בפני כב' השופט בכיר אלי ספיר

תובע

אברהם לקן

ע"י ב"כ עו"ד זמיר וייס

נגד

נתבעת

מגדל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אורלי בר-און

פסק דין

1. מדובר בתביעה של מבוטח כנגד חברת הבטוח שביטחה את דירתו, בגין נזק שנגרם כתוצאה ממכת ברק.

2. בהתאם לתביעה, ביום 18.2.07 בשעה 18:30, בזמן סערה, פגע ברק בלוח החשמל של התובע וכתוצאה מכך, פרצה שריפה בלוח החשמל ונפגעו מכשירי חשמל רבים שהיו מחוברים אותה עת לרשת החשמל.

3. התובע הודיע על האירוע לחברת הבטוח ששלחה למקום את השמאי עופר אשכנזי. השמאי שביקר במקום ביום 27.2.07, אישר בחוו"ד את האותנטיות של התביעה, הן לגבי השריפה בארון החשמל "סימני אש נמצאו בלוח החשמל הראשי של הבית... נזק נגרם לחוטים ופס צבירה" והן לגבי הפגיעה במוצרי החשמל "הוצגו בפנינו מספר רב של מכשירי חשמל שניזוקו".

4. השמאי הנחה את התובע/המבוטח להעביר המכשירים שנפגעו לטכנאים וכן להזמין טכנאים לביתו כדי שיבדקו אותם.

5. התובע פעל על פי הנחיה והשמאי אשר קיבל הצעות המחיר וחשבוניות התיקון, קבע בחוו"ד מיום 15.4.07, כי: "מקור הנזקים הינו השריפה בלוח החשמל, דבר שגרם לקצרים ולעליית מתח בתוך הציוד".

6. השמאי אישר פיצוי בסכום של 13,440 ₪ בערכי כינון ו-10,488 ₪ בערכי שיפוי בקובעו, כי סכומי התיקון לגבי המכשירים שתוקנו וסכומי הערכות המחיר לאלה שטרם תוקנו – בכל 15 מכשירי החשמל נמצאו תואמים ושייכים לאירוע הנדון.

7. השמאי סיכם חוו"ד במילים אלה: "1. המדובר בנזק שריפה בלוח חשמל שגרם לנזקים במכשירי חשמל בבית. 2. הערכתנו כמפורט".

8. הנתבעת לא שילמה לתובע פיצוי לנזק בהתאם לקביעה של השמאי מטעמה ולא שלחה לתובע מכתב דחייה מסודר ומפורט בסמוך לאירוע. אולם, ממכתב ששלחה איריס זבולון חתמת הנתבעת באותה עת לסוכנת הבטוח של התובע מיום 3.7.07, עולה, כי הנתבעת הכירה בחבותה על פי הפוליסה לנזק שנגרם לארון החשמל, אך כפרה בחבותה לגבי הנזק למכשירי החשמל בטענה שמדובר בנזק תוצאתי שאינו מכוסה בפוליסה.

וכך זה מופיע בתכתובת: "אינסה שלום קראתי את מכתבך בנושא התביעה שבנדון וביררתי גם את ההליך מול שמג"ד ברצוני לציין כי התביעה לא נדחית (בחלק שדחו) בשל העובדה שלא מדובר בברק אלא בשל העובדה שהנזק למכשירי החשמל הינו נזק תוצאתי".

9. במהלך חקירתה הנגדית של מסלקת התביעות, גב' אביבה כהן, עלה כי בתיקו של התובע נמצא מכתב דחייה שלא נרשם עליו שם נמען ואין אינדיקציה מדוע לא נשלח לתובע ובו מצוין, כי: "ביום האירוע ירדו גשמים קלים והתרחשו סופות רעמים וברקים בודדות. כתוצאה מהקצר החשמלי בלוח הראשי של הבית פרצה אש, והנזק הישיר שנגרם ללוח החשמל כתוצאה מהאש, הינו נזק בר כיסוי וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה. הנזקים הנוספים שנגרמו לצמודי המבנה ולמכשירים חשמליים נוספים הינם נזקים תוצאתיים, שלהם אין כיסוי ביטוחי. לאור האמור לא נוכל לאשר את תביעתכם".

