<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אביעד כ"ץ

הנאשמת וב"כ עו"ד טלי גוטליב סנגוריה ציבורית

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשמת תבקש לחזור מן הכפירה.

כתב האישום יתוקן, בפרק העובדות ייכתב במקום "ידיעה כוזבת" "שעיקרה מוגזמת". הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן ותורשע בעבירה של שיבוש הליכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

אשר לעונש הגענו להסכמה לפיה יושתו על הנאשמת מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמת:

מאשרת את דברי חברי.

כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשמת, היא הבינה אותו ומודה בעובדות.

הערת בית המשפט:

בית המשפט מקריא לנאשמת את כתב האישום המתוקן.

הנאשמת:

אני מבקשת לחזור מהכפירה.

כתב האישום המתוקן הוקרא לי, הבנתי אותו ואני מודה בו.

אני מבינה שבית המשפט אינו כבול להסדר.

ב"כ המאשימה:

אבקש להרשיע את הנאשמת על פי הודייתה בעובדות כתב האישום.

<#3#>

<#4#>

הכרעת דין

אני מתירה לנאשמת לחזור בה מכפירתה ומתירה את תיקונו של כתב האישום.

אני מרשיעה את הנאשמת על סמך הודייתה בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

הנאשמת ילידת 1952 ללא עבר פלילי.

הורשעה על פי הודייתה, חסכה זמן שיפוטי.

אנו מבקשים לכבד את ההסדר שנותן ביטוי נכון לנסיבות הנאשמת באותה תקופה, נטילת האחריות והאינטרס הציבורי. כמו כן את העובדה שכתב האישום תוקן לקולא.

בנסיבות אלה אבקש מבית המשפט להשית על הנאשמת עונש של מאסר על תנאי וקנס שייתן ביטוי לנסיבות העבירה.

ב"כ הנאשמת טוענת לעונש:

מדובר בנאשמת ילידת 1952 , אמא לשלושה ילדים.

הרקע לאירועי כתב האישום תקופה קשה מאוד בבית במהלכה בעלה של הנאשמת נטל כדורים לירידה במשקל שהשפיעו על מצבו הנפשי, מה שגרם לסיטואציה קשה בבית, צעקות ויחס לא הוגן כלפיה והיא חשה מצוקה. לצערה הרב מצאה את עצמה מגיעה למשטרה מתוך תחושה של מצוקה שהיא חשה ולכן כפי שכתצוב בתלונה היא מסרה פרטים מוגזמים.

ייאמר מיד שהיא מיד תיקנה את העוול. לא נגרם למתלונן נזק לא של מעצר או הרחקה מהבית או משהו שהותיר בו טראומה . היא מיד באה למשטרה ותיקנה את דבריה והעמידה את הדברים על דיוקם. אמרה שמדובר באפיזודה ספציפית וזה רודף אותה.

מיד אחרי האירועים הם חיתנו את בתם.

הבעל הפסיק את הכדורים והם המשיכו לחיות יחד, חיים זוגיים, טובים ומאושרים.

להרשעה יש משמעות לאישה שאין לה עבר פלילי. להגעה לבית המשפט יש השלכות עליה. העובדה שבמסגרת לקיחת האחריות מצבו של המתלונן משתפר וגם התיק נגדו ייגנז. הצדדים ישימו את האפיזודה הזאת מאחוריהם.

כפי שאמרה הנאשמת במשטרה שהיא ישבה והמתינה היא פגשה אישה מחוץ לתחנה היא אמרה לה שאם לא תצייר ציורים דרמטיים המשטרה לא תתייחס אליה.

בשים לב למצוקה באותו זמן ולאותה גברת שישבה מחוץ לחדר החקירות, אנו נבקש לקבל את הטענה שמדובר באירוע חד פעמי שהנאשמת מיד לקחה עליו אחריות והגיעה למשטרה לכפר על העובדה שהדברים היו מוגזמים. הזוג חי היום יחד, עוזר לילדים בפרנסה וכלכלה. ואנו מבקשים לכבד את ההסדר.

אשר לקנס, נבקש קנס סביר ומידתי שייקח בחשבון שזו קופה משותפת.

הנאשמת:

היתה תקופה שסבלתי ולכן התלוננתי. בעלי באותה תקופה לא שלט בעצמו ואני הגזמתי קצת.

<#6#>

גזר דין

הנאשמת שבפניי הודתה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן והורשעה על סמך הודייתה בעבירה של שיבוש הליכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בהן כאמור הודתה הנאשמת, בתאריך 8.5.09 בתחנת המשטרה ברחובות מסרה הנאשמת לשוטרת שטיינברג תלונה בגין תקיפתה על ידי בעלה מיכאל ואיומים כלפיה ביודעה שעיקרה מוגזמת.

במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים עתרו במשותף להשתת עונש צופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי ולצידו קנס לשיקול דעת בית המשפט.

בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ המאשימה מחד את חומרת העבירות, ומאידך הפנה לנסיבותיה האישיות של הנאשמת ולרקע שעמד בביצוע העבירות תקופה משברית שחוו בני הזוג על רקע הדרדרות מצבו הבריאותי של הבעל בעטיה של נטילת כדורים שלא הטיבה עמו.

ב"כ הנאשמת מצידה פירטה בטיעוניה והפנתה את הזרקור לאותן נסיבות מיוחדות, תיארה את הדינמיקה המורכבת באותה תקופה בבית והוסיפה ומסרה כי מאז אותו אירוע חזרו בני הזוג לחיים משותפים וטובים, מנהלים משק בית משותף ותומכים בילדיהם הבגירים ומתנהלים כמשפחה נורמטיבית לכל דבר וענין.

עוד הדגישה ב"כ הנאשמת כי מיד עם ביצוע העבירה חשה הנאשמת רגשי חרטה ובאופן מיידי פנתה לתחנת המשטרה, הכתה על חטא וסיפרה את האמת ובנסיבות הללו גם לא נגרם כל נזק למתלונן.

ב"כ הנאשמת טענה כי בנסיבות הללו הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ראוי וסביר ויש בו כדי לאפשר למשפחה לשמר תא משפחתי וכי מדובר באינטרס ציבורי מן הדרגה הראשונה.

הנאשמת ניצלה את זכות המילה האחרונה ובדברה האחרון שבה והדגישה את המצב המורכב בו היתה שרויה במועד ביצוע העבירה ואת המניע שעמד בבסיס התנהגותה.

יצויין כי העבירה המיוחסת לנאשמת היא עבירה חמורה כשלעצמה ודומה כי אין צורך להכביר בכך מילים.

יחד עם זאת ענישה היא לעולם אינדבידואלית ועל בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, במהותו ובנסיבות שאופפות את העבירה עצמה.

בשים לב למכלול הנתונים כפי שהוצגו בדברי ב"כ הצדדים, מצאתי כי העונש המוסכם על הצדדים הולם וראוי את נסיבות המקרה ואת נסיבות הנאשמת, שהינה כאמור נעדרת עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא ולפיכך מצאתי לאמץ את הסדר הטיעון.

לפיכך ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הצריכים לענין אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1. 4 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מהיום, והנאשמת לא תרצה עונש זה אלא אם כן תעבור על העבירה בה הורשעה.

2. קנס כספי בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם בשלושה תשלומים שווים ורצופים בסך 500 ₪ כל אחד, החל מתאריך 1.7.13 ובכל ראשון לחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד מן התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ה' תמוז תשע"ג, 13/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חדווה ינר