בענין : בקשה לביטול פסק דין מיום 27.5.10

1. ביום 17.2.10 הגיש התובע תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 99,042 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של

נעים קווין ( להלן "קווין") אצל התובע . התביעה נגד המבקש ונגד שני ערבים נוספים הוגשה ע"ס

64,177 ₪ בגין ערבות עליה חתמו להחזר הלוואה ע"ס 89,000 שניתנה לקווין ביום 3.3.08 .

לכתב התביעה צורף , בין היתר , הסכם הלוואה וערבות הנחזה להיות חתום ע"י קווין וע"י

הערבים . קווין הוא אחיינו של המבקש ( ס' 6 לתצהיר המבקש ) .

2. לטענת התובע כתב התביעה נמסר למבקש ע"י המוסר מוחמד חליחל ביום 11.4.10 בשכונת

פאח'ורה בנצרת באמצעות אימו של המבקש , גב' פאטמה אנעים ( להלן "פאטמה") , אשר סירבה

לחתום על אישור המסירה .

המבקש מכחיש את האמור לענין זה בתצהיר המוסר ובאישור המסירה ומבקש

, ככל שבקשתו לביטול פסק הדין לא תתקבל , לחקור את המסור על האמור בתצהירו .

במסגרת התשובה לתגובת התובע צירף ב"כ המבקש תעודת פטירה ממנה עולה כי גב'

פאטמה אנעים , ת.ז. 020772869 , ילידת 1928 , נפטרה ביום 28.4.91 .

על יסוד מסמך זה טוען ב"כ המבקש כי נפל פגם בדמות מעשה מרמה של המוסר המצדיק

לכשעצמו לבטל את פסק הדין מחובת הצדק .

2. ביום 27.5.10 ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה בין התובע לבין קווין , הנתבע 2 והמבקש .

לפי ההסכם הועמד החוב כולו ע"ס 111,505 ₪ והנתבעים התחייבו לשלמו , ביחד ולחוד ,

בשיעורים שנקבעו במסגרת ההסכם .

בחלקו האחרון של ההסכם ישנו אישור של עו"ד סלים אבו חרפה לפיו הסביר לנתבעים 1 , 2 ו 4

את תוכן ההסכם ולאחר מכן חתמו הנתבעים הנ"ל בפניו על ההסכם מרצונם הטוב והחופשי .

המבקש טוען כי מעולם לא ראה את עו"ד אבו חרפה וכי חתימתו על הסכם הפשרה זויפה .

3. לטענת התובע במסגרת התגובה , שלא נסתרה במסגרת התשובה לתגובה , המבקש לא קיים

את הסכם הפשרה . לכן , הוגש פסק הדין לביצוע כנגד המבקש וכנגד הנתבע 2 במסגרת

תיק הוצל"פ 02-41202-10-6 .

לתגובת התובע צורפו אישור מסירה ותצהיר מוסר , מהם עולה כי ביום 8.11.10 מסר המוסר

סארי חשיבון את אזהרת ההוצל"פ לגב' בסמה עלי אנעים , אשת המבקש , בשכונת פאח'ורה

בנצרת .

המבקש , אשר הכחיש במסגרת הבקשה את קבלת אזהרת ההוצל"פ , לא טרח לצרף לתשובה

לתגובה תצהיר שלו או של אשתו במענה לתצהיר המוסר חשיבון . ב"כ המבקש לא טרח לבקש

לחקור את המוסר חשיבון על האמור בתצהירו .

לפיכך יש לקבוע כי הוכח במאזן הסתברויות כי אזהרת ההוצל"פ נמסרה כדין למבקש

ביום 8.11.10 .

4. במסגרת כתב התגובה סקר ב"כ התובע שורה של הליכים שננקטו ע"י המבקש וכנגדו בתיק

ההוצל"פ ויש בהם כדי ללמד על ידיעה ממשית של המבקש על פסק הדין ועל הליכי ההוצל"פ

שננקטו לביצוע זמן רב לפני הגשת הבקשה שלפני לביטול פסק הדין .