10. באותו שלב לא הועלתה כל טענה המכחישה, כי מקור הנזק לארון החשמל הינו מכת ברק ו/או כל טענה השוללת שריפה בארון החשמל. להיפך, כפי שצוין לעיל, החתמת הודיעה לסוכנת הבטוח של התובע, כי אין כפירה בכך שמקור הנזק הינו מכת ברק וכל הטענות מתמקדות בטענה, כי הנזק למכשירי החשמל הינו נזק תוצאתי.

11. התובע פעל בהתאם למצג שהוצג לו על ידי הנתבעת, כי אין כפירה בכך שמקור הנזק הינו מכת ברק ובהתאם לכך נתן לתיקון את הציוד שהיה בר תיקון ורכש מכשירים חדשים במקום אלה שלא היה כדאי לתקנם.

12. רק בכתב ההגנה שהוגש ביום 12.5.00, הוכחש לראשונה על ידי הנתבעת, כי מקור הנזק הינו בפגיעת ברק, אך מדובר בהכחשה כללית.

13. עמדתה של הנתבעת ביחס למקור הנזק השתנתה שינוי מהותי רק עם הגשת התצהירים ב-22.4.12, כאשר הנתבעת הגישה את חוו"ד של מר סלוצקי, מומחה לחשמל ולשריפות. מר סלוצקי שלל האפשרות, כי מקור הנזק הינו מכת ברק ו/או כי הייתה שריפה בארון החשמל וקבע בחוו"ד, כי מקור הנזק הן לארון החשמל והן למכשירי החשמל, הינו כתוצאה מהתרופפות, שחרור, ניתוק נקודת האפס בפס האפסים שבלוח החשמל.

כעת, לאחר שהתובע פעל לפי המצג שהוצג לו, כי אין כפירה בכך שמקור הנזק הינו מכת ברק וכי מכשירי החשמל נפגעו כתוצאה מהשריפה שפרצה בארון החשמל ותיקן את ארון החשמל ואת המכשירים שנפגעו ובכך, שינה מצבו לרעה, באה הנתבעת ולראשונה טוענת, כי מקור הנזק אינו מכת ברק ו/או אש גלויה ויש לדחות התביעה, כיוון שהתובע לא הציג חוו"ד מומחה לפיה מקור הנזק הינו בפגיעת ברק.

14. אני קובע, כי חברת הבטוח/הנתבעת התנהלה בחוסר תום לב בכל הקשור לטיפול בתביעה זו. חברת הבטוח/הנתבעת קיבלה הודעה על מקרה הבטוח ושלחה את השמאי מטעמה לביתו של התובע. השמאי הנחה את התובע להעביר את הציוד לטכנאים וכן להזמין טכנאים לביתו על מנת שיבדקו הציוד ויתנו הצעות מחיר. בכך השמאי הציג בפני התובע מצג לפיו הוא הגורם המוסמך מטעם הנתבעים לבחון התביעה ולאמוד את הנזק.

15. השמאי לא העלה בפני התובע כל הסתייגות מהודעתו לפיה השריפה בארון החשמל פרצה ממכת ברק. להיפך, בכך שהנחה את התובע לקבל הצעות מחיר, הוא נתן לתובע להבין, כי תביעתו מהימנה ומה שנותר לברר סופית הינו עלות הנזק.

16. כפי שציינתי, מהמייל של החתמת שנשלח לסוכנת הבטוח של התובע עלה, כי אין כפירה בכך שמקור הנזק הינו מכת ברק.

17. ההתכתבות כשלעצמה מראה, כי גם הסוכנת של התובע שאמורה להתמצא בענייני בטוח וכיסוי בטוחי לא הבינה מדוע התביעה נדחית ואכן, הנתבעת הסתפקה בהסבר לאקוני באמצעות מייל ולא שלחה מכתב דחייה מסודר לתובע וגם עובדה זו מעידה על התנהלות שלא בתום לב.

