<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד מיכל בן דוד

הנאשם וב"כ עו"ד קרמניצר

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שגובש בין הצדדים במהלך פרשת התביעה, בעבירה של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות – עבירה לפי הסעיפים 380 + 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן כאמור הודה הנאשם, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והגב' מטי סוהמי גניש (להלן: המתלוננת) נשואים ומצויים בהליכי גירושין.

בני הזוג התגוררו בדירות נפרדות בעיר ראשל"צ.

בתאריך 16.4.09 בסמוך לשעה 20:30 הגיעה המתלוננת עם רכבה לבנין בו היא מתגוררת והחלה לפרוק מהרכב שקיות של קניות שערכה.

הנאשם הגיע למקום והציע את עזרתו למתלוננת, אך זו סירבה והחלה לפסוע לעבר מעלית הבנין במטרה לעלות לדירתה.

בהמשך נכנסה המתלוננת למעלית וביקשה מהנאשם כי ילך, ובתגובה הכה אותה הנאשם במכת אגרוף בפניה.

כתוצאה מהמכה נחבלה המתלוננת ואובחנו נפיחות והמטומה בפניה.

במסגרת ההסדר אליו הגיעו הצדדים ביום 18.12.12, הורשע הנאשם על פי הודייתו ועניינו נשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר טרם הטיעונים לעונש.

במעמד זה הצהירה התביעה כי בכפוף לתסקיר חיובי שיצביע על לקיחת אחריות, הרתמות לטיפול והמנעות ממעורבות נוספת בפלילים, תגביל את טיעוניה לעונש מאסר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שירות.

לסנגור נשמרה הזכות לטעון באופן חופשי, לפי ראות עיניו.

תסקירי שירות המבחן

בעניינו של הנאשם הוגשו שני תסקירים.

תסקיר ראשון מיום 6.6.13

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 53, גרוש מהמתלוננת ואב ל-3 ילדים בטווח הגילאים 7-24, אשר מתגוררים יחד עם אמם – המתלוננת.

הנאשם שהינו נעדר עבר פלילי, עובד בעסק משפחתי לייצור מצבות, ומקיים קשר זוגי מזה כשנתיים.

בתסקירו סוקר שירות המבחן בהרחבה את הרקע המשפחתי של הנאשם ואת תפקודו הנורמטיבי במישורי חייו השונים.

אשר למערכת יחסיו עם המתלוננת – בשירות המבחן תיאר הנאשם ככלל מערכת יחסים זוגית יציבה ומטיבה לאורך השנים, אשר התערערה על רקע קשיי אמון, כשסביב הליכי הפרידה התפתח קשר מורכב וקונפליקטואלי.

בהקשר זה ציין הנאשם כי על רקע זה התערער גם הקשר עם ילדיו ותיאר קושי וכאב סביב בעייתיות הקשר עם ילדיו. הנאשם הוסיף כי הוא שוקד על שיקום הקשר בעת הזו.

אשר לאירוע נשוא כתב האישום, הנאשם מסר כי האירוע ארע בתקופה משברית שאופיינה בקשיי תקשורת, ותיאר את חריגות האירוע להתנהלותו דרך כלל.

שירות המבחן העריך כי סביב הליכי הפרידה, והתמודדותו של הנאשם עם עזיבת הבית, הגירושין ותשלום המזונות, היה הנאשם נתון במתחים, תסכול ולחצים עמם התקשה להתמודד, והם שעמדו ברקע להתנהגותו חסרת השליטה והפוגענית כלפי המתלוננת.

שירות המבחן שוחח עם המתלוננת, אשר גם היא אישרה כי האירוע התרחש בתקופה משברית. שירות המבחן התרשם כי המתלוננת אינה חשה מאויימת מפני הנאשם וכי כיום התקשורת בין בני הזוג מתבססת על כל הנוגע לילדיהם.

מכל האמור התרשם שירות המבחן כי הנאשם מגלה קשיי התמודדות במצבי לחץ ומשבר שעשויים להוביל להתנהגות חסרת סבלנות ומתפרצת, ובנסיבות הללו מצא לנכון לשלבו בקבוצה טיפולית.

שירות המבחן העריך כי התמדת הנאשם בטיפול עשויה לסייע לו לערוך שינוי בדפוסיו הבעייתיים ובכך להביא להפחתת הסיכון.

