<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד דורית סבן

הנאשם וב"כ עו"ד משה מזור

<#2#>

פסק דין

במועד הרלבנטי לכתב האישום – 18.1.09, עבד הנאשם כמפעיל ציוד קרקע ברשות שדות התעופה. חלק מתפקידו היה להפעיל רכב גרירה המחובר למדרגות כבש מטוס.

באותו יום סמוך לשעה שש בערב, עבד פליקס פורמן, כטכנאי מטוסים אשר עבודתו הייתה ביחד עם הנאשם. פליקס פורמן הנ"ל עמד על כבש המטוס, כדי לבצע עבודת בדיקת המטוס. באותן נסיבות חיבר הנאשם את הרכב לו צמודות מדרגות כבש המטוס לגלגלים הקדמיים של המטוס. סמוך לאחר מכן, התניע הנאשם את הרכב, הרים את התומכים המייצבים והחל בנסיעה לאחור בניגוד לנהלים ולהנחיות הרלבנטיים. כתוצאה מכך נפל פליקס פורמן מכבש המטוס ונחבל. נגרמו לו שברים, המטומה בקרקפת, שברים בחוליה ובזיזים של עמוד שדרה ושבר בצלע.

למעשה מדובר בתאונת עבודה, שבה אחד העובדים פעל בניגוד לנהלים וההנחיות. התביעה מצאה ליחס לנאשם עבירה לפי סעיף 338 (א) (1), דהיינו, שנהג ברכב בדרך נמהרת ורשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה. חרגתי ממנהגי ובטרם דיון בשאלה שבמחלוקת - האם להרשיע הנאשם או להימנע מהרשעתו, אני מתייחס לעבירה המיוחסת לנאשם - בטרם הדיון. אני עושה כן לפי שקיים בסיס לכך, שיש וראוי היה בנסיבות המקרה, לייחס לנאשם עבירה של חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין, משמע עבירה קלה הרבה יותר.

אלא ששיקולי התביעה עמה, ויתרה מזו, לנוכח הודיית הנאשם במעשה שיקוליו אף הם עמו, לא מצאתי להתערב.

בדיון שהתקיים לפני ביום 7.5.12, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום, במסגרת הסכם דיוני בין הצדדים. בעקבות כך, הורשע הנאשם בהכרעת דין מאותו יום. במסגרת אותו הסכם הופנה הנאשם לשירות המבחן על מנת שתיבחן בין היתר שאלת הרשעת הנאשם. התביעה הצהירה כי עמדתה היא להרשעה וענישה נלווית.

סמוך לפני הדיון שהתקיים לפני ביום 7.1.13 הוגש תסקיר משירות המבחן. באותו דיון שמעתי טענות הצדדים.

שירות המבחן, על פי דרכו המבורכת, ערך תסקיר מקיף, מעמיק, יסודי ומקצועי. סופו של דבר, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעת הנאשם. על פי האמור בתסקיר עולה כי מדובר באדם יליד 1958 נורמטיבי, איש עבודה ועמל, איש משפחה, אשר שירת שירות צבאי מלא ואף שירת שירות מילואים במשך 20 שנה. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע תחושות של בושה וחרטה. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת הנאשם בין היתר משום הפגיעה הקונקרטית בעבודתו של הנאשם בחברת אל-על.

אף על פי הנתונים הללו, עמדה התביעה על הרשעת הנאשם. מטיעוני התובעת, עמדה זו של התביעה מבוססת על תוצאת מעשה הרשלנות, דהיינו, הנזק הגופני שנגרם לפליקס פורמן כמו גם, סבורה התביעה כי מהות העבירה אינה מצדיקה אי הרשעה.

בא כוח הנאשם עתר לקבל המלצת שירות המבחן. ראשית לכל, הציג מסמך המבטא פגיעה קונקרטית בעבודת הנאשם. מדובר במכתב מטעם מנהלת יחסי עבודה ונציב תלונות הציבור גב' שרון אדלר. כמו כן, הציג הסניגור מסמך האוגד אזכורים של פסקי דין רבים, בהם נדונו נאשמים בעבירה לפי סעיף 338 ובהם ההליכים הסתיימו באי הרשעה.

אני סבור שהדין הוא עם הנאשם ועמדת התביעה במקרה חריג זה אינה במקומה. כידוע ההלכה בנושא שבמחלוקת היא זו הידועה כהלכת "כתב" וזו נוסחתה:

"אכן, ענישתו של נאשם היא אינדיווידואלית, ובית-המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם ואינו קובע את עונשו אך על-פי מהות העבירה. ואולם, מהותה של העבירה, הצורך בהרתעת הרבים, ובעבירות שקורבנן אינו הפרט אלא הציבור כולו אף הוקעת מעשי העבירה - בצירוף מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר על יסוד שיקולים אלה - כל אלה משמשים כגורמים העלולים לגבור אף על שיקומו של הנאשם.

הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

שני התנאים המצויים בנוסחת הלכת "כתב" התמלאו בעניינו. יש לשים לב כי סוג העבירה, דהיינו, עבירה שעל פי המעשה שנעשה היא עבירת רשלנות, אף על פי שמצויה בד' אמותיו של סעיף 338 לחוק העונשין, יש בה כדי להכיל אי הרשעה. שיקולי הענישה האחרים על פי נסיבות המקרה שלפני לא ייפגעו, אם ההליכים יסתיימו באי הרשעה. ושוב חשוב להפנות למקבץ הפסיקה שצירף בה כוח הנאשם לטיעוניו, שמן הסתם הובאו לידיעת התביעה, אך זו עמדה על הרשעת הנאשם.

בשולי ההחלטה מצאתי להפנות לטעות התביעה בטיעוניה. מבחן התוצאה אינו בהכרח מבחן חומרת המעשה, ככל שמדובר בעבירת רשלנות. כידוע, מעשה רשלנות שאינו ברף גבוה ואף שיהיה מעשה של מה בכך, יכול ויגרום לתוצאות הרות אסון. לפיכך, טעות בידי התביעה לטעון לחומרא לנוכח הנזקים שנגרמו לפליקס פורמן.

ועוד מצאתי להעיר, כי בחינה פורמלית של העבירה שביצע נאשם, אינה חזות הכל. יש לבחון המעשה האסור באופן מהותי על רקע הלכת כתב. ראוי להפנות התביעה לת.פ. 35980-09-10 מדינת ישראל נ' נטלי רוסטובצב, אשר בו קבע כב' השופט כספי מבית משפט המחוזי מרכז כי, הנאשמת לא תורשע אף על פי שהעבירה אותה ביצעה הנאשמת הייתה במבחן פורמלי חמורה ביותר: פציעה בנסיבות מחמירות. המבחן שנקבע בהחלטה זו הוא המבחן המהותי של המעשה אל מול נוסחת כתב.

אשר על כן, אני נעתר להמלצת שירות המבחן, אני מבטל הרשעת הנאשם.

אני מחייב הנאשם לבצע של''צ בהיקף של 140 שעות על פי תכנית שהוכנה עבורו על ידי שירות המבחן. הסברתי לנאשם בלשון פשוטה משמעות השל''צ הנאשם הבין והסכים.

עותק מהחלטה זו יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר תשע"ג, 04/03/2013 במעמד הנוכחים.