בפני | כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ | ||
התובע | גולן כתר – ע"י עו"ד גולדברגר | ||
נגד | |||
הנתבעת | מדינת ישראל – ע"י עו"ד יהודה |
פסק דין |
משכך הגיש תביעתו בסך 150,000 ₪ הכוללת סך של 10,000 ₪ הפסד שכר, סך של 5,000 ₪ הוצאות נסיעה וסך של ;135,000 ₪ נזק לא ממוני.
ביום 2.9.05 נתפס מר ערן אאידה שהוא המתחזה.
ביום 21.9.05 התלונן התובע בגין התחזות בשמו.
ביום 18.1.06 אותר המתחזה והחוקר הכריז עליו דרוש לחקירה כאשר במקביל פעל לביטול דוחות התנועה והתיקי הפלילים שנפתחו כנגדו. בסופו של יום אותר מר אאידה, הוגש נגדו כתב אישום ביום 16.02.06 והוא הורשע.
עוד הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד ערן אאידה המתחזה.
עוד הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם מאיר דב ברקוביץ ראש מידע פלילי במטה הארצי לפיה החלטה על סגירת תיק מב"ד – תיק שהינו תלוי ועומד וממתין לבירור דינו ניתנת על ידי מי שבידו סמכות סגירה – קצין חקירות, תובע או פרקליט ומוזנת למערכת המחשוב על ידי יחידת הרישום של יחידת החקירה שפתחה את התיקים.
כן הגישה תעודת עובד ציבור מטעם דוד אטיאס עובד המעבדה לזיהוי והשוואת טביעות אצבע לפיה בהתחשב בתהליך העבודה, נפחי העבודה שהינו בשנת 2005 וכן בטיב מערכת המחשוב שהיתה אותה עת אזי פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה ועד מועד שליחתו של המכתב ביום 13.12.05 הינו סביר בהחלט.
כן הגיעו לעדות פקד אלי קקוב, השוטרים אלדד אלישיב, ואבי מרזייב וכן החוקר חגי טמיר.
האם התרשלה הנתבעת בטיפולה בתלונת התובע?
טען התובע למחדלים רבים מצידה של הנתבעת בטיפול בעניינו של המתחזה:
א. לא נבדקה כראוי תעודת הזהות של המתחזה בכל אותן עבירות תנועה שביצע.
ב. לא הושוותה התמונה ברישיון הגנוב שהוצג על ידי המתחזה לבין זה שהציג אותו.
ג. לא נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה כאשר עוכב במשטרה בכל הנוגע לנהיגה בפסילה ביום 27.4.05.
ד. לא פעלה מיידית לעצור את המתחזה כאשר לא התייצב לחקירה באשר לעבירות התנועה החמורות.
ה. כאשר נתפס המתחזה ביום 5.8.05 ונלקחו טביעות אצבעו לא זוהה כמתחזה.
ו. בדו"ח הפעולה נרשם שהנהג גולן כתר זוהה על ידי תעודת זהות כאשר בפועל זה לא נעשה. כן הפרטים היו שגויים. גם בכתב הערובה נכתבו פרטים שגויים.
ז. ביום 12.12.05 המתחזה עוכב במחסום עקב היותו דרוש לחקירה ובשל התחזות. השוטר המעכב לקח המתחזה לתחנה אולם הוא שוחרר ונמסרה לו הזמנה "להגיע מחר לתחנת לוד". – המתחזה לא הגיע.
מהראיות שהוצגו בפני עולה שביום 5.8.05 עוכב המתחזה לראשונה יחד עם אחרים בהמשך לדו"ח פעולה של אלדד אל ישיב מיחידת בילוש רמלה, ושוחרר בהחלטת הקצין הממונה.
מאחר והתובע הגיש תלונתו על ההתחזות רק ביום 21.9.05, השאלה הינה האם קמה התרשלות המשטרה כאשר לא לקחה אז טביעות אצבע המתחזה.
איני סבורה שבמצב זה היתה חובה על המשטרה כאשר המתחזה רק עוכב, לקחת תביעות אצבע שלו, כאשר לא היה ידוע אז כלל ועיקר שהמתחזה הינו מתחזה ואינו מר גולן כתר.
