1. לפני תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא מיהו הנהג שחצה את הצומת בניגוד לאור האדום ברמזור.

טענות הצדדים הרלוונטיות בתמצית בהתאם לכתבי הטענות

1. התובעת טענה כי מבוטחה נסע בצומת בעיר רחובות, כאשר הרמזור בכיוון נסיעתו מורה על אור ירוק. בעת שהרכב היה בתוך הצומת נכנס אליו לפתע רכב הנתבעים ופגע ברכבם. התביעה הוגשה כנגד הנתבע, שנהג ברכב וכנגד הנתבעת, בהיותה המבטחת.
2. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי הנתבע עמד עם הרכב לאור האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו. לאחר שהאור התחלף לירוק הוא החל בפנייה שמאלה. לפתע הגיח רכב התובעת אשר נהגו חצה את הצומת בניגוד לאור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו ופגע ברכבם.

השתלשלות העניינים

1. בדיון הראשון שהתקיים לפני שמעתי את עדויות שני הנהגים. הנתבעים צרפו לכתב ההגנה חוות דעת של בוחן התנועה מר יהודה קפנר. לאחר שנשמעו עדויות שני הנהגים ביקשה התובעת לצרף מטעמה את חוות דעתו של בוחן התנועה מר רפי וולמרק. לאור הסכמת הצדדים להגשת חוות הדעת המאוחרת, נעתרתי לבקשה. שני בוחני התנועה נחקרו על חוות הדעת שהגישו בחקירה נגדית בדיון נפרד שהתקיים לצורך כך.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לדחות את התביעה ולהטיל את האחריות לתאונה על הנהג ברכב התובעת.
2. על אתר אומר כי עדותו של הנתבע הייתה משכנעת והותירה רושם טוב על בית המשפט. שוכנעתי מעדותו של הנתבע, שבעת התאונה נהג במונית, כי הוא הכיר היטב את הצומת ואת תכנית הרמזורים במקום במועד התאונה, עקב עבודתו כנהג מונית הפועל באזור. יש לציין שמאז התאונה הצומת עבר שינויים רבים והנתבע ידע להתייחס בעדותו למצב שהיה במועד התאונה (ראה עמוד 6 לפרוטוקול).

1. הוא אמר שהוא הגיע לצומת מכוון דרום, כאשר בכוונתו לפנות שמאלה לרחוב האצ"ל. מאחר שהרמזור לפונים שמאלה היה אדום, הוא עמד. לדבריו הוא היה הרכב הראשון לפני קו הצומת שהמתין להתחלפות האור ברמזור, זאת לאחר שני מחזורי המתנה במהלכם כלי רכב שהיו שלפניו חצו את הצומת. בזמן שהוא המתין לפנייה שמאלה, הוא ראה שהאור ברמזור לתנועה המיועדת לנסיעה ישר היה ירוק. לדבריו הוא החל בנסיעה רק לאחר שהאור ברמזור לכיוון נסיעתו שמאלה התחלף לירוק (ראה עמוד 6 שורה 23-32).
2. בנסיבות אלה בהן הנתבע המתין לפנייה שמאלה לפחות שני מחזורי רמזורים, כשהוא הראשון לפנייה שמאלה וכאשר בזמן ההמתנה לפנייה שמאלה האור ברמזור לנסיעה ישר מכיוון נסיעתו מתחלף לירוק מבלי שהוא יתחיל בנסיעה, אזי אין כל סיבה נראית לעיין שהוא יתבלבל וייכנס לצומת. הדעת נותנת כי הוא החל בנסיעה רק לאחר, שראה שהאור מתחלף לירוק. אני מאמין לגרסתו בעניין זה.
3. מעדותו של נהג התובעת דווקא התרשמתי כי הוא ככל הנראה נכנס לצומת באור אדום כנראה תוך ביצוע מחטף רמזור. בעדותו הוא אמר, כי הוא היה בנתיב האמצעי מכיוון נס ציונה לרחובות (מצפון לדרום) המאפשר נסיעה ישר בלבד. במרחק של כ- 15 מטרים ממנו הייתה משאית שהובילה מתכת. הוא אמר שהוא הופתע מהמונית אותה הוא לא ראה עובר לתאונה והוא גם לא ידע לומר אם זו הייתה בעמידה או בנסיעה טרם כניסתה לצומת. הוא אמר שהוא התקדם לצומת במהירות של כ- 60 קמ"ש. את האור הירוק הוא ראה ממרחק של כ- 100 מטר לערך. הוא לא ראה את האור ברמזור משתנה לירוק ומכאן שהאור ברמזור דלק זמן מסוים עוד לפני שהוא הבחין בו. לדבריו המשאית שלפניו נכנסה לצומת באור ירוק והוא אחריה. על אף דבריו בעדותו כי הוא ראה את האור הירוק כשהוא נכנס לצומת ספק בעיניי אם כך היה.

