א. עובדות וטענות

1. מדובר בתביעה כספית, נזיקית של בעל עסק לייצור ושיווק דלתות וחלונות מאלומיניום "תריסי פאר" – השוכן ברח' המלאכה 10 בקרית מלאכי (להלן – "העסק") נגד חברת חשמל בגין נזקי שריפה.

2. ביום 22.7.09, בשעה 09:00 או בסמוך לכך, פרצה שריפה בעסק וגרמה לנזקים כבדים (להלן – "השריפה").

3. התובע עזב את העסק כ-20 דקות לפני פרוץ השריפה ויצא להתקנת תריסים בבית לקוח והוזעק חזרה לעסק טלפונית.

4. זמן קצר לאחר שהוזעקו למקום אנשי הכיבוי, הגיעו למקום גם אנשי הנתבעת המסייעים לאנשי הכיבוי בניתוק הזרם והרחקת סכנה.

5. בקיר החיצוני של המבנה בו מצוי העסק, ממוקם ארון חשמל, שבו קבועים הנתיכים המזינים חשמל לעסק ולעסקים הנוספים במבנה ומעל שורות הנתיכים מצוי פס האפס (להלן – "ארון החשמל").

6. ארון החשמל עשוי פח חלוד כתוצאה מפגעי הזמן, חסרה בו דלת ועל פסי הצבירה היו סימני קורוזיה.

7. בארון החשמל לא היה כל שילוט שיכול היה לשייך מעגלי החשמל לצרכנים השונים במבנה ולכן לא ניתן היה לזהות את מעגל החשמל של העסק הנדון.

8. מהנדס החשמל, מר חיים קראוסהר, שנשכר על ידי התובע לחקור גורם השריפה, הגיע לעסק יום לאחר השריפה, ביום 23.7.09. הוא שמע מפי התובע, כי איש חברת החשמל ביצע בארון החשמל עבודה של חיזוק ברגים לאחר השריפה. מר קראוסהר מצא בארון החשמל בורג המחבר מוליך אפס אל פס האפס שעליו "סימנים מרשיעים", כי הוא הבורג שחוזק על ידי עובד חברת החשמל. בנוסף, הבורג היה שייך לשורת הנתיכים הראשונה משמאל שהוצאו ממקומם. מר קראוסהר הסיק, כי נתיכים אלה הוצאו ממקומם על ידי אנשי חברת החשמל שניתקו את זרם החשמל של העסק לאחר השריפה. מכאן, הסיק מר קראוסהר, כי הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" הוא בורג החיבור אל פס האפס השייך לעסק של התובע.

9. מר קראוסהר ראה את מצבו המוזנח של ארון החשמל עם סימני הקורוזיה והדלת החסרה, ראה את הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" וקישר אותו לעדותו של מר פרץ, כי איש חברת החשמל חיזק את הבורג לאחר השריפה, מצא כי כרטיס הפיקוד של המזגן בעסק נשרף וכן מצא, כי מוקד השריפה הינו מתחת למזגן.

10. בהתאם לממצאים אלה, העלה מר קראוסהר את התרחיש הבא לקרות השריפה:

א. ההזנחה של ארון החשמל על ידי חברת החשמל הובילה להתפתחות קורוזיה ולהתרופפות הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" השייך לעסק הנדון.

ב. בשעת הבוקר, מר פרץ הפעיל את המזגן ואז המגע הרופף במוליך האפס התחמם עד כדי ניתוק.

ג. כאשר המזגן פעל, ניתוק האפס לא יכול היה לגרום לעליית מתח, אך ברגע שמר פרץ כיבה את המזגן (לקראת יציאתו מהעסק להתקנה), אירעה תופעה של פריצת מתח בכרטיס הפיקוד של המזגן שגרמה להתלקחותו. מר קראוסהר מסביר, כי "אחת הסיבות הנפוצות למתח יתר היא אובדן רציפות של מוליך אפס ראשי המזין מתקן תלת פאזי. במקרה כזה הפאזה המועמסת (זו עם המקרר) נושאת מתח נמוך בעוד הפאזה שאינה מועמסת (זו עם המזגן) עולה בה המתח עד V 380 עקב מעבר מתח דו פאזי, פאזה אחת ישירות מהרשת והשנייה כפאזה חוזרת דרך מוליך האפס המנותק ודרך מכשור חשמלי המחובר לפאזה האחרת (כמו המקרר)."

