<#1#>

עו"ד שיינין: בתיק הוגשו ראיות הצדדים. התיק נקבע להוכחות, אך בגלל שכב' השופט א' שֹׁהם מוּנה לבית-המשפט העליון ההוכחות בוטלו, וצריך לקבוע מועד הוכחות חדש בפני אדוני.

הנתבע קנה 4,400 פריטי לבוש תוצרת המותג של התובעות. לטענתנו הפריטים מזויפים, אשר יוצרו על-ידי גורם זייפן כלשהו. הנתבע טוען שקנה את הסחורה מספּק הולנדי. התובעות תבעו את אותו ספּק בחו"ל, כֵּיוון ששיווק מוצרים שלהן בארצות נוספות.

למיטב ידיעתנו לא היו קשרים בין התובעות לאותו ספּק. לא ידענו את זהוּת הספּק עד שהנתבע לא פירט אותה. הבאנו ראיות.

התביעה היא בגין הפרה של 4,400 פריטי לבוש. זה מה שאני יודע.

4,400 פריטים, במחיר ממוצע של 200-250 ₪ לפריט, אנחנו מגיעים לסך של מיליון שקל, בלי לדבר על נזק למוניטין. אנחנו תובעים בגין עשיית עושר, גם נזק שנגרם למוניטין של המותג.

הסחורה נמצאת במחסנים חיצוניים שמוחזקים על-ידי המשטרה.

לפני הנתבע הזה הייתה פשיטה על חנות בשם "B-WEAR" בהרצליה, שם נתפסו כמה מאות פריטים, והם אמרו שהם קיבלו אותם מהנתבע.

אנחנו נבקש צו מניעה קבוע והשמדת כל הפריטים. כן נבקש פיצויים ההולמים את הנזק בכל המישורים.

עו"ד חייט: נרכשו 4,400 חולצות. לא נעים להגיד, אבל "דפקו" אותנו. אותה חברת "FASHION GATE" ההולנדית, הביאה בפועל רק 1,500 חולצות. מכרנו ל-"B-WEAR" בהרצליה 205 חולצות. הם מכרו לקהל רק 9 חולצות. ואז התובעות פנו למשטרה, והמשטרה פּשטה על חנות "B-WEAR" ולקחה מהם 205 חולצות פחות 9, ובאו למחסן שלנו והחרימו 1,559 חולצות.

המשטרה איחסנה את זה במחסני "סקאל". עד היום זה מאוחסן שם.

המשטרה, פקד הנריך, ביקש מהתובעות חוות-דעת שמדובר בסחורה מזויפת. התובעות לא הצליחו להביא חוות-דעת שכזאת, ולכן המשטרה החליטה שהיא לא מגישה כתב-אישום פלילי. והמשטרה לפני כמה חודשים או שבועות, הפנתה לצדדים שאלה האם היא יכולה להשמיד את המוצרים. אז שנינו, גם אני וגם התובעות, ביקשנו שתמתין משום שיש תיק תלוי ועומד, כלומר התיק כאן.

לשאלת בית-המשפט אני משיב כי זו אינה סחורה מזויפת.

בדיון ב-6.9.2010 נטען על-ידי התובעות: "יש ברשותנו חוות-דעת שהוכנה לצורך זה, שמוכיחה שהמוצרים מזויפים". והם גם טענו: "היצרנים מוסיפים סימני זיהוי נסתרים, אבל מדובר בסודות מסחריים". הן אמרו שיציגו את חוות-הדעת תוך פחות מחודשיים.

מה קרה מאז? כנראה לא הייתה להם חוות-דעת, לא היה להם שום דבר. בינתיים הם הגישו EXAMINATION REPORT. וּמה היה כתוב בו? (מקריא), כי התחושה כשנוגעים במוצר היא אינה של המוצר המקורי.

אנחנו הבאנו חוות-דעת נגדית של עמוס לויט, שאמר כי זה לא מוכיח שזה מזויף, אלא יכול אולי להוכיח שהאיכות היא לא משהו.

עם התובעות יש לנו הרבה שעות ביחד. הן הגישו תביעה נגד "מחסן היבואן". "מחסן היבואן" שזה יבואן ביבוא מקביל. אותם עדים שהגישו תצהירים בתיק שלנו, גם הגישו תצהירים שם. ושם היו חקירות נגדיות. משפט זה התנהל בפני כב' השופט יצחק ענבר, והוא כבר הסתיים.

אני מבקש לציין בפני כבודו רק שני דברים: אני שאלתי את אדון דוד קפּוּן כי הוא טוען שעשו לו נזק של 5 מיליון שקל, אבל הוא גם הודה ברוב הגינותו, שהתובעות מכרו את ה חברה תמורת 3 מיליארד דולר. אז אני שאלתי אותו: "תגיד לי קפון, ההפרות פה בישראל השפיעו על המחיר?", אז הוא צחק עליי, אז הוא אמר: "מה פתאום?" (מגיש את התמלול).

ואז יואב בסן, מנהל המותג, העיד בפני השופט ענבר שמסתבר שיש כל מיני איכויות בתוך התובעות, ואז השופט שאל אותו, ואני מצטט: "אני שואל, מה האינטרס של TOMMY HILFIGER לומר על מוצרים שהיא מייצרת שהם איכותיים?", ואז עונה אדון בסן: "יש כל מיני איכויות, יש איכות בד, יש איכות חומר, יש איכות רמת גימור". אז לכן אני אומר - אין כל ראיה. המשטרה הבינה שזה לא מזויף. התובעות הביאו חוות-דעת שמדובר במוצר נחוּת. אז בשביל 9 חולצות נחותות, לנהל תיק? לבלבּל את המוח לבית-המשפט?!

אמרתי לחבריי שאנחנו עוסקים בהלבשה תחתונה של נשים. אז מישהו הציע לנו שנוכל לגלות את אמריקה, ושנעשה "מכה" עם הייבוא המקביל. הלכנו, הפסדנו 50 אלף יורו, ההולנדים דפקו אותנו, התובעות דפקו אותנו, מכרנו 9 פאקאקטע חולצות...

אז אמרנו שאנחנו נתחייב, שלעולם, עד כל קץ הדורות, לא נתעסק עם חולצות של התובעות. ואם נתעסק - ישלחו אותנו לאיראן...

אבל באמת - בשביל 9 חולצות לנהל תיק?!

אני חושב שצריכים לסיים את התיק הזה. אנחנו מוכנים לצַו קבוע.

עו"ד שיינין: באופן עקרוני, כדי לקבל הצעה כזאת אנחנו צריכים תִּקרה וריצפה. שאדוני יגיד גבולות שביניהם הוא רוצה לפסוק. אנחנו לא נסכים לפשרה שאינה כוללת פיצוי כספי הולם, לדעתנו.

<#2#>

החלטה

כדי לאפשר לצדדים לקבל הוראות בשׂים לב לדברים שהוחלפו היום בעל-פה, אני דוחה, על-דעת הנוכחים, את קדם המשפט ליום: 15.11.2012 בשעה 09:00.

<#3#>

ניתנה והוּדעה בפומבי היום, י"ד בחשון התשע"ג, 30/10/2012, במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סוניה דוננפלד-לדר