אי

1. בפניי בקשת הנתבע לביטול פסק דין מיום 3.4.11,על פיו התקבלה תביעת התובעים כנגדו ,בהעדר התייצבותו לדיון.

לטענת הנתבע ,קיבל את פסק הדין רק ביום 27.4.14 באמצעות מערכת האכיפה והגביה. הנתבע טען כי אינו זוכר את הסיבה בגינה לא התייצב לדיון ואולם, הפנה לטענות הגנתו כמפורט בכתב ההגנה, הן לעניין העדר אחריותו והן לעניין הנזק הנתבע, אשר לגישתו מוגזם.

2. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי התנהלות הנתבע מצביעה על זלזול בביה"מ ובהם וכי הנתבע הוא האחראי להתרחשות התאונה וכי הנזקים שנתבעו על ידם נתמכו בחוות דעת שמאי.

הכרעה:

3. ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח' 395, אשר קבע כי:"פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק..

ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:

ראשית, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.

שנית, ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש". ראה בנוסף, לעניין זה :ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג (3), פ"ד 824; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 349.

בענייננו, אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן הנתבע לא הכחיש כי קיבל את הזימון לדיון ולא זכר את הסיבה בגינה לא התייצב.

5. יחד עם זאת, לבית המשפט גם שיקול דעת להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד,זאת גם אם אין חובה להורות כן. בעניין זה כבר נקבע, כי המבחן השני – סיכויי ההצלחה של הצד המבקש ביטול ההחלטה, הוא המבחן העיקרי, שכן על עצם האיחור ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.

כמו כן הלכה היא, כי לעניין סיכויי ההגנה, אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי אם יראה הגנה אפשרית וכי קיים סיכוי שפסק הדין לאחר שמיעתו ישונה ואפילו במקצת: "על המבקש להראות כי לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת, לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת, אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה בפסה"ד שביטולו מבוקש" (ע"א 5000/92, רע"א 4680/92 בן ציון נ. הנאמן על נכסי בן ציון, פד', מח' (1) 830).           

6. מאחר שמדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקים ומאחר שההלכה היא, כי הנזק תמיד שנוי במחלוקת והוא נקבע על יסוד הערכה בלבד, הרי שיש ליתן לנתבע, אפשרות להוכיח טענותיו, הן לעניין אחריותו והן לעניין הנזקים שנתבעו (הגם, הנתבע לא צירף חוות דעת שמאית סותרת לכתב הגנתו ולפיכך המשוכה העומדת בפניו לסתירת חוות דעת התובעים גבוהה היא וספק אם יצליח לסתור הנזקים הנטענים).

יחד עם זאת, כאמור, מחדל הנתבע אשר לא התייצב לדיון, גרם לתובעים הוצאות בגין התייצבותם לדיון והצורך בהתייחסות לבקשה זו .

כמו כן, הבקשה הוגשה רק כ 3 שנים לאחר מתן פסק הדין. אמנם בהתאם לאישור המסירה הקיים בתיק, פסק הדין אשר נשלח לתובע עוד ביום 4.4.11 חזר בציון "לא נדרש". אולם, גם בעניין זה אין לנתבע להלין אלא על עצמו שכן לא טרח לעדכן כתובת אחרת מזו שנרשמה בכתב הגנתו ואשר אליה נשלח פסק הדין והנתבע הוא שבחר לא לדרשו.

7.         לאור כל האמור, על מנת לא למנוע מהנתבע את יומו בביה"מ מחד ואולם על מנת שהתובעים יפוצו בגין הוצאותיהם מאידך ,אני קובעת כי פסק הדין יבוטל, אך זאת רק בכפוף לתשלום הוצאות התובעים בסך של 1,000 ש"ח, אשר ישולמו תוך 20 יום.            

ככל שהנתבע יפקיד את סכום ההוצאות ב בקופת בית המשפט, תוך 20 יום, הם יועברו על ידי בית המשפט לתובעים וייקבע מועד חדש לדיון.

לא יופקדו ההוצאות במועד כאמור, יוותר פסק הדין על כנו.          

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ד, 18 יוני 2014, בהעדר הצדדים.