החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו.

כנגד הנאשם מר יובל הררי, הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של העבירות הבאות: נהיגה בדרך הגורמת נזק – אי ציות לתמרור ב' 37, אי מתן זכות קדימה וכן עבירה של נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) יחד עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה } נוסח חדש{ התשכ"א – 1961.

על פי הנטען נגדו בפרטי העבירה, בתאריך 2.10.09 סמוך לשעה 13:30 נהג הנאשם ברכב מסוג "פיג'ו" בכביש היציאה ממרכז החינוך לספורט בקיסריה עד אשר הגיע לצומת המשתלבת עם רח' רוטשילד. לפני הצומת מוצג תמרור "עצור" (ב'37) בכיוון נסיעת הנאשם. אותה עת נהגה הגב' חדווה פוגל ברכב פרטי שמספרו 5367457 ברח' רוטשילד, משאל ביחס לכיוון נסיעת הנאשם והיא החלה בחציית הצומת. לטענת המאשימה, הנאשם נהג בקלות אש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך והחל לחצות את הצומת מבלי שנתן זכות קדימה לרכב המעורב. לטענת המאשימה הוא פנה שמאלה וחסם את דרכה של הגב' פוגל וזו נאלצה לסטות ימינה ולפגוע בקיר אבן. כתוצאה מן התאונה, נחבלה הגב' פוגל הנהגת המעורבת וכלי רכבה ניזוק.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מטעם המאשימה העידה הגב' פוגל הדנה, נהגת הרכב אשר נפגע בתאונה, לדבריה, ביום התרחש התאונה, היא נהגה ברכבה מסוג "הונדה אקורד" סמוך אליה ישבה בתה. הן עשו דרכן למרכז הימי הממוקם בקיסריה. לדבריה, היא נסעה ישר כאשר לפתע יצא הנאשם מכביש צדדי מבלי שעצר את רכבו. לדבריה לא ניתן היה לראות את הנאשם מאחר והכביש במקום מתפתל כתוצאה מיציאתו של הנאשם לכביש, טוענת העדה, כי היא עפה לסלע ממולה. כריות האוויר המותקנות ברכב נפתחו ולרכב נגרם נזק טוטאלי.

עוד הניא סיפרה כי היא פונתה יחד עם בתה לביה"ח, אולם כעבור כמה שעות הן שוחררו. העדה ציינה כי הנאשם עצר ארכבו ניגש אליה ולבתה והוא אף המתין לבוא האמבולנס אשר פינה אותן לביה"ח. העדה ציינה עוד כי עובר לתאונה הכביש היה פתוח ולמעשה לא הייתה בו תנועה ערה.

בתשובה לשאלות הסניגור הבהירה העדה – הגב' פוגל, כי מאחר ולא הבחינה בנאשם עובר לתאונה היא הסיקה שלא עצר את רכבו. הגב' פוגל דחתה את טענת הסניגור אשר האשימה בנהיגה במהירות העולה על המותר, כמו כן היא דחתה את טענת הסניגור אשר טען כלפיה כי עיבדה את השליטה על רכבה לאחר שהבחינה בנאשם. עוד היא דחתה את טענות הסניגור אשר הטיח בה כי למעשה איבדה את השליטה ברכב עוד טרם ראתה את הנאשם.

מטעם המאשימה העיד גם הבוחן רס"ב והבי ג'יאד, המשמש כבוחן תאונות דרכים במשטרת חדרה, מן המסמכים אותם ערך ואשר הוגשו בהסכמה (ת/4, ת/5, ת/7 מזכר, דו"ח בוחן ותרשים) עולה, כי בעת אירוע התאונה מזג האוויר היה נאה והראות הייתה טובה, ל- 2 הנהגים היה שדה ראיה פתוח למרחק של 100 מ' לפחות.

מחקירתו הנגדית עולה כי הבוחן הגיע למקום התאונה כ- 10 דקות לאחר שדיווח על התרחשותה ולמעשה כשעה לאחר התאונה. הבוחן אישר כי לא מצא במקום סימני בלימה, לדברי הבוחן הוא הסיק כי הנאשם כלל הנראה לא כיבד את הוראות התמרור עצור וגרם לרכבה של המתלוננת לסטות לעבר החומה.

הנאשם בחר למסור עדות תחת אזהרה, בעדותו בפני טען הנאשם כי הוא בעל רישיון נהיגה למעלה מ- 35 שנים. לדבריו ביום התאונה הוא נהג ברכבו הפרטי והסיע את בנו "למרכז הימי" בקיסריה. לדבריו הוא לא מיהר, לאחר מכן הוא המשיך בדרכו הוא עצר את רכבו סמוך למבנה בו שהה השומר וברכו לשלום. לאחר מכן המשיך בנסיעתו כברת דרך קצרה, עד הגיעו לתמרור "עצור". לטענתו עצר בצומת והביט הן לצד שמאל והן לצד ימין משהבחין כי הכביש פנוי החל לחצות את הצומת שפניו מועדות דרומה, לפתע הבחין הנאשם משמאלו במרחק של 350 מטרים במכונית אשר עוברת את העיקול, מאבדת שליטה עוברת לצד השני של הכביש ומתנגשת בקיר. לדבריו לאחר התאונה הוא עצר את רכבו וניסה לשוחח עם הנהגת. עוד טען הנאשם כי הנאשמת נהגה את רכבה במהירות של 100 קמ"ש, לו הייתה נוהגת במהירות של 50 קמ"ש, יכולה הייתה הנאשמת להאט.

עוד הדגיש כי בכיוון נסיעת הגב' פוגל לא נמצאו סימני בלימה כלל.

בחקירתו הנגדית טען הנאשם כי עובר לתאונה לא הייתה כלל תנועה בכביש. הנאשם הכחיש את הטענה ולפיה המתלוננת סטתה לכיוון הסלע משום שהבחינה בו יוצא בפתאומיות מן הצומת, הנאשם טען כי בהיותו באמצע הצומת התקדם באיטיות והוא הבחין ברכבה של המתלוננת נוסע בתנועות עקלתון עד אשר נחבט בקיר.

עם תום שמיעת הראיות ולאחר שבחנתי את עדויות המעורבים החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו.

המדובר בנאשם נהג ותיק, מהנדס במקצועו אשר התרשמתי כי הינו דובר אמת ולפיכך החלטתי להעדיף את גירסתו ולפיה לאחר שברך את השומר שעל פניו חלף, הוא עצר בתמרור עצור ומשפנה לחצות את הצומת התרחשה התאונה שעה שהמתלוננת איבדה את השליטה על רכבה והתנגשה בקיר.

לטענת הנאשם המתלוננת נהגה את רכבה במהירות ולפיכך איבדה את השליטה על רכבה. עוד אני קובע כי אני נותן אמון בגירסתו ולפיה שעה שחצה את הצומת, רכבה של המתלוננת היה לפחות במרחק של 350 מ' מן הצומת.

דומני שגירסתו של הנאשם מתחזקת משום שהבוחן לא מצא סימני בלימה שהותירה מכוניתה של המתלוננת בניגוד לטענתה בהודעתה במשטרה מיום 12.10.09.

התוצאה הסופית היא שהחלטתי להורות על זיכוי הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו.

המזכירות מתבקשת להעביר עותקים מהכרעת דין זו לידי המאשימה והסניגור עו"ד פינבלט

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג , 09 אוקטובר 2012, במעמד הצדדים