18. רק בשנת 2012 ולאחר שהתובע פעל לפי הנחיית השמאי ותיקן ו/או החליף כל הציוד שניזוק, "נזכרה" הנתבעת לשכור שירותיו של מומחה חשמל ומומחה שריפות שיבחן את טענת התובע, כי הנזק נגרם ממכת ברק.

19. על פי חוק חוזה הבטוח, הנתבעת אמורה לברר את תביעת המבוטח לתגמולי בטוח בסמוך למועד בו הודיע לה המבוטח על האירוע הבטוחי. במסגרת בירור זה, בחרה הנתבעת לשלוח לביתו של התובע את השמאי וזאת למרות שידעה, כי מדובר בטענה של פגיעת ברק במכשירי חשמל. על סמך חוו"ד של אותו שמאי הגיעה הנתבעת למסקנה, כי הנזק ללוח החשמל מכוסה ואילו הנזק למכשירי החשמל אינו מכוסה, כיוון שמדובר בנזק תוצאתי. לא הועלתה באותו שלב כל הסתייגות מטעם חברת הבטוח לכך שמקור הנזק הינו פגיעת ברק.

20. אני דוחה ניסיונה של מסלקת התביעות אצל הנתבעת ל"גמד" את תפקידו של השמאי ולטעון, כי הוא נשלח לאמוד את הנזק בלבד ואין לו כל סמכות לקבוע לעניין הכיסוי הבטוחי. זה נכון שלשמאי אין סמכות לקבוע לעניין הכיסוי הבטוחי, אך עובדה זו נכונה לגבי כל מומחה וגם לגבי סלוצקי ולכן, טענה זו אינה רלבנטית. השמאי כמו כל מומחה יכול לקבוע ממצאים לגבי עניינים שבתחום מומחיותו. במקרה הנדון, הנתבעת יכלה לשלוח בזמן אמת מומחה חשמל ו/או מומחה לשריפות. כנראה שבגלל גובה התביעה הנמוך יחסית, החליטה חברת הבטוח להסתפק בשליחת השמאי. אותו שמאי נתן לתובע הנחיות והתובע פעל על פיהן ושינה מצבו לרעה, מבחינה זו, שהוא אינו יכול כעת לאחר תיקון מכשירי החשמל להמציא חוו"ד לגבי הגורם לנזק.

21. בהתאם להנחיות המפקח על הבטוח, חברת בטוח שדחתה תביעה של מבוטח לא תוכל להעלות במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה שאותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה, אלא במקרים חריגים כמו מקום בו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר המועד בו דחתה את התביעה או נימוקים שלא היה ביכולתה של חברת הבטוח לדעת עליהם במועד בו דחתה את התביעה. בהתאם לפסיקה, חברת בטוח יכולה לטעון טענות שלא נטענו לראשונה רק בנסיבות כאלה "שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח – התובע" ראה רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' חביב אסולין (פורסם בנבו).

22. שמאי הנתבעת קבע ב-2007 בסמוך לאירוע, כי "מדובר בנזק שריפה בלוח חשמל שגרם לנזקים במכשירי חשמל בבית". זו חוו"ד שקיבל התובע ופעל על פיה. בנסיבות אלה, הנתבעת/חברת הבטוח אינה יכולה בשלב מאוחר לשכור שירותיו של מומחה אחר, אותו יכלה לשכור מלכתחילה, שיתן חוו"ד המשנה מהותית את תשובתה הקודמת, דהיינו, כי הנזק לא נגרם כתוצאה משריפה בלוח. במקרה הנדון, התנהלותה של חברת הבטוח הינה בניגוד להנחיות של המפקח על הבטוח שאומצו על ידי הפסיקה. השופט רובינשטיין בפרשת אסולין מסביר, כי הנחיות אלה "משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחות; הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד.