ד. ביחד עם הכרטיס נשרף גם כבל החשמל וצינורות הניקוז והחומרים שבערו טפטפו למטה וגרמו לשריפה כולה.

11. בהתאם לתרחיש שהעלה מר קראוסהר, התלקחות הכרטיס אירעה עקב חשיפה למתח יתר שנגרם מאובדן רציפות מוליך האפס הראשי בארון חברת החשמל. מדובר בתקלה שמקורה במתקן שבאחריות חברת החשמל ושהוזנח על ידי חברת החשמל ולכן, חברת החשמל אחראית לקרות השריפה ולנזקים בעקבותיה. זהו הבסיס לכתב התביעה.

12. ההגנה מבוססת על חוות דעתם ועדותם של שני מהנדסי חשמל ומומחים לחקר שריפות. האחד, עובד הנתבעת, מהנדס החשמל מר בנימין אלבז והשני, מהנדס החשמל מר אבי מרקוביץ, שנשכר על ידי הנתבעת לחקור את סיבת השריפה. שני המומחים שביקרו בעסק ביום השריפה לא התעלמו ממצבו המוזנח של הארון ובנוסף, היו מודעים לאפשרות של מגע רופף שיכול לגרום לעליית מתח ולשריפה. שני המומחים הדגישו, כי לא ניתן היה לשייך מעגל חשמלי מסוים לעסק הנדון ולכן, נאלצו לבדוק את תקינות כל חיבורי המוליכים בשני קווי הזינה ובפרט למוליך האפס. מר מרקוביץ שהוא המומחה הראשון שהגיע למקום לאחר אנשי הכיבוי, מוסר, כי בדק בדיקה ויזואלית ודבר ראשון שלל את האפשרות, כי חוט אפס התנתק לחלוטין. מר מרקוביץ הראה על גבי תמונות 169 ו-171 את כל שורת פס האפסים, כאשר כל החוטים מחוברים. בנוסף הסביר מר מרקוביץ, כי בדק ויזואלית, האם קיימים סימני חימום שהם העדות לכך שיש מגע רופף של חוט החשמל. וכך מסביר מר מרקוביץ: "אני אסביר מה זה ויזואלית. כאשר חוט חשמל יש לו בידוד ואם יש סיכוי שיש מגע רופף של חוט חשמל אז מתפתח חום בנקודת ההתרופפות והחום הזה גורם לבידוד של החוט להישרף. כשאני מגיע לשם ואני רואה שכל החוטים בעלי בידוד יפה ולא נשרף לא קיבל סימני חימום, בו במקום אני פוסל את האפשרות של מגע רופף. למען הסר ספק, אם היה בכל זאת מגע רופף בלי חימום, ביקשתי שיבדקו את זה עוד פעם גם אחרי ניתוק צרכנים, זו הייתה ההתערבות של איש חברת החשמל שהגיע לשם לבקשתי..." (עמ' 137 שורות 13-21 לפרוטוקול).

13. העד מרקוביץ הסביר, כי כאשר חוט האפס מתנתק לחלוטין לא יכולים להיות סימני חימום המופיעים רק במקרה של מגע רופף. בדיקתו העלתה, כי אין ניתוק מוחלט וגם לא היו סימני חימום, דבר המעיד שלא היה מגע רופף. למרות זאת, למען הסר כל ספק, ביקש בדיקה נוספת שתעשה על ידי אנשי חברת החשמל, בתיאום עם הצרכנים ובאמצעות ניתוק יזום, כדי לשלול סופית אפשרות של מגע רופף. מר מרקוביץ הסביר, כי: "אמרתי שבדקתי את המוליכים ויזואלית, פתחתי את המכסה שאת רואה שעכשיו הוא מגן על החוטים, פתחתי את המכסה החוצה, הגעתי לחוטים פיזית וראיתי שאין שם נקודות שיכולות להצביע על מגע רופף. למרות זאת, ורק בגלל שראיתי חלודה מסביב, ביקשתי בדיקה נוספת. אם לא היו שם סימני חלודה היה נגמר התיק ובכלל לא היה בודק את זה אף אחד אחריי." (עמ' 146 שורה 26 – עמ' 147 שורה 6 לפרוטוקול).

14. העד מרקוביץ מסר, כי בתיאום עם מר אלבז סוכם, כי יזומן משגיח, מר אלמליח יוסי מאזור אשקלון והוא זה שיבדוק פיזית את כל הברגים המחברים את פס האפסים של כל הצרכנים. העד הסביר, כי הבדיקה מתבצעת "כמו שכל חשמלאי בודק את האפסים, לוקח מברג ומנסה לסגור, לא נסגר האפס מהודק". (עמ' 142 שורות 18-20 לפרוטוקול).

