התובע והנתבעים הביעו הסכמתם לסיום ההליך על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד – 1984.

צד ג' לא התגונן בהליך חרף קבלתו את ההודעה לצד ג', כפי שהוכח באישור מסירה אשר הוגש לתיק בית המשפט.

בפניי תביעה שעניינה נזקי גוף אשר לטענת התובע נגרמו לו ביום 6/4/09, כאשר במהלך עבודתו בהעמסת חלקי פיגומים, בחצרו של צד ג', קרס הסטנד שעליו הוצבו הפיגומים. התובע ניסה למנוע פגיעתו מן הפיגומים אשר היו על הסטנד, תוך הדיפתם, אולם ללא הצלחה. כאשר משך את ידו בחזרה מן הפיגומים, נחתך בשורש כף ידו השמאלית מפח אשר היה בסמוך. כתוצאה מכך, נגרם לו חתך ב- FCU. הוא אושפז בבית החולים למשך שלושה ימים במהלכם אף נותח בידו.

התובע אינו טוען לנכות צמיתה והעריך את נזקיו בסך כולל של 99,000 ₪.

הנתבעים עתרו לדחיית התביעה באשר לטענתם, נסיבות האירוע אינן מטילות אשם על המעביד, הנתבע. לחילופין, עתרו להשתת אשם תורם בשיעור משמעותי על התובע, אשר לדבריהם, היה עובד מנוסה אשר יכול היה למנוע את האירוע.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בכתבי הטענות ובסיכומים שהוגשו מטעמם, וכן, עיינתי במסמכים השונים אשר הוגשו לעיוני, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל תוך חיוב הנתבעים 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 14,000 ₪, כאשר סכום זה הוא כבר לאחר ניכוי תקבולי המל"ל. לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ וכן את אגרת בית המשפט אשר שולמה על ידי התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום המלא בפועל.

מאחר שהתיק הסתיים לא יאוחר מישיבה שלישית, פטורים הנתבעים מתשלום יתרת האגרה וכך גם ניתן פטור בכל הנוגע ליתרת האגרה בהודעה לצד ג'.

ההודעה לצד ג' מתקבלת במלואה, זאת לאחר שצד ג' בחר שלא להתגונן מפני התביעה, זאת חרף מסירתה של ההודעה לצד ג', כדין, כפי שעולה מאישור המסירה אשר הוגש על ידי הנתבעים. צד ג' יישא, בנוסף, בשכ"ט הנתבעים בסך 15% + מע"מ מתוך סכום התביעה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד חשון תשע"ג, 09 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.