בפני תביעה בגין נזק גוף בשל תאונה שארעה לתובעת ביום 30.7.2003.

התובעת ילידת 1936, הלכה ביום 30.7.03 בכביש פנימי בכפר בני, ותוך כדי הליכה החליקה כתוצאה מקיום מכשול על המדרכה, כאשר באותה עת בוצעו עבודות שיפוץ הן ברחוב והן במדרכה. כתוצאה מהתאונה, קיבלה התובעת טיפול רפואי, לאחר שנפגעה ביד ימין. התובעת נזקקה לטיפול רפואי ומעקב רפואי והייתה באי כושר במשך 42 ימים עד ליום 10.9.2003.

על המפגע;

הוצגו בפני תמונות ת/1 לזירת האירוע מהן ניתן להתרשם לגבי המפגע הקיים במקום התאונה. היכן שסומן על ידי התובעת מקום התאונה, רואים שהמדרכה לא סלולה, אבנים בכל פינה ופינה בצדי המדרכה, ואני סבור כי התמונות מראות על כך כי אכן קיים מפגע כטענת התובעת.

על האחריות;

ביחס לתאונה, ולאחר ששמעתי את התובעת ובהעדר כל גרסה נגדית מטעם הנתבעות, אני סבור כי צלחה דרכה של התובעת להוכיח בפני את התאונה.

אכן היו מס' סתירות ביחס לגרסה כעולה מהמסמכים הרפואיים אך המסמכים הרפואיים לא שוללים את גרסתה של התובעת והסתירות הן סתירות שוליות שאין בהם כדי לפגוע בגרעין הגרסה לפיה נפלה ברחוב בסמוך לביתה, המסמכים הרפואיים מאמתים את עצם הפגיעה והסתירות השוליות ליחס מועד התאונה ומנגנון הנפילה הם סתירות שוליות בשים לב לגילה של התובעת הזמן שחלף מאז ועד היום.

סיווג מקרה הנפילה ככזה שיש בו או אין בו להטיל אחריות על מחזיק המקרקעין או על הרשות ו/או קבלנים, תלוי בזירת האירוע והמכשול בו אירעה הנפילה.

זירת האירוע, היא חלק מדרך שעוברת שיפוץ ו/או עבודות פיתוח, זירה שמלאה במכשולים, כגון: אבנים וכן אני סבור כי הנתבעות והקבלנים מטעם צד ג' אחראים לתאונה.

אני סבור כי הנתבעות 2 ו-3 ובנוסף צד ג' 1- 3 אחראים לאירוע התאונה בחלקים שווים.

הנזק;

ביחס לנזק, אין מקום לדון בשאלת הנזק בתיק זה כאשר אין טענת נכות, באופן שידון בראשי הנזק בצורה מפורטת, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות לרבות אשם תורם, טיב הפגיעה אני פוסק לתובעת סך של 5,000 ₪ .

בנוסף החזר אגרה ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ כולל מע"מ.

נתבעות 2 ו3 ישלמו מחצית מהחיובים על פי פסק דין זה וצד ג' 3 תשלם מחצית הנוספת מהחיובים על פי פסק הדין .

ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה הן בתביעה והן בהודעת צד ג'.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ד, 10 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.