1. לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 27.4.10, ושהוגשה על ידי הנתבע 1 (להלן: "המבקש").
2. בקציר האומר יסופר, כי ביום 16.2.10, הגישה התובעת, היא המשיבה, כנגד המבקש וכנגד נתבע נוסף תביעה כספית בגדרה נטען, כי הנ"ל סיפקה שירותי מוסך לנתבעים, אשר התחייבו לשאת בעלויות, ואולם התמורה לא שולמה על ידם.
3. ביום 27.4.10 כאמור, ניתן פסק דין בהיעדר הגנה, כנגד הנתבעים.

לאחר שהרכב מושא התביעה נתפס, הגיש הנתבע 2 בקשה לביטול פסק דין. בית המשפט בהחלטתו מיום 30.12.10 הורה על עיכוב פסק הדין והליכי ההוצאה לפועל שנפתחו כפוף להפקדה כספית על ידי הנתבע 2.

יש לציין, כי ביום 8.3.11 ניתנה החלטת הבהרה, במסגרתה הובהר, כי ההחלטה בנוגע לעיכוב ביצוע פסק הדין ניתנה בעניין הנתבע 2, וכי פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 27.4.10 יוותר על כנו בכל הנוגע למבקש (הנתבע 1).

עוד יש לציין, כי לאחר שמיעת הצדדים, ניתן ביום 11.9.11 פסק דין בעניינו של הנתבע 2.

טענות המבקש;

1. לטענת המבקש, בזמנים הרלוונטיים הוא עבד כשכיר, כנהג מונית שהייתה בבעלות אשתו, הגב' אסתר אזולאי.

עוד טוען המבקש, כי הוא מעולם לא היה בעל עסק או עוסק מורשה. לטענתו, כששימש כנהג, הוא "הכניס את המונית לתיקון", ובעלת המונית, היא כאמור, אשתו, היא זו שלא שילמה את החוב בגין התיקון.

עוד טוען המבקש, כי לימים, אשתו הגיעה להסדר חוב עם התובעת, ותיק ההוצאה לפועל שנפתח, נסגר. לטענת המבקש, ב"כ התובעת, טען, כי הוא אינו מקבל את הסכום שסוכם בזמנו, ולפיכך, פתח תיק הוצאה לפועל על שם המבקש, שכן תיק ההוצאה לפועל כנגד אשתו, נסגר. לימים, טוען המבקש, כי תיק ההוצאה לפועל נסגר, אולם ההליך נותר פתוח.

המבקש עוד טוען טענות בנוגע לתשלום ששולם על ידי אביו למעקלים שנשלחו לביתו על ידי ב"כ התובעת. לטענת המבקש, אין לו כל קשר לחוב הנטען.

נוסף על כך טוען המבקש, כי הוא אינו בקו הבריאות, וכי ניסיונותיו להבין באיזה חוב מדובר, העלו חרס.

לבסוף טוען המבקש, כי ב"כ התובעת טוען, כי ככל שישולם לו שכר טרחתו, הוא יפעל לסגור את ההליך.

טענות המשיבה;

1. לטענת המשיבה, לא נפל כל פגם בהליך. התביעה נמסרה למבקש כדין וכך גם פסק הדין.
2. כמו כן טוענת המשיבה, כי המבקש לא מפרט את הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד או את היעדר התייצבותו. הבקשה הוגשה כ-12 שנים לאחר מתן פסק הדין.

נוסף על כך טוענת המשיבה, כי אין למבקש טענות הגנה וכי סיכויי הגנתו קלושים.

המבקש עצמו הכניס את הרכב מושא התביעה (המונית) למוסך; הוא חתם אישית על טופס הזמנת עבודה אשר צורף לכתב התביעה; חוות דעת השמאי וחשבון שכר טרחתו בגין הנזק, הוצאו על שם המבקש (וצורפו לתביעה); השיק מחברת הביטוח ניתן לפקודת המבקש; לאחר תיקון הרכב, מסרה המשיבה את השיק קבילה מחברת הביטוח לפקודת המבקש לאחרון והוא מסר לה שני שיקים של אשתו, אשר חשבונה היה מוגבל באותה עת. לאחר שההמחאות חזרו, פתחו המשיבה תיק בלשכת ההוצאה לפועל לשם גביית החוב. לטענת המשיבה, עד מועד הגשת התביעה, היא גבתה בתיק ההוצאה לפועל שנפתח בעניינה של אשתו של המבקש סך של 1,400 ₪ בלבד, זאת על אף שהמבקש קיבל לידיו את מלוא התמורה בגין תיקון הרכב מחברת הביטוח.