15. מר אלבז העיד, כי בדק פיזית על ידי משיכת כל החוטים בפס האפס וראה שהם מחוברים למקומם. בנוסף, מר יוסי אלמליח ערך את הבדיקה עם מברג ובדק את חיזוק כל הברגים בפס האפס ונמצא, כי כל החיבורים תקינים. מר יוסי אלמליח לא זומן לעדות. ב"כ התובע טענה, כי הימנעות הנתבעת מלהביא את העד מוכיחה, כי היה על הנתבעת מה להסתיר וכי הימנעות זאת מחזקת את גרסת התובע. לאחר בחינת כל הראיות, הגעתי למסקנה, כי שאלת העדתו או אי העדתו של מר יוסי אלמליח לא יכולה להשפיע על תוצאת המשפט. יחד עם זאת, אין לי ספק, כי ההחלטה שלא לזמנו מקורה בטעות ולו רק בשל העובדה, כי זימונו והעדתו יכלו למנוע התדיינות מיותרת בעניין זה והיה נחסך זמן שיפוטי יקר.

16. מומחי ההגנה שללו חד משמעית את האפשרות, כי הגורם לשריפה הינו כשל בארון החשמל. בהתבסס על חוות דעת אלה, ביקשה הנתבעת לדחות את התביעה.

ב. דיון

17. המחלוקת לעניין האחריות לשריפה ולתוצאותיה במשפט זה, ממוקדת בשאלה אחת ויחידה והיא, האם התרחיש של מר קראוסהר התקיים במציאות, כטענת התובע או שהתרחיש לא התקיים, כטענת הנתבעת.

18. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי ארון החשמל הינו באחריות הנתבעת ולכן, באם הגורם לשריפה הינו כשל בארון החשמל, הרי שהנתבעת אחראית לתוצאותיה. לא הייתה גם מחלוקת, כי מצבו של ארון זה היה בלתי תקין, לארון הייתה חסרה דלת וסימני קורוזיה אובחנו על גבי פסי הצבירה, כתוצאה מחדירת מי גשמים במשך שנים.

19. לא הייתה גם מחלוקת לגבי ההיתכנות של התרחיש אותו הציג מר קרואסהר מהבחינה התיאורטית. להיפך, מומחה הנתבעת מר מרקוביץ הסביר, כי "החשד של מגע רופף לאור סימני קורוזיה עלה גם בדעתי בבדיקה באתר." (סעיף 5 עמוד 5 לחוו"ד).

20. לא הייתה גם מחלוקת לגבי נסיבות המקימות ו/או מאפשרות קיום התרחיש ונסיבות השוללות את קיומו.

21. לכן המחלוקת בין הצדדים אינה מתמקדת בשאלות שבהנדסת חשמל. המומחים אינם חלוקים בתיאוריה ו/או בתזה החשמלית שמציג מר קראוסהר. מומחי הנתבעת טוענים, כי התיאוריה נכונה, אך לא התקיימה במקרה הנדון.

22. בנוסף, לא נטענה כל טענה מצד מר קראוסהר לגבי אחריותה של הנתבעת לכשל אחר מלבד הכשל שגרם להתרופפות המגע בפס האפס שגרם לשריפת הכרטיס. לכן, אין כל רלבנטיות במשפט להשערה שהועלתה על ידי מר קריסי, איש הכיבוי ומר אלבז, מומחה הנתבעת, כי הגורם לשריפה היה קצר במזגן (מר אלבז העלה השערה זו בסבירות נמוכה מאוד). אם פרצה שריפה עקב קצר כזה או אחר במתקן חשמלי של התובע/הצרכן, הדבר אינו רלבנטי כיוון שחברת החשמל/הנתבעת, אינה אחראית למתקנים הפרטיים ו/או למוצרים החשמליים הפרטיים של התובע.

23. השאלה היחידה עליה אני אמור לתת תשובה הינה, האם התרחיש שאותו הציג מר קראוסהר קרה במציאות אם לאו. במידה ואקבע, כי התרחיש לא התקיים, אינני נדרש במשפט זה לקבוע מהו הגורם לשריפה. למשל, האם השריפה נגרמה מהשארת חפץ בוער ללא השגחה כמו סיגריה (הגורם הסביר שנקבע על ידי מומחי ההגנה כגורם השריפה) ו/או עקב קצר ו/או עקב "סילוף נתיכים" שבוצע בלוח החשמל (בהתאם לדו"ח של מר קריסי) ו/או עקב גורם אחר. במידה והתרחיש של מר קראוסהר התקיים, עלי לקבוע, כי הנתבעת אחראית לקרות השריפה. במידה ואקבע, כי התרחיש לא התקיים, התביעה אמורה להידחות.