23. במקרה הנדון, בסמוך לאירוע שמאי הנתבעת קבע, כי "מדובר בנזק שריפה בלוח חשמל שגרם לנזקים במכשירי חשמל בבית". רק ב-2012 לאחר הגשת התביעה, שוכרת חברת הבטוח את מר סלוצקי שמגיע למסקנה, כי לא הייתה מכת ברק, לא הייתה שריפה בארון החשמל ולא הייתה אש ומה שהיה זוהי התחממות שגרמה להתכת פלסטיק ולא הייתה אש גלויה ומקור הנזק הן לארון החשמל והן למכשירי החשמל מהתרופפות וניתוק נקודת האפס בארון החשמל.

24. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב בניגוד להנחיות המפקח על הבטוח וגם בניגוד לדיני ההשתק הכלליים, לפיהם חברת בטוח שהציגה בפני תובע מצג לפיו היא מקבלת את הטענה, כי מקור הנזק בארון החשמל מפגיעת ברק והתובע פעל על פי הנחייה זו ושינה מצבו לרעה, אינה יכולה להביא בשלב מאוחר חוו"ד הסותרת את המצג שהציגה. כפי שהסביר השופט רובינשטיין, הדבר גם נוגד את האינטרס הציבורי, כיוון שהתנהלות כזו גורמת להתדיינות מיותרת בבית משפט. לו חברת הבטוח הייתה טוענת את הטענות בזמן אמת, יכול היה המבוטח להחליט, האם הוא מביא חוו"ד סותרת ומגיש תביעה או שהוא מקבל את הדין של חברת הבטוח.

25. בנוסף, קיימים גם עקרונות תום הלב וחובת הגילוי של המבטח כלפי המבוטח, המונעים מחברת הבטוח לפעול כפי שפעלה במקרה זה (ראה ע"א 4819/92 אליהו חברה לבטוח בע"מ ואח' נ' ישר, פ"ד נ"ט(2) 749).

26. לסיכום, התובע העיד, כי מקור הנזק מפגיעת ברק. שמאי הנתבעת לא הביע כל הסתייגות מכך וקבע, כי נזק שריפה בלוח החשמל גרם לנזקים הן ללוח החשמל והן למכשירי חשמל בבית. מר חג'בי חשמלאי שבדק המכשירים מטעם התובע העיד, כי בכל המכשירים שהגיעו אליו "החלקים שנמצאים בקרבת 220 בכניסה, היו מפוצצים ומפויחים". מר חג'בי הסביר, כי יכולות להיות לכך מספר סיבות, אך הוא הגיע בסבירות גבוהה למסקנה, כי מדובר במכת ברק לאור העובדה "שזה עליית מתח מעל 1000 וולט וסביר שזה ברק". חברת הבטוח יכלה בסמוך לאירוע להביא חוו"ד דוגמת חוו"ד של סלוצקי ואז יתכן וכל התמונה הייתה משתנה. חברת הבטוח לא עשתה כן אלא לאחר הגשת התביעה ואני קובע, כי הנתבעת מנועה בשלב זה מלטעון כל טענה לגבי גורם הנזק לארון החשמל וללוח החשמל. נותר עתה לדון בשאלה, האם הנזק שנגרם למוצרי החשמל הינו נזק ישיר כטענת התובע או נזק תוצאתי כטענת הנתבעת.

נזק תוצאתי

1. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הבטוח מכסה נזק שנגרם למכשירי החשמל בביתו של התובע כתוצאה מברק או מאש ואין כיסוי לנזקים תוצאתיים.

2. במקרה הנדון, חברת הבטוח הכירה מיידית בנזק שנגרם ללוח החשמל וזאת לאחר שקיבלה את חוו"ד של השמאי מטעמה, כי אירעה בלוח החשמל שריפה שגרמה נזק ללוח. אכן, אין ספק, כי נזק שנגרם ללוח החשמל מאש מכוסה בפוליסה. אותו הדין חל גם לגבי מכת ברק.