תסקיר שני מיום 28.8.13

בתסקירו המשלים מעדכן שירות המבחן כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית החל מיום 22.05.13. שירות המבחן מציין כי הנאשם מגיע לפגישות באופן קבוע ובזמן, ומשתף בפתיחות בחייו ובבעיות עמן מתמודד כיום בחייו הזוגיים. עוד מתרשם שירות המבחן, כי הנאשם מבין את הצורך שלו בטיפול ומביע נכונות והתחייבות להמשיך בהליך הטיפולי ובנסיבות הללו סבור כי הנאשם מחוייב לטיפול וימשיך לשתף עימו פעולה.

שירות המבחן שב ושוחח עם המתלוננת שמסרה כי בחודשים האחרונים אין בינה לבין הנאשם תקשורת, היא אינה חשה מאוימת מפניו והוא אינו מטריד אותה בכל צורה שהיא.

שירות המבחן שקל את כל גורמי הסיכון במצבו של הנאשם ובהם, בין היתר, קושי בהתמודדות במצבי לחץ ומשבר, תגובות אימפולסיביות וקושי בהצבת גבולות מחד, אל מול סיכויי השיקום, והמוטיבציה לשינוי שמגלה הנאשם, ותוך שהוא לוקח בחשבון את תפקודו התעסוקתי התקין, תשלום המזונות לילדיו והמאמצים לשיקום הקשר עמם, המליץ כי בית המשפט יאמץ האפיק השיקומי, יעמיד את הנאשם בתקופת מבחן ולצידו יגזור עונש צופה פני עתיד.

עוד המליץ שירות המבחן, להטיל על הנאשם ענישה מוחשית וקונקרטית במסגרת צו של"צ בהיקף 180 שעות.

טיעוני המאשימה לעונש

ב"כ המאשימה הדגישה בטיעוניה את חומרת מעשיו של הנאשם, כמו גם הפנתה לעדות המתלוננת, כפי שנשמעה בבית המשפט, המלמדת כי לאורך השנים הרבה הנאשם להתפרץ כלפיה והגיב בהתלהמות ובאלימות מילולית בהזדמנויות רבות, כמו גם השליט את רצונו בכפיה.

ב"כ המאשימה טענה כי אמנם לזכות הנאשם יש לזקוף את הודייתו המגלמת נטילת אחריות, אלא שלא ניתן להתעלם כי ההודיה הגיעה בשלב מאוחר ורק לאחר העדת המתלוננת וחקירתה הנגדית, שגרמו לה, באופן טבעי, לשחזר את האירוע הקשה ולחוות אותו בשנית.

ב"כ המאשימה הוסיפה וטענה כי אינה מתעלמת מהמלצת התסקיר, אלא שמעיון בגוף התסקיר מצטיירת תמונה ברורה של אדם תוקפני שמערכת יחסיו עם המתלוננת אופיינה ברכושנות כלפיה ולוותה באלימות מילולית.

עוד הדגישה כי הטיפול בעניינו של הנאשם מצוי בשלב ראשוני בלבד, וככזה אין די בו על מנת שיינתן משקל מכריע לאינטרס השיקום על חשבון האינטרס הציבורי המשווה לנגד עיניו עקרונות של הלימה, גמול והרתעה.

בטיעוניה הפנתה המאשימה את בית המשפט למדיניות הענישה המחמירה הנקוטה בעבירות אלימות במשפחה, זאת במטרה להוקיע את התופעה הקשה ולעוקרה מן השורש.

ב"כ המאשימה סבורה כי רק ענישה מרתיעה ומוחשית בדמות מאסר, אשר יכול וירוצה בעבודות שירות, תרתיע את הנאשם, מלשוב על מעשיו בעתיד ותעביר מסר ראוי והולם התואם את חומרתה היתרה של העבירה.

ב"כ המאשימה הפנתה לאסופת פסיקה התומכת, לשיטתה, בעתירתה.

טיעוני הנאשם לעונש

בטיעוניו לעונש ביקש ב"כ הנאשם שלא למצות את הדין עם הנאשם.

ב"כ הנאשם ביקש להדגיש את הודיית הנאשם ואת הצלחת ההליך הטיפולי בעניינו.

בהקשר זה הפנה לממצאי התסקירים בעניינו של הנאשם המלמדים כי הנאשם משתף פעולה באופן כנה ורציני עם הטיפול, מבין ומכיר בדפוסיו האלימים והתוקפניים ומבטא מוטיבציה כנה לשינוי.

