בהצעתי, אנסה לשקף סיכויי וסיכוני הצדדים מבלי "להכריע" בשאלות השנויות במחלוקת שבסיסן נובע ממחלוקות עובדתיות המשליכות על המסקנות שיש להסיק.

נראה כי אין מחלוקת של ממש בין הצדדים באשר לעובדות המפורטות בס' 1-24 לפרק "עובדות המקרה בתמצית" בתחשיב התובעת, למעט בשתי שאלות מהותיות: הראשונה, האם ביום 9.8.05 התלוננה התובעת בפני הנתבעת 1 על דימום בעת מתן שתן, או על דימום בלבד, והשניה- האם התובעת קבלה מהנתבע 2 ביום 14.10.05 הפניה לבדיקות.

באשר לשאלה השניה:

לטענת הנתבעים, התובעת קבלה הפניה לביצוע הבדיקות שנרשמו ביום 14.10.05. להערכתי, אמורות להימצא הפניות לביצוע הבדיקות, שכן עסקינן בבדיקות שונות האמורות להתבצע ע"י גורמים שונים ועל כן הדעת נותנת כי היה על הנתבע 2, או מי מעובדי הנתבעת 3, להפיק הפניה ספציפית למכון מסוים, למעבדה וכיוצ"ב.

אין חולק כי לא בוצע רישום המעיד על מתן הסברים של הנתבע 2 לתובעת, על חיוניות ביצוע הבדיקות.

כן אין חולק כי בעת שהתובעת שבה לנתבע 2 ביום 14.12.05 וכן במועדים מאוחרים יותר, לא נשאלה באשר לביצוע הבדיקות וממצאיהן. (יש להניח כי לפחות חלק ממצאי הבדיקות היו אמורים להישלח ישירות לנתבע 2, אשר אמור היה לעקוב אחריהן).

עצם העובדה כי הנתבע 2 לא מצא לנכון להידרש ביום 14.12.05 לממצאי אותן בדיקות, כמו גם לאי ביצוען- מלמדת כי לא הקנה להן חשיבות. מדוע?

משכך, יש להניח כי גם לא העמיד את התובעת על חשיבותן ומכל מקום, לא רשם כי העמידה על חשיבות ביצוען.

מחוות דעתו של פרופ' קליין הנני למד כי דמם נרתיקי מופיע ב- 60% ממקרי סרטן הכליה והופעתו מחייבת לעורר חשד מיידי לגידול סרטני וביצוע אבחנה מבדלת ע"י בדיקת שתן ולאחריה בדיקת סונר ובדיקת CT. הנתבע 2 הפנה עוד ביום 14.10.05 לביצוע בדיקות סונר ושתן, אך לא לבדיקת CT.

נראה כי לו התובעת היתה מבצעת את הבדיקות להן הופנתה - ניתן היה לאבחן את הגידול.

נראה שאין מחלוקת באשר לשכיחות מקרי סרטן הכליה, מקום בו עסקינן בדם בשתן. ברם, השאלה העובדתית הראשונה השנויה במחלוקת הינה- מה דווחה התובעת לנתבע 2, ומתי עמד לעיונה הרישום שביצע.

נראה כי הרישום שבוצע ע"י הנתבעת 1 ביום 17.8.05 הינו רישום בחסר, שכן לא היה מקום להסתפק ברישום כי סיבת הפניה הינה "מחלה", שאינה מאפשרת לקבוע, עפ"י הרישום בלבד, האם האבחנה שנרשמה ע"י הנתבעת 1 נסמכת על דיווח עובדתי שקבלה מהתובעת, או על מידע שהובא בפניה, ככל שהובא, מהרישום שביצע הנתבע 2.

ככל שיקבע כי הרישום הינו רישום בחסר, (וסבורני כי קיימת סבירות גבוהה לכך), עובר לנתבעת 1 הנטל להוכיח כי האבחנה נרשמה על סמך מידע עובדתי שנמסר לה ע"י התובעת. ככל שנטל זה לא יורם- יש להידרש לשאלה האם עוד באותו מועד היה מקום להפנות את התובעת לביצוע הבדיקות הנדרשות, כולן או חלקן.

יכול ודווקא המחלוקת באשר לסיבת הפניה לנתבע 2 ביום 9.8.05 יכולה לסייע בידי הנתבעת 1. אין חולק כי הנתבע 2 רשם את סיבת התלונה- המחלוקת הינה בשאלה האם רשם כי התובעת התלוננה על דמם וסתי, או על דמם בשתן.

לכאורה, לא היתה לנתבע 2 סיבה לרשום סיבת פניה שונה מזו שנרשמה. מאחר ועסקינן בשני רופאים שונים שהגיעו לאותה אבחנה של דמם וסתי- עולה השאלה האם סביר כי שניהם שגו באבחנה על אף שהתובעת, לשיטתה, מסרה לנתבעים 1,2 בנפרד, כי עסקינן בדימום בשתן.

מנגד, עולה שאלה שברפואה אשר התשובה לה, (שאינה בידיעתי), יכול ותיתן מענה למחלוקת העובדתית.

בהנחה, כי אכן, בניגוד לטענת התובעת, הדמם היה דמם בנרתיק ולא בשתן- האם הגידול שאובחן בסופו של יום גורם לדמם בשתן ו/או בנרתיק?