עוד טוענת המשיבה, כי יש לדחות את טענות המבקש לפיהן, בזמנים הרלוונטיים, הוא היה נהג שכיר ולא היה נשוי לגב' אסתר אזולאי. בעניין זה מציינת המשיבה, כי הנתבע 2 צירף מסמכים אשר הוכיחו, כי המבקש היה נשוי בזמנים אלה לגב' אסתר אזולאי.

לטענת המשיבה, המבקש נהג בחוסר תום לב שעה שידע כי חשבונה של אשתו מוגבל ומסר למשיבה המחאות על חשבון התמורה שניתנה לו.

עוד מציינת המשיבה, כי הסכומים שנגבו בתיק ההוצאה לפועל קוזזו מסכום התביעה.

לטענתה, תיק הוצאה לפועל כנגד המבקש נפתח ביום 10.8.10 והאזהרה נמסרה לו כדין. בתיק בוצעו הליכי גבייה שונים. כמו כן, לאחר שהמבקש שילם סך של 5,000 ש"ח בעניין תיק ההוצאה לפועל של אשתו, הוגשה על כך הודעה על ידי המשיבה ביום 28.4.11 ובוצעה הקטנה של קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת המשיבה, בניגוד לטענות המבקש, היא ביצעה הליך הוצאת מיטלטלין כדין.

מכל מקום טוענת המשיבה, כי בתיק ההוצאה לפועל הפתוח המתנהל בעניינו של המבקש קיימת יתרת חוב.

המשיבה מציינת, כי מנהלה, מר השמשוני אמנון, אשר העובדות בתיק היו ידועות לו מידיעה אישית, הלך לעולמו ביום 14.2.16.

בנסיבות אלה, עותרת המשיבה לדחיית הבקשה.

דיון והכרעה;

לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובאסמכתאות שצורפו, מוחלט לדחות הבקשה, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

7. ככלל, עקרון סופיות הדיון מחייב, שלא ניתן יהיה לבטל פסק דין שהפך חלוט, שהרי אם נאפשר לבעל דין לעורר מחדש מחלוקות בין הצדדים שהוכרעו זה מכבר, ברי, כי לא יהיה טעם של ממש בפניה לפתרון הסכסוך בבית המשפט מלכתחילה.

עם זאת, סופיות הדיון אינה חזות הכול. לעיתים, גם לאחר שנוהל ההליך, ופסק הדין הפך חלוט, גוברים בדיעבד, שיקולי צדק על הטעמים שביסוד עקרון סופיות הדיון.

במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית המשפט להידרש לבחינת שני תנאים מצטברים. הראשון - סיבת מחדלו של בעל הדין מלהתגונן. השני - סיכויי התביעה, או ההגנה של הצד החדל. ראו רע"א 4085/14 דוכנוב נ' אור עידו החזקות בע"מ, בפסקה 13 (במאגרים, 9.7.14).

בעת הפעלת שיקול הדעת יש להתחשב במידת הלגיטימיות של הסיבה בעטיה לא הוגש כתב ההגנה, כמו גם בסיכויי ההצלחה של ההגנה עצמה – כאשר רוב המשקל יינתן, ככלל, לשיקול סיכויי ההגנה (רע"א 7657/11 גריסרו נ' ברמן, בפסקאות 11-8 (במאגרים, 18.6.12); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, בפסקה 5 והאסמכתאות שם (במאגרים, 8.10.2015)).

רוצה לומר, בפסיקה נקבע, כי יש לייחס משקל משמעותי יותר לתנאי השני.

העילה לביטול מחובת הצדק מתקיימת כאשר בית המשפט מלכתחילה לא היה רשאי להחליט בהיעדרו של המבקש. מדובר במקרים בהם המבקש לא הוזמן כלל לדיון.

במקרה כזה, עצם הפגם בהעדר הזמנתו של המבקש לדיון, מהווה עילה לביטול פסק הדין ואין זה משנה אם ההחלטה לגופו של עניין הייתה צודקת אם לאו (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836, כמו כן ראה בספרו של הנשיא אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 282 וגם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א) 2411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (במאגרים, 12.6.03). במילים אחרות, פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, במידה והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה.

יוצא אפוא, כי השאלות הטעונות הכרעה הן, מהי סיבת המחדל, מדוע לא הוגש כתב הגנה במועד וכן האם כתבי בי-הדין ופסק הדין הומצאו למבקש כדין; וככל שהתשובה חיובית, האם קיימת הצדקה אחרת לביטול פסק הדין.

8. בענייננו, בכל הנוגע להמצאת כתבי בי-הדין, המבקש מאשר בבקשתו, כי קיבל את פניית המשיבה עוד מיום 1.3.12.

