<#2#>

נוכחים:

ב"כ עו"ד קרן פינקלס

ב"כ הנאשם עו"ד עלאא אבו טועמה

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מגישה גיליון רישום הרשעות פלילי, מדובר בנאשם יליד 1979, יש לו 6 הרשעות קודמות ומגוון עבירות כאשר האחרונה מביניהן היא מפברואר 2012, לפניכן עבירות רכוש, סכין, אלימות וגם עבירות עפ"י חוק הכניסה.

לעניין העבר בתעבורתי פה הגדיל הנאשם וצבר לעצמו 28 הרשעות במגוון רב של עבירות על כל קשת פקודת התעבורה, בתיק הזה הנאשם הורשע ביום 27.06.12, וזאת לאחר ניהול הוכחות בעבירות של הסעת תושב זר, זאת כאשר הוא מבצע את העבירה כשהוא נוהג בזמן פסילה ללא רישיון וללא ביטוח, כאמור הנאשם החזיק ברישיון נהגיה משנת 1998 ועברו התעבורתי המכביד, הכולל כאמור 28 הרשעות, בחלקן בעבירות מן החמורות קרי 4 עבירות חמורות בזמן פסילה, ושתי עבירות של נהיגה בשכרות, כל שאר העבירות הן עבירות של נהגיה ללא רישיון, אין טעם להכביר במילים על אדם שלמעשה לוקח כלי רכב הן פסול בנהיגה ולחילופין ללא רישיון עולה על ההגה ונוהג תוך שהוא דורס ברגל גסה כל אמת מידה של חוק.

יצויין כי עברו התעבורתי מלמד, כי גם בזמן שעומד ותלוי כנגדו כתב אישום זה הוא ממשיך לבצע עבירות תעבורה, כך לדוגמא ביום 5.3.11, הוא ביצע עבירה של נהיגה בשכרות ונשפט והגיע אסיר לבית משפט זה, ביום 22.12.10, שוב ביצע עבירה של נהיגה ללא רישיון ללא ביטוח, בפסילה וביום 4.1.12 נשפט ל7 חודשי מאסר לריצוי בפועל, פסילה של רישיון למשך שנתיים וכפי שאנו רואים שלא נהיגה בשכרות ולא פסילה מרתיעים אדם זה.

לא מאסרים בפועל ולא העבר התעבורתי להרתיע את הנאשם ולבצע פעולות דומות ולסכן את המשתמשים בדרך, אם לא די בכך אדוני העובדה שאת כל העבירות הוא מבצע כדי להסיע את תושבי שטחים, עבריה אשר רבות דובר עליה על הסיכום הגלום בה בהסעת תושבים שאינם מחזיקים באישורי שהייה ולא בכדי. אדם שלא עבר את המסננת הביטחונית שעניינה שמירה על ביטחוננו.

אנחנו רואים פה אדם שאין לו מורה מהחוק ואין דרך אחרת לתאר זאת.

הערך המוגן של בטחון ושלום הציבור אינו ברומו של עולם עבור נאשם זה, כאמור במרקה זה הוסיף חטא על פשע, פוגע פגיעה ממשית בערך חברתי מוגן ברמה הגבוהה ביותר.

בעניין ענישה בעבירות מהסוג הזה גם באשר לענישה הפסיקה מדברת על ענישה של מאסר בפועל ובכל הפחות לעבודות שירות.

גם בהלכת פראג'ין מדברים על הצורך להחמיר דווקא עם המלינים והמסיעים. ובמיוחד בשים לב לעובדה שבעברו ביצע עבירה דומה.

בנסיבות ביצוע עבירה זאת יש לקחת בחשבון בגזירת העונש גם את העובדה שמלבד העבירה של ההסעה יש את העבירה של נהיגה בפסילה.

קיים צורך ממשי להרתיע את הנאשם באופן נקודתי וכן להרתיע את הרבים וכן התביעה עותרת להטלת עונש מאסר משמעותי לצד מאסר מותנה, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

זאת כאמור כאשר עברו הפלילי והתעבורתי מייחסים עבירה לחומרה.

