מספר בקשה:2 | |||
בפני | כב' השופטת תמר אברהמי | ||
בעניין ובעניין | פלונית המבקשת פלוני החייב | ||
ובעניין | כונס הנכסים הרשמי הכנ"ר
| ||
החלטה |
1. לפני בקשה לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 ("הפקודה").
2. החייב נמצא בהליכי פשיטת רגל מאז ראשית שנת 2010. צו כינוס ניתן, לבקשתו, ביום 1.3.10 ונקצב בו תשלום חודשי של 200 ₪. החייב הוכרז כפושט רגל ביום 2.1.11.
3. עתירת המבקשת, בשמה ובשם שתי הבנות המשותפות הקטינות, לקציבת מזונות לפי סעיף 128 לפקודה, הוגשה ביום 11.1.12 (על יסוד מזונות זמניים שנפסקו בהליך בין הצדדים). הבקשה הועברה לתגובת החייב ולתגובת כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") לאחר מכן. החייב השיב ביום 5.2.12. הכנ"ר לא הגיש תגובתו.
4. ביני לביני, ביום 19.1.12 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 36726-07-10) אשר קבע מזונות בסך 1,250 ₪ לכל אחת משתי הקטינות (עד לגיל 18) (והוצאות מדור בסך 600 ₪ ומחצית הוצאות החינוך).
5. לפי החלטת כב' השופט ברנר מיום 3.5.12 נקבעה הבקשה לדיון לפי היומן וכן נקבע כי בתקופת הביניים, בשים לב להכנסתו הזעומה של החייב ולנוכח העובדה כי הוא משלם לנושיו האחרים 200 ₪ בלבד, תעמוד קציבת מזונות זמניים על 500 ₪ (כך שבסך הכל על החייב לשלם 700 ₪). ההחלטה הנוכחית ניתנת לאחר שהתקיים הדיון האמור וכן לאחר שהוגש, בעיכוב, עדכון מטעם הכנ"ר (ר' החלטות מיום 19.10.12, מיום 5.11.12, מיום 15.11.12, ומיום 22.11.12).
כללי
6. סעיף 128(א) לפקודה קובע:
"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."
לפי סעיף 128(ב) לפקודה, הקצבה לפי סעיף קטן (א) דינה כדין תשלום על פי פסק הדין.
7. כפי שציין בית המשפט העליון:
"מעת שניתן צו כינוס נכסים במסגרת הליכי פשיטת רגל מסורה הסמכות לדון בעניינו של החייב לבית המשפט של פשיטת רגל, לרבות בענייני הקצבת מזונות. סמכות זו מעוגנת בסעיף 128(א) לפקודה [ראו: שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 225 (מהדורה שלישית, 2010)...]. תכלית ההוראה נועדה לרכז בידי טריבונאל אחד את היכולת לפקח על ניהול נכסיו, הכנסותיו וחיוביו של החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל."
בע"מ 3897/11 פלוני נ' פלונית (23.5.11).
והובהר:
"סעיף 128 לא בא להסמיך את בית המשפט בפניו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לקבוע מזונות תחת בית המשפט למשפחה או בית הדין הדתי. רק כאשר קיים פסק מזונות שיצא תחת ידי הערכאה המוסמכת בנושא זה ניתן לפנות לבית המשפט של פשיטת הרגל על מנת שיקציב את המזונות. יש, כמובן, לזכור כי הקצבת המזונות חלה אך לגבי התקופה שמיום צו הכינוס ואילך. חוב מזונות לתקופה שעד ליום מתן צו הכינוס הינו בגדר חוב בר תביעה (סעיף 72(1) לפקודה) וזוכה הוא לדין קדימה (סעיף 78(3)(ד) לפקודה). אכן, הערכאה המוסמכת לדון בנושא המזונות תתחשב במצבו הכלכלי של החייב במזונות."
ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני (20.9.07), כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס.
ר' גם ע"א 357/79 המל"ל נ' הכנ"ר, פ"ד לה(1) 393 (1980).
כן ר' דברי כב' השופטת, כתוארה אז, אלשיך:
"סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא; הסעיף מהווה מעין פתרון זמני, המאפשר לבית המשפט לקצוב סכומים מהקופה באורח מיידי לטובת בן-משפחת החייב, במזונותיו הוא חב. זאת, כאשר יתרת ההגנה על נושא המזונות מושגת על-ידי מתן דין קדימה לחובות אלו, ועל-ידי ההוראה היחודית, המונעת את תחולת ההפטר על חוב המזונות, על כל המשתמע מכך".
פש"ר (ת"א) 1831/00 פלונית נ' פלוני (29.6.04) (ההדגשה במקור – ת.א.).
