בתיק זה ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים שכלל זכות ביטול לתובעת.

התובעת בקשה לבטל את פסק הדין משום שלא הסכימה לוותר על הוצאותיה.

בהחלטתי מיום 22.11.2013 קבעתי כי אין הצדקה לבטל את פסק הדין כולו רק בשל המחלוקת בענין ההוצאות, הצעתי שהצדדים יטענו לענין ההוצאות, כאשר העדר הודעה כמוה כהסכמה.

ב"כ התובעת הגיש טיעוניו לענין ההוצאות. ב"כ הנתבעים לא הודיע דבר וגם לא הגיש טיעוניו לענין ההוצאות למרות ארכה שניתנה בהחלטתי מיום 20.1.2013.

לאחר שעיינתי בטיעוניו המפורטים של ב"כ התובעת לענין ההוצאות, לאור הנסיבות המיוחדות נשוא תיק זה, והתרשמותי כי רשויות המדינה (גם אם לא התובעת) פעלו "בשני קולות"; ומאידך, לאור תוצאת פסק הדין, ולנוכח ההשקעה שנדרשה לניהול התיק, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישולמו בארבעה תשלומים חודשיים רצופים ושוים החל מיום 1.2.2013 וב- 1 לכל חודש עוקב. איחור של 7 ימים בביצוע התשלומים לא יהווה הפרה של החלטתי זו ואולם איחור מעבר לכעך יביא להעמדת מלוא סכום ההוצאות שנפסק בניכוי הסכומים ששולמו לפרעון מיידי.

המזכירות מתבקשת לשגר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.