1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.
2. נסקור בקיצור את עיקר ההליכים עד כה:
   1. התובעים בכתב התביעה המקורי היו שלושה: טנא פרוסט בע"מ; מר דוד פדידה; ועיזבון המנוח מר ג'קי פדידה ז"ל. מר דוד פדידה ומר ג'קי פדידה ז"ל היו מנהלי ובעלי מניות בטנא פרוסט בע"מ. מדובר בתביעה שהוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי בנצרת בתאריך 7/4/2008. סכום התביעה הנקוב היה כ 9,000,000 ₪ אך הועמד לצרכי אגרה על סך של 1,000,000 ₪. הנתבעים הינם שניים: תנובה בע"מ (להלן: תנובה) וכן צבי רוזנברג, ששימש בתקופה הרלוונטית כמנהל מרחב בחברת תנובה. בכתב התביעה נטען, בקצרה, כי טנא פרוסט בע"מ שיווקה מוצרי תנובה ובין החברות היו קשרים עסקיים שונים החל משנת 1990 ועד שנת 2003, אז הפסיקה תנובה את ההתקשרות. על רקע הפסקת ההתקשרות טענו התובעים לנזקים שונים.
   2. בתאריך 2/12/2009 ניתנה החלטה בבהמ"ש השלום בנצרת (לשם הועבר הדיון עוד קודם לכן) במסגרת בקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה להוצאות משפט. בית המשפט קיבל באופן חלקי את הבקשה והורה לחברת טנא פרוסט בע"מ להפקיד ערובה בסך של 50,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים. לגבי שאר התובעים – הבקשה נדחתה. משלא הפקידה טנא פרוסט בע"מ את הסכום לעיל נמחקה תביעתה והיא חויבה בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת הנתבעים (ר' החלטת בהמ"ש השלום בנצרת מתאריך 22/9/2011).
   3. בהמשך, בתאריך 22/1/2012 הועברה התובענה לדיון בבהמ"ש השלום בחיפה, וזאת משום תניית שיפוט ייחודית.
   4. הדיון הראשון בפני נקבע לתאריך 4/4/12. לאותו דיון הגיע התובע מר דוד פדידה בלבד, ללא ייצוג, ומסר שהוא מיוצג על ידי עו"ד חיים אייזנקוט. מר פדידה הוסיף כי בא כוחו נמצא בטבריה ולכן לא יגיע לדיון. בהחלטתי מאותו יום ציינתי כי הדיון בתיק זה התחיל, בפני, "ברגל שמאל" אך יש לקוות שהמשכו יהיה אחר. משום אובדן הזמן שנגרם לב"כ הנתבעים חויבו התובעים בהוצאות בסכום של 1,500 ₪ לטובת הנתבעים.
   5. הדיון הבא התקיים בתאריך 1/5/2012. לאותו דיון הגיעו (באיחור) עו"ד אלטיט ומר פדידה. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי בא כוח התובעים לא היה בקיא בנתוני התיק ולכן לא ניתן היה לקדם את ההליך. זאת ועוד, התובעים הופנו לכך כי כתב התביעה המתוקן המצוי בתיק לוקה משום שאחד התובעים הינו, כאמור לעיל, עזבון המנוח ג'קי פדידה, ולכן יש צורך בתיקון כתב התביעה בנדון (ור' בנדון רע"א 6590/10 עזבון המנוח אשתיה ז"ל נ' מ"י, ניתן בתאריך 28/5/2012). לעניין ההוצאות שבו חויבו התובעים בדיון מתאריך 4/4/12 מסר מר פדידה כי:"אני שכחתי את נושא ההוצאות, אני מבטיח שעוד היום יעבור הכסף".(עמ' 7, שורה 14).
   6. בתאריך 23/9/13 התקיים דיון נוסף אליו התייצב עו"ד אלטיט מטעם התובעים. עו"ד אלטיט ביקש שלא להשיב למספר שאלות שהופנו אליו על ידי בהמ"ש בנוגע לסוגיות שעלו מכתבי הטענות ונימק זאת בהליכים המתקיימים על פי הנטען בין הצדדים. עוד התחייב עו"ד אלטיט להגיש כתב תביעה מתוקן לאור הערת בית המשפט באשר למעמדו של העיזבון, כפי שצוין לעיל. לכן, הוחלט הן על הגשת כתב התביעה המתוקן והן על הגשת תצהירים. הדיון הבא נקבע לתאריך 6/5/2013.
   7. בבוקר הדיון שהתקיים בתאריך 6/5/13 הגיש מר פדידה בקשה דחופה ובה ביקש את ביטולו הדיון וזאת משום פטירת סבתו בתאריך 4/5/13. בבקשה לא נאמר דבר וחצי דבר אודות ייצוגו, או היעדר ייצוגו, על ידי עו"ד, ואכן בדיון שהתקיים מאוחר יותר אותו יום בשעה 0930, לא התייצב בא כוחו. אציין, כי התובעים לא מילאו אחר החלטתי מתאריך 23/9/13, קרי – לא הגישו כתב תביעה מתוקן וכן לא הגישו תצהיריהם. משכך, הוריתי באותו מועד על מחיקת התביעה. וכך ציינתי, לאחר שסקרתי בקצרה את התנהלות התובעים:

" . .

