1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965. בכתב האישום נטען כי בת.פ. 2791/96 הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיפים 145(א)(2), 204(א) ו-208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, בגין ביצוע עבודות בניה ללא היתר. במסגרת גזר הדין הוצא צו הריסה לפיו על הנאשם להרוס את כל הבניה שנבנתה ללא היתר (חומת בלוקים וסככה).
2. בכתב האישום שלפניי צוין כי ננקטו שני הליכים נוספים כנגד הנאשם (ת.פ 4429/99 ות.פ 10104/06) שאף עניינם אי קיום צו ההריסה שניתן במסגרת גזר הדין בת.פ 2791/96.
3. ב"כ המאשימה מבקשת להגיש כראיה את שני התיקים נשוא ההליכים הקודמים כמפורט בכתב האישום וכן לחקור את הנאשם בגינם.

מנגד, טוען הסניגור כי שני התיקים לעיל מהווים רישום פלילי שהינו אסור להצגה בשלב בירור האשמה.

1. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ביחס לטענות אלו.
2. הסניגור הפנה לפסיקה לפיה הכלל המנחה הינו כי אין לחשוף את עברו הפלילי של הנאשם בפני בית המשפט בשלב בירור אשמתו, וזאת בשל חזקת החפות ועל מנת שלא תיווצר דעה קדומה ושלילית על הנאשם.
3. ב"כ המאשימה הפנתה אף היא לפסיקה, אשר הציגה את החריגים לכלל האמור. לטענתה, ציון הרשעות קודמות של הנאשם בגין אי קיום צו ההריסה במסגרת כתב האישום על הפרה נוספת של אותו הצו, מהווה חלק אינטגרלי ממסכת העובדות הקשורה בביצוע העבירה נשוא האישום. אי ציון פרט זה מציג, לטענתה, תמונה חלקית ומקוטעת בפני בית המשפט.

עוד טענה ב"כ המאשימה כי הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי צו ההריסה בוצע על ידו. לטענתה, טענה זו עומדת בסתירה להרשעות הקודמות, אשר הצגתן לצורך הפרכת טענתו מהווה חריג לכלל כפי שנקבע בע"פ 3954/08 סלימאן אבו גודה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.4.2009 (פורסם בנבו)(להלן- "עניין אבו גודה").

1. אכן, הכלל המנחה לעניין הצגת עברו הפלילי של נאשם בפני בית המשפט הינו כי אין התביעה רשאית להציגו בשלב בירור אשמתו, וזאת בשל החשש שמא תיווצר דעה קדומה שלילית של בית המשפט לגבי הנאשם על ידי הצבעה על נטייתו העבריינית.

כאמור, לכלל זה קיימים מספר חריגים ונקבע על פי הפסיקה כי אין מדובר ברשימה סגורה. (ראה - עניין אבו גודה לעיל)

1. בעניינינו, מקובלת עליי טענת ב"כ המאשימה כי מתקיים החריג לכלל שנקבע בעניין אבו גודה, לפיו ניתן להציג עבר פלילי לצורך הפרכת גרסה או טענה קונקרטית שהעלה הנאשם.

משטוען הנאשם כי הצו בוצע ובייחוד כאשר כפירתו לא הייתה מפורטת ולא נטען מתי קוים הצו, הרי שיש לאפשר למאשימה להפריך גרסה זו באמצעות הצגת כתבי האישום והכרעות הדין בעניינם, המלמדות על כך שהצו לא קוים.

לא ניתן להתייחס להליכים הקודמים שהתקיימו ביחס לאי קיום צו ההריסה שהוצא בתיק 2791/96, כרישום פלילי מנותק שנועד להשחיר את פני הנאשם.

1. לאור האמור, הנני מתירה את הגשת הראיות בדבר הרשעותיו הקודמות של הנאשם בגין אי קיום צו ההריסה.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ה, 12 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.