ג. האם התרחיש של מר קראוסהר אירע במציאות

24. לאחר שבחנתי היטב את חוות דעתו של מר קראוסהר ואת עדותו, הגעתי למסקנה, כי ניתוחו את האירוע נובע מתוך קונספציה מוטעית לפיה, השריפה נגרמה בגלל נתק בפס האפס שבארון החשמל, כאשר הוא מתעלם ו/או לא נותן דעתו לבחינה יסודית של ממצאים השוללים תרחיש זה.

25. מר קראוסהר הגיע למקום, ראה את ארון החשמל במצבו המוזנח, שמע מפי מר פרץ, כי עובד חברת החשמל חיזק עם מברג את הבורג בארון החשמל ואז ניגש לארון ומצא את הבורג עם ה"סימנים המרשיעים".

וכך מופיעים הדברים בחוות דעתו:

"בית העסק של תריסי פאר הינו הראשון משמאל בכבל ההזנה. במועד ביקורי כבר הוצאו נתיכי חברת החשמל ובית העסק נותק... על חריץ בורג מוליך האפס אל פס האפס נמצאו סימני חיזוק ברגים (חריץ ראש הבורג שרוט עם סימני מברג טריים), על מוליך האפס עצמו סימני טביעת היד, כנראה של עובד חברת החשמל שטיפל במוליך וחיזק אותו לפי עדותו של מר פרץ". (סעיף 7 עמ' 3 לחוות הדעת).

26. מהמשך חוות הדעת עולה, כי נקודת המוצא של מר קראוסהר לכל התרחיש נעוצה באותו בורג עם ה"סימנים המרשיעים".

וכך מציין מר קראוסהר בחוות דעתו:

"נראה לפי פעולות התיקון של חברת החשמל כי מוליך האפס הראשי המוביל לבית העסק מארון הנתיכים הראשי של חברת החשמל ניתק מפס האפס ועקב כך אירעה עליית המתח שהובילה לשריפתו של כרטיס המזגן... חבל שחברת החשמל פעלה בזריזות לתיקון הנתק ובכך נפגעה חקירת האירוע, כל זאת למרות שלא היה בכך צורך מאחר וממילא נדרש להחליף את המוליכים לחנות שנשרפו." (ראה עמ' 4 סעיפים 4 ו-8 לחוות הדעת).

27. המצב המוזנח של הארון, דברי מר פרץ, כי איש חברת החשמל חיזק את הברגים בארון החשמל והבורג עם "הסימנים המרשיעים" אותו מצא, הובילו את מר קראוסהר לקונספציה לפיה, איש חברת החשמל שהגיע למקום הבחין מיד, כי הגורם לשריפה הינו בהתרופפות הבורג השייך לפס האפס של מר פרץ ולכן, "דאג" בזריזות לחזק את הבורג וזאת, במטרה למנוע את חשיפת האמת לפיה, סיבת השריפה והגורם לשריפה הינו כשל בארון החשמל השייך לנתבעת. בהתאם לקונספציה זו, לא הייתה כל סיבה עניינית לתקן ו/או לחזק את הבורג, כיוון שממילא נדרש להחליף את כל המוליכים לחנות שנשרפו. הסיבה היחידה לחיזוק הבהול של הבורג בפס האפס של מר פרץ הייתה להסתיר את אחריותה של חברת החשמל/הנתבעת בגרימת השריפה ולנזקים שנגרמו בעטיה. מר קראוסהר "ננעל" על קונספציה זו ולכן, הגיע למסקנה, כי הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" שייך לפס האפס של מר פרץ.

מר קראוסהר לא נותן את הסיבה הזאת באופן מילולי ומסתפק רק במילים: "גם לפי עדות מר פרץ וגם לפי הממצאים בשטח ניתן ללמוד כי צוות חברת החשמל טרח לתקן ולחזק את מוליך האפס הראשי של בית העסק תריסי פאר בתיבה החיצונית. (כאשר ברור גם לחברת החשמל כי ממילא צריך להחליף מוליכים אלו שנשרפו ואין כל טעם לחזק את הבורג." (סעיף 8 עמ' 4 לחוות הדעת).