היום בבוקר הוגשה בקשה דחופה מטעם התובעים בה צויין, כי סבתו של התובע נפטרה ולכן יבצר ממנו מלהופיע לדיון.

ברור, כי אם היה מדובר רק בנימוק לעיל, הנוגע לאירוע המצער במשפחת התובע, הרי שהייתי דוחה את הדיון, אולם – כאמור לעיל – דבר לא נעשה על ידי התובע בחודשים האחרונים. מדובר בתיק אשר מתנהל (אם אפשר לכנות זאת כך) מזה שנים.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה.

אני מחייב את התובע 1 בהוצאות בסכום של 5,000 ₪ לטובת הנתבעת 1 ובסכום של 1,000 ₪ לטובת אוצר המדינה. במידה והתובע יגיש תביעה נוספת באותו נושא, הרי שהגשת התביעה החדשה תהיה כפופה לתשלום ההוצאות לעיל. "

1. בתאריך 26/5/13 הגיש מר פדידה את בקשתו לביטול פסק הדין. אעיר, כי את הבקשה, שלא צורף לה תצהיר, היתה חתומה בחותמת של טנא פרוסט בע"מ (שאף צוינה כחלק מהמבקשים) כאילו לא נמחקה מעולם. לגופו של עניין, טען מר פדידה כי לא היה מודע לכך שבא כוחו הקודם לא מילא אחר החלטת בית המשפט. עוד נטען, כי התיק הועבר לאחרונה לטיפולו של עו"ד אחר אשר מייצג את התובעים והוא ינהל את ההליכים כנדרש וכמתחייב. לכן, ביקש מר פדידה הזדמנות נוספת וכן הפנה לכך כי באם פסק הדין לא יבוטל הדבר יחייבו בתשלום אגרת בית המשפט בפעם השניה.
2. בתגובת המשיבים הופנה בית המשפט לכך כי למעשה, מטרת התביעה שבנדון (וכן הליכים נוספים שננקטו על ידי התובעים, ונמחקו) היא לנהל מלחמת התשה כנגד תנובה, וזאת על רקע תיק הוצאה לפועל בגין חוב פסוק בסכום של למעלה מ 2,000,000 ₪ הקיים כנגד התובעים. עוד נטען, כי מדובר בתביעת סרק שמתנהלת באופן שאינו תקין, לשון המעטה, והמכביד על הנתבעים. בנוסף, הפנו הנתבעים לכך שהתובעים לא שילמו את ההוצאות שנפסקו לחובתם (הן על ידי בהמ"ש השלום בנצרת והן על ידי מותב זה) אך דבר זה לא מנע מהם מלהגיש בקשה זו. עוד הפנו הנתבעים לכך כי הבקשה לא גובתה בתצהיר ולכן רק מסיבה זו יש מקום לדחותה.
3. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה. עיון בתיק בית המשפט מעלה כי מדובר בהליך שנפתח לפני כ 5 שנים ולמעשה הוא מצוי בשלביו המוקדמים ביותר. הדבר הוא תוצאה ישירה של התנהלות התובעים, ומבחינה מעשית – התנהלותו של מר פדידה (שהרי טנא פרוסט נמחקה ולא ברור מיהם הגורמים העומדים מאחורי עזבון ג'קי פדידה ז"ל). התנהלותו של מר פדידה אף העמיסה הוצאות על הנתבעים אך הוא לא טרח לשלם ולו את ההוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט עד כה. עד כה ייצגו את מר פדידה מספר עורכי דין ולא ברור מדוע לא הוגשה הבקשה הנוכחית על ידי בא כוחו הנוכחי, שהרי – על פי הנטען לפחות – הלה (הגם שלא ברורים פרטיו) קיבל את הייצוג בתיק. אפנה במיוחד לדחייה הארוכה בת כ 7 חודשים שניתנה למר פדידה כדי להגיש כתב תביעה מתוקן וכן תצהירים – מטלות בהן לא עמד. עולה, כי מר פדידה מנהל את ההליך באופן מרושל ומזלזל – הן כלפי בית המשפט והן כלפי הצד שכנגד. אכן, יש לשים לנגד עיננו את זכות הגישה לערכאות אך דומני שזכות כזו ניתנה די והותר אך היא לא נוצלה על ידי התובעים עצמם. יש לזכור, כי לצד זכות הגישה לערכאות קיימות גם חובותיו של בעל הדין (ור' בהקשר זה האמור ברע"א 3454/04 ורקר נ' הראל, ניתן בתאריך 5/6/2005). משכך, באם מבקש מר פדידה להגיש תביעה מחודשת בנדון, טוב יעשה באם יכלכל את צעדיו בטרם עשותו כן ועל חשבון זמנו שלו ולא של אחרים, ורק לאחר מכן יגיש את תביעתו.
4. סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013, בהעדר הצדדים.