אני אפנה את בית המשפט למספר פסקי דין ואציין שהשיח הציבורי המתייחס היום למי שנוהג בפסילה כמוהו כאקדח טעון, לא בכדי הוא לא מחזיק ברישיון.

ולכן אם התיק היה ללא הסעת שב"ח בבית משפט לתעבורה עם העבר התעבורתי הזה היו נגזרים עליו כמה שנים כיוון ובית משפט שרואה עבירות מסוג זה רואה זאת בחומרה.

אני רוצה להפנות את בית המשפט למספר פסקי דין עפ"ת חיפה מספר 20254-05-09 כב' השופט דיאנה סלע, מצטטת : נגזרו עליו 8 חודשי מאסר בפועל ו10 חודשים על תנאי.

אני מפנה לע"פ 6366-04-11 בבית משפט זה.

אני מפנה לע"פ (ת"א) 7714/09.

לכן בסופם של דברים התביעה עותרת להטלת העונשים כאמור.

ב"כ הנאשם טוען לעונש:

מדובר בנאשם בעת שניהל תיק הוכחות היה אסיר, שהה 7 חודשים בין כותלי בית הסוהר בגין ביצוע עבירות תעבורה, לרבות עבירות שכרות ונהיגה בזמן פסילה, מדובר נאשם שחל בו שינוי של ממש בזמן שהוא שהה בבית הסוהר.

מתוך הרקע המשפחתי עולה כי הוא השמיני בסדר הלידה של משפחתו, תפקודו היום תקין לאחר יציאתו מבית הסוהר, הקים משפחה ויש לו תינוקת.

אני מגיש לבית המשפט את המסמכים של אישור שהייתו בבית הסוהר, מצב מהעירייה לגבי המצב הכלכלי של המשפחה, תעודת לידה של התינוקת ומסמך רפואי.

הנאשם יטען שאכן כיום על אף ניהול תיק ההוכחות הוא מוכן לקחת אחריות על המעשים שהוא הורשע שכן יפה שעה אחת קודם.

אביו בשנות ה-60 לחייו פנסיונר, אמו של הנאשם נפטרה בהיות הנאשם בן 8 ובמות אמו חווה משבר רגשי בשל היעדר גורם תמיכה, תשומת לב מספקת , אותם קיבל מאמו ומאז חלה התדרדרות במצבו ובתפקודו.

אביו של הנאשם נישא בשנית נוכח רצונו להעניק לילדיו דמות אם בחייהם, אולם הנאשם התקשה לראות בה גורם מכיל הקשוב לבעיותיו.

לנאשם השכלה בת 7 שנות לימוד, לאחר מות אמו הנאשם חש את עצמו כשונה מבני כיתתו, התקשה להתמודד עם לימודיו, נטה להסתגר מבחינה רגשית ונטש מבית ספר.

הנאשם התחיל לעבוד בתחום הגינון ובעזרת אביו השתלב בתחום פחחות רכב בהם התמיד כ-4 שנים.

על רקע מחלוקת בינו לבין מעסיקו הוא עזב את התחום ומאז שנת 1998 עובד במגוון עבודות תוך קושי בשמירה על יציבות תעסוקתית וטרם כניסתו למאסר עבד במגרש מכוניות.

בשנת 2011 נישא הנאשם לאישה, הנאשם מתאר ציפייה לשינוי עם נישואיו, לדבריו הוא רואה באשתו דמות יציבה ומכוונת המקנה לו גבולות ומהווה לו גורם המעורר מוטיבציה למימוש עצמי.

באשר לעבירות מסוג הדיון הנאשם יטען כי שיקול הדעת המוטעה שעשה בכך וביצע את הנידונים אכן גרם לו לחשוב פעמיים נוכח העובדה שהוא המפרנס היחידי של משפחתו.

אין המדובר על דפוס התנהגות החוזר על עצמו שכן הנאשם הפנים את חומרת מעשיו ומוכן לקחת אחריות ומתבונן בעברו הפלילי והתעבורתי ומוכן לעשות שינוי בחייו.

הנאשם לאחר יציאתו מבית הסוהר, לא ישב מחובק ידיים, חיפש עבודה, אולם טרם מצא והגיש למוסד לביטוח לאומי להבטחת הכנסתו.

