פי החוק.

התובע ישלם הוצאות לנתבעת באמצעות ב"כ בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ לתשלום תוך 30 יום מהיום.

כן ישא התובע ביתרת אגרה בתיק כמתחייב מן התקנות.

ניתן היום, כ' סיון תשע"ג, 29 מאי 2013, בהעדר הצדדים.