ובמקום אחר:

"חבל שחברת החשמל פעלה בזריזות לתיקון הנתק ובכך נפגעה חקירת האירוע, כל זאת למרות שלא היה בכך צורך מאחר וממילא נדרש להחליף את המוליכים לחנות שנשרפו." (סעיף 8 עמ' 5 לחוות הדעת).

28. המשפט לפיו חברת החשמל הזדרזה לחזק את בורג מוליך האפס של בית העסק שנשרף, כאשר פעולה זו בוצעה ללא כל סיבה עניינית נזכרת בחוות דעתו של מר קראוסהר פעמיים, ויש לכך משמעות רבה. משפט זה מלמד כיצד נולדה הקונספציה השגויה של מר קראוסהר. אם חברת החשמל הזדרזה לחזק את הבורג ללא צורך ענייני כוון, שבלאו הכי אין סיבה לחזק דבר שנשרף הרי שעומדת מאחורי הדברים סיבה אחרת, סיבה נסתרת. הסיבה שבגללה חברת החשמל פעלה בזריזות לחזק את הבורג הנה הרצון שלה להסתיר, כי השריפה פרצה בגלל כשל בארון החשמל. במילים אחרות, רצונה להסתיר כי היא זו שאחראית לשרפה ולנזקים שבעקבותיה.

29. מר קראוסהר הגיע למסקנה, כי הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" שייך לפס האפס של מר פרץ, בלא שנתן כל הסבר מדוע הגיע למסקנה זו וכאשר הוא מתעלם מהעובדה שלא היו כל סימני זיהוי שניתן היה לפיהם לשייך מעגל חשמלי מסוים לפרץ. מר קראוסהר קבע, כי הבורג הראשון שייך למעגל החשמל של מר פרץ, כיוון שמצא עליו "סימנים מרשיעים" ובנוסף, הנתיכים שהיו במעגל הראשון, הוצאו על ידי אנשי חברת חשמל ולכן, הגיע למסקנה, כי הבורג הזה שייך לעסק שנשרף ועל סמך מסקנה זו "בנה" את כל התרחיש. מר קראוסהר התעלם מכך, כי גם במעגל החמישי הוצאו כל הנתיכים ומבחינה זו לא היה כל הבדל בין הבורג הראשון לבורג החמישי. על פי אותו היגיון ובאותה סבירות, גם הבורג החמישי יכול היה להיות בורג החיבור אל פס האפס של מר פרץ.

וכך זה מופיע בחקירה הנגדית:

"ש. אתה למד לפי אותה טענה של סדר ששלישיית הנתיכים הראשונה החסרה שייכת לאותו בורג רופף והיא של פרץ?

ת. נכון.

ש. שלישיית הנתיכים הראשונה היא של פרץ, כי הסירו אותה?

ת. נכון.

ש. מניין לנו שלמשל השלישייה החמישית מה שאדוני שאל לפני דקה, שגם היא חסרה, זו, היא לא של פרץ?

ת. כרגע אני לא יכול לענות על זה." (ראה עמ' 63 שורה 9 – עמ' 64 שורה 7).

30. לאור האמור, לא הוכח כי הבורג עם ה"סימנים המרשיעים" הינו הבורג השייך לעסק של מר פרץ, ולכן כל הבסיס לתרחיש של מר קראוסהר מתערער באופן משמעותי.

31. לעומת גישתו של מר קראוסהר, הגישה של מר מרקוביץ הייתה אחרת לגמרי. הוא הבחין במצבו של הארון, בסימני הקורוזיה ועלה בליבו החשד על התרופפות המגע בפס האפס, שגרם לעליית מתח ולשריפה. מר מרקוביץ התחיל בדיוק מהנקודה שבו התחיל מר קראוסהר. לשניהם היה אותו חשד ושניהם החלו לבחון, האם החשד מתאמת או לא. מר קראוסהר הגיע למסקנה, כי החשד מתאמת. מר מרקוביץ בדק מלכתחילה אם היה ניתוק מלא והגיע למסקנה שלילית. הוא לא הפסיק ובדק, האם קיימים סימני חימום שיכולים להעיד על מגע רופף. לאחר שלא מצא סימנים למגע רופף, החליט כדי להסיר כל ספק, להזמין את המשגיח שהוא זה שיבצע בדיקה ידנית עם מברג וינסה עם המברג לחזק את כל הברגים. מר מרקוביץ הדגיש, כמו גם מר אלבז, שלא ניתן היה לשייך בורג לעסק בגלל העדר סימני זיהוי ולכן, נדרש לבדוק את תקינות כל המוליכים וכל הברגים. מר מרקוביץ מתייחס בחוות דעתו ל"סימנים המרשיעים" אליהם התייחס מר קראוסהר ואשר למעשה, היוו את הבסיס לכל התרחיש אותו העלה כדלקמן:

