לפניי בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן כנגדו בהעדר התייצבות.

לטענת המבקש לא התייצב לדיון בשל מצב בריאותי לקוי עוד הוא טוען כי ב"כ חדל מלייצגו בשל מינויו כעוזר משפטי בבית המשפט.

לדברי המבקש יש להורות על ביטול פסק הדין שכן יש בפיו טענת הגנה. את השיק אשר ביצועו מבוקש במסגרת תיק זה, פרע במזומן לידי הנפרעת לאחר שחולל.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

על פי טענתה המבקש היה מודע למועד שנקבע לדיון ואין באישור המחלה כדי להצדיק אי התייצבות אליו.

אף לגופו של עניין אין בפי המבקש טענת הגנה טובה כנגד התביעה שכן אין הוא מפרט איזו הגנה יש לו בפני אוחז השטר.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק, מצאתי להיעתר לבקשה.

אף כי אין חולק בדבר העובדה כי לא נפל פגם בפסק הדין המצדיק ביטולו מטעמי צדק, הרי שיש בנסיבות העניין טעמים שבשקול דעת להיעתר.

המבקש טוען כי לא התייצב לדיון בשל מצב בריאותו הלקוי. בשים לב לעובדה כי באותה עת המבקש לא היה מיוצג, וכן לאישור המחלה שצורף , נחה דעתי כי אין המדובר בזלזול בבית המשפט או בבעל הדין שכנגד אלא לכל היותר במחדל.

כמו כן שוכנעתי כי לשלב זה של ההליך ובטרם נשמעו ראיות בין היתר לעניין מועד הסבת השיק לבנק, יש בפי המבקש טענות הגנה שצריך לשמוע.

המבקש טוען כי פרע את השטר לידי חברת קריזמה ובידיו קבלה המעידה על התשלום כאמור. מדבריו של המבקש עולה כי באותו מועד (מועד הפירעון), לא הושבו לידיו השיקים אף כי היו עדיין בידי הנפרעת.

לכאורה אם כן פקע החיוב השטרי באותו מועד והנפרעת לא הייתה רשאית להסב את השיק לבנק.

בנסיבות העניין הנטל על התובע להראות כי השטר סוחר לידיו טרם שנפרע וכי נתן במועד מוקדם יותר ערך בעדו.

אציין כי לא נעלם מעיני מועד הפקדת השיק לבנק. יחד עם זאת על הבנק להראות (בראיות) ולשכנע כי אכן מועד ההפקדה לחשבון, הינו מועד ההסבה.

נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על ביטולו של פסק הדין.

אני קובעת את שמיעת הראיות ליום 7.4.13 שעה 11:00

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.