1. התובע תאגיד בנקאי העוסק במתן הלוואות (להלן: הבנק). ביום 9.3.00 נכרת חוזה בין הבנק לבין הנתבעים (להלן: הלווים) שלפיו העניק הבנק ללווים הלוואה על סך 201,280 ₪, אותה התחייבו להשיב בתנאים המפורטים בחוזה ההלוואה.

2. לטענת הבנק, הלווים לא פרעו סכומי כסף שהתחייבו לשלם לפי החוזה, כך שנכון ליום 12.10.09 הצטבר חוב פיגורים בסך 3,682.38 ₪. לפיכך ביום 21.1.10 הגיש הבנק נגדם תובענה על סכום קצוב לתשלום סכום זה.

3. בבקשה למתן רשות להתגונן טענו הלווים כי בשנת 2005 פגרו בתשלומי ההחזר וכתוצאה, נקט הבנק נגדם הליכי גבייה במהלכם שילמו את מלוא חוב הפיגורים ונוסף על כך גם שכר טרחת עורך-דינו של הבנק. עם ביצוע התשלום אופס חשבון ההלוואה והם המשיכו לשלם את תשלומי ההחזר החודשיים כסדרם. חרף זאת, כעבור זמן מה קבלו מכתב ובו התראה בדבר קיומו של חוב פיגורים. הנתבע 1 פנה לבנק - בכתב ובעל פה, הן לסניף החיפאי והן להנהלה הראשית - ברם ניסיונותיו לברר את פשרו של החוב הנטען נפלו על אוזניים ערלות.

4. רשמת בית המשפט בחנה את הגנת הלווים, והגיעה לכלל מסקנה כי הגם שהגנתם אינה מלאה, "..אך מעמידה בספק את התביעה בכמה סכומים, ועל כן יש לתת לו [צ"ל - להם] רשות להתגונן". עם מתן רשות להתגונן הועבר ההליך לפסים של תובענה בסדר דין מהיר. על כן הנמקת פסק-הדין תהא תמציתית, כמצוות הדין.

5. מחומר הראיות עולה כי עם כריתת חוזה ההלוואה נתנו הלווים הרשאה לבנק שבו ניהלו את חשבונם לשלם מידי חודש את תשלומי ההחזר ('הוראת-קבע') ברם החל מחודש אפריל 2003 לא כובדו הוראת-קבע אלה. לפיכך מידי חודש החל הבנק לשלוח ללווים דרישה בה צוין החודש שלו היא מתייחסת והסכום שעליהם לשלם, אך בלא שננקב המועד האחרון לביצוע התשלום. עם זאת הודגש כי כל איחור יגרור חיוב בריבית פיגורים מצטברת עד ליום התשלום בפועל.

אין חולק כי היו אי-סדרים בתשלומים – הלווים שלמו אמנם את התשלומים החודשיים, אך לא הקפידו על יום מסוים בחודש ולעתים אף שלמו את התשלום בעבור חודש אחד בחודש העוקב אחריו. כך היה לפני שהבנק נקט הליכים בשנת 2009 וגם לאחריו.

6. הלווים אינם מתכחשים לאי-סדרים אלה. לגרסתם (כפי שנשמעה מפי נתבע 1) לאורך השנים שילמו את תשלומי החזר ההלוואה באמצעות שוברי התשלום שקיבלו ברם בהיעדר תאריך נקוב סברו כי כדי לצאת ידי חובה די בתשלום בסמוך לאחר קבלת הדרישה.

הלווים גם מודים כי מידי פעם קיבלו מאת הבנק מכתבי התראה בגין חוב ברם לא הבינו את פשרם, וחרף פניותיהם איש לא הבהיר להם כי חשבונם חויב בריבית פיגורים בשל אי-הקפדתם על מועדי התשלום.

7. ואמנם, אין ראיה כי מאן דהו מטעם הבנק הסב את תשומת לבם של הלווים לכך שהחוב מורכב כל כולו מחיובי ריבית פיגורים בשל אי-תשלום במועד, אין ראיה כי איש מטעם הבנק הבהיר להם כי עליהם להקפיד לשלם את חובם ביום מסוים בחודש (שננקב) או כי הוצע להם להסדיר שוב הוראת-קבע שתמנע תקלות וחיובי ריבית מיותרים.

8. לפי חוזה ההלוואה במקרה של אי-תשלו במועד רשאי הבנק לחייב את הלווים בריבית פיגורים. בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971 רישומי הבנק הם בבחינת רשומה מוסדית, הקבילה כראיה להוכחת אמיתות תוכנה. במקרה דנן, לא עלה בידי הלווים לסתור את נכונות הרישום.

אני קובעת אפוא כי החוב הנתבע משקף את החיובים שהושתו על הלווים בגין ריבית פיגורים לאחר שלא שילמו את תשלומי החזר ההלוואה במועד.

9. עם זאת, הבנק תרם ליצירת החוב - לא זו בלבד שלא נקב מועד מדויק שבו על הלווים לשלם את חובם, אלא שהתעלם מפניותיהם, לא הבהיר להם מה מקור החוב ואיש לא הדריך אותם כיצד לנהוג כדי להימנע מחיובי ריבית מיותרים בעתיד. עובדה היא כי מיד לאחר ישיבת בית-משפט שבה הוצע להם הדבר הסדירו הלווים הוראת-קבע, ומאז משלמים את התשלומים החודשיים כסדרם.

ראוי לזכור כי תפקידו של הבנק אינו מסתכם במתן הלוואה, אלא עליו מוטלת חובת זהירות מוגברת כלפי לקוחו ועליו לנהוג כלפיו בתום-לב ובהגינות, כשטובת לקוחו עומדת לנגד עיניו.

בנסיבות אלה, הגם שהלווים הפרו את התחייבותם כלפי הבנק ולעתים שילמו את תשלומי החזר ההלוואה באיחור, נושא הבנק באשם תורם ליצירת חוב הפיגורים ולצמיחתו.

אני מעריכה את האשם התורם שיש לייחס לבנק בשיעור 40%.

10. לפי הודעת בא כוח הבנק נכון ליום 2.9.12 מסתכם חוב הלווים בסך 4,277.28 ₪ (ללא הוצאות משפט). בשים לב לשיעור אשם התורם יש להעמיד את חובם של הלווים על סך 2,566 ₪ (נכון ליום 2.9.12).

11. אשר-על-כן אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 2,566 ₪ ועוד הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ (סך הכול 4,066 ₪).

הסך של 4,066 ₪ ישולם תוך שלושים יום מיום המצאת פסק-דין זה לנתבעים, שאם לא כן יתווסף לסך של 2,566 ₪ ריבית פיגורים הנהוגה בבנק (תצהיר פקיד מוסמך מטעם הבנק תהווה ראיה מספקת בלשכת ההוצאה לפועל) החל מיום 2.9.12 וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן יתווספו להוצאות המשפט ריבית והפרשי הצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ז תשרי תשע"ג, 3 באוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.