"7. סימני מגע ידיים במוליכים בארגז הנתיכים סביר שכן כאמור נבדקו המוליכים לשם איתור מגע רופף. בדיקה שנעשית פיסית על ידי בדיקת ההידוק המכני של המוליך בתנועות יד.

8. סימני מברג על גבי ברגים בארגז הנתיכים אינו מעיד דבר שכן באופן טבעי, שמגיע חשמלאי לארגז הנתיכים (כדין לוח חשמל) יבדוק את חוזק ההידוק של הברגים על ידי ניסיון חיזוקם וסימני השריטה בראש הבורג אינו אלא מעיד על חיזוק סופי של הבורג בו הבורג מסרב להסתובב." (סעיפים 7 ו-8 עמ' 5 לחוות הדעת של מר מרקוביץ).

32. ניתוחו של מר קראוסהר את הגורם לשריפה נבע מקונספציה לפיה הגורם לשריפה בהתרופפות המגע בבורג עם ה"סימנים המרשיעים". על סמך קונספציה זו "בנה" מר קראוסהר את תרחישו לגבי הגורם להתהוות השריפה. מהראיות עלו מספר ממצאים השוללים לחלוטין תרחיש זה, וממצאים אילו מצטרפים לממצא הנזכר לעיל, כי לא הוכח כלל שהבורג עם ה"סימנים המרשיעים" שייך למעגל החשמל של מר פרץ ולכן לא הוכח, כי בבורג מוליך האפס של מר פרץ היה מגע רופף.

33.א. ממצא נוסף הסותר את התרחיש אותו העלה מר קראוסהר הינו, הממצא כי המזגן לא הופעל בשעות הבוקר על ידי מר פרץ.

ב. מר קראוסהר בתרחישו מציין, כי:

"נראה כי בשעות הבוקר הופעל המזגן וכי בשלב מסוים המגע הרופף במוליך האפס התחמם עד כדי ניתוק... (סעיף 5 עמ' 5 לחוות הדעת) המזגן כובה לפני היציאה מבית המלאכה..." (סעיף 2 עמ' 4 לחוות הדעת).

ג. מכאן, שהפעלת המזגן בבוקר היא זו שגרמה בהתאם לתרחיש לניתוק פס האפס.

ד. מר פרץ נשאל בחקירה נגדית כדלקמן:

"ש. את המזגן לא הפעלת?

ת. לא, לא הפעלתי. זה בוקר" (עמ' 107 שורות 19-20 לפרוטוקול).

"אותו יום לא הפעלנו אותו כי אנחנו יוצאים" (עמ' 116 שורה 4 לפרוטוקול).

34.א. ממצא נוסף הפוגם בתרחיש של מר קראוסהר הינו, העדר סימנים מוקדמים הקיימים בדרך כלל, כאשר יש מגע רופף בפס האפס.

ב. מר קראוסהר אישר, כי בד"כ הצרכן מרגיש יומיים שלושה לפני פריצת מתח הנגרמת כתוצאה ממגע רופף בפס האפס, באורות מתעמעמים ו/או הבהוב אורות. (עמ' 43 שורה 24 – עמ' 44 שורה 7 לפרוטוקול).

ג. מר פרץ לא התלונן על כל תופעה כזו.

35.א. ממצא נוסף שהוא לבדו משמיט את הקרקע מתחת לתרחיש שהעלה מר קראוסהר הוא הממצא, כי מר פרץ ניתק את כל מתח החשמל בעסק לפני שעזב את העסק עובר לשריפה.

ב. ממצא זה עולה מדבריו של מר פרץ שנאמרו למר קריסי, איש הכיבוי ביום השריפה, כאשר התבקש לתאר את השתלשלות האירועים שקדמו לשריפה.

ג. וכך תאר מר פרץ את השתלשלות העניינים באופן אותנטי ביום השריפה:

"העמסנו, שתינו קפה, כיבינו את השלטרים, למעט הראשי, מספק ראשי, אורות כיביתי הכל התחלנו בנסיעה... הודיעו לי בטלפון העסק עולה באש".