בבואו בבית המשפט לגזור את דינו של הנאשם עליו לבחון כל נושא לגופו, וגם לבחון אם לא ניתן לבחון את העונש בדרכים חלופיות.

על אף עברו התעברותי של הנאשם ועל אף ביצוע עבירות מסוג כתב האישום שכן הנאשם אינו ממעיט בחומרתן, הנאשם עותר לבית המשפט בכל לשון של בקשה לתת לו הזדמנות אחרונה להשתקם.

אני מגיש לבית המשפט מספר אסופת פסקי דין של בית משפט השלום ביחס לרמת ענישה.

בתיק פלילי 54197-01-12 מדינת ישראל נגד סולימאן הילב כתב האישום ייחס לנאשם העסקה שלא כדין, בית המשפט גזר על הנאשם עונש של 60 יום עבירות שירות.

בת"פ 23334-03-11 מדינת ישראל נגד עאיין עפינאש בית המשפט ייחס לנאשם ביצוע עבירות, הסעה שלא כדין של 4 תושבי האזור, בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי עבודות שירות.

אני מפנה לעוד ת"פ 37545-09-11 מדינת ישראל נגד ראמי חוד, כתב האישום ייחס לנאשם עבירות כגון : העסקת תושב זר, הלנת תושב זר והסעת תושב זר בקשר לעוון והנהיגה פוחזת ברכב.

בית המשפט הטיל על הנאשם עונש של 6 חודשי שירות.

ההלכה הידועה בפסק דין אבו סאלם נגד מדינת ישראל, בית המשפט העליון קבע כי יישומה של מדייניות הענישה המחמירה ייעשה כל מקרה לגופו.

אפשר במקרה המתאים בניגוד הנטען ע"י חברתי שטובת הציבור תצא נשכרת באורח מיטבי בעונשים שאינם דווקא מאסר בפועל אלא בעונשים שהחוק מעמיד לבחירתם של בית המשפט.

בעניינו של הנאשם לפנינו וכפי שהופיע בהודאתו מול המשטרה וכנשאל מדוע הסיע השב"ח טען כי ריחם עליו בגלל שיש לו שקיות של קפה.

מכאן ניתן ללמוד שהנאשם לא הפיק כל רווח מאותה הסעה וגם לא ביקש כסף וגם אותו שב"ח לא נתן לו כסף.

סך הכל לטענת הנאשם וגם להודעתו בהזדמנות הראשונה שהוא בסך הכל ריחם על השב"ח.

דובר בעבירה שבוצעה בשנת 2009 לפני כשלוש שנים ומאז במהלך שלושת השנים האלה ביצע הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל, עבירות שמניתי אותם.

הנאשם טוען כי הוא כבר שילם את המחיר, בהתייחס לעבירות שחברתי התייחסה אליהם הנאשם יטען כי מדובר בעבירות שהוא שילם עליהן את המחיר וישב בבית הסוהר.

ויש לציין שבחלק מההרשעות בגזרי הדין שנגזרו על הנאשם היו בהיעדרו בניגוד לנטען לב"כ המאשימה אין המדובר בנאשם שמסיע תושב שטחים אלא תושב אחד של אירוע מזלו של הנאשם שלקח אותו בדרכו, לא מדובר באירוע מתוכנן מראש.

יש לציין שאותו תושב שטחים שוחרר באותו היום וגם אם מדינת ישראל רוצה להעניש את המסיע היום היא צריכה להעניש את הנוסע עצמו במקרה שלנו אפילו לא הוגשה בקשה לעצור אותו או הוגשה כל בקשה לכתב אישום.

המאסר כפי שטוענת חברתי, מטעמו של הנאשם ולטעמי אינו משרת שום אינטרס שכן בית המשפט צריך להושיט יד לנאשם ולעודד אותו ולאפשר לו להשתקם ולא להכניסו לבית הסוהר ולהחזירו לחיים הקשים בין כותלי בית הסוהר.

וזאת בשים לב לעובדה שהנאשם הקים משפחה ויש לו תינוקת ופונה לבית המשפט הנכבד בכל לשון של בקשה לאפשר לו להטיל עליו עונש של מאסר על תנאי ולחילופין ובמידה ובית המשפט יגזור עליו עונש של מאסר לתת לנאשם לרצות אותו בדרך של עבודות שירות.