ככל שהינו גורם לדמם בשני המקומות (האם מסעיף 18 לתחשיב התובעת ניתן ללמוד על כך?)- התשובה לשאלה אינה יכולה לסייע להכרעה.

מנגד, ככל שיוברר כי הדמם יכול להופיע בשתן בלבד, יש בכך כדי לסייע להכרעה.

הנני מניח כי הסבירות שבדרך מקרה יתרחש תחילה דמם בנרתיק, (שאינו קשור לגידול), ובו זמנית מתפתח גידול שאינו מדמם- הינה נמוכה.

לסיכום: עסקינן בשאלות של עובדה ונטלים שלא ניתן להכריע בהם, אלא לאחר שמיעת הראיות. יחד עם זאת, עולות שאלות נוספות בדבר הבדיקות שהיה על הנתבעים להפנות לביצוען, על מנת להגיע לאבחנה מבדלת וזאת עם ובלי קשר להכרעה בשאלה מה היתה תלונת התובעת.

באשר לטענותיהם הנוספות של הצדדים: ככל שהאבחון היה רשלני- יש להניח כי אכן נזקיה של התובעת היו קטנים יותר, שכן הסיכון לתמותה היה נמוך יותר, כמו גם היקף הכריתה הנדרש.

בענין זה יש להביא בחשבון את סוגית הנטלים, כמו גם נזק ראייתי. מנגד, יש להביא בחשבון כי הפיצוי אמור להגזר בהתאמה לשיעור אובדן סיכויי החלמה.

כן יש להביא בחשבון אפשרות לרשלנות תורמת של התובעת, ככל שיוברר כי קבלה הפניות לבדיקות ולא פנתה לבצען. (יחד עם זאת, יש להידרש לשאלות הנוספות בסוגיה זו, כפי שפורטו לעיל).

לאור כל האמור לעיל, הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך כולל של 350,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15%, מע"מ אגרה ושכ"ט המומחים.

ב"כ התובעת יודיע עמדתו בתוך 21 יום, והנתבעות בתוך 50 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעת לא תודיע במועד את עמדתה להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובע להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתה.

התובע/ת (להלן: "התובע") יגיש תצהירי עדויות ראשית בצירוף תיק מוצגים בתוך 120 יום מהיום.

הנתבע/ים/ות (להלן "הנתבעות") תגשנה תצהירי עדויות ראשיות מטעמם בצירוף תיק מוצגים בתוך 45 יום ממועד קבלת ראיות התובע.

תצהירי חוקרים יוגשו במעטפה סגורה ישירות ללשכתי בתוך המועד הנ"ל שאם לא כן לא תותר הגשתם, זאת גם באם הנתבעות תודענה "כמקובל" כי בכוונתן להגיש תצהירי חוקרים מבלי שהגישום במועד. על החוקר יהיה להתייצב לדיון עם כל דוחות החקירה וכל חומר הגלם שהיווה בסיס לדוחות שנערכו לבקשת הנתבעות גם אם הם לא נערכו ע"י אותו חוקר שערך התצהיר. היה ולדעת הנתבעת אין מקום כי החוקר יתייצב לחקירה ביחד עם כל דוחות החקירה, שכן, לעניות דעתה, אין מקום לגלות את כולם ו/או את כל תוכנם - תגיש הנתבעת בקשה בעניין זה לביהמ"ש בתוך המועד שנקבע להגשת הראיות. היה ותוגש בקשה כאמור, יצורפו לה, במעטפה סגורה, לעיון ביהמ"ש בלבד, אותם דוחות ו/או אמירות בדוחות, אשר לדעת הנתבעת אין מקום לחושפם.

ככל שבכוונת הנתבעת לזמן לעדות חוקר מטעמה, תשומת לב הצדדים לס' 18 ואילך לפסק דיני מיום 17.5.12 שניתן בת.א. 15824/09 הבה נ' הפניקס בו יושמה החלטתי בדבר הגשת דוחות חקירה לעיון התובע, מקום בו הנתבעת מבקשת לעשות שימוש בחלק מהדוחות.

צד המתנגד להגשת מסמך מכל סיבה שהיא לרבות הגשתו ללא חקירת עורכו יודיע על כך לצד שכנגד בתוך 10 ימים ממועד קבלת מסמכי הצד שכנגד שאם לא כן יראוהו כמסכים להגשת המסמך גם אם אינו מסכים לתוכנו.

הכוונה הינה הן למסמכים שצורפו לתצהירים והן למסמכים שצורפו לתיקי המוצגים.

היה והצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם באשר להתנגדויות יגיש הצד המתנגד בתוך 7 ימים נוספים את התנגדותו והעתקה יועבר ישירות ובמקביל באמצעות הפקסימיליה לצד שכנגד אשר יהא רשאי להשיב בתוך 7 ימים ממועד קבלת ההתנגדות.

לא תותר הגשת מסמכים שלא צורפו לתיק בית המשפט.

ככל שהצעתי לא תתקבל ע"י מי מהצדדים- יש לבדוק עם המומחים מועדים המתאימים לחקירותיהם לפני פגרת קיץ 2013. על כן, על הצדדים להגיש עד ליום 1.11.12 מועדים מתאימים לשמיעת הראיות (להערכתי, יש לשריין 3 ימים, לרבות לסיכומים בע"פ).

ל ק.מ. ליום 25.2.13 שעה 0840.

הפגרה תבוא במנין הימים.

ניתנה היום, ט' אלול תשע"ב, 27 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.