מר פרץ נשאל על ידי מר קריסי, איש הכיבוי:

"האם אתה נוהג לנתק את מתח החשמל בכל פעם שאתה יוצא מהעסק?"

ותשובתו:

"את המפסקים כן, למעט הראשי".

(ראה סעיף 10 לדו"ח החקירה של מר שי קריסי).

ד. מר קראוסהר אישר בחקירה נגדית, כי במקרה ובו מר פרץ הוריד את כל השלטרים, למעט הראשי, הרי שכל התרחיש שלו לא יכול היה להתרחש במציאות.

וכך זה מתועד בפרוטוקול:

"ש. אם מר פרץ טרם עזיבתו את המקום הוריד את כל השלטרים, למעט ממסר הפחת, המתקן כולו הוא מתקן עם אפס מתח, הוא לא תחת מתח, ולכן כל התיזה הזאת של אפס רופף שגורם לעליית מתח לא יכולה לקרות?

ת. נכון.

(ראה עמוד 21 לפרוטוקול שורות 19-23).

ה. מר פרץ נחקר נגדית ובתחילה אישר את הדברים. לאחר מכן, הבין את משמעותם וחזר בו וטען, כי לא הבין טוב את השאלה, ונתן הסברים שונים למשפט: "כיבינו את השלטרים למעט הראשי".

וכך מתועדת חקירתו בפרוטוקול:

"ש. העמסנו, שתינו קפה, כיבינו את השלטרים למעט הראשי המפסק הראשי, אורות כיביתי הכל והתחלנו בנסיעה גם זה מדויק?

ת. כן.

ש. בעסק שאתה כיבית את כל השלטרים למעט הראשי גם המחשבים, יש שני מחשבים בעסק?

ת. כן.

ש. גם המחשבים היו מכובים?

ת. מכובים.

ש. זאת אומרת הדבר היחיד שעבד הוא רק המקרר או שגם הוא היה מכובה?

ת. לא, המקרר לא. המקרר לא מכובה כי יש שם אוכל.

... (ראה עמ' 106-107 לפרוטוקול)

ש. אישרת את זה מקודם אמרת יצאתי להתקנה כיביתי הורדתי את כל המפסקים למעט החצי אוטומט?

ת. לא, לא... לא, בלוח לא נגעתי אני... כיביתי את החשמל.

ש. אתה כותב פה את זה, אתה אומר את זה לקריסי, אישרת לי את זה מקודם?

ת. לא, לא הבנתי את השאלה.

ש. מה זה מפסק ראשי? כיבינו את השלטרים למעט המפסק הראשי?

ת. כן. למעט הראשי.

ש. מה זה הראשי?

ת. הראשי הוא מפעיל את הקומפרסור ואת המסור...

ש. איפה נמצא הראשי?

ת. גם בלוח.

ש. אז כיבית את כל המפסקים בלוח חוץ מהראשי?

ת. כן.

ש. הורדת בלוח?

ת. לא את הראשי את מה שאני לא צריך.

ש. את הפקקים?

ת. שלא יפעל הקומפרסור יש בריחות אוויר.

ש. אומר לי בית המשפט את כל הפקקים חוץ מהראשי?

ת. כן.

ש. בקיר או בלוח החשמל?

ת. בקיר, בקיר.

ש. אבל אמרת בלוח הרגע, לפני דקה, שחוץ מהפקק הראשי של הלוח?

ת. לא בלוח לא נגעתי, אני לא אמרתי לו גם לקריסי.

ש. כתוב חוץ מהמפסק הראשי. מפסק ראשי יש בלוח?

ת. בלוח לא נגעתי אני לא מוריד... אני מכבה, יש ליד הקומפרסור מפסק.

ש. איפה המפסק הראשי נמצא?

ת. בתוך לוח החשמל. אבל יש לי ליד כל מכשיר את המפסק שלו, קומפרסור למשל יש לי מפסק שלו מעליו, אני יוצא מכבה, זה הראשי שלו.

ש. ולמזגן יש גם מפסק ראשי?

ת. כן.

ש. וגם אותו כיבית?

ת. לא כיביתי.

ש. אז בלוח החשמל לא כיבית כלום?

ת. לא נגעתי. יש לי שלט אני מפסיק מהשלט.

ש. אז מה זה המפסק הראשי? הראשי נמצא בלוח?

ת. הראשי לא נגעתי בו כבוד השופט, נגעתי איפה שאני לא צריך לעבוד אני מכבה, בקומפרסור, במסור אני מכבה שלא יפעל.

