בגזר הדין מיום 27.6.10 הוטל על הנאשם עונש של פסילת רישיון לפרק זמן של 6 חודשים ממועד שחרורו ממאסר.

לאחר ריצוי תקופת המאסר, הנאשם הגיש ביום 16.12.12 בקשה לחישוב תקופת הפסילה ממועד שחרורו מהכלא ותמך הבקשה בתצהיר לפיו אינו מחזיק ברישיון.

בהחלטה מיום 23.12.12 קבע בית המשפט כי בהתאם לדין מנין ימי הפסילה יחושב ממועד הפקדת הרישיון או מתן תצהיר בדבר העדר רישיון. לפיכך הפסילה תמנה ממועד הגשת תצהיר.

בהתאם להחלטה מיום 5.4.16 בקשת הנאשם לקבוע כי תמה הפסילה הועברה לתגובת התביעה אך לא הוגשה תגובה במועד.

מהמפורט לעיל עולה, כי בתצהיר שהוגש על ידי הנאשם ביום 16.12.12 יש כדי לענות על הנדרש

בהחלטת בית המשפט בדבר מתן תצהיר להעדר רישיון נהיגה.

מכאן שיש לקבל בקשת הנאשם ולקבוע כי מניין ימי הפסילה החל ביום 16.12.12 ולפיכך תמו ימי הפסילה שהוטלה על הנאשם בתיק זה.

ניתנה היום, י"ב ניסן תשע"ו, 20 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.