1. הערעור שלפנינו עוסק בבלט דיסק ע"ש מותני L5-S1 שממנו סובל כיום המערער. המערער טוען שההפרעה הנ"ל נובעת מאירוע מיום 4.5.06 (שפרטיו יובאו בהמשך ההחלטה) שהיה במסגרת השירות הצבאי שבו שירת המערער, בעוד שהמשיב טוען שהאירוע הנ"ל החמיר חלקית את מצב המערער ולכן יש לזקוף לשירות הצבאי רק החמרה בשיעור של 50%.
2. להלן כמה עובדות באשר למערער הנובעות ממסמכים רפואיים:
   1. המערער יליד 1983, התגייס לשירות סדיר ב-2003, לאחר לימודי עתודה טכנולוגית ושירת בתפקיד אחראי מחסני חירום ואיש לוגיסטיקה. המערער השתחרר מהשירות במאי 2006
   2. המערער הוא בעל נכות של 10% בגין פגימת עור שאינה קשורה לערעור זה.
   3. לפי תיעוד מיום 5.1.03 המערער היה מעורב בתאונת דרכים שלפי התעודה הנ"ל אירעה ביום 30.12.02 ולאחר התאונה סבל המערער מכאבים, בין היתר, בגב. בתעודה רפואית מס' 77 מהתאריך הנ"ל [ראו בתיק הרפואי של המערער] נרשם, בין היתר, הממצא הבא, הנוגע לענייננו: : “…decreased ROM of lower back on bent and twist”.המערער הופנה לפיזיוטרפיה [ראו תעודות רפואיות 71-72]. ההפנייה לפיזיוטרפיה היתה על רקע כאבי גב בעקבות תאונת הדרכים.
   4. ביום 4.5.06 החליק המערער במדרגות ונפל על גבו. באבחנות שבתעודה רפואית 102 מהתאריך הנ"ל צויין: "low back pain (LBP), lumbago ". בתעודה רפואית מיום 15.5.06 צויינו הממצאים הבאים שהיו בבדיקה: "גב תחתון כאבים במישוש ותנועות. טווח תנועה מוגבל עקב כאבים. כח גס ותחושה שמורים. אין חוסר עצבי". תוצאות בדיקת ההדמייה היו "אין לראות שבר ופריקה".
   5. כיום מאובחן המערער כסובל מבבלט דיסק ע"ש מותני L5-S1.
3. השאלה היחידה המתעוררת בערעור זה היא האם אירוע הנפילה שנפל המערער ביום 4.5.06 החמיר מצב רפואי קודם בגב התחתון של המערער, או שמא מצבו הנוכחי של המערער הסובל מבלט דיסק ע"ש מותני L5-S1 לא קשור לאותו אירוע. במילים אחרות, השאלה היא האם בלט הדיסק ע"ש מותני L5-S1 הוא תולדה של ניוון ותהליך תחלואי מתמשך או שמא מקורו באירוע מיום 4.5.06? בעניין זה הוגשו לוועדה חוות דעתו של ד"ר דרור רובינסון (מטעם המערער) ושל ד"ר בצלאל פרידמן (מטעם המשיב).

ד"ר רובינסון (מטעם המערער) קבע בחוות דעתו כתב בחוות דעתו הראשונה מיום 8.12.09 [מסמכים 184-185 בתיק הרפואי] "להערכתי קיים קשר של גרימה בין החבלה לבין פריצת הדיסק. להערכתי הגבלת תנועה של עמוד שדרה מותני במידה קלה מקנה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 37(2)ג' 3. כמו כן נכות נוספת בגין חולשה של עצב סיאטי שמאלי הן מכופפי כף רגל והן מיישרי כף הרגל לפי סעיף 32(1))א(1) בשיעור 10% גם כן".

בחוות דעתו השנייה מיום 30.1.11 חזר ד"ר רובינסון על אחוזי הנכות שקבע בחוות דעתו הראשונה וכן כתב כדלהלן: "להערכתי קיים קשר של גרימה בין החבלה לבין פריצת הדיסק....אני סבור שאין חשיבות לכאב, ודאי לא קלינית, ואין להפחית את שיעור ההכרה, שכן הפגיעה בגב נובעת כולה מפריצת דיסק, וזו סביר להניח, התרחשה רק בעת הנפילה בצבא".

מאידך ד"ר פרידמן (מטעם המשיב) כתב בחוות דעתו הראשונה מיום 7.12.08 כדלהלן: "לפיכך- בעברו כאב גב תחתון שנים 2002,2003 בשל אירוע ת"ד. אירוע הנפילה שבנדון יכול היה להחמיר מצבו הרפואי בע"ש מותני. שיעור ההחמרה 50% וזאת בשל בלט דיסק ע"ש מותני L5-S1".