ש. אז למה כתבת?

ת. אז או שהוא לא הבין אותי או שלא יודע... ליד כל מכונה יש את הראשי, מה שלא צריך אני מכבה... לא, לא, אמרתי שניתקתי את החשמל... לא הבנתי אותך, אני לא מבין בחשמל." (ראה עמ' 116-120 לפרוטוקול).

ו. מר פרץ אישר בחקירה נגדית, כי מי שהניעו להזמין את מר קראוסהר, וכי כל כיוון הפניית האצבע המאשימה אל עבר חברת החשמל לא נולד במוחו הוא, אלא היה פרי יוזמתו של השמאי, מר דבי. מר פרץ נשאל: "אתה מבחינתך לפחות מהידיעה האישית שלך לא יודע מי הגורם לשריפה, אם זה חברת החשמל אשמה, או קצר או בעיה אצלך במזגן?" תשובתו: "אני לא יכולתי לדעת" (ראה עמוד 112, שורות 8-12 לפרוטוקול).

ז. בחנתי את הסבריו של מרץ פרץ ואת טענתו, כי לא הבין את השאלה, וכי לא ניתק את כל המתגים, אלא ניתק מכשירים שונים במתג המצוי לידם. לא מצאתי הסבר הגיוני, מדוע אמר מר פרץ לקריסי, כי "ניתק את כל השלטרים למעט הראשי" אם התכוון למתגים שנמצאים ליד מכשירים פרטניים. אם הוא התכוון למתגים שנמצאים כל אחד ליד מכשיר אחר או בקיר, מדוע ציין בכלל את המתג הראשי שמצוי בלוח החשמל? מה הקשר בין המתגים השונים שנמצאים על הקיר או ליד מכשירים למתג הראשי שבלוח? לכן, הגעתי למסקנה, כי הסבריו אלה אינם הגיוניים ואינם סבירים.

ח. לא הייתה מחלוקת, כי במשרדו של מר פרץ היה ארון חשמל שבו מצויים גם מתגים וגם מתג ראשי. מר פרץ הדגיש פעמיים, כי הוריד את כל השלטרים ו/או את כל המתגים למעט המתג הראשי.

ט. אני מעדיף את תשובותיו של מר פרץ שניתנו בזמן אמת, כאשר לנגד עיניו לא הייתה כל כוונה להאשים גורם כלשהו בפרוץ השריפה, על תשובותיו במשפט, כאשר הוא מודע להשלכות שעשויות לנבוע מהן להצלחת תביעתו, כנגד חברת החשמל.

י. גם איש הכיבוי הבין, שכוונתו של מר פרץ הייתה, שלא היה מתח בעסק, והוא שואל זאת באופן מפורש: "האם אתה נוהג לנתק את מתח החשמל בכל פעם שאתה יוצא מהעסק?" ונענה בחיוב. הדבר אומר דרשני ומכאן אני קובע, כי הוכח בפני, בוודאי ברמת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי, כי לא היה מתח בעסק, ולכן כל התרחיש של מר קראוסהר לא יכול היה להתרחש במציאות.

36. בחנתי היטב את עדותו של מר מרקוביץ שקיבלה חיזוק מעדותו של מר אלבז, והגעתי למסקנה, כי מר מרקוביץ ביצע חקירה מקצועית ואמינה, ואני נותן אמון מלא לעדותו ומעדיף את חוות דעתו ועדותו על חוות דעתו של מר קראוסהר.

37. נטל ההוכחה במקרה זה מוטל על התובע ועליו היה להוכיח, כי התרחיש של מר קראוסהר התקיים במציאות וכי השריפה פרצה בגלל כשל בארון החשמל שבאחריות הנתבעת.

38. לאחר שמיעת הראיות, הגעתי למסקנה שלא רק שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו, אלא שלמעלה מהצורך הוכח בפני שתרחישו של מר קראוסהר לא התקיים במציאות.

39. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום של 35,000 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪.

40. על הצדדים בתיק אזרחי 14523-01-11 להודיע לבית המשפט, בתוך 15 יום, לגבי עמדתם לגבי המשך ניהול התיק 14523-01-11 לאור פסק דין זה.

41. אני קובע את התיק 14523-01-11 לתזכורת צדדים ליום 11.05.2015 בשעה 14:00.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בשני התיקים ותסגור את התיק שמספרו 3094-03-10.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.

חתימה