רוצה לומר, לא נטען, כי לא הייתה למבקש הידיעה אודות ההודעה (ההודעה לצד ג') שהוגשה על ידי המשיבה או לחלופין, אודות פסק הדין שניתן בעניינו. כל שנטען הוא, כי עקב טעות של המבקש, הא סבר שמספיקה הודעת המשיבה כי היא מתעתדת למוחקו מההליך (דבר המוכחש לחלוטין על ידי המשיבה).

לא זו אף זו, לטענת המבקש, לאחר שהוגשה הודעת המשיבה, הוא פנה לבא כוחו לצורך טיפול בעניינו, ואולם נאמר לו שוב, על ידי ב"כ המשיבה, כי בשל טיעוניו, שמו יימחק מההליך.

עוד טוען המבקש, כי בשל העובדה שיצא מגבולות המדינה בכמה הזדמנויות, לא ידע אודות הליכי הגבייה ננקטים נגדו.

בשים לב לעובדה שלמבקש הייתה הידיעה אודות ההודעה שהוגשה נגדו, אודות פסק הדין שניתן בעניינו, לרבות לאסמכתאות שצורפו על ידי המשיבה, כמו למשל, מכתב דרישתה של המשיבה למבקש לרבות עותק מפסק הדין שצורף לה מיום 3.5.18 וכן אישור מסירת האזהרה למבקש (החייב) ותצהיר המוסר, דומה, כי אין כל טעם לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

בעניין זה יש לציין, כי יש לדחות את טענת המבקש, לפיה, הוא יצא מחוץ לגבולות המדינה ולא היה מודע להליכי הגבייה שננקטו נגדו, שכן מעבר לאסמכתאות שצורפו, הדעת נותנת, כי ככל שלבעל דין יש את הידיעה כי ניתן נגדו פסק דין, ההנחה היא כי הוא מודע לכך, שהצד הזוכה יפעל לצורך מימוש פסק הדין.

המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לצורך ביטול פסק הדין, והטענה לפיה, סמך על הצהרות ב"כ המשיבה, דינן להידחות.

כאן המקום לציין, כי מדובר בתקופה שאינה סבירה, שכן המבקש הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין בחלוף כארבע שנים ממועד מתן פסק הדין. שיהוי זה הוא בלתי סביר לחלוטין בעיני, במיוחד לאור הטענות שהעלה המבקש כאילו כביכול המשיבה ציינה כי יש בדעתה למחוק אותו מכתבי הטענות, דבר המוכחש לחלוטין כאמור על ידי המשיבה.

9. אשר לסיכויי ההגנה- המבקש טוען כי המשאית נמכרה לתובע זמן קצר לפני התאונה השנייה. דהיינו, כי במועד קרות התאונה השנייה, המבקש לא היה הבעלים של המשאית.

יש לקבל בעניין זה את טענות המשיבה לפיהן, דין טענות המבקש להידחות.

עיון בזיכרון הדברים שצורף מעלה, כי הוא אינו חתום על ידי שני הצדדים; כי מדובר בהסכם מותנה, שכן תנאי להעברת הבעלות במשאית, הוא כי הקונה ישלם סך של 17,000 ₪ וכי בתום התשלום תועבר הבעלות לקונה; עוד מצוין, כי לאחר ארבעה תשלומים כאמור, הסכום יופחת לסך של 12,000 ₪.

לא הוכח, כי התשלומים בוצעו, או כי בוצעה העברת הבעלות לתובע.

לא זו אף זו, המבקש מאשר, כי הבעלות רשומה במשרד הרישוי, על החברה בבעלותו (י.ר. שילת הובלות בע"מ).

בנסיבות אלה, לא הוכח, כי סיכויי ההגנה גבוהים או כאלה המצדיקים ביטול פסק הדין.

מדובר בהגנה דלה וסתמית של המבקש כפי שהוצגה לפניי, ואין בכוחה להצדיק הידרשות מחודשת להליך כ-ארבע שנים לאחר מתן פסק הדין, ומעל חצי שנה מאז שנשלחה האזהרה מטעם ההוצאה לפועל.

לא למותר לציין, כי בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות החדשות), ניתנת לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין כאמור, "בתנאים שייראו לו", אם הוגשה בקשת ביטול מטעם בעל הדין "שנגדו ניתנה ההחלטה" בתוך 30 ימים למן היום שבו הומצאה לו (ראו, רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, (במאגרים, פסקה 7 (3.12.2019)); תקנה זו באה בנעלי תקנה 201 לתקנות הקודמות, אולם בעניינו, אין לשינוי זה השלכה מהותית.

10. בנסיבות אלה, מוחלט לדחות הבקשה.

לפנים משורת הדין בלבד ונוכח העובדה שפסק הדין ניתן כאמור בהעדר, אסתפק בתוצאה האמורה של דחיית הבקשה ולא אחייב בהוצאות משפט נוספות למרות שהיה מקום לעשות כן.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשפ"ב, 26 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.