8. אשר לדרך בה שוקל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשות לפי סעיף 128 הובהר, כי האיזון בין הצרכים המתחרים נשקל בבית המשפט של פשיטת הרגל בצורה אחרת מהדרך בה הוא נשקל בבית המשפט שקבע את המזונות. על בית המשפט לפשיטת רגל "למצוא את נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים של הזכאי למזונות, של נושי החייב ושל החייב עצמו" (ע"א 8993/04 הנ"ל). במסגרת איזון זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסכום החובות של החייב, לסכום המזונות שעל החייב לשלם מידי חודש, לסכום שבקופת פשיטת הרגל ולהכנסותיו של החייב (רע"א 7210/09 פלוני נ' פלוני (3.1.10), כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס).
9. לאור אותו איזון, הסכום שנפסק על ידי בית המשפט לפשיטת רגל עלול להיות נמוך משמעותית מהסכום שנפסק על ידי הערכאה אשר קבעה את המזונות.
סכום המזונות שנקבע במסגרת בית המשפט לענייני משפחה "מהווה אך נקודת מוצא, ומתפקד כחיוב נוסף המוטל על החייב חדל-הפרעון (אשר מעצם מצבו אינו מסוגל, בדרך-כלל, לשלם את הסכום במלואו)... צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו), בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין" (פש"ר (ת"א) 1831/00 הנ"ל).
כפי שצויינה כב' סגנית הנשיאה אלשיך:
"אין ספק כי מכח מנגנון זה (שעצם מהותו איזון בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים), משתלמים תכופות סכומים הנופלים בהרבה מאלו שנקבעו בהסכמי גירושין, או אף בידי ערכאה כבית המשפט למשפחה, שמול עיניו עמד אך הסכסוך בין החייב לבין רעייתו לשעבר וילדיהם."
פש"ר (ת"א) 2206/05 בכשי נ' עו"ד חגי (4.10.06).
"אכן, סכום זה נמוך באופן משמעותי מסכום המזונות שנקבע על ידי בית המשפט למשפחה. ואולם, כאשר החייב במזונות נקלע להליכי פשיטת רגל ממילא עלולה להיגרם פגיעה לכל נושיו, כולל אלה הזכאים למזונות".
רע"א 7210/09 הנ"ל, כב' השופט, כתוארו אז, גרוניס.
מן הכלל אל הפרט
10. בבקשת החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל הוצהר כי הוא חסר מקצוע, כי מספר נושיו הוא 13 וכי חובותיו מגיעים לסך של 337,424 ₪. כן הצהיר החייב כי הוא מטופל במרפאה לבריאות הנפש וסובל מדיכאון. החייב גרוש בשנית ואב לששה ילדים משתי נשים.
11. לפי תסקיר הכנ"ר שהוגש לתיק בית המשפט ערב הכרזתו של החייב כפושט רגל, הסתבכותו הכלכלית של החייב נבעה מקשיי מחייה (היינו, אין היא נגועה בחוסר תום לב). הכנ"ר לא איתר נכסים על שמו של החייב. לפי עדכון הכנ"ר מיום 25.11.12 שהגיע לתיק היום, הוגשו בעניינו של החייב שמונה תביעות חוב בהיקף כולל של כ- 634,619 ₪.
12. החייב מתקיים מקצבה של המוסד לביטוח לאומי בגובה 1,535 ₪ לחודש וכן מקבל סיוע ממשרד השיכון לשכר דירה בגובה 580 ₪ לחודש. הוא מתגורר בדירת שני חדרים בראשל"צ בשכר דירה חודשי של 2,000 ₪. החייב טוען כי הוא עשה ועושה מאמצים למצוא עבודה נוספת אולם הדבר אינו עולה בידו. לטענת החייב, הוא השיג משרה כחצרן בבית ספר אך פוטר עקב אי זכיית החברה במכרז הנקיון, והחל לעבוד בחברת נקיון אחרת אך פוטר בשל שכירת שירותי עובד זר. החייב צירף אישורי העסקה ופיטורין של החברות. לפי אותם אישורים, הפסקת העבודה בחברה האחת (בה עבד כחצי שנה) אכן נבעה מאי זכייה במכרז. בחברה האחרת עבד החייב פחות מחודש וחצי וסיבות הפסקת העבודה אינן כתובות.
13. שירותי הרווחה של העיריה אישרו כי החייב מוכר ומטופל על ידם מאז 2006 על רקע בעיות פסיכו-סוציאליות, בעיות דיור ומצוקה כללית קשה ומתמשכת, וכי הוא נתמך רבות על ידי שירותי הרווחה, בעיקר סביב צרכיו החומריים. מהמסמכים עולה כי החייב מטופל תרופתית (בענין הדיכאון).
