לפניי בקשת הנאשם להמיר את הקנס שהוטל עליו, במאסר בעבודות שרות.

רקע וטענות הצדדים

ביום 30.3.14 גזרתי את דינו של הנאשם, בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, וזאת לאחר שהחלטתי לאמץ את הסדר הטיעון שהציגו בפניי הצדדים. בגזר הדין הטלתי על הנאשם קנס כספי בסך 30,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו. בהחלטה משלימה מיום 18.5.14, הוריתי בהסכמת הצדדים, כי הקנס ישולם ב-30 תשלומים חודשיים ורצופים, החל מיום 1.7.14.

ביום 24.1.16, הגיש הנאשם בקשה בה כתב כי אינו יכול עוד לעמוד בתשלומי הקנס, היות שאינו עובד, וזאת לאחר שכבר שילם 18 תשלומים. לפיכך, עתר הנאשם להטלת מאסר בגין 12 התשלומים הנותרים. לאחר שלא הוגשה תגובת התביעה לבקשה, הגיש הנאשם בקשה חוזרת, בה עתר "לתת לו לעשות את 15 ימי עבודות שרות בהקדם".

בהמשך הוגשה תגובת התביעה, בה נמסר כי עמדתה היא שניתן להיענות לבקשת הנאשם, אלא שהיא מתנגדת לכך שיוטל מאסר בעבודות שרות חלף הקנס, ולדעתה יש להטיל מאסר מאחורי סורג ובריח. התביעה מפנה להלכת ג'עפרי (ע"פ 1100/91 מד"י נ' ג'עפרי (10.2.93).

הכרעה

לא בכדי מפנה התביעה להלכת ג'עפרי, שהיא רלוונטית ביותר לענייננו, היות שאף שם דובר במי שנדון לעונש של קנס כספי בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון, ואף הוא עתר להטלת מאסר בעבודות שרות, חלף הקנס.

ואולם, בניגוד לטיעוני התביעה, נקבע שם כי יש מקום להסתפק במאסר בעבודות שרות, חלף הקנס. ודוק, נסיבותיו של ג'עפרי היו חמורות אף יותר מאלה של הנאשם, היות שהורשע גם בעבירה של הפרת צו סגירה של העסק. בנוסף, עולה מפסק הדין כי לא שילם סכום כלשהו על חשבון הקנס. למרות הנסיבות הללו, החליט בית המשפט העליון כי אין מקום להטיל על ג'עפרי מאסר מאחורי סורג ובריח, וכך אמר:

אכן, מכלול הנסיבות חמור הוא. מדובר בתקופה ממושכת של ניהול מפעל בלא רישיון, וההרשעה נושא דיוננו כוללת הרשעה שנייה באותו עניין עצמו. עוד בשנת 1981הורשע המשיב על ניהול המפעל ללא רישיון, והוא נצטווה על-ידי בית המשפט לסוגרו. עד לחודש אפריל 1988לא מילא אחר הוראות הצו, ובשל כך הוגש נגדו כתב האישום הנוסף. משנגזר דינו לקנס – לא שולם הקנס, ורק לאחר שנאסר חזר ופנה לבית המשפט בבקשה לבצע את המאסר בדרך של עבודות שירות.

יחד עם זאת, נראה כי בנסיבות העניין עונש מאסר בפועל חמור הוא מדיי, וראוי להורות על ביצועו בדרך עבודות שירות. למשיב אין כל עבר פלילי...

וזאת ואף זאת. הימנעותו של המשיב לשלם את הקנס אין יסודה בזלזול בהליכי בית המשפט כי אם בחוסר יכולתו הכלכלית לשאת בתשלום.

