טוען...

פסק דין מתאריך 04/11/12 שניתנה ע"י אהוד שוורץ

אהוד שוורץ04/11/2012

בפני

כב' השופט אהוד שוורץ

תובעים

1.רומיה ושדי

2.שושנה בן שלמה

3.רונית גוהלי

4.יוסף ושדי

5.דליה מנחם

6.שי ושדי

נגד

נתבעים

1.יוסף צדוק

2.חוה צדוק

פסק דין

מדובר בתביעה שהוגשה במקור לבית המשפט לענייני משפחה בר"ג , והועברה לבית משפט זה, ע"ס 95,327 ש"ח, ומהותה מתן חשבונות ומסמכים, תיקון וזיפות גג.

עובר להגשת תצהירי העדות, צומצמה התביעה לסך של 41,977 ₪, ובגין הפרשי שכר דירה לדירות נשוא התביעה, תשלום חשבון חשמל, בגין אחת הדירות, עלות החלפת דלת באחת הדירות, מחצית מעלות תיקון ביוב בחצר הבית, ונזקים/הפסדים של אי השכרת שתיים מן הדירות, לארבעה ושישה חודשים.

התובעת 1 הינה אימם של שאר התובעים, וכן של הנתבעת 2, הנתבע 1 הינו חתנה של התובעת 1 ובעלה של הנתבעת 2.

לפי הנטען, לתובעים זכויות בבניין ברחוב עבס 23 בשכונת התקווה ת"א, וכיורשי המנוח אהרון ושדי ז"ל, בקומת הקרקע זכות בשלוש דירות, בקומה שלישית זכות בשלוש דירות. נטען כי הנתבעת 2 מכוח צוואת הדודה בתיה ושדי ז"ל, הינה הבעלים של דירות בקומה שניה, באותו בנין, ודירת גג אחת בבניין. נטען כי הנתבע 1 , טיפל בהסכמת התובעים, בהשכרת דירות התובעים שבבניין, מ1/07 ועד 8/08. נטען שהנתבע גבה בגין שכירויות באותה תקופה כספים מעבר למה שמסר לתובעים, ומעבר לסכומים שנקובים בחוזים, עליהם חתם בשם המשפחה, ומכאן, התביעה להפרשי שכ"ד. הואיל והנתבעת 2 מכוח צוואת הדודה, זכאית להירשם כבעלת מחצית מן הבניין, עליה לשאת בהוצאות הקשורות ברכוש המשותף בבניין, ומכאן התביעה בקשר לטיפול בבור ביוב, וכן להפסדי שכירות בגין שתי דירות בקומה השלישית שעקב רטיבות שמקורה בגג שמעל , שבחזקת הנתבעת 2, לא ניתן היה להשכירן באופן רצוף והתובעים הפסידו דמי שכירות בעניין.

הנתבעים טוענים כי המקור לתביעה הוא הסכסוך שבין הצדדים ובנוגע לצוואת הדודה שהורישה חלקה לנתבעת 2 בלבד, עניין שהתובעים לא מוכנים להכיר בו. נטען כי אכן הנתבעת 1 התבקש לטפל בהשכרת היחידות ששייכות בחלקן גם לנתבעת 2, כיורשת האב, וכי פעל בהנחית התובעת 1 וכן העביר לה את הכספים והניירת בעניין, ובנוכחות , בנה התובע 6. הוכחש כי נגבה סכום כלשהו מעבר למה שדווח או הועבר בפועל לתובעת 1. הוכחשה האחריות לעניין חבות בקשר לבריכת הביוב, ונזקים אחרים שקשורים לדירות התובעים. לגבי נזילות מקומת הגג, של הנתבעים, לדירות התובעים שבקומה שלוש, נטען שהנתבעים שיפצו את הגג לצורך השבחת הנכס, ומניעת נזק , הרטיבות הנטענת הייתה קיימת, זמן רב קודם, בטרם בעלות הנתבעת 2, וכן התנהל הליך נוסף בפני המפקחת על המקרקעין, שלפי מה שנקבע בו, בוצעו התיקונים הנדרשים בגג.

