בפני בקשת התובע לפסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

רקע ותמצית טענות הצדדים:

1. המנוח מר מישל נאסר ז"ל, נפטר ביום 6.7.07 ממחלת סרטן הרקטום. התובע, עזבון המנוח, הגיש את התביעה דנן נגד הנתבעים, בטענה שהתרשלו באבחון המחלה של המנוח, דבר שהביא למותו וגרם את הנזקים המפורטים בכתב התביעה.

2. התובע צירף חוות דעת רפואית של ד"ר אברהם פולוצקי, מומחה באונקולוגיה ורדיוטרפיה, בה נטען כי הטיפול בתלונות התובע והאבחון של המחלה, היה רשלני. הנתבעים הגישו חוות דעת של פרופ' קוטן, מומחה לאונקולוגיה, ושל פרופ' טבנקין, מומחית לרפואת משפחה, בהן נטען כי לא נפל פגם בטיפול בתובע עובר לאבחון המחלה. לאחר הגשת חוות שעת המומחים מטעם הנתבעים, צורפה חוות דעת משלימה של ד"ר פולוצקי, ובעקבותיה חוות דעת משלימות של מומחי ההגנה.

3. בית המשפט מינה כמומחה מטעמן את פרופ' משה ענבר, מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. ביום 23.4.11 ניתנה חוות דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט. בחוות הדעת נקבע כי לא היה שמץ של רשלנות בבירור/טיפול של המנוח.

4. התובע הגיש בקשה לפסול את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. בבקשה צויינו שני נימוקים. האחד, כי בפני המומחה לא עמדה חוות הדעת המשלימה של המומחה מטעם התובע. השני, כי התברר לתובע בדיעבד, כי ד"ר פולוצקי עובד עם הנתבעת 1, קופת חולים מכבי, דבר המעורר חשש לניגוד עניינים. בתגובת התובע לתגובת הנתבעות, צויין נימוק נוסף, והוא, הלשון החריפה שנקט המומחה מטעם בית המשפט בחוות דעתו ביחס לחוות הדעת של המומחה מטעם התובע.

5. הנתבעות התנגדו לבקשה. לטענתן, העובדה כי בפני המומחה מטעם בית המשפט לא עמדה חוות הדעת המשלימה של מומחה התובע, הינה באשמת התובע, שלא העביר אותה למומחה. עוד נטען, כי לגופם של דברים מתייחסת חוות הדעת למכלול הטענות, וכי ככל שיש חוסר, ניתן להשלימו בהפניית שאלות למומחה. אשר לטענת ניגוד העניינים, הנתבעות מציינות כי המומחה איננו מצוי בקשרי עבודה עם קופת חולים מכבי כרופא שכיר או עצמאי, אלא חברי הקופה זכאים לפנות אליו להתייעצות שבעלותה משתתפת הקופה. אשר לתוכן חוות הדעת, הנתבעות טוענות כי מדובר בחוות דעת מקצועית ומקיפה שאין בה כל פגם. המומחה אמנם משתמש בחוות דעתו בלשון צינית מעט, אולם הדבר מתבקש מהנסיבות נוכח חוות הדעת של המומחה מטעם התובע שהתעלמה מנתון עובדתי מרכזי ביותר.

6. נוכח הטענות שהועלו, התבקשה התייחסותו של המומחה מטעם בית המשפט. המומחה בתשובתו ציין כי איננו עובד עם קופת-חולים מכבי או עם כל קופת חולים אחרת. זיקתו היחידה לקופת חולים מכבי הינה, כי חברי הקופה שיש להם ביטוח משלים ("מגן"), ופונים אליו להתייעצות פרטית, זכאים להחזר כספי מהקופה. עוד ציין המומחה כי הסדר זה קיים לגבי כמעט כל מנהלי המחלקות בארץ שהם בעלי תואר פרופסור.