חוות דעת הבוחן מטעם הנתבעים מר יהודה קפנר

1. עיינתי בחוות דעת הבוחן מר יהודה קפנר ושוכנעתי מתוכנה כי זו אכן מחזקת את הגרסה שמסר הנתבע. יש לציין שהצומת בו אירעה התאונה במועד בו ביקר במקום המומחה היה שונה ביחס לצומת במועד התאונה. המומחה היה ער לעבודות שבוצעו במקום, והתרשמתי מעדותו כי חוות דעתו והמדידות שערך התייחסו למצב שהיה ביום התאונה.
2. על פי המדידות שערך המומחה, המרחק שמונית הנתבע עברה מהמקום בו עמדה ועד למקום התאונה היה של 24 מטרים. מקו העצירה של הצומת בכיוון הנסיעה של רכב התובעת ועד מקום התאונה יש 21 מטרים (ראה סעיף 4.3 לחוות הדעת).
3. בהתחשב במהירות הנסיעה הנטענת של רכב התובעת, 60 קמ"ש, הרי שהוא גמע את המרחק בשנייה ורבע. בהתחשב בכך שהנתבע החל את נסיעתו ממצב של עמידה ולאור זאת שהוא גמע 24 מטרים עד מקום התאונה, מחויב הדבר שהנתבע נכנס אל הצומת, כאשר רכב התובעת נמצא הרחק לפני קו העצירה וטרם נכנס לצומת. במילים אחרות רכב התובעת נכנס לצומת לא פנוי. (ראה סעיפים 8.4 וסעיפים 8.6 לחוות הדעת).
4. זאת ועוד, המומחה בחן את תכנית הרמזורים והוא קבע שרק נהג התובעת יכול לבצע מחטף רמזור, קרי מצב בו הנהג יבחין שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו מתחלף לצהוב והוא מגיע להחלטה שביכולתו לחצות את הצומת בטרם יתחלף האור לאדום. לפי תכנית הרמזורים הנהג ברכב התובעת אינו מקבל מופע ירוק לאחר שהנתבע מקבל אור אדום. במילים אחרות אם הנתבע היה מבצע מחטף רמזור, אזי לא ייתכן שרכב התובעת שלו יש אדום יהיה מעורב עמו בתאונה (ראה סעיף 8.3 לחוות הדעת).
5. אני מקבל גם את הניתוח המשכנע שערך המומחה בכל הקשור לשדה הראייה שיש לשני הנהגים. המומחה הסביר כי קיומם של רכבים הממוקמים בנתיבים המיועדים לפנייה שמאלה בכיוון הנסיעה של רכב התובעת מסתיר את שדה הראיה וגרם לכך שהנהגים הבחינו זה בזה רק בסמוך לפני התאונה. (ראה סעיף 4.4 לחוות הדעת).