מדובר בבקשת המבקש לצו תשלומים מיום 10.1.11 , בקשה לצו תשלומים מיום 15.2.11 ,

צו הבאה שבוצע ביום 23.10.11 , בקשה לצו תשלומים מיום 23.12.12 ובקשה לצו תשלומים

וביטול עיקול חשבון עו"ש מיום 20.1.13 .

המבקש אף צוטט כאומר במסגרת הבקשה מיום 23.12.12 "האדם שהייתי ערב לו לא עונה לי

והסתבכתי , אני בתיק שלו " .

פרק זה של התגובה , כמו גם פרקים חשובים אחרים , זכה להתעלמות מוחלטת במסגרת

התשובה לתגובה .

זאת למרות שבהחלטת הביניים מיום 17.2.13 ציינתי כי לא מצאתי בבקשה הסבר כיצד

יתכן כי רק ביום 4.2.13 נודע למבקש על הליכי הוצל"פ התנהלים נגדו משנת 2010 .

לפיכך יש לקבוע כי היתה למבקש ידיעה ממשית ומלאה על פסק הדין לכל המאוחר ביום

10.1.11 ובקשתו לביטול פסק הדין מיום 17.2.13 הוגשה באיחור מופלג ולא מוסבר של

למעלה משנתיים . על פי הפסיקה די באיחור מופלג ובלתי מוסבר בהגשת בקשה לביטול פסק דין

כדי לדחותה , גם אם הבקשה מוגשת במסלול הדיוני הנכון ומעלה טענות הגנה של ממש .

במקרה שלפני לא מצאתי בבקשה טענת הגנה ממשית כלשהי . כמו כן , הבקשה לא הוגשה

במסלול הדיוני המתאים , כפי שיפורט להלן .

5. המבקש טוען כי לאור חשיבות ההקפדה על מסירת כתבי טענות לנתבע , אין להחיל את כלל

הידיעה ולא לעמוד על הלכה הפסוקה בדבר המצאת כתבי בי דין . ( ס' 5 לתשובה ) .

משום מה מפנה ב"כ המבקש לענין זה לרע"א 6353/12 יובל נ' יגרמן , העוסק בסוגייה שונה

של חיוב תובע בהפקדת ערבוה להבטחת הוצאות הנתבעים לפי תקנה 519 .

6. המבקש לא התייחס במסגרת התשובה לטענה מרכזית של המשיב שעניינה המסלול הדיוני בו

יש להעלות טענת מרמה כלפי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק הדין .

כפי שנקבע בשורה ארוכה של הלכות , לרבות פסק הדין אליהם הפנה ב"כ המבקש במסגרת

הבקשה ( דוגמת ע"א 690/88 רובין נ' רובין ) הדרך להעלות טענה למעשה מרמה שדבק בהסכם

הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין היא ע"י הגשת תביעה נפרדת לבית המשפט שאישר את הסכם

הפשרה . לא ניתן להעלות טענה שכזו ע"י הגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה .

השוו – רע"א 9614/05 רז גל בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ ( צוטט בס' 2 לתגובת המשיב ) .

7. מן המקובץ עולה כי הבקשה שלפני הוגשה באיחור לא מוסבר של למעלה משנתיים , תוך בחירה

במסלול דיוני שגוי ומבלי להצביע על סיכויי הגנה שיש בכוחם לשנות את תוצאת פסק הדין .

8. על כן , אני דוחה את הבקשה ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪

. בהתאם אני מורה על חידוש הליכי ההוצל"פ נגד המבקש בתיק 02-41202-10-6 .

המזכירות תעביר את הפקדון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט בסך של 20,000 ₪ על

פירותיו לב"כ המשיב . 2,000 ₪ מכספי הפקדון ישמשו לתשלום ההוצאות שנפסקו לחובת

המבקש בהחלטה זו והיתרה על חשבון החוב הפסוק בתיק ההוצל"פ.

על החלטה זו ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 30 יום ממועד קבלתה .

ניתנה היום, כ"ז אייר תשע"ג, 07 מאי 2013, בהעדר הצדדים.