עוד הדגיש הסנגור את כברת הדרך שהלך הנאשם בכל הנוגע לשימור קשר תקין עם גרושתו, ואת המאמצים שהוא עורך על מנת לשקם את הקשר עם ילדיו. לפיכך עונש כפי עתירת המאשימה יוריד לטימיון את ההישגים שהושגו עד כה, יפר את האיזון העדין שהושג ויגרום בסופו של דבר לנזק למשפחה כולה.

ב"כ הנאשם סבור כי עתירת המאשימה אינה הולמת לא את נסיבות הנאשם ולא את נסיבות המקרה – אדם שאינו צעיר, נעדר עבר פלילי, שעובר הליך טיפולי אינטנסיבי ומוצלח, שלומד דרכי תקשורת חלופיים, ועומל על שיקום הקשר עם בני משפחתו, כשהאירוע נשוא כתב האישום אירע בתקופה משברית ולחוצה במיוחד בחיי בני-הזוג.

בטיעוניו ביקש הסנגור לאבחן את הפסיקה שהציגה ב"כ המאשימה, וטען כי המקרה שבפנינו שונה תכלית השינוי מהמקרים שנדונו באותם גזרי דין, הן מבחינת חומרת המעשים ותדירותם והן מבחינת מיהות העושה.

בנסיבות הללו עתר ב"כ הנאשם לאמץ את המלצות התסקיר וביקש להמנע מהשתת מאסר בפועל ולו גם לתקופה שניתנת לריצוי בעבודות שירות.

הנאשם ניצל את זכות המילה האחרונה, בדברו האחרון הביע צער וחרטה על שפגע במתלוננת, מסר כי כיום עושה כל מאמץ אפשרי בניסיון לקיים יחסים תקינים וטובים עם גרושתו ובעיקר עם ילדיו.

הנאשם הודה לבית המשפט על ההזדמנות הטיפולית שניתנה לו והקשר עם שירות המבחן.

דיון והכרעה

אין צורך להכביר מילים אודות חומרתן של עבירות האלימות במשפחה ואודות הצורך להטיל ענישה מחמירה בגינן.

פסיקה עקבית של בתי המשפט קבעה, לא פעם, כי עבירות בין בני זוג הן עבירות חמורות, וככאלה מחייבות ענישה מחמירה ומרתיעה.

כך באו הדברים ליד ביטוי בע"פ 6758/07 פלוני נ' מד"י:

"מעשי אלימות בתוך המשפחה נתפסים כבעלי חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים העוסקים בעבירות אלימות. הציפיה האנושית הטבעית הינה כי בתוך משפחה ישררו יחסי אהבה, הרמוניה וכבוד הדדי. הפרתה של ציפייה זו הופכת את השימוש באלימות במשפחה לתופעה העומדת בניגוד עמוק לחוש הצדק האנושי.

יתר על כן, במסגרת המשפחה, מופעלת האלימות על פי רוב בידי החזק כלפי החלש. פערי הכוחות הם גדולים כשמדובר באלימות כלפי קטינים או כלפי בת זוג;

.... נפיצותן של עבירות אלה, והצורך להגן על קורבנות האלימות שהם על פי רוב חסרי ישע, תורמים אף הם להחמרה הנדרשת בענישה בעבירות אלה".

עבירות האלימות ככלל, וכנגד בנות זוג בפרט, הפכו זה מכבר לרעה חולה אשר בתי המשפט מצווים להאבק בה. נכון הוא אומנם כי אין בכך כדי ל"הוציא" את נסיבותיו האישיות של הנאשם והקונקרטי מן המשוואה, אולם דורש הדבר מתן משנה תוקף לאותם אינטרסים של גמול ושל הרתעה, הן של העבריין עצמו והן של עבריינים בכח.

כתב האישום בו הורשע הנאשם מתאר התנהלות אלימה ובריונית של הנאשם. הנאשם אשר התקשה להתמודד עם הפרידה מהמתלוננת, כמו גם התקשה לקבל ולהכיל את רצונה הברור וסירובה הנחרץ להעזר בו, תקף את המתלוננת בצורה ברוטלית ואלימה, על לא עוול בכפה. הכה בה בחוזקה באמצעות אגרופו בפניה, מכה אשר גרמה לחבלות בפניה של המתלוננת כמתואר בכתב האישום.

מהאמור עולה כי לחובת הנאשם יש לזקוף בראש ובראשונה ובעיקר את חומרת מעשיו.

מנגד, במסגרת השיקולים לקולא יש לזקוף את הודיית הנאשם, אשר לצד העובדה כי היא משקפת חרטה, קבלת אחריות והבנת הפסול שבמעשה, היה בה כדי לייתר עדויות ילדי בני הזוג, על כל המשמעויות הנלוות לכך, הגם שלא ייתרה עדות המתלוננת עצמה.