פקודת המטה הארצי, טביעות אצבע מס' 14.03.15 (להלן:"הנוהל") כפי שפורטה בתצהיר רב פקד אבי הדדי קובעת שאין כל חובה לקחת טביעות אצבע מחשוד שאינו עצור. (ראה סעיף 2 לנוהל העוסק בלקיחת טביעות אצבע).
לא הוכחה כל חובה של המשטרה לקחת טביעת אצבע ממעוכב, ונהפוך הוא, סבורני שלאור השמירה על חופש הפרט אין כל מקום לקחת טביעות אצבע ממעוכבים.
כפי שפירט רק פקד אבי הדי עד ליום 13.10.05 , יום ביצוע עבירת הרכוש על ידי המתחזה לא היתה כל חובה לקחת ממנו טביעת אצבע. ביום זה אכן נלקחה הטביעה ולאור בדיקה שנערכה נמצא שטביעת אצבע זו מופיעה על שני שמות שונים, הן על שם התובע והן על שם המתחזה (טביעת אצבע המתחזה היתה כבר משנת 2004 במאגר שכן ביצע אז שתי עבירות רכוש). רק בשלב זה עלתה משטרת ישראל על ההתחזות.
פקד אבי הדי הסביר בעדותו שבנוהל מפורט אומנם שיש צורך בזיהוי בהתאם לת.ז. אולם רישיון נהיגה הינו מספק לצורך זיהוי.
עלי לציי שכעולה מסעיף 3ב 2 או סעיף 3 ב3 – ניתן להזדהות באמצעות תעודה מזהה אחרת.
התובע לא הוכיח כאמור לעיל שהמשטרה אכן התרשלה כאשר לא נלקחו טביעות אצבע מהמתחזה או שהכללים לפיהם יש לקחת טביעות אצבע גם ממעוכבים שאינם עצורים אינם סבירים והולמים בנסיבות הענין.
אין כל חובה לאדם להסתובב באופן קבוע עם תעודת זהות על גופו. יכול ואכן התבקשה ת.ז. מהמתחזה אולם הוא השיב שאינה בידיו. כאשר קיים רישיון נהיגה, ניתן להסתפק בכך.
אין מחלוקת שהתמונה של המתחזה אינה זהה לתמונת התובע, אולם לא ברור ולא הוכח בפני איך היה נראה רישיון הנהיגה שהציג המתחזה בפני השוטרים. יכול והיה עליו את תמונתו. משלא הוחזר רישיון זה לתובע, ואין כל ראיה לכך שהרישיון שהוצג לשוטרים נשא את תמונת התובע עליו, לא הרים התובע נטל ההוכחה להוכחת טענתו לרשלנות המשטרה ומי מטעמה כאשר לא השוו התמונה ברישיון לאדם המתחזה.
אין מחלוקת שדו"ח הפעולה מאירוע העבירה מיום 5.8.05 נרשם כי הנהג זוהה על ידי תעודת זהות, כאשר בפועל לא נעשה כן, כן הודעתו נגבתה באופן רשלני שכן נרשם כי הינו "נקבה" וכי אף שם אביו וכתובתו אינם נכונים. עדיין אין בכך כדי להוכיח שאם היה ממולאים פרטי הדו"ח כראוי כאשר יכול והנהג זוהה כפי שציינתי על ידי תעודה מזויפת, אזי היתה מתגלית התרמית כבר אז.
ניתן היום, יא אייר תשע"ג, 21 באפריל 2013, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
27/02/2011 | הוראה לבא כוח תובעים להגיש תגובה | סמדר קולנדר-אברמוביץ | לא זמין |
18/07/2011 | הוראה לבא כוח נתבעים להגיש תצהיר | סמדר קולנדר-אברמוביץ | לא זמין |
21/04/2013 | פסק דין מתאריך 21/04/13 שניתנה ע"י סמדר קולנדר-אברמוביץ | סמדר קולנדר-אברמוביץ | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | גולן כתר | אביבית גולדברגרפרי |
נתבע 1 | מדינת ישראל | הילה יהודה, רחל שיבר |
מודיע 1 | הילה יהודה | |
מקבל 1 | ערן אאידה |