בדיון ההוכחות שהתקיים העידו מטעם התובעים השמאי מר שלנג משה, ולעניין שווי דמי שכירות בדירות במקום, והתובעות 2 ו-3 , מטעם הנתבעים העיד הנתבע 2.

השמאי העיד כי במועד ביקורו, 19.8.09, ראה נזקי רטיבות, חלק מן הדירות היו מאוכלסות בשוכרים, דירה אחת הייתה ריקה, לגבי תקופת אובדן דמי שכירות נטענת, האמור בחוות דעתו ומפי התובעים, ולא בדק לאחור מצב השכרת הדירות, אלא נאמר לו , שהיו ריקות 18 חודש. התובעות שהעידו אישרו כי ב1/07 מועד בו התחיל הנתבע לטפל בהשכרת הדירות, הדירות לא היו מושכרות, למעט דירה אחת, לאחר שאבי המשפחה נפטר, למעשה הבנין עמד ריק, והדירות היו סגורות מאז 2004. כן העידו שב 8/08, מועד סיום טיפול הנתבע 1 בהשכרות, כל הדירות בקומת הקרקע היו מושכרות, ובקומה שלוש, דירה או שתיים היו מושכרות, ואנשים היו נכנסים לגור במקום אך יוצאים לאחר תקופה קצרה עקב רטיבות. כן אושר שתפקיד הנתבע 1 הסתיים נוכח המחלוקת בקשר לצוואת הדודה, ולעניין חלקו האחר של הבנין. נטען לביצוע שני שיפוצים בקומת הגג, כאשר האחרון, היה לפי החלטת המפקחת. התובעת 2 לא ראתה את הנתבע 1 פורץ לדירה שנטען שעליו לשלם נזקי דלת שנפרצה בה. נטען שהתובעים עמדו על קבלת מסמכים, חוזים ובטחונות, אך הנתבע 2 לא העבירם, כאשר בפועל כל הכספים היו מיועדים לאם, התובעת 1.

הנתבע 1 מאשר שטיפל בהשכרת הדירות, בתקופה הנטענת, לטענתו שסיים את תפקידו, ארבע דירות היו מושכרות, שתיים שהיו ריקות באותו מועד, הדבר נבע כתוצאה מדיירים שעזבו, וחדשים שטרם נכנסו, היו דירות שהיו מושכרות לטווח ארוך, וחלק לטווח קצר יותר.

הנתבע אישר ביצוע עבודות בגג בשני מועדים, כאשר המועד האחרון היה בהתאם להחלטת המפקחת על המקרקעין, וחוות דעתו של המהנדס מר סופר. הנתבע ציין כי לא קיבל שכר או גמול בגין טיפולו בהשכרות, ועשה זאת בהתנדבות. הכחיש קשר בין הוצאת הביוב לדירות הנתבעים, וטען שחשבון החשמל הנתבע, כולל גם חיוב בגין חדר מדרגות ובנוסף לכל שאר הטענות.

כן הכחיש שפרץ דלת בדירה השייכת לתובעים ו/או לא העביר דמי שכירות במלואם.

לאחר עיון בחומר, ושמיעת הצדדים אני מחליט כדלקמן:

מן החומר שבפניי והדיון לא ראיתי שהוכח בפניי באופן מספק, ועל פי מאזן הסתברות אזרחי מחייב, חובת תשלום בגין הפרשי שכר דירה, חשבון חשמל, מחצית מתיקון הביוב והחלפת דלת.

