1. עניינה של החלטה זו בשאלה, האם לתובע היה רישיון נהיגה מתאים ותקף נכון למועד אירוע התאונה נשוא התביעה, 19/12/08.

2. התובע, יליד 1944, נהג בעת הרלוונטית על טרקטור מס' רשום 835550 (להלן: "הטרקטור").

תוך כדי נהיגתו התנגש בטרקטור רכב מס' 3500307 (להלן: "הרכב"), שנסע אחרי הטרקטור והיה נהוג ע"י הנתבע מס' 2. כתוצאה מההתנגשות הטרקטור הידרדר במדרון והתהפך (להלן: "התאונה").

3. הנתבעת מס' 1 הינה חב' לביטוח בע"מ, אשר ביטחה בעת הרלוונטית את השימוש בטרקטור עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל - 1970 , ואילו הנתבעת 3, אף היא חב' לביטוח בע"מ, ביטחה בעת הרלוונטית את השימוש ברכב עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי.

4. התובע הגיש תביעתו תחילה כנגד הנתבעים 2 ו-3 בלבד, בעילה נזיקית, עפ"י פקודת הנזיקין, בהאמינו, כי בעת התאונה לא היה לו רישיון נהיגה מתאים לנהוג בטרקטור.

נוכח טענת הנתבעת 3, כי התובע היה מורשה לנהוג בטרקטור, וכי בשל כך חל עקרון ייחוד העילה, וכי על-כן תביעת התובע צריכה להיות מוגשת עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, תיקן התובע תביעתו וצירף את הנתבעת 1 בעילה עפ"י חוק הפלת"ד.

5. הדיון פוצל להכריע תחילה בשאלה אם התובע אכן היה מורשה לנהוג בטרקטור ביום התאונה, אם לאו, שאם התשובה חיובית, יהיו הנתבעים 2 ו-3 פטורים והתביעה נגדם תדחה, ואם התשובה שלילית, תהא הנתבעת 1 פטורה, והתביעה נגדה תידחה ותיוותר נגד הנתבעים 2 ו-3.

דיון והכרעה

6. אין חולק, כי התובע מחזיק ברישיון נהיגה תקף דרגה B מאז שנת 1975 (דרגה 02 בכינויה הקודם); והשאלה באם רישיון זה מתאים לנהוג בטרקטור.

הטרקטור מוגדר ברישיון לרכב, שהעתקו צורף לסיכומי התובע כ"טרקטור חקלאי".

סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] קובע לאמור: "לא ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר".

המחוקק נקט בלשון איסור. לפיכך, לאדם יש זכות לנהוג בכלי רכב רק אם הוא מחזיק ברשיון המתיר לו לנהוג באותו כלי רכב.

על פי (תיקון מס' 5)(מתאריך 1.4.64) תשכ"ד-1964 לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 (להלן: "תיקון מס' 5" ו "תקנות התעבורה"- בהתאמה), רשיון נהיגה הינו, כלהלן :

"177. רשיון נהיגה דרגה 1 הוא רשיון לנהוג בטרקטור גם אם צמוד אליו גרור וכן במכונית ניידת המשמשת לצרכי חקלאות.

178. (א) רשיון נהיגה דרגה 2 הוא רשיון לנהוג-

(1) ...

(2) ...

(3) ברכב כאמור בתקנה 177.

... ".

ביום 19.9.71, הוחלפה תקנה 177 ותוקנה תקנה 178 לתקנות התעבורה, באופן הבא:

"6. במקום תקנה 177 לתקנות העיקריות יבוא:

רישיון

"177. רישיון נהיגה דרגה 1 הוא רישיון לנהוג בטרקטור גם אם צמוד אליו גרור, במכונה ניידת וכן ברכב הרשום ברשיונו כמשא-נוע".

7. בתקנה 178(א) לתקנות העיקריות, במקום פסקה (3) יבוא:

"(3) ברכב כאמור בתקנה 177, למעט טרקטור" (ההדגשה שלי-ס.י.).

ללמדך, כי עד לערב התיקון הנ"ל מיום 19.09.71, מי שהחזיק ברישיון נהיגה דרגה B (דרגה 02 בכינויה הקודם), רשאי היה לנהוג גם בטרקטור.

מאחר והתובע הוציא רישיון נהיגה דרגה B, רק בשנת 1975, ולא היה ברשותו רישיון דרגה 1 (דרגה ט' בכינויה הקודם), הרי שנכון ליום התאונה לא היה מורשה לנהוג בטרקטור.

7. לאור המקובץ, ומכוח סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד, הרי שהתובע אינו זכאי לפיצוי מאת הנתבעת 1, כמי שביטחה את הטרקטור בעת הרלוונטית, והתביעה נגדה נדחית.

התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3, נותרת בעינה בעילה הנזיקית.

נוכח העובדה, כי צירוף הנתבעת 1 בא בעקבות טענת הנתבעת 3, כי לתובע היה רישיון נהיגה לטרקטור, הרי שיהא זה צודק ונכון לחייב את הנתבעת 3 בהוצאות משפט בגין הליך זה, לטובת הנתבעת 1.

הנתבעת 3 תישא בהוצאות הנתבעת 1 בסך של 2,000 ₪, וזאת תוך 30 ימים.

הוצאות משפט לתובע בגין הליך זה, יישקלו בסוף ההליך.

נקבע לישיבת קד"מ לתאריך 10/1/13 בשעה 9:00.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ג, 02 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.