3. לא הייתה מחלוקת, כי מכשירי החשמל בדירתו של התובע שהיו מחוברים לחשמל נפגעו כתוצאה מהפגיעה בלוח החשמל. למעשה, לא הייתה מחלוקת בין המומחים (כולל סולצקי), כי נזק למכשיר חשמלי המחובר לחשמל נוצר כתוצאה משינוי במתח החשמלי הזורם ברשת החשמל מלוח החשמל לאותו מוצר חשמלי המחובר אליו.

4. חברת הבטוח החליטה, כי הנזק ללוח הינו נזק ישיר ואילו הנזק למכשירי החשמל הינו נזק תוצאתי ולכן אין לגביהם כיסוי בפוליסה.

5. השאלה מהו נזק ישיר ומהו נזק תוצאתי הינה שאלה משפטית ותלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה (ראה ספרו של ולר חוק חוזה הבטוח תשמ"א-1981 כרך 2 עמ' 150 וספרו של ירון אליאס דיני בטוח כרך א' עמוד 245). לא הייתה מחלוקת, כי כתוצאה מכשל בלוח החשמל הדירתי חל שינוי פתאומי בזרם החשמל שעבר מהלוח למכשירי החשמל שהיו מחוברים אליו ונגרם נזק. האם הנזק למכשירים הינו נזק תוצאתי, זו שאלה משפטית. תפקידו של המומחה (כל מומחה) הינו לבחון סיבת הכשל ואת השתלשלות העניינים שגרמה לכשל ולנזק. על המשפטן ובמקרה זה על בית המשפט, ליתן תשובה משפטית לשאלה, האם הנזק הינו תוצאתי או נזק ישיר. מר סלוצקי הגיע למסקנה, כי אין מדובר בנזק ישיר, כיוון שלא הייתה פגיעה ישירה בכל מכשיר ומכשיר ולדעתו, גם אם ברק היה פוגע בלוח החשמל, אין מדובר בנזק ישיר, כי הברק במקרה כזה לא פגע פגיעה ישירה במכשיר החשמלי ובלשונו: "גם ברק אם יפגע לא פגיעה ישירה הנזק תוצאתי. כתוצאה מברק מערכת החשמל נפגעה ונוצר נזק". מר סלוצקי הסביר בבית משפט, כי מסקנתו מתמצאת ומתמקדת רק בנושא שהינו בתחום מומחיותו, דהיינו, תחום החשמל. הוא הסביר, כי "המילה לקוחה מלכסיקון הבטוחי שבמקרה נפלה אצלי. אני במילה הזו שכתבתי בעמוד 5 לחווה"ד בסעיף 15 זו מילה טכנית לחלוטין ואין לה שום קונטסט ושום השלכה בטוחית". לכן, הנתבעת טעתה בכך שטענה, כי המומחה עצמו קבע שהנזק הינו תוצאתי. לקביעת המומחה אין כל רלבנטיות לשאלה שעל בית המשפט לתת.

6. פסק הדין המנחה בשאלה מהו נזק תוצאתי, הינו פסק דינו של הנשיא שמגר ברע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו.

וכך מסביר הנשיא שמגר:

"המושג נזק תוצאתי consequential loss)) הוא מושג מושרש בדיני הבטוח.

ההבחנה היא בין נזק אשר נגרם במישרין לנכס המבוטח עצמו בתאונה לבין נזק נגזר או נגרר אשר נגרם כתוצאה סיבתית עקב הנזק שנגרם לנכס המבוטח בתאונה. במילים אחרות – המדובר בנזק אשר נגרם לנכס עצמו בעת התאונה מול נזק אשר נגרם בעקבות אותו נזק; משמע, בנזק תוצאתי הכוונה לחוליות המאוחרות יותר, שהן פועל יוצא בשרשרת הסיבתית של האירועים.