בחוות דעתו השנייה מיום 24.2.11 כתב ד"ר פרידמן כך: "כל האמור לעיל מצביע על כך שהתובע סבל מהפרעה בגב התחתון עוד טרם האירוע החריג משנת 2006. האירוע שבענייננו החמיר מצבו הרפואי בגב התחתון בשיעור 50%".

1. למען שלמות הכתובים יצויין שחוות דעתו של ד"ר רובינסון נדונה ע"י הוועדה הרפואית העליונה של משרד הביטחון [שכללה שני אורטופדים ונוירולוג] ולהלן מה שקבעה לגבי חוות דעת זו [ראו מסמך מס' 187 בתיק הרפואי]:

"הוועדה עיינה במכתבו של ד"ר רובינסון מ-8.12.09 וכפי שניתן להשוות אינה מוצאת את אותם הממצאים שהוא מתאר במכתבו. בעיקר בולט הפער בכך שאנו מצאנו החזרים גידיים תקינים וד"ר רובינסון לא מצא החזר אכילס משמאל. ממצא של החזרים הוא ממצא אובייקטיבי לחלוטין. ד"ר רובינסון גם לא תיאר את היקפי השוקיים והירכיים שגם זה ממצא אובייקטיבי לחלוטין.אנחנו גם לא מצאנו סימני גירוי שורשי, חולשה שרירית או הפרעת תחושה שמתאימים לפיזור נוירואנטומי קונסיסטנטי".

כפי שנראה בהמשך הדברים, קביעה זו של הוועדה הרפואית העליונה איננה סותרת את המסקנה הסופית שלנו שאכן האירוע משנת 2006 היה הגורם לבלט הדיסק ע"ש המותני L5-S1 שממנו סובל המערער כיום.

1. המערער העיד בפנינו על נסיבות אירוע הנפילה ביום 4.5.06 ולהלן התיאור שנתן בעדותו [ראו עמ' 13 ש' 8-11] :

"באותו יום הייתי בבסיס, ירדתי מהקומה העליונה לכיוון למטה, ואז שטפו את המדרגות, לפני שירדתי החלקתי מהמדרגות ועפתי ונחתתי על השפיץ של המדרגה באמצע. באותו רגע נשכבתי על המדרגות אחרי שנפלתי, היה לי קשה לקום, היה איתי עוד חייל ועזר לי לקום, פינו אותי למרפאה ומשם לבדיקה במיון".

1. לאחר ששקלנו את חוות הדעת של שני המומחים הנ"ל ושמענו עדויותיהם וכן את עדותו של המערער הננו מקבלים את חוות דעתו של ד"ר רובינסון (מטעם המערער) וסבורים שהאירוע מיום 4.5.06 יכול היה לגרום לבלט הדיסק בע"ש מותני L5-S1 ודוחים אנו את מסקנת ד"ר פרידמן שאירוע הנפילה של המערער מיום 4.5.06 רק החמיר מצבו הרפואי של המערער בגבו בשיעור 50% ולהלן הטעמים למסקנה זו:
   1. המערער גוייס לשירות בפרופיל 97 ולא היו לו תלונות מתמשכות על כאבים כרוניים בגב המאפיינים בעיה בע"ש המותני המצדיקים "ניכוי" של מחצית הפגימה המוכרת בגב.
   2. תאונת הדרכים שהיתה למערער ב- 12/02 לא גרמה למערער לסבול מכל בעיה גבית. המערער פנה בעקבות אותה תאונה לרופא המשפחה בלבד וזמן קצר אחרי אותה תאונה.
   3. המערער העיד באשר למצבו לאחר אותה תאונה ועדותו לא הופרכה כדלהלן: "....עשינו בגרות בספורט וקיבלתי 80 ומשהו. השתתפתי בנבחרת בית ספר בכדורגל, היה לנו לקראת סוף השנה טורניר עם בית ספר אחר. חייתי חיים ספורטיביים אם זה כדורגל אחה"צ ותוך כדי בית הספר, פעמיים בשבוע פעילות ספורט והתנהגתי כמו ילד רגיל".
   4. באשר לטענות המשיב על הגבלות תנועה של המערער בעקבות התאונה הנ"ל , התלונות הללו נעלמו ולמעשה חודשיים אחרי אותה תאונה לא היה אזכור להגבלה בתנועה [ראו לעניין זה עדותו של ד"ר רובינסון בעמ' 3 ש' 20-28 לפרוט'].
   5. גם טענת המשיב בדבר קבלת מכה במשחק כדורגל שקיבל המערער איננה משמעותית שכן המערער חזר לשחק כדורגל לאחר אותו אירוע [ראו עדות ד"ר רובינסון בעמ' 5 ש' 5-6].
   6. לא ניתן לקבוע שמדובר במקרה של המערער בבעייה ניוונית שמתגבשת לאורך זמן . מדובר במערער צעיר.
   7. ד"ר רובינסון, המומחה מטעם המערער, ציין בחוות דעתו ממצאי בדיקת CT מיום 1.4.10 וכך כתב: " CT מותני מיום 1.4.10 הדגים בקע דיסק פאראמדיאני L2-L3 שמאלי התחלתי וכן בקע דיסק L5-S1 עם לחץ על שורש S1 שמאל". מכאן, ציין ב"כ המשיב בסיכומיו, שהדבר מצביע על כך שלמערער יש בקע דיסק נוסף על בקע הדיסק בע"ש מותני L5-S1 , ללא כל קשר לאירוע מיום 4.5.06. נושא זה איננו חלק מהערעור של המערער ואין כל חוות דעת רפואיות שיכולות ללמד על הקשר שבין ממצא זה למצבו הנוכחי של המערער.
   8. המערער עבר בדיקת CT בסמוך לאחר האירוע מיום 4.5.06. הוא עבר בדיקה כזו ב-12/06 ואז התגלה בלט הדיסק בע"ש מותני L5-S1 . לעניין בלט דיסק זה ציין ד"ר פרידמן "בחלק הארי של המקרים הינה על רקע הפרעה ניוונית או יכולה להיות תוצאת אירוע טראומטי מקדים-אירוע ת"ד שנת 2003". במילים אחרות, הוא לא שלל אפשרות שהאירוע של הנפילה ב-2006 יכול היה לגרום למצב זה ולא בהכרח האירוע של 2003.