עוד יש לזקוף לזכות הנאשם את היותו נעדר עבר פלילי, כמו גם את העובדה כי מאז האירוע לא נפתחו נגדו תיקים נוספים, ואת אורח החיים הנורמטיבי שמקיים ככלל.

בנוסף ייזקף לזכות הנאשם שיתוף הפעולה המלא עם ההליך הטיפולי. הליך אשר להתרשמות שירות המבחן נושא פרי.

מהתסקיר עולה מפורשות כי הנאשם מתמיד בטיפול, ומשתף בפתיחות בחייו ובבעיות עמן מתמודד, תוך הבנה והכרה בדפוסיו הבעייתיים והתוקפניים.

התרשמותי הינה כי למרות מעשיו הקשים של הנאשם, אין מדובר בנאשם שבחר לעצמו את האלימות כשגרת חיים, אלא במי שהתקשה להתמודד במצבי לחץ ומשבר.

כעולה מהתסקיר בתקופת ביצוע העבירה חוו בני הזוג דינמיקה סוערת, שאופיינה במתחים, אלימות מילולית ותחושות מועצמות של קנאות ורכושנות מצד הנאשם.

יש לברך על כך כי בנסיבות הללו השכיל הנאשם לאמץ את היד הטיפולית שהושטה לעברו ע"י בית המשפט ושירות המבחן והשתלב בטיפול. בנסיבות הנאשם שבפניי, כפי שתוארו בהרחבה בתסקירים, לא יכול להיות חולק כי טיפול והכוונה מתאימים עשויים להפחית באופן משמעותי את הסיכון להשנות התנהגות דומה בעיתות דחק.

זאת ועוד, בגוזרי את דינו של הנאשם לוקחת אני בחשבון את העובדה כי כיום הושגה רגיעה והושג איזון עדין במערכת היחסים המשפחתית המורכבת.

הנאשם נמצא בקשר קורקטי עם המתלוננת הנסוב בעיקר סביב ילדיהם המשותפים, משלם מזונות במועד ועורך מאמצים לשקם את הקשר עם ילדיו.

סבורני כי במכלול הנסיבות הללו, שליחתו של הנאשם למאסר, ולו בעבודות שירות, כעתירת התביעה, עלולה להפר את האיזון העדין שהושג, להוריד לטימיון את ההליך הטיפולי שעבר ועובר, את כברת הדרך שעשה, ולפגוע באופן ממשי ביכולותיו ובתפקודו כיום, ולא נראה כי תצמח ממנה תועלת חברתית כלשהי או תועלת משפחתית בטווח הרחוק.

בעבירות אלימות במשפחה שיקול השיקום הינו שיקול חשוב ביותר שיש בו כדי להצדיק הקלה בעונש. דומה כי קיום מסגרת שיקום וטיפול הינה האמצעי הטוב ביותר להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה. בעבריינות מסוג זה הצורך בשיקום העבריין אינו מיועד רק למענו ולטובתו, אלא הוא מטובתה של המתלוננת, של המשפחה ושל החברה בכללותה.

נוכח כל שפורט לעיל, מצאתי להעדיף בעניינו של הנאשם את הנתיב השיקומי טיפולי, אשר לצידו גם ענישה קונקרטית ומוחשית בדמות עבודות של"צ.

לפיכך הנני מאמצת את המלצת שירות המבחן וגוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן:

1. 6 חודשי מאסר על תנאי. הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות כלפי הגוף מסוג פשע.

2. 4 חודשי מאסר על תנאי. הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם כן יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות כלשהי מסוג עוון.

3. אני מעמידה את הנאשם תחת צו פיקוח של שירות המבחן למשך שנה מהיום, בתנאי המשך שיתוף פעולה עם כל הליך טיפולי שיותווה בעניינו.

4. ניתן בזאת צו של"צ בהיקף 180 שעות. הנאשם יבצע את העבודות בעמותת "אוהבים" בבת ים, בהתאם לתוכנית שגובשה עבורו בשירות המבחן.

שירות המבחן ישוב וידווח לבית המשפט בתום תקופת המבחן ובסיום ביצוע השל"צ.

הובהרו לנאשם משמעויות צו המבחן וצו השל"צ, כמו גם הסנקציות להן הוא צפוי במידה ויפר

הצווים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח עותק גזר הדין לשירות המבחן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"ד, 28/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי חדווה ינר