לפני תביעה בגין נזקים שארעו לרכב התובעת 1 עקב תאונה מיום 19.4.09.

1. נהג התובעת הצהיר כי עובר לתאונה נסע בנתיב נסיעה אחד, אשר התפצל לשני מסלולים לפני צומת מרומזר. הנהג הצהיר כי לפני הרמזור עמדה מונית בנתיב הימני, הנהג נסע במסלול השמאלי ואז הרגיש פגיעה בדלת האחורית שמאלית ברכב התובעת. רכב מבוטח הנתבעת 2 ונהוג על ידי הנתבעת 1 ביקש לבצע עקיפה של רכב התובעת בנתיב הנסיעה הנגדי. הנהג הצהיר כי נתיב נסיעתו היה עמוס אותה עת.

2. הנתבעת 1 הצהירה כי נסעה בנתיב השמאלי, כאשר בנתיב הימני עמדה מונית. הנהג ביקש לעקוף את המונית וסטה לנתיב נסיעת הנהגת, הנהגת בלמה את רכבה, אך על אף זאת ארעה התאונה.

3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, החלטתי להעדיף את גירסת הנתבעת 1 באשר לאופן התרחשות התאונה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

הנהג הצהיר כי התאונה התרחשה בעת שנסע לפני צומת מרומזר, כאשר בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1, נטען כי התאונה התרחשה בעת שהנהג עמד ברמזור.

לעומת זאת, עדות הנתבעת 1 בפני נתמכה גם בטופס ההודעה על מקרה הביטוח מטעמה, נ/1, בו ציינה כי נסעה בנתיב השמאלי, כאשר רכב נכנס במפתיע לנתיב נסיעתה מהנתיב הימני, היא בלמה את רכבה, הוא המשיך בנסיעתו ופגע ברכבה. בטופס ההודעה אף נערך שרטוט של אופן התרחשות התאונה כמפורט לעיל.

זאת ועוד, הנתבעת 1 ציינה את עמידת המונית בנתיב הימני, אשר בגינה ביקש הנהג לסטות לנתיב נסיעת הנתבעת 1 והדבר אף עולה מהשרטוט נ/1. יחד עם זאת, לא ברור מדוע הנהג ציין דבר חנייתה של המונית בנתיב הימני, שעה שלגירסתו, לכאורה, לא היתה לעובדה זו כל רלוונטיות באשר לאופן התרחשות התאונה, כפי שהוא עצמו תיאר, כך שנסע, לטענתו, בנתיב השמאלי והנתבעת 1 עקפה אותו משמאלו.

הנתבעת 1 הכחישה כי עקפה את רכב התובעת בנתיב הנסיעה הנגדי, ציינה כי קיים במקום קו הפרדה רצוף ומתקשה אני לקבוע, כטענת הנהג, כי הנתבעת 1 ביקשה לעוקפו, שעה שהוא עצמו הצהיר כי נתיב נסיעתו היה פקוק.

4. מכל האמור, מצאתי להעדיף את גירסת הנתבעת 1 באשר לאופן התרחשות התאונה. שעה שהנהג ביקש לעבור לנתיב נסיעת הנתבעת 1, היה עליו לעשות כן בזהירות ולאחר שווידא כי ניתן לעשות כן מבלי שהדבר יהווה סיכון לרכבים אחרים הנוסעים בנתיב משמאלו.

לפיכך, נהג התובעת אחראי להתרחשות התאונה.

יצוין כי לא נעלם מעיני כי הנתבעת 1 לא זכרה את מיקום הפגיעה ברכב התובעת, אך לאור חלוף הזמן ממועד התאונה, לא מצאתי בכך כדי לאיין את גירסתה באשר לאופן התרחשות התאונה.

5. אשר על כן, התביעה נדחית.

התובעות 1 ו-2 תישאנה, ביחד ולחוד, בהוצאות הנתבעים בסך 1,500 ₪.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.