לגבי הפרשי שכר דירה, מדובר בעדות התביעה מול עדות הנתבע בעניין, לא ראיתי מקום להעדיף את עדויות התובעות בעניין וכאשר לא בא להם סיוע ממי מן הדיירים עצמם או מהתובעת 1, ו/או התובע 6, שלפי טענת הנתבע דווחו בזמן אמת, ולהם נמסרו כספי השכירות. תמוה שהנתבע לא השאיר בידיו עותקי מסמכים רלוונטיים, יחד עם זאת, באופן שהדברים התבצעו, לא שוכנעתי כאמור, ובאופן מספק ועל פי החומר שבפני, שיש מקום לחיוב כספי בעניין. אותם דברים אמורים לגבי חשבון החשמל הנתבע, כעקרון מדובר בחוב שדייר מסוים השאיר, ובלי קשר לטענה שכולל גם חיובים בגין חדר מדרגות, לא ראיתי בנסיבות כאן שאותו חוב שלא יצר הנתבע, אלא דייר, יש להשיתו על הנתבע כמי שלא פעל לגבייתו באופן ראוי, או לביטחונות עבורו. לגבי נזק לדלת לא שוכנעתי באופן מספק שהנתבע הוא זה שגרם לנזק לדלת וגם בעניין זה התביעה נדחית.

לגבי מחצית תיקון הביוב, לא שוכנעתי מן הקבלה שצורפה ומן העדויות, שמדובר בתיקון שבאחריות כלל הדירות שבבניין, לרבות דירות הנתבעת, בקבלה עצמה צוין שמדובר בהחלפת צנרת ביוב בקשר לקומה 3, שהיא קומת התובעים, ומשכך התביעה בעניין זה נדחית.

לגבי הפסדים בגין אי השכרת שתי דירות בקומה 3, דירה בת חדר ודירה בת שני חדרים, מן ההליך שהתנהל בפני המפקחת על המקרקעין, ודו"ח המומחה שניתן בעניין, וכן מן הדיון, עולה בבירור, שלאחר שיפוץ הגג הראשוני שנעשה על ידי הנתבעים, היה צורך בתיקון משמעותי נוסף ולפי חוות דעתו של מר סופר, דובר בתיקונים הן בגג והן בדירות התובעים נשוא התביעה. אני מקבל שנוכח נזקי הרטיבות שמקורם בגג הנתבעים, ושתוקנו רק לאחר ההליך האמור, הדבר הקשה על התובעים את השכרת הדירות האמורות, מן הדיון עולה שהדירות בכל מקרה לא היו מושכרות כל הזמן אלא בחלקן, יחד עם זאת, ניראה שהקושי בקשר לדירות נשוא הדרישה כאן, הוחרף במידה רבה ובגין הליקויים שמקורם בגג כאמור, בהתחשב בתקופת קיום הליקוי ובסוגו, אני מחליט שיש מקום לאשר התביעה בגין ראש נזק זה, ועל פי סכומי שכר הדירה החודשי הנדרש, שהוכח באופן מספק להנחת דעתי, יחד עם זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות שקשורות לאופן השכרת הדירות לפני, במהלך, ולאחר גמר טיפולו של הנתבע בעניין, אני סבור שיש להפחית מן הסכום הנתבע בהקשר זה, סך 25 אחוז, דהיינו על הנתבעים לפצות את התובעים בסך של 12,600 ₪, שהוא מכפלת 16,800 ₪, ב-75 אחוז.

נוכח כל האמור לעיל, אני מחליט לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעים ביחד ולחוד, סך של 16,800 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. שאר התביעות נדחות. נוכח התוצאה הסופית, לפיה נדחה חלק התביעה, והתקבלה בחלקה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
23/06/2011 החלטה מתאריך 23/06/11 שניתנה ע"י אהוד שוורץ אהוד שוורץ לא זמין
27/10/2011 החלטה מתאריך 27/10/11 שניתנה ע"י אהוד שוורץ אהוד שוורץ לא זמין
04/11/2012 פסק דין מתאריך 04/11/12 שניתנה ע"י אהוד שוורץ אהוד שוורץ צפייה
08/11/2012 החלטה מתאריך 08/11/12 שניתנה ע"י אהוד שוורץ אהוד שוורץ צפייה