הנאשם:

התחתנתי ולא ראיתי את הילדה שלי כיוון והייתי בבית הסוהר, אני לא אחזור על זה שוב, אני רוצה לעבוד ולהקים משפחה. אני מתחרט ומצטער.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות כדלקמן: הסעה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12 א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, נהיגה בזמן פסילה, עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961, נהיגת רכב ללא רישיון, עבירה לפי סעיף 2 לפקודה הנ"ל ונהיגה ללא ביטוח עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל – 1970.

בהתאם לעובדות כתב האישום שבהן הורשע, בתאריך 12.7.09, נשלל רישיונו של הנאשם על - ידי משטרת ישראל, לתקופה של 30 יום.

בנסיבות אלה, בתאריך 22.07.09, בשעה 21:30, נהג הנאשם ברכב, והסיע בו את תושב האזור, כאשר אין בידו של תושב זה אישור כניסה לישראל בהתאם לדין.

הכרעת הדין ניתנה ביום 27.06.12, ולפי כך תיקון 113 לחוק העונשין התשל"ז – 1977, אינו חל ביחס לגזר דין זה. יחד עם זאת, אציין במסגרת גזר דין זה מתחם של ענישה בכל הקשור לעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, ברוח אותו תיקון.

מתחם הענישה בעבירות מעין אלו – הסעת שוהה בלתי חוקי - הוא בין ענישה מותנית ועד 10 חודשי מאסר בפועל.

קביעתי זו נסמכת על מספר פסקי דין, בשינויים המחויבים, כפי שמפורטים בכל פסק דין, שיפורטו להלן:

ע"פ (מחוזי י-ם) 4910/09 שמואל אלגזר נגד מדינת ישראל, תק-מח 2009(4), 4950;

ע"פ (מחוזי י-ם) 4736/09 חדר אבו גויעד נגד מדינת ישראל, תק-מח 2009(4) 7079

ע"פ (מחוזי מרכז) 09-10-4759 יעקב בן דוד נגד מדינת ישראל, תק-מח 2009 (4) 9587

ע"פ (ת"א יפו) 7533/09 מדינת ישראל נגד כהן, תק-מח 2010 (1) 15649

עפ"ג (מרכז) 10-02-42246 בן ע רחים נגד מדינת ישראל, תק-מח 2010 (2) 1315

רע"פ 2972/10 עמירה נגד מדינת ישראל, תק-על 2010 (2) 2369

עפ"ג (מרכז) 10-06-40405 עזאם נגד מדינת ישראל, תק-מח 2010 (4) 4540

עפ"ג (מרכז) 10-08-40672 בן חליל נגד מדינת ישראל, תק-מח 2010 (4) 26959

רע"פ 2210/11 באזין נגד מדינת ישראל, תק-על 2011 (1) 3854

עפ"ג (ירושלים) 11-02-6638 חיים ישראל נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (2) 11065

ע"פ (ירושלים) 11-01-56436 אבו גוש נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (2) 17119

עפ"ג (ירושלים) 11-05-23069 האני טחאן נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (2) 18171

ע"פ (ירושלים) 11-05-43442 סבאתין נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (2) 29982

עפ"ג (ת"א יפו) 11-04-31646 אייל חדידה נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (3) 78

ע"פ (מרכז) 11-04-6366 צפריר נגד מדינת ישראל, תק-מח 2011 (2) 22204

ע"פ (ת"א יפו) 7714/09 יהודה נגד פמת"א תקדין (מיום 4.2.2010)

בכל הקשור לעבירות הנהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נהיגה, אציין את עפ"ת (חיפה) 20254-05-09 מדינת ישראל נגד אגבריה (15.9.09) אשר בו נדון נאשם בעל הרשעות תעבורה ל -8 חודשי מאסר בפועל ולענישה נוספת.

עברו של הנאשם – בעיקר עברו התעבורתי – מכביד ביותר.