מספר דוגמאות יסברו את האוזן:

א. פונדק נשרף. בעל הפונדק אשר דאג לבטח את הנכס מפני סיכוני אש זכאי לשיפוי בגין הנזק שנגרם לנכס עצמו בשריפה. זהו נזק ישיר. הוא אינו זכאי לשיפוי בגין הפסד הרווחים עקב השבתת הפונדק לתקופה פלונית שהיא פועל יוצא מן השריפה (אובדן השכרת חדרי הפונדק, אובדן רווחי מכירות)...

ב. נאמנים של בעלי מטענים (מטען צמר) אשר ביטחו את המטענים בעבור הבעלים הנהנים אינם זכאים להפסד העמלה עקב אובדן המטענים...

ג. ביטוח מפני אובדן או נזק לכלי שיט כתוצאה מהתנגשות אינו מכסה אובדן רווח, הנובע מן הצורך בהשבתה זמנית של כלי השיט במספנה, לצורך תיקון.

לסיכום נקודה זו – כתוצאה מהתממשות הסיכון המבוטח עלול להיגרם נזק לנכס המבוטח... בשל הנזק הישיר עלולים להיגרם, נוסף לכך, שורה שלמה של נזקים עקיפים, תוצאתיים, שהם פועל יוצא מאירועה של התאונה, כגון השבתת הנכס העלולה להביא לאובדן הזדמנות עסקית. ההשבתה יכולה להיות כרוכה בהוצאות נוספות (כגון – ניעה באמצעי תחבורה חלופיים). הפגיעה בנכס עלולה לפגוע ברגשות בעל הנכס או לגרום לו עגמת נפש. הנזקים הנגזרים הללו אינם נהנים מכיסוי בטוחי באשר הם נזקים תוצאתיים, אלא אם קבעה הפוליסה אחרת".

באותו מקרה קבע בית משפט עליון כי הנזק שנגרם לרכב בתאונה כתוצאה מירידת ערך הינו נזק ישיר ולא נזק תוצאתי.

במקרה אחר עלה נהג עם רכבו על מכסה ביוב, אגן השמן נפגע אך הנהג המשיך בנסיעה, דבר שגרם להעדר אספקת שמן לתיבת ההילוכים ולהרס לתיבת ההילוכים. חברת הבטוח טענה, כי הנזק לאגן הינו נזק ישיר, אך הנזק לתיבת ההילוכים הינו נזק תוצאתי, שאינו מכוסה בפוליסה. בית המשפט לא קיבל הטענה וקבע, כי גם הנזק לתיבת ההילוכים הינו נזק ישיר (תק (ת"א) 7018/02 לוי מקסים נ' אישי ישיר אי.די.איי חברה לבטוח בע"מ ואח', השופטת בלהה טולקובסקי, פורסם בנבו).

7. במקרה הנדון, השאלה היחידה החשובה הינה, מהו הגורם לכשל בארון החשמל שהביא לעליית הזרם ברשת החשמל שפגע במכשירי החשמל. חברת הבטוח עצמה הגיעה למסקנה, כי הכשל נגרם מאש ולכן הכירה בנזק לארון החשמל. לכן, לא היה מקום מלכתחילה לדחות את התביעה לגבי מוצרי החשמל, כיוון שההבחנה שנעשתה בינם לבין הלוח החשמלי, היא אבסורדית, בלתי הגיונית ובלתי סבירה. מדובר בנזק לארון החשמל ולמכשירי החשמל שאירע בו זמנית (הזמן שנדרש לזרם חשמל לעבור מלוח החשמל למכשירים המחוברים אליו) ולכן מדובר בנזק ישיר.