14. אשר לנתוני המבקשת, זו משתכרת סך של 6,500 ₪ לחודש מעבודתה בעירייה, מקבלת תשלומי ביטוח לאומי חודשיים (לפי הצהרתה – 300 ₪ אך לפי תדפיס הבנק שצורף לבקשתה – 421 ₪), והיא בעלת הכנסה מהשכרה של חלק מדירת המגורים בסכום הנאמד על ידה ב- 1,200 ₪ (ולשיטת החייב – 2,000 ₪, כשהוא מפנה לעדות המבקשת בבית המשפט למשפחה).
15. כפי שצוין לעיל, בית המשפט לעניני משפחה, לאחר שבדק את מצבם הכלכלי של הצדדים, פסק מזונות בסך 1,250 ₪ לכל אחת משתי הקטינות (עד לגיל 18), הוצאות מדור בסך 600 ₪ ומחצית הוצאות החינוך.
16. החייב מבקש כי לא יחול שינוי בסכומים שנקצבו בהחלטת 3.5.12 אשר אף בהם יש לו קושי רב לעמוד והוא מסתייע לצורך התשלום במשפחתו. המשפחה הפסיקה לסייע בחודש האחרון והדבר לא איפשר לו אפילו את התשלום האמור. לשיטת החייב, אם יקצב לו סכום כלשהוא מעבר לאשר נפסק עד כה, לא יעלה בידיו לשלמו, עובדה שתביא בסופו של דבר לביטול הליכי פשיטת הרגל בשל עוניו של החייב בלבד.
17. המבקשת מפנה לפסק הדין של בית המשפט לעניני משפחה ועותרת לקבלת המזונות שנקבעו בהם. כן טוענת המבקשת כי אין הצדקה לאי עבודתו של החייב ואי מימוש פוטנציאל ההשתכרות שלו. המבקשת ערה לכך שיש צורך להתגמש לאור הליכי פשיטת הרגל אולם מבקשת להזכיר את קיומן של שתי הקטינות וכן טוענת כי ננקטים לאחרונה הליכי הוצל"פ בעניינה של הדירה בה היא מתגוררת עם הקטינות בשל אי תשלום המשכנתא.
18. עמדת הכנ"ר הינה כי בשים לב לנתונים השונים, וחרף הקושי עימו מתמודד החייב, יש להשית עליו מזונות זמניים בסך 1,200 ₪ (בנוסף לתשלום החודשי לקופת הכינוס בסך 200 ₪).
19. לאחר שעיינתי בנתוני הצדדים ואף בטענותיהם ההדדיות בדבר סילוף הנתונים אשר הוצגו בפני בית המשפט לענייני משפחה, לאור מצבו הכללי הקשה של החייב אך גם הצורך כי ימצה את יכולת ההשתכרות שלו בגדר 4 שעות ליום (כפי שעשה בעבר), ובהינתן הדעת לאינטרסים של הגורמים הרלוונטיים האחרים העומדים מנגד כמבואר לעיל, אני מוצאת לקבל את עמדת הכנ"ר ולקצוב את המזונות על סך של 1,200 ₪ אשר ישולמו במישרין למבקשת בנוסף לתשלום של 200 ₪ שישולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים. יובהר כי (חרף התשלום הישיר למבקשת) אי עמידה בתשלום המזונות כמוה באי עמידה בתשלומים החודשיים במסגרת הליך פשיטת הרגל, על המשתמע מכך.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים, לרבות המבקשת.
ההחלטה ניתנת לפרסום בהשמטת שמות הצדדים.
ניתנה היום, יג' כסלו תשע"ג, 27 נובמבר 2012, בהעדר.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
11/03/2010 | צו כינוס הנכסים | חגי ברנר | לא זמין |
27/11/2012 | החלטה על בקשה של מבקש 1 כללית, לרבות הודעה בקשה להקצבת מזונות 27/11/12 | תמר אברהמי | צפייה |
02/03/2021 | החלטה על בקשה של משיב 2 דוח עדכון מטעם הנאמן | טל לוי-מיכאלי | צפייה |
22/03/2021 | החלטה על בקשה של משיב 2 בקשה לחתימה על פסיקתא להפטר | טל לוי-מיכאלי | צפייה |
22/03/2021 | החלטה על בקשה של משיב 2 בקשה לפסיקת שכר, הוצאות וחלוקת דיבידנד | טל לוי-מיכאלי | צפייה |
21/04/2021 | החלטה על בקשה של משיב 2 בקשה לפסיקת שכר, הוצאות וחלוקת דיבידנד | טל לוי-מיכאלי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | שרלי אפריאט | שירי עובדיה אלמגור |
משיב 1 | כונס נכסים רשמי תל אביב | |
משיב 2 | יניב אינסל (נאמן) | יניב אינסל |
מבקש 1 | רויטל עזרן |