לפנינו מקרה מובהק, שלמענו באה לעולם נשיאת מאסר בדרך של עבודות שירות. מדובר בעבירה שאינה נמנית עם סוג העבירות בעלות האופי הפלילי המובהק. המשיב הוא ללא עבר פלילי כלשהו. עסקו, שבעטיו עבר את העבירה של ניהול מפעל ללא רישיון, נהרס. העונש שהושת עליו הוא קנס בסכום שאינו גבוה ואף בזאת אין ביכולתו לעמוד. זה מקרה של עבריין שנמנה עם "אוכלוסיית עבריינים שלגביה ניתן להשיג את מטרותיו העונשיות של המאסר בדרך מועילה יותר לחברה מחד גיסא ומזיקה פחות לאותה אוכלוסיה מאידך גיסא", הלוא היא מטרת נשיאת המאסר בדרך של עבודות שירות (דברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 25), בעמ' 76).

ואם כך בעניינו של ג'עפרי, קל וחומר בעניינו של הנאשם, שהראה נכונות של ממש לשלם את הקנס, ועמד כדין ב-18 תשלומים.

אציין כי ממש לאחרונה ניתנה החלטת בית המשפט העליון בע"פ 741/16 שוויקי נ' המרכז לגביית קנסות (7.2.16), שם דחה בית המשפט העליון את בקשת הנאשם להטיל מאסר בעבודות שרות חלף הקנס, תוך שייחס חשיבות רבה לשאלה, האם עשה הנאשם מאמץ לתשלום הקנס:

לגופם של דברים, לא מיותר לחזור ולהזכיר כי המערער לא עשה כל פעולה רצונית לתשלום הקנס או חלקו, וזאת במשך שנים ארוכות. למעשה, בית המשפט המחוזי אפשר למערער פרק זמן נוסף לשלם את הקנס (הגם שדחה את הבקשה לפריסתו), אך גם בפרק זמן זה המערער לא נקט בפעולה כלשהי להסדרת החוב, ועל כן אין לו אלא להלין על עצמו.

איני סבורה כי זה המקרה המתאים להורות על ריצויו של המאסר חלף קנס על דרך של עבודות שירות. אכן, ייתכנו מקרים שבהם יהיה זה מוצדק לנקוט בדרך זו (ראו: עניין ג'עפרי), אך מקרה זה אינו נמנה על מקרים אלו. פרק הזמן הארוך שבו נמנע המערער מלשלם את הקנס, גם לאחר שניתנה לו ארכה לצורך זה, מעיד על כך שאין די בביצוע המאסר על דרך של עבודות שירות כדי לדרבן אותו לשלם את הקנס. נדמה, כפי שעולה מהשתלשלות העניינים עד כה, כי דווקא חרב המאסר היא שהובילה את המערער לנקוט בפעולות שונות, הגם שהקנס טרם שולם על-ידו.

בענייננו, אין סיבה לסבור כי הנאשם נמנע מתשלום הקנס מתוך זלזול או מתוך כוונת התחמקות, שהרי שילם כבר את חלקו הארי, גם אם נותרה עדיין יתרה משמעותית של 12,000 ₪ מתוך סכום הקרן. הנאשם הסביר כי אין לו יכולת כלכלית לתשלום יתרת הקנס, כיוון שאינו עובד. היות שכך, והיות שתקופת המאסר היחסית שיש להטיל עומדת על 12 ימי מאסר בלבד, אני מוצאת שלא יהיה זה מידתי לשלוח את הנאשם אל מאחורי סורג ובריח, ככל שהוא יכול לבצע עבודות שרות.

לפיכך, תינתן לנאשם ההזדמנות לשכנע כי הינו מתאים לריצוי מאסר בעבודות שרות.

אני מורה לממונה על עבודות השרות, ליתן חוות דעת בעניין התאמת הנאשם לריצוי 12 ימי מאסר בעבודות שרות.

ניתן ליצור קשר עם הנאשם בטלפון 050-9119730.

קובעת לדיון במעמד הצדדים לאחר קבלת חוות הדעת, ביום 17.7.16 בשעה 15.00.

המזכירות תעביר את ההחלטה אחל הצדדים ואל הממונה על עבודות השרות.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ו, 01 יוני 2016, בהעדר הצדדים.