ראשית, לעברו הפלילי:

הנאשם הורשע ב-6 הרשעות קודמות בעבירות שונות כגון סיוע לאחר מעשה, פריצה, גניבה, החזקת אגרופן, תקיפה, איומים וכן הורשע בשתי עבירות של הסעת והעסקת תושב אזור שלא כדין – עבירות משנת 99.

שנית, לעברו התעבורתי:

לחובת הנאשם 48 הרשעות קודמות במגוון רחב של עבירות, ובכללן הרשעות רבות בעבירות של נהיגה ללא ביטוח וללא רישיון נהיגה ורכב. הוא מחזיק ברישיון נהיגה משנת 98, ושנה לאחר מכן החל לצבור הרשעות תעבורה רציפות שהאחרונה בהן נעברה על ידו במרץ 2011.

בתאריך 5.3.11, נהג הנאשם בהיותו שיכור, וזאת כאשר כתב האישום נשוא התיק שבפניי תלוי ועומד כנגדו, והוא אף הופיע לישיבה הראשונה של בית המשפט בתאריך ה - 1.7.2010.

כך גם בתאריך 22.12.10, נהג בזמן פסילה, ללא ביטוח, וזאת לאחר שכתב האישום העומד בפניי היה תלוי ועומד בבית המשפט והוא הופיע לישיבת ההקראה הראשונה.

הנאשם ריצה בעברו מספר עונשי מאסר בפועל לתקופות נכבדות ושונות, וזאת בין השאר בגין עברו התעבורתי.

העבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות. רבות נכתב בפסיקת בית-המשפט על החומרה היתרה שיש בעבירת הסעת שוהה בלתי חוקי, על נפיצותה ועל הסכנה הטמונה בחובה לביטחון חייהם של תושבי המדינה.

כך, אין צורך להכביר מילים גם ביחס לחומרה היתרה שבנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, שכן העושה כן ועולה על ההגה בלא שבידו רישיון נהיגה, מסכן באופן ממשי את כל עוברי הדרך, הנקרים בדרכו.

הוצגו בפניי נסיבותיו האישיות של הנאשם, שאין להתעלם מהן, ובעיקר העובדה כי נישא ובתאריך 25.1.11, נולדה בתו.

עוד נמסר על ניסיונות השיקום שעבר, במציאת מקום עבודה, והוא נשא דברים שלפיהם בכוונתו לעלות על דרך הישר, למצוא עבודה ולהשתקם.

נתתי דעתי לעובדה כי מדובר בעבירה מיום 22.07.09 שכתב האישום בגינה הוגש רק בינואר 2010.

יחד עם זאת, המחוקק קבע בצידן של העבירות שבהן הורשע הנאשם ענישה מחמירה. כך, ביחס להסעת שוהה בלתי חוקי נקבע עונש מקסימלי של שנתיים, כאשר תיקוני המחוקק בעניין זה הם במגמת החמרה. ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון נקבע עונש מקסימלי של 3 שנים וכן, נקבע לעבירה של נהיגה ללא ביטוח תקופת פסילת רישיון מינימלית שלא תפחת מ-12 חודשים.

העבירות שאותן עבר הנאשם הן עבירות חמורות ועיון בעברו הפלילי והתעבורתי מלמד כי אין לו את מורא החוק.

הנאשם חוזר ומבצע באופן תדיר את אותן עבירות, בעיקר נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, והוא אינו ירא כלל וכלל נוכח גזרי דין מחמירים שנמסרים בעניינו.

יש לדחות את הטענה כי הנאשם החליט לעלות על דרך שיקומית, שכן מדובר בטענה חלולה, נוכח העובדה כי הוא שב וחוזר לבצע עבירות, למרות שפוגש באופן תדיר את גזרי דינם של בתי המשפט השונים בעניינו.

מהפסיקה שפורטה לעיל עולה כי העונש הראוי במקרים כגון אלה הינו מאסר בפועל, ויש לשקלל את כל הנתונים כדי לקבוע מהו עונשו הראוי של הנאשם העומד בפניי.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים :

א. 14 חודשי מאסר בפועל.

ב. 24 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מן העבירות שבהן הורשע, במשך 3 שנים מיום שחרורו.