דיון והכרעה:

7. לאחר בחינת טענות הצדדים בענייננו, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

8. בהתאם להלכה הפסוקה, מומחה שמונה על-ידי בית המשפט, חזקה כי עליו שיפעל באופן מקצועי וייעשה מלאכתו נאמנה, ופסילתו יכול שתעשה רק בנסיבות חריגות, כגון - משנמצא כי קיים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעולתו, כי פעל בחוסר תום-לב או פגם אחר היורד לשורשו של עניין שישבו כדי לגרום עיוות דין למי מהמצדדים (רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פורסם במאגרים; רע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים). במיוחד אמורים הדברים כאשר מוגשת הבקשה לפסילת המומחה לאחר שנתן את חות דעתו. בענייננו, אינני סבורה כי התובע ביסס טעם המצדיק את פסילת המומחה, וכנובע מכך – פסילת חוות הדעת שניתנה על-ידו, כמפורט להלן.

9. אתייחס תחילה לטענה לפיה יש לפסול את חוות דעת המומחה משחוות הדעת המשלימה מטעם התובע לא היתה בפניו. ככלל, מתן חוות דעת על-ידי מומחה מטעם בית המשפט בעת שעמדו בפניו נתונים או טיעונים של צד אחד למחלוקת בלבד, עשוי לגרור את פסילת חוות הדעת, בשל הפגיעה בזכות הטיעון והחשש לתמונה לא שלמה ובלתי מאוזנת שעמדה בפני המומחה. עם זאת, אין מדובר בתוצאה מתחייבת, אלא יש לבחון את הדברים לגופם בנסיבות הספציפיות, האם אכן נפגמו מהותית זכויות מי מהצדדים והאם לא ניתן לרפא את החוסר בדרך אחרת. בענייננו, סבורני כי אין להורות על פסילת חוות הדעת מהטם האמור, וזאת בתחשב בנתונים ובטעמים הבאים:

ראשית, מעיון בחוות הדעת עולה, כי בפני המומחה היה חומר רב, הכולל מסמכים רבים שצירף התובע, ובכלל זה נתונים גולמיים של תיקו הרפואי. כמו-כן, היתה בפני התובע חוות הדעת הבסיסית מטעם התובע, אשר צורפה לכתב התביעה. בפני המומחה נפרשה, איפוא, תשתית נתונים רחבה, כולל חוות דעת מטעם שני הצדדים, ואין מדובר בהיעדרה כליל של תשתית נתונים או של חוות הדעת של מי מהצדדים.

שנית, אין להעלם מכך, כי היתה לתובע הזדמנות מלאה להגיש למומחה כל חומר שהיה בידיו בטרם ניתנה חוות הדעת, וכי אי-צירוף חוות הדעת המשלימה של המומחה מטעמו, נעוץ במחדל התובע עצמו. יצויין כי חוות הדעת האמורה מטעם התובע אף לא צורפה לתיק בית המשפט, אף לאחר שהוגשה הבקשה דנן, אלא רק בעקבות החלטתי המפורשת בעניין זה. אף שניתן היה לבקש את חוות הדעת המשלימה באופן ייזום בטרם כתיבת חוות הדעת, המקור לסיטואציה שנוצרה נעוץ בתובע עצמו, ויש לתת לכך משקל בבחינת המכלול.

שלישית, ככל שהתובע סבור כי לנוכח חוות הדעת המשלימה של המומחה מטעמו יש צורך בהתייחסות נוספת או נפרדת, הוא רשאי לפנות למומחה בשאלות הבהרה, על מנת שיחדד או ישלים את התייחסותו לאמור בה.

