| 5966-03-10 |
בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן | |||
המאשימה | מדינת ישראל | ||
נגד | |||
הנאשמים | 1..צביה ולירו 2..שלמה ולירו 3..שירית שרה מימוני |
<#1#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד גיל יואש
הנאשמת 1 וב"כ עו"ד הגר אמר
הנאשם 2 וב"כ עו"ד גיל אדלמן
הנאשמת 3 וב"כ עו"ד טלי גואר
פרוטוקול
ביהמ"ש:
תיק זה נקבע לתחילת שמיעת הראיות בשעה 10:00. לצערי הרב מסיבות ניהוליות שמתוקף תפקידי כסגן הנשיאה נאלצתי לעסוק בענייני ניהול דחופים ולפיכך הדיון החל בשעה 12:20.
להיום הוזמנו 10 עדים מתוכם התייצבו היום 7 עדים. בשלב זה אינני משחרר עדים אלא אחליט על כך בהמשך יום הדיונים.
ב"כ המאשימה:
אבקש לתקן את כתב האישום באופן של הוספת עד תביעה, סמי בן אשר חוקר מתחנת ראשון-לציון שגבה הודעה של עת/7. יש הערת חוקר לגבי חבלות על גופה של עת/7 וכן רשם דו"ח צפייה של סרטון שצולם על-ידי הנאשמת 3 על-ידי טלפון של קטין שנכח במקום. מחמת טעות טכנית לא הוסף העד.
ב"כ הנאשמים:
אין לנו התנגדות.
<#2#>
החלטה
אני מורה על תיקון כתב האישום בדרך של הוספת עד תביעה 12, סמי בן אשר- תחנת ראשון-לציון.
התיקון כאמור נעשה בגוף כתב האישום.
מזכירות בית-המשפט תסרוק כתב האישום המתוקן לתיק בית-המשפט.
<#3#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
ב"כ הנאשמת 1:
כבר אמרתי בדיונים הקודמים שיש לנו טענת הגנה מקדמית של הגנה מן הצדק. אבקש לשמור לי את הזכות.
<#4#>
החלטה
נשמרת לנאשמים הזכות לטעון טענה לפי סעיף 149 בכל שלב משלבי המשפט.
<#5#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
עד תביעה 1, מר אורן לוי מוזהר לומר את האמת:
ש.ת. אני פקח עירוני של עריית ראשון-לציון.
ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש הודעת העד במשטרה במקום חקירה ראשית.
ב"כ הנאשמים:
אין התנגדות.
הודעת העד במשטרה – מוגשת ומסומנת ת/1.
משיב בחקירה ראשית:
ש. הנאשמים העלו טענה שאתם הייתם רבים מהם ואתם תקפתם אותם. מה יש לך לומר על הטענה הזו?
ת. לגבי רבים מהם, כן, אנחנו היינו רבים מהם אבל היו שם עוד המון אזרחים מתלהמים מבית הכנסת, זה היה נראה קבוצה מאוד גדולה נגדנו, הוחלט על-ידי המשטרה לעצור את מי שעצרו, זה לא קשור אליי כפקח. לגבי השאלה השניה, האם תקפנו אותם, אני משיב שהגעתי אחרי שהאירוע התחיל, כשאני הגעתי ראיתי שוטרת בשם אנה עם אישה מבוגרת על הרצפה שהיא מנסה לאזוק אותה בעזרת פקח נוסף שהיה שם ואני ורמי הגענו יחד ופשוט מנענו מכל הקהל שהיה שם להתקרב אליהן ולמנוע את המעצר.
ש. האם אתה תקפת מישהו מהנאשמים?
ת. לא.
ש. האם אתה היית עד לתקיפת הנאשמים מצד הפקחים?
ת. לא.
לשאלות בית-המשפט:
ש. כשאתה אומר "הבחנתי בבחורה צעירה עם כיסוי ראש וחולצה ירוקה" אתה מזהה אותה באולם ביהמ"ש?
ת. כן.
ש. אתה הרחקת אותה?
ת. כן.
ש. בכוח?
ת. חצצתי בינה לבין הילה עם הגוף.
ש. אז לא הרחקת, רק עמדת.