ג. קנס בסך 10,000 ₪ או 90 ימי מאסר תמורתם. הקנס ישולם על-ידי הנאשם ב-20 תשלומים שווים החל מיום 1.10.12, ובכל 1 לחודש שלאחר מכן. לא ישלם את הקנס הוא יישא הפרשי הצמדה בריבית כדין.

ד. פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, המצטברת לכל פסילה אחרת, שנפסקה בעניינו של הנאשם למשך 24 חודשים.

ה. פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה למשך 24 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה בלא ביטוח, במשך 3 שנים מיום סיום הפסילה בפועל בתיק זה.

איני מפעיל את הפסילה על תנאי במסגרת תיק פלילי 6056/06 מפאת הספק בשאלה האם הפסילה על תנאי היא ברת הפעלה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תשע"ב, 06/09/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אני מבקש מבית המשפט לבקש עיכוב ביצוע של עונש המאסר בפועל בפני בית המשפט, אני מפנה את בית המשפט להילכת שוורץ שטען כי מדובר בעבירה משנת 2009 מאז נרשם כתב האישום, הנאשם התייצב בכל הדיונים, לא הוגשה בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים. הנאשם היה משוחרר לאורך כל ניהול התיק, הנאשם יטען כי גזר דינו של בית המשפט הינו חמור ביותר ויש סיכוי של ממש להפוך את גזר דינו של בית המשפט של הערעור להקל בעונשו.

בנוסף לזה הנאשם מוכן לחתום על כת התחייבות שבית המשפט יקבע כדי להבטיח את התייצבותו.

לחילופין אבקש לאפשר לו להתארגן.

ב"כ המאשימה:

הילכת שוורץ מדברת על עיכוב ביצוע כדי להגיש ערעור אבל היא מאפשרת בתנאים שלה לעכב כאשר מדובר במאסר קצר ובדרך כלל עד שנה שזה לא המקרה בענייננו, לכן אני לא סבורה שיש לעכב את הביצוע, הנאשם ידע את עמדתנו לכל הדרך וידע על האפשרות שיינתן מאסר בפועל.

ולכן אני לא רואה שום סיבה להורות על עיכוב ביצוע, לחילופין אדם במצבו שיש מקום לעכב את הביצוע מטעמי התארגנות בלבד הרי שאין התנגדות ובלבד שתהיינה הפקדות משמעותיות, עיכוב יציאה מהארץ שיבטיחו את התייצבותו.

ב"כ הנאשם:

לגבי תקופת המאסר שגבירתי התייחסה אליה, אני מבקש להתייחס לתיקו של הנשיא הקצב בעבירות הרבה יותר חמורות ובית המשפט העליון עיכב ביצוע מעשיו ואף ללא תנאי.

הנאשם צריך לעבור היום ביקור אצל הרופא, וזהו גם שיקול שיש לאפשר לו להיבדק.

לגבי ההפקדה הכספית אני מבקש מבית המשפט לא להטיל עליו הטלה כספית נוכח מצבו הכלכלי של הנאשם, אשתו אינה עובדת ולאחרונה יצא מבית הסוהר והנאשם מוכן לחתום על כל התחייבות שבית המשפט יקבע.

<#5#>

החלטה

הנאשם יתייצב לכל ישיבות בית המשפט, הוא אזרח ישראלי ובעל משפחה, ויש לאפשר לו תקופה של התארגנות בטרם כניסה לכותלי בית הסוהר.

אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בלבד, עד ליום 1.10.12, שבתאריך זה, אם לא תהיה החלטה אחרת יתייצב הנאשם לתחילת ריצוי עונשו.

הנאשם יחתום על התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪, ימציא ערב צד ג', אשר יחתום ערבות שפשרה הבטחת התייצבותו לריצוי מאסרו, בסך 5,000 ₪ ויפקיד בקופת בית המשפט סך של 4,000 ₪.

ניתנת בזאת ערכאה להפקדת הסכום במזומן והמצאת ערב צד ג' עד ליום 10.9.12 בשעה 12:00.

ניתן בזאת צו לעיכוב יציאתו של הנאשם מן הארץ ולהפקדת דרכונו – אם ברשותו דרכון.

<#

<#7#>

ניתנה והודעה היום י"ט אלול תשע"ב, 06/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רינת בלולו