8. אם למשל הפגיעה בלוח החשמל הייתה מביאה לכך שהאזעקה לא הייתה פועלת ולכן פורץ או גנב היו מנצלים את ההזדמנות ופורצים לביתו של התובע וגונבים ממנו רכוש, נזק כזה היה נזק תוצאתי. כך גם באם היו נגרמים נזקים למזון שהיה נשאר במקרר, לאור ניתוק המקרר מהחשמל. כך גם לו השעון המעורר שהיה מחובר לחשמל ולא היה מצלצל והתובע היה מפסיד טיסה. בכל הדוגמאות האלה, מדובר בנזק תוצאתי והייתי מבין את טענת הנתבעת. במקרה שלפנינו, המקרה אינו מצוי גם במקרה גבול. מדובר במקרה קיצוני שבו חברת הבטוח טוענת לנזק תוצאתי, כאשר גם היא לא יודעת להסביר מדוע היא סבורה כן. לכן, ניתן להבין את פניית סוכנת הבטוח של התובע שלא הבינה מדוע התביעה לא מסולקת וכן את התשובה הלאקונית שניתנה למבוטח לאחר האירוע. הנתבעת בעצמה לא ידעה לתת הסבר מדוע הנזק מוכר כבר כיסוי ללוח החשמל ואינו מוכר כבר כיסוי למכשירי החשמל. לאחר הגשת התביעה, בחרה הנתבעת לשכור את שירותיו של מומחה החשמל, כדי שימצא לה רטרואקטיבית נימוק לכך שהדחייה הייתה כדין. אינני מקבל גישה זו. במקרה הנדון, חברת הבטוח נעזרה במונח נזק תוצאתי כנימוק לחוסר רצונה לשלם במועד את הנזק שנגרם למבוטח.

9. לכן, אני סבור, שבמקרה הנדון יש לפסוק ריבית מיוחדת בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה הבטוח התשמ"א-1981 וזאת לגבי הסכום שהיה אמור להיות בלתי שנוי במחלוקת, דהיינו, הסכום אותו קבע שמאי הנתבעת בסמוך לאירוע, שהוא סכום הפיצוי בערכי שיפוי – סכום של 10,488 ₪.

הנזק

1. שמאי הנתבעת אישר לתובע את הנזק הנדרש לתיקון מכשירי החשמל בסכום של 10,488 ₪ בערכי שיפוי. על הנתבעת היה לשלם סכום זה מיד לאחר האירוע ולאחר שקיבלה את הערכת השמאי ואם לא עשתה כן, יש לחייבה בתשלום סכום זה בתוספת ריבית מיוחדת, בהתאם לסעיף 28א לחוק חוזה הבטוח תשמ"א-1981.

2. התובע העיד, כי לאחר בדיקה התברר לו, כי לא ניתן ו/או אין כדאיות בבצוע מרבית התיקונים ולכן רכש מכשירי חשמל חדשים במקום אלה שניזוקו.

3. מר חג'בי תמך בגרסה זו והעיד, כי "בדרך כלל כל התיקונים הם מעל 50% של ערך המכשירים ולי לא היה נראה שכדאי לתקן".

4. לכן, במקרה זה, הייתי נכון לפסוק לתובע מלוא הפיצוי עבור המכשירים שרכש, אך אני מקבל עמדת ב"כ הנתבעת, כי הפיצוי כפוף להצגת חשבוניות קנייה. אין מקום לפסוק פיצוי לפי חישוב ערך המוצרים ביום עריכת הסקר בדירה. פיצוי יכול להיות משולם או כנגד חוו"ד שמאי עדכנית ו/או כנגד הצגת חשבוניות.

5. התובע המציא קבלות בסכום של (8,598 ₪ + 8,511 ₪ + 1,500 ₪ + 1,500 ₪ + 4,000 ₪) ומסכום זה יש להפחית את הסכום של 3,862 ₪ שנכלל בסכום דלעיל של 10,488 ₪ וביחד מדובר בסכום של 20,427 ₪.

6. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום הנזק בסכום של 30,915 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום האירוע 18.2.07, בצרוף אגרת בית משפט כפי ששולמה.

7. בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע פי 3 מן הריבית הקבועה בהגדרת הפרשי הצמדה וריבית שבחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א-1961, שתחושב על סכום של 10,488 ₪ מיום מתן חוות דעתו של שמאי הנתבעת 15.4.07 ועד התשלום המלא בפועל.

8. בנוסף אני מחייב הנתבעת בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום של 15,000 ₪ + מע"מ.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.