9. אשר לטענה בדבר ניגוד עניינים; מהנתונים שבפי עולה, כי המומחה מטעם בית המשפט הוא מנהל מחלקה בבית החולים המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראקי, כאשר אין חולק כי לבית החולים אין זיקה לקופת חולים מכבי. מתגובת מכבי ומתגובת המומחה, אשר לא נסתרו, עולה, כי המומחה איננו עובד בקופת חולים מכבי, לא כעובד שכיר ולא כרופא עצמאי המתקשר עם הקופה. מבוטחי הקופה המבוטחים בביטוח משלים, ובוחרים לפנות אליו לייעוץ פרטי למתן חוות דעת נוספת, זכאים להשתתפות הקופה. ההשתתפות משולמת ישירות למבוטחים, ולא למומחה. לפי האמור בהתייחסותו של המומחה, שלא נסתרה, בפועל מדובר בהסדר הנוהג עם כמעט כל המומחים במעמדו - מנהלי מחלקות בבתי החולים בעלי תואר פרופסור, ואיננו ייחודי לו. בנסיבות אלה סבורני, כי הזיקה הנטענת בין המומחה לקופת החולים, הינה עקיפה ואיננה בעוצמה המבססת חשש ממשי לניגוד עניינים בפעולתו, המחייב את פסילת חוות דעתו. בהקשר זה יש לתת משקל אף לעובדה, כי טענת התובע, המתבססת על נתונים שהוצאו מהאינטרנט, הועלתה רק בדיעבד, לאחר מתן חוות הדעת, שתוצאותיה אינן נוחות לתובע. בהתאם לפסיקה, פסילת חוות דעת מומחה בגין טענות שהועלו רק לאחר נתינתה, תיעשה במשנה זהירות, ורק במקרים חריגים, נוכח החשש לניצול לרעה וניסיון לפסול חוות דעת שאינן לרוחו של צד זה או אחר (רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, פורסם במאגרים; רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין, פורסם במאגרים).

10. הטענה הנוספת שהועלתה מטעם התובע, ולמעשה חודדה בעיקר בתגובתו לתגובת הנתבעות, עניינה לשון חוות הדעת והטענה כי היא נוסחה באופן בלתי הולם שאיננו מתיישב עם כללי ההתנהלות המחייבים מומחים מטעם בית המשפט. אכן, חוות הדעת נוסחה בלשון חריפה בהתייחסות לחוות דעתו של המומחה מטעם התובע, תוך שזו כונתה בחוות הדעת בין היתר כ"מופרכת" וכ- "לא מחזיקה מים" וכ- "מוזרה". בהקשר של התבטאויות מומחה מטעם בית המשפט צויין בפסיקה, כי על המומחה, המהווה את זרועו הארוכה של בית המשפט, לנהוג ולהתבטא באיפוק ובריסון, באופן שלא יעורר רושם של נטייה לצד זה או אחר (ת"א 1465/00 (מחוזי חיפה) עמר ואח' נ' איילון, חברה לביטוח בע"מ, פורסם במאגרים). על מומחה מטעם בית המשפט מטלות מקצת החובות המוטלות על בית המשפט, ובכלל זה החובה לנהוג באובייקטיביות תוך הקפדה כי כך אף ייראה (רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל, פורסם במאגרים).

נוכח עקרונות אלה, ברי בעיני כי היה מקום ליתר מתינות בהתבטאויות שבחוות הדעת ביחס לחוות הדעת של מומחה התובע. עם זאת, אינני סבורה כי בחינת הדברים לגופם, מלמדת על חוסר אובייקטיביות מצד המומחה, ועל גרימת עיוות דין לתובע. מקריאת חוות הדעת עולה, כי ברקע הדברים עומדת העובדה, שדומה שאיננה שנויה במחלוקת, כי המומחה מטעם התובע נתן חוות דעתו מבלי שהיתה בפניו בדיקת קולונסקופיה שנערכה לתובע בנובמבר 2000 ונמצאה תקינה, שלפי העולה מכל חוות הדעת בתיק, הינה בעלת משמעות ממשית בנסיבות, וחוות דעתו מתעלמת כליל מבדיקה זו. מדובר במה שנראה היה לדעת המומחה מטעם בית המשפט, חוסר מהותי ובסיסי מאוד בחוות הדעת מטעם התובע, ועל רקע זה נכתבו הדברים שצויינו לעיל. בסופו של יום, ובבחינת מהות הדברים כפי שפורטו לעיל, אינני סבורה כי יש לתת משקל מכריע לסגנון החריף בו נכתבו הדברים, במובן של פסילת חוות הדעת בשל כך.

11. אשר על כן הבקשה נדחית.

12. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.