איננו יודעים אם שייך המערער לאותו "חלק ארי" או לא שייך אליו, ולא ניתן לקבוע שדווקא האירוע משנת 2003 (שכלל לא היה משמעותי) גרם לתחילת ההפרעה הניוונית וסביר להניח שהאירוע משנת 2006 שהיה הרבה יותר משמעותי, הוא הגורם למצבו של המערער.

1. בע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט פ"ד מה(5) 203, 211 נפסק כדלהלן:

"אם בפועל נגרמה נכות עקב תנאי השירות, החייל זכאי לתגמול, אפיו קיימת אפשרות שבנסיבות אחרות - שלא אירעו - היה לוקה מחוץ לשירות באותה נכות".

דברים אלה מתבססים על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 137/64 וינשטיין נ' קצין התגמולים, פ"ד יח (2) 510.

בהמשך פסק הדין מציין ביהמ"ש מבחין ביהמ"ש בין שירות צבאי קצר (וזהו המקרה שלפנינו)לבין שירות ארוך וקובע כך: "אולם, מקום בו השירות ארוך ורב-שנים ואין אירוע קונקרטי אשר אותו ניתן לקשור למחלה, שוב אין הצדקה לחזקה האמורה. אמר על כך השופט ח' כהן בע"א 475/76 [7]: "טענת המערער היא שהוא זכאי ליהנות מן ההלכה הפסוקה שמחלה קונסטיטוציונלית שפרצה לראשונה בתקופת השירות, רואים אותה כאילו נגרמה- ולא רק הוחמרה - עקב השירות, אלא אם כן עולה מחומר הראיות הרפואיות שדבר זה לא יתכן. אין אני מוכן להחיל פיקציה משפטית זו על תקופת שירות שנמשכה עשרים וארבע שנים; מטבע הדברים הוא שבתקופה ארוכה שכזאת יפרצו המחלות הרדומות בגוף האדם, ללא כל קשר, גלוי או סמוי, עם טיב עבודתו ועיסוקיו אותם עשה. מה שאין כן כשהמחלה פורצת פתאום תוך כדי שירות צבאי בתקופה קצרה יחסית, שאז עצם ההתפרצות הפתאומית - במיוחד אצל אדם צעיר - אומרת דרשני".

לענייננו, שירותו של המערער בין תחילת השירות ב-2003 בו פרופילו הרפואי היה 97 לבין האירוע נשוא תיק זה שהיה ב-2006 היה קצר. לכן הננו קובעים שבלט דיסק ע"ש מותני L5-S1 שממנו סובל המערער נגרם כולו ולא רק הוחמר כתוצאה מהאירוע משנת 2006.

1. לפיכך, הננו מקבלים את הערעור . לאור נסיבותיו המיוחדות של ערעור זה, אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא.

חברי הוועדה ד"ר שמחה ועו"ד אראלה עפרון חתמו על עותקים אחרים של ההחלטה.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ג, 28 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

________________ ________________ _______________

יואל צור שופט בדימ' ד"ר אריה שמחה עו"ד אראלה עפרון

יו"ר חבר חברה