חוות הדעת מטעם התובעת מר רפי וולמרק

1. איני מקבל את קביעת המומחה מטעם התובעת לפיה הנתבע התבלבל בין הרמזור ישר בכיוון נסיעתו שהראה ירוק לבין הרמזור המיועד לפניה שמאלה שהראה אדום. כאמור לעיל, שוכנעתי מעדותו של הנתבע כי הוא החל בנסיעה רק לאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף לירוק. שהרי אין כל סיבה נראית לעיין שהוא יתבלבל וייכנס לצומת, כאשר האור ברמזור ישר דולק מזה זמן מה כשהוא בעמידה ואילו הרמזור לפנייה שמאלה נותר ללא שינוי.

1. זאת ועוד, התברר כי המומחה התייחס בחוות דעתו באופן חלקי בלבד לדברים שאמר הנתבע בעדותו לפניי לפיהם, כאשר הוא היה בעמידה אזי מימינו בכיוון הנסיעה הרמזור היה אדום וכי כאשר יש אור ירוק בכיוון נסיעתו אזי הוא היחיד שיש לו אור כזה (ראה עמוד 5 לחוות הדעת וכן ראה עמוד 6 שורות 7-8 ושורה 11). מדובר בהתייחסות חלקית בלבד לדברי הנתבע. בהמשך עדותו הנתבע אמר במפורש בתשובה לחקירה נגדית, כי כאשר הוא המתין לאור האדום ברמזור, בצד ימין מקבלים אור ירוק וכי בזמן ההמתנה היה אור ירוק (ראה עמוד 6 שורות 28-31).
2. כשנשאל על כך המומחה בחקירתו הנגדית, הוא השיב שאכן הדברים האחרונים שנאמרו על ידי הנתבע מתיישבים עם תכנית הרמזורים. לדבריו הוא לא הסתמך על דברים אלה שהם מאוחרים מבחינה כרונולוגית לדברים הקודמים של הנתבע ועליהם הוא בחר להסתמך.
3. ככלל התרשמתי מאופן ניסוח חוות הדעת כי היא באה בתגובה בלבד וכמשקל נגד לנטען בחוות הדעת של מר קפנר מתוך ניסיון לקעקע את האמור בה. ניכר גם שקביעותיו בדבר המהימנות של גרסת הנתבע התבססה על דעה קדומה ועל ההנחה שהנתבע קיבל הדרכה מעורכי דינו. מכך שהנתבע לא ציין בהודעה שמסר לנתבעת לאיזה רמזור הוא התכוון הוא הסיק כי הוא התבלבל בין הרמזורים. במסקנתו זו הוא התעלם למעשה מתוכן עדותו של הנתבע, אשר אמר מפורשות כי הוא הוא החל בנסיעה רק לאחר שהאור ברמזור שמאלה התחלף לירוק. (ראה עמוד 13). אני סבור שאין מקום לכך שמומחה יבסס את חוות דעתו של שיקולים של מהימנות. תפקיד זה שמור לבית המשפט.

לא מצאתי להטיל אחריות כלשהי על הנתבע

1. שקלתי האם יש מקום בכל זאת להטיל אחריות על הנתבע ולא מצאתי לעשות כן. לא בכל תאונה בצומת יש להטיל אחריות להתרחשותה על שני נהגים מעורבים ויש להצביע על אותם כשלים ומחדלים שנפלו בהתנהלותם. שוכנעתי שכאשר הנתבע החל לפנות שמאלה ונכנס לצומת, רכב התובעת עדיין היה הרחק לפני קו העצירה ומחוץ לצומת כך שהנתבע לא יכול היה לצפות לכניסתו של זה לצומת. במיוחד הדברים אמורים לאור זאת שהרכבים שעמדו בנתיב לפניה שמאלה מכיוון הנסיעה של רכב התובעת הסתירו אותו, כאמור בחוות דעת קפנר.

סוף דבר

1. סוף דבר התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 500 ₪, בשכר הבוחן מטעם הנתבעים, ובשכר טרחת עו"ד בסך של 6,000 ₪.
2. מעיון בתיק עולה כי התובעת לא שלמה את המחצית של האגרה על אף שבתיק שהתקיים שלב הוכחות ולפיכך עליה לשלם זאת לאלתר. המזכירות תדאג לשלוח לה חיוב מתאים.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, ג' חשון תשע"ד, 07 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.