ת. נכנסתי ביניהם ועצם העובדה יצרתי ביניהן מרחק.
ש. היה מגע פיזי בינך ובין הנאשמת 3?
ת. לא פיזי של אלימות פשוט נכנסתי ביניהן.
ש. מה הגובה שלך?
ת. 1.83 ס"מ.
ש. כמה אתה שוקל?
ת. בסביבות ה-85.
ב"כ הנאשמת 1:
אני מוצאת להעיר שככל שהודעה בכתב מוגשת במקום חקירה נגדית אין מקום לשאלות החורגות מן האמור בהודעה, אלא אם כן יש עובדות שמצויות בראיות אחרות.
משיב בחקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. הגעת לאירוע, והייתה המולה, בכמה אנשים מדובר?
ת. היו שם לדעתי יותר מ-30 איש.
ש. אני מניחה שרובם לא היו פקחים או שוטרים?
ת. היו אזרחים.
ש. מה עשו אותם אזרחים?
ת. היו מסביב ממש יצרו מעין מעגל מסביב לשוטרת מי שניסתה לאזוק אותה, הרבה פעמים קרה שניסו למשוך.
ש. מה הכוונה שניסו למשוך?
ת. ניסו למשוך את מי שניסו לאזוק, להוציא אותה מהשוטרת.
ש. זאת אומרת שאזרחים ניסו למשוך את הפקחים?
ת. לא את הפקחים, את מי שניסו לעצור שם.
ש. זאת אומרת האזרחים ניסו למשוך את הנאשמים?
ת. כן.
ש. ומה קרה עם אותם אזרחים שניסו למשוך את הנאשמים?
ת. אני לא יודע. אני פקח ולא שוטר, לא מתפקידי לעצור.
לשאלת בית-המשפט אם ראיתי שמישהו ביצע עבירה והשוטר נמצא לידי, אם השוטר יבקש ממני סיוע אתן לו, אבל השוטרים שם התמקדו בעצורים מסוימים. הם אמרו שהם רוצים לעצור 1,2,3 ולגביהם הם קיבלו סיוע במעצר. זה באופן כללי, אני לא זוכר מה היה ספציפית באותו רגע, בכל אירוע שאנחנו מגיעים ונותנים סיוע למשטרה, אנחנו נותנים סיוע לגבי מה שמבקשים ממנו ולא לפי מה שנראה לנו.
לשאלת בית-המשפט אם אני מסב תשומת לב שוטר לכך שבוצעה עבירה על-ידי מאן דהוא, התשובה שלי היא שכן, אני כן אסב את תשומת לבו אבל אין לי שום סמכות לעשות משהו מעבר לזה אלא אם כן הוא האציל עלי את הסמכות.
לשאלת בית-המשפט אני לא זוכר שהסבתי תשומת לב השוטרים לגבי אזרחים אחרים שהיו במקום וביצעו עבירות.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. אתה מגיע למקום ועוזר לשוטרת אנה ואחר כך לשוטר רועי, אתה למעשה נענה לבקשתם לסייע עם הנאשמים הספציפיים האלה. האזרחים הספציפיים שאתה רואה באולם (מצביעה על הנאשמים).
ת. אני לא הייתי שותף במעצר.
ש. לא במעצר, רק בסיוע.
ת. אני לא הייתי שותף בסיוע למעצר של אף אחד מהנאשמים אני רק הייתי שם כדי להרחיק את הקהל שלא יתערבו במעצר.
ש. אתה מסייע בהרחקה, אבל מי אומר לך מה לעשות, במי להתמקד?
ת. לא התמקדתי במישהו ספציפי, התמקדתי בקהל שאף אחד מהקהל לא ייכנס..
ש. הייתם כמו טבעת כזו?
ת. לא. לא היינו בטבעת, לא יצרנו טבעת אנושית כמו שרואים בסרטים שמחזיקים ידיים.
ש. אז מה עשיתם?
ת. היינו שם וביקשנו מאנשים שילכו אחורה, הרחקנו את האנשים לא פיזית. היה בלגאן שם, היתה הרבה המולה, אנחנו מנענו מהם להתקרב.
ש. כשאתה אומר "מנענו" איך מנעתם?
ת. אני עומד ופורש את הידיים לצדדים.
ש. אם אני מנסה לעבור?
ת. את נדחפת אליי, אני אומר ללכת אחורה, ובדרך כלל הרבה אזרחים שומעים.
ש. אתה מרחיק את האנשים אחורה וכולם הולכים אחורה?
ת. לא כולם.
ש. אז מי לא הולך אחורה?
ת. היו הרבה חבר'ה צעירים שהיו עם טלפונים וצילמו.
ש. כמה אנשים צילמו?
ת. לא יודע.
ש. בערך, כמה צילמו?
ת. לא יודע, היו כמה שצילמו.
ש. אתה זוכר בוודאות מוחלטת שהיו כמה שצילמו?
ת. כן.
ש. תסביר לי איך לא ציינת את זה שאנשים צילמו בדו"ח שלך?
ת. רשמתי עדות עצמית כמו שאני רשמתי.
ש. אבל למעשה מה שאתה רשמת זה באמת מה שהיה שם?
ת. מה שאני ראיתי, מה שהיה מבחינתי.
ש. אבל כשהגעת למקום, ראית את הנאשמים שם, זאת אומרת שהגעת כל אלה שיושבים פה היו שם (מצביעה על הנאשמים)?
ת. אני אישית ראיתי בוודאות רק את הגברת הצעירה, הנאשמת 3 עם הכיסוי ראש, אני לא יודע מה מספר האנשים, זו האישה היחידה שראיתי.
ש. אז אם אני מנסה להבין נכון, את הנאשמת 1 היושבת פה (מצביעה על הנאשמת 1) לא ראית?
ת. לא ראיתי אותה בתקיפה, לא ראיתי שהיא תקפה, אחרי שהגעתי ניסו לעצור אותה היא הייתה על הרצפה עם השוטרת שניסתה לאזוק אותה.
ש. וגם ראית את הנאשמת 3? הצעירה?
ת. כן.
ש. ואיפה היה הנאשם 2, הבחור?
ת. לא זכור לי שראיתי את הנאשם 2.
ש. אז אתה יודע להגיד בוודאות שכשאתה הגעת הנאשמת 1 (מצביעה על הנאשמת 1) הייתה על הרצפה?
ת. כן.
ש. ואמרת גם שלא ראית שהיא תקפה?
ת. לא, ראיתי אותה כשניסו לאזוק אותה, היא התנגדה למעצר, לא ראיתי שהיא תקפה לפני או משהו, לא הייתי נוכח.
ש. איך יכול להיות שאתה מגיע עם רון גלעם השותף שלך והשותף שלך מספר גם שכשהוא הגיע הנאשמת 1 הייתה על הרצפה, שניכם מגיעים לאותה סיטואציה. הוא מספר סיפור שהנאשמת 1 ניסתה להרביץ לאיזה מישהו שהיה שם.
ת. אני לא ראיתי.
ש. תסביר לי איך זה הגיוני, איך יכול להיות שאתה ושותף מגיעים באותו זמן לאותה סיטואציה והוא אומר שהוא רואה את הנאשמת 1 על הרצפה מנסה להרביץ למישהו.
ת. איך הוא אומר שהיא כן ניסתה ואני אומר שלא ראיתי.
ש. אתה אומר שלא היה.
ת. לא אמרתי שלא היה. ראיתי שהיא מתנגדת למעצר.
ב"כ המאשימה:
העד מסר כי לא ראה את התקיפה לפני המעצר של הנאשמת 1 על הרצפה, ציין שבזמן המעצר היא התנגדה למעצר.
בית-המשפט:
ההערה נרשמה.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 1:
ש. נגיד שהיית מגיע והיית רואה את הנאשמת 1 משתוללת, מרביצה, שוברת דברים, תוקפת בצורה נמרצת, היית מספר פה לבית- המשפט את הדברים האלה. נכון?
ת. נכון.
ש. לא רק שהיית מספר היית מעלה את הדברים על הכתב?
ת. נכון.
ש. בהנחה שאתה לא מספר ולא כתבת את זה כי לא ראית את הדברים האלה.
ת. לא ראיתי את מה?
ש. לא ראית את הנאשמת 1 תוקפת?
ת. לא, ראיתי אותה מתנגדת למעצר.
ש. לידיעתך כמה נעצרו בתיק הזה?
ת. כרגע אני יודע ששלושה אנשים נעצרו בתיק הזה, זה מה שאני רואה.
ש. מידיעתך בזמן האירוע, ולא מה שאתה רואה היום?
ת. אני לא זוכר וגם זה לא פרטים שאנחנו מקבלים כפקחים.
ש. אני אומרת לך שמכל ההמולה הזו של 30 האנשים נעצרו רק 3, נשמע לך הגיוני?
ת. כן.
ש. למרות שאתה בעצמך אמרת שהיו שם אזרחים אחרים שביצעו עבירות פליליות, ניסו למשוך, להפריע לך ולשוטרים במהלך עבודתכם. זה בסדר?
ת. אני אמרתי שהיו אנשים מתלהמים, היה קהל של דיירים או בית הכנסת והיו גם כאלו שניסו למשוך ולהפריע למעצר.
ב"כ המאשימה:
חברתי לא דייקה בפרט הזה שהטיחה בעד ששלושה נעצרו בלבד.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 1:
ש. איך זה שלא עוד 10 או 20 נעצרו?
ת. אני מכיר את עבודת הפיקוח ולא את עבודת המשטרה.
שאלות בית-המשפט:
ש. מתוך כל אנשי הרשות, פקחים ושוטרים, אתה הגעת אחרון?
ת. לא הגעתי אחרון, היו שני פקחים שהגיעו ראשונים בגלל נפצים, והם ביקשו סיוע בעקבות כך שזרקו להם נפץ לרכב או מתחת לרכב, הגיעה לשם ניידת משולבת שזה שוטר ופקח, שהייתה השוטרת אנה, אחר כך היה דיווח בקשר על תקיפת שוטר במקום ורק אח"כ הגענו.
ש. כלומר שהגעת היו שם 4 אנשי רשות?
ת. כן.
ש. אתכם הייתם 6 אנשי רשות?
ת. כן.
ש. יש כאן שלושה, אתה מדבר על שתיים, היה מצב שאנשי רשות ניסו להשתלט על השתיים האלה והקהל היה מבודד מהן, בצד?
ת. כן, הם יכלו לראות את הכל אבל לא יכלו להתערב.
ש. כמה אנשי רשות פעלו להשתלט על אותן שתיים?
ת. אני לא זוכר את המספר המדויק, אבל היו יותר משניים. אבקש לציין שלא היה קל להשתלט על הנאשמת 1, זה לא היה פשוט בכלל, היא אישה חזקה.
ש. אבל אתה רק ראית?
ת. איך שראיתי זה לא היה פשוט.
משיב בחקירה נגדית לב"כ הנאשם 2:
ש. אתה אמרת בתחילת עדותך שהיו רק שלושה אבל התחושה הייתה שהיו הרבה יותר כי הקהל שם התלהם. זה נכון?
ת. מה זאת אומרת היו רק שלושה, אמרתי שהיתה נאשמת 1 עם שוטרת על הרצפה שמנסה לאזוק אותה ופקח שניסה לעזור, והיה הרבה קהל מסביב שהתלהם.
ש. הקהל הזה מסביב, האווירה מסביב, אנשים צועקים, זה הלחיץ אתכם?
ת. זה בד"כ כן, יכול להלחיץ כי אתה יודע שאתה נמצא בצד שהקהל האזרחים לא ממש אוהבים, במיוחד אנחנו, פיקוח עירוני, זה היה בפורים ונפצים והם בסך הכל באו לשמוח, ותוך מעשה קונדס לדעתי הם זרקו נפץ לכיוון הניידת וכך זה התחיל. הכל התחיל מנפץ שזרקו לניידת פיקוח.
ש. זה מהדיווחים שקיבלתם?
ת. כן, הדיווחים בקשר.
שאלות בית-המשפט:
ש. מה זה נפץ?
ת. חומר נפץ לכל דבר, יש כל מיני סוגים, הוא יוצר פיצוץ ולהבה קטנה והוא מאוד מסוכן.
ש. איזה יום בשבוע זה היה?
ת. אני לא זוכר, זה היה לפני שלוש שנים.
משיב בחקירה נגדית לב"כ הנאשמת 3:
ש. לנושא הסמכות של הפקחים, אמרת שאתה יודע לדבר על סמכויות פקחים.
ת. דיברתי על עבודת הפקחים.
ש. אתם למעשה פקחים מסייעים?
ת. מסייעים בוודאי, לכולם.
ש. יש לך תעודה של פקח מסייע?
ת. אני מפקח עירוני.
ש. מה הסמכות שלך ככל שזה נוגע לסיוע לשוטרים שלא נוגעים לחוקים?
ת. כמו כל אזרח וגם מעבר כי אנחנו צמודים אליהם, מה שהוא לא יבקש מאזרח הוא יבקש מאתנו, כי אנחנו צמודים ומכירים.
ש. מכח איזה סמכות אתה מתערב באירוע אלימות, כי אירועי אלימות זה לא בסמכותכם.
ת. נכון. התפקיד שלנו הוא לדווח ברגע שיש אירוע אלימות. ברגע ששוטר מבקש ממני לסייע אני חייב לסייע לו.
ש. מי ביקש ממך לסייע?
ת. השוטרת אנה.
ש. אבל אתה מתאר את אנה באירוע עם הגברת.
ת. תוך כדי שהיא ניסתה לבצע את המעצר היא ביקשה להרחיק את האנשים וביקשה סיוע למעצר.
ש. כשהגעתם היא דיברה אליכם ישירות?
ת. אני פניתי אליה, אני הגעתי אליה.
ש. איך יכולת לשוחח איתה אם אתה מתאר שהיא הייתה בעיצומו של מאבק?
ת. זו לא שיחה רגילה כמו שאת ואני מקיימים עכשיו. פשוט מגיעים והכל עניין של שניות שהיא רואה שמישהו מגיע לתת סיוע, אז היא אומרת "תרחיקו את האנשים".
ש. אתה מתאר קהל מתלהם, על מה הייתה ההתקוממות, מה הכעיס את הקהל?
ת. אני לא יכול להגיד מה הכעיס אותם כי לא הייתי חלק מהקהל, היתה המון מהומה במקום ואמרתי קודם שאנחנו לא האהודים בעיר. כי אנחנו רושמים דוחות ובאיזה מקום מסתכלים עלינו כאנשים שפוגעים להם בכיס.
ש. תסכים איתי שאתה לא נמצא בסיטואציה שמדובר בקהל שקיבל דוחות ומתלהם כי קיבל דוחות.
ת. אני לא מסכים איתך.
ש. כשאתה הולך ברחוב במדי פקח אנשים מתלהמים סביבך סתם כך?
ת. לפעמים כן, תתפלאי.
ש. זו הסיטואציה שהיתה שם...
ת. ...
ש. הייתה איזה סיבה להתקוממות?
ת. שהפקחים הראשונים שהגיעו למקום הם באו למקום במטרה להפסיק את הנפצים. היו תלונות למוקד ובעקבות כך הם הגיעו.
ש. אני רוצה לדבר על הדו"ח על הנפץ. שני הפקחים הראשונים שנמצאים באירוע ששמם היידן זסמן וכפיר רוזן. שניהם מוסרים בהודעתם כי משהבחינו באזרחית עושה שימוש בנפץ, קראו בקשר לפקח אחר כדי שיבוא לתת דו"ח ולקבל את פרטי הזיהוי של אותה אזרחית.
ב"כ המאשימה:
אני מבקש לדייק.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 3:
ש. מצטטת מהודעתו של כפיר רוזן "קראנו לפקח רותם יחזקאל שהגיע כדי לתת לאישה דו"ח על זריקת נפצים". אני מצטטת גם מהודעתו של היידן "ביקשתי מניידת משולבת שתגיע ותזהה לי את האזרחית". שאלתי היא מדוע שני פקחים עם סמכויות לתת דוחות, לדרוש פרטי זיהוי כבר בשלב הזה, עוד טרם התלקחות האירוע, מזמינים פקחים נוספים ו/או ניידת שיטור משולב?
ב"כ המאשימה:
אני מתנגד לשאלה. העד לא היה בשלב הזה באירוע.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 3:
ת. הפיקוח העירוני בנוי בשתי קבוצות – קבוצה של עובדי עירייה בעלי סמכויות אכיפה שיש לנו גם את הסמכות לבקש או לדרוש תעודת זהות לכל אזרח שנמצא בתחום שטרח שיפוטה של ראשון ויש עובדי חברה העירונית לביטחון וסדר ציבורי. אנחנו עובדי העירייה נמצאים בגוף שנקרא עובד עירייה, החברה העירונית, הבוסים הישירים הם ראש העיר ומנכ"ל העירייה. לעובדי החברה אין סמכות לרשום דוחות, אין להם שום סמכות, הם כמו חברת אבטחה, הם מטיילים בעיר, צופים וקוראים לנו כדי לפעול. מי שהזעיק אותנו היו עובדי חברה וביקשו מהניידת המשולבת להגיע שהיה שם רותם יחזקאל שהוא עובד עירייה והוא בא עם שוטרת.
ש. למה מזמינים אתכם אם הזמינו ניידת משולבת?
ת. אני ניהלתי את המשמרת באותו יום, אני הגעתי למקום בעקבות דיווח של תקיפה של שוטרת ופקח.
ש. למה אתה מגיע למקום ולא ניידת משטרה?
ת. כי אני ניהלתי את המשמרת בפיקוח העירוני, ומתוקף תפקידי אני צריך לשמור על העובדים שיש לי בשטח.
ש. זאת-אומרת שאתה מכיר אישית את כל הפקחים שהיו שם באירוע?
ת. אישית אני לא מכיר אף אחד כמעט רק את היותר קרובים, אבל מקצועית כן.
ש. התפקיד הטבעי שלכם הוא לא להגן על העובדים שלכם אלא של משטרת ישראל. למה אתה לא מזעיק ניידת?
ת. כשאמרתי "להגן על העובדים" לא התכוונתי לשמור עליהם פיזית בגופי, למרות שאני יודע שהייתה שם שוטרת כי זה היה הדיווח, מה שהוביל אותי למקום זה דיווח על תקיפת שוטר ופקח לפני כן לא הייתי אפילו בדרך, הייתי רק בהאזנה לאירוע.
ש. יש באירוע הזה שוטרת אחת ו-10 פקחים, אירוע של 30 אזרחים מתלהמים שצריך לעצור אותם פיזית, ואזרחית שבלתי אפשרי להשתלט עליה, למה לא הזמנתם משטרה, אם האירוע כל כך קשה.
ת. יש שוטרת אחת ויותר פקחים בגלל סדר הכוחות שלנו בעיר, יש 4 ניידות משטרה ולעומת זאת 12 ניידות פיקוח, אנחנו יותר מהם כוח אדם, שיש אירוע אנחנו יותר מהם, זה מה שקורה וזו הסיבה שהיו יותר פקחים משוטרים.
לשאלות בית-המשפט:
ש. ניסית להזעיק משטרה?
ת. בוודאי, המשטרה הוזעקה.
ש. מי הגיע? סאלם ועוד שוטר?
ת. הגיע רועי סאלם, ראיתי אותו בזמן שהוא עצר את הנאשמת.
ש. אתה קודם כל נוסע לאירוע, ושם הזמנת משטרה?
ת. תוך כדי אני מבקש מהמוקד העירוני שיזמין משטרה.
ש. כלומר, לא הזעקת משטרה, ביקשת מהמוקד העירוני להזעיק משטרה?
ת. זו הדרך שלי להזעיק.
ש. הוזעקה משטרה על-ידי המוקד העירוני?
ת. כן.
ש. איך אתה יודע?
ת. אני יודע כי שאלתי את המוקד העירוני אם הוזמנה משטרה כמו תמיד שאנחנו מבקשים להוציא משטרה למקום אנחנו מוודאים שהם מגיעים.
ש. תוך כמה זמן מאז ביקשת מהמקוד העירוני להזמין משטרה, הגיעה המשטרה?
ת. אני לא יודע להגיד בדיוק, אבל אני משער שזה היה בין 10-15 דקות.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 3:
ש. הוזמנו פקחים נוספים, כי האירוע התחיל עם שני פקחים והיו בסוף 10.
ת. זה לא שאני בתור מנהל משמרת אומר לכולם להגיע למקום. מי שנמצא קרוב למקום מגיע אוטומטית. יש ניידות שמפוזרות לפי איזורים בכל העיר וחוץ מניידות סיור יש ניידות של צוות נוער וניידות של איכות הסביבה, ושל חניה, אנחנו הרבה ניידות, אנחנו יכולים להיות גם 20 ניידות בעיר.
ש. זאת-אומרת שהיו פקחים שהגיעו מיוזמתם כי שמעו אירוע בקשר בלי שביקשו מהם לבוא?
ת. כן.
ש. אתה בעצמך אומר שנוכחות של פקחים גורמת הרבה פעמים להתקוממות בקרב אזרחים.
ת. לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שאנחנו לא אהודים בעיר, אם זה היה תלוי בי היינו הרבה יותר.
ש. איך אתה חושב שהגעה של הרבה פקחים לאירוע שנוגע לגברת אחת תרמה לטיפול באירוע הזה.
ת. יש שלושה עצורים חוץ מזה ציינתי שהיו בסביבות ה-30 איש ולא גברת אחת, 30 איש מתלהמים שיש אפשרות שיהפכו להיות תוקפים, לא אהיה במצב שאהיה לבד מול 15 תוקפים.
ש. אני אומרת לך שמחומר הראיות בתיק עולה שהנאשמת 3 עמדה באירוע ובאמצעות שני מכשירים סלולאריים ניידים צילמה את המתרחש. אתה זוכר את זה?
ת. לא זכור לי. זכור לי טלפונים, מצלמים כן. אבל אותה לא זכור לי.
ש. הסיבה שאני מדגישה את העובדה הזו לפנייך היא משום שאתה מתאר את הנאשמת כמי שתוקפת פקחית. עובדתית, נאשמת צילמה שני טלפונים ויש סרטונים. איך היא תוקפת את הפקחית עם שני טלפונים ביד?
ת. אם יש סרטונים אז אפשר לראות אותם. אני לא זוכר אותה. אני לא זוכר מי צילם או אם היא צילמה, את אומרת שהיא צילמה עם שני טלפונים אפשר לראות מה היה, אני יודע בוודאות מה ראית, שהילה שמעון הגיעה אחרי רוב הבלגאן, לא יודע מה היה ביניהן ראיתי אותה תוקפת אותה, התחילה שם קטטה.
ש. אמרת שהתחילה קטטה. מה הכוונה שאמרת "התחילה קטטה".
ת. הנאשמת תקפה את הילה והילה הגנה על עצמה.
ש. איך הגנה על עצמה?
ת. כמו שמגנים מתקיפה. אני לא זוכר אם היא הרימה יד ימין או שמאל, הייתה שם תקיפה והיא הגנה על עצמה. איך בדיוק אני לא יכול להגיד לך.
ש. באיזה שלב אתה מזהה את העימות בין הנאשמת 3 לפקחית הילה?
ת. יחסית מאוד מהר.
ש. מה הדבר הראשון שאתה רואה?
ת. אני לא יודע להגיד במדויק מה היה.
ש. אתה רואה שהן כבר יחד, במגע?
ת. כן.
ש. כשאתה מסתכל עליהן שתיהן יחד במגע?
ת. ראיתי את הילה נכנסת אלינו. כשאני רואה את שתיהן, ראיתי את הנאשמת תוקפת את הילה, והילה הגנה על עצמה.
ש. איך היא תקפה את הילה?
ת. אני לא יודע בדיוק להגיד לך.
ש. היא רצה לעברה? באה מאחוריה?
ת. זה לא היה מאחוריה, עד כמה שזכור לי היא באה מהצד.
ש. מה היא עשתה?
ת. היא תקפה אותה. הילה הגיעה לשם במצב שהרוחות נרגעו, זה היה לקראת הסוף השתלטות על האירוע, ואז התפתח האירוע הזה, אבל האירוע של הילה עם הנאשמת יחסית היה קצר, כי ברגע שנכנסתי ביניהן רועי השוטר הגיע אליה ופנה לנאשמת 3, ביקש ממנה להתלוות אליו.
ש. אתה מתאר סיטואציה שאתה מפריד ביניהן.
ת. נכון.
ש. למה הילה לא מתרחקת פשוט? למה היא צריכה להגן על עצמה?
ת. כי יש תקיפה.
ש. הנאשמת 3 אוחזת בפקחית ולא מאפשרת לה לזוז?
ת. לא יודע.
ש. אני אומרת לך שיש עדות בתיק לפיה הפקחית ניגשה לנאשמת, ותקפה אותה תוך כדי גם שהיא אוסרת עליה ומעירה לה על הצילום ומנסה לחטוף ממנה את הטלפון, יש עדות של קטין במשטרה, אציין שהקטין מדבר על זה שיש עימות פיזי לא תקיפה בין הפקחית לנאשמת 3, בהמשך דמות מסוימת מרחיקה ביניהן, כנראה אתה, ואז הפקחית רצה אל הנאשמת 3 ובאה להרביץ לה עוד פעם.
ת. לא ראיתי כזה דבר.
ש. אתה מכיר את הפקחית הילה שמעוני מעבודתכם המשותפת.
ת. כן.
ש. אני רוצה שתספר לי באיזה נסיבות רשמת את העדות העצמית שלך, מתי זה היה.
ת. בדרך כלל אנו מגיעים לתחנה ורושמים בתחנה.
ש. איפה רשמת את זה.
ת. רשום שם, אני לא זוכר, לרוב אנו עושים את זה בתחנת המשטרה.
ש. איפה בתחנה.
ת. באחד החדרים.
ש. מי עוד כתב את העדות העצמית שלו באחד החדרים.
ת. אני לא יודע, אני רשמתי בחדר ואף אחד לא היה איתי.
ש. יש לכם איזשהם נהלים מה קורה שאתם חוזרים מאירוע ואתם צריכים לכתוב את העדויות העצמיות שלכם.
ת. כן. זה לא נוהל כתוב, זה משהו שאנו עושים, כל אחד תופס את הפינה שלו וכותב את העדות שלו לפי מה שהוא ראה.
ש. הגעתם 10 פקחים לתחנה.
ת. כן.
ש. איפה התפזרו הפקחים בתחנה.
ת. אני לא יודע איפה התפזרו כולם, אני יודע שאני הייתי לבד בחדר, יכול להיות שהם היו בניידת, או באחד החדרים.
ש. אני אומרת לך שאחד מהאנשים שהיו עדים לכל האירוע שהוא התרחש הגיע לתחנה כדי למסור עדות. שהוא מגיע הוא רואה קבוצה של פקחים שהוא מזהה מהאירוע יושבים יחד בקבוצה וכותבים תוך כדי שיחה את ההודעות שלהם. אתה יכול לשלול שהפקחים עשו את זה.
ת. אני יכול לשלול רק לגביי. אני לקחתי את עצמי בפינה, בחדר ורשמתי עדות.
ש. אתה מתייחס בהודעה שלך למעצרה של הנאשמת 3 על ידי השוטר. השוטר רועי כותב בדו"ח הפעולה שלו שהנאשמת סירבה למעצר עד שבעזרת כח סביר של תפיסת הידיים שלה הוא אזק אותה. זה כל הפירוט שלו על ההתנגדות שלה למעצר. אתה לעומתו כותב שהיא התנגדה, הניפה ידיים לכל הכיוונים. השוטר לא כותב את זה.
ת. אני לא יודע מה הוא כותב. מה שהוא כתב הוא כתב. אני כתבתי מה שראיתי, לבד, לא תיאמתי עם אף אחד. אני כתבתי את זה לבד, אני כותב מה שאני רואה.
ש. אתם מגיעים בניידות משטרה, איך הפקחים מגיעים למשטרה מהאירוע.
ת. עם ניידות פיקוח.
ש. לפחות זוג בכל ניידת.
ת. כן.
חקירה חוזרת:
ש. אתה דיברת על כך שכשהגעת למקום ראית את האישה המבוגרת, נאשמת 1 שהיא על הרצפה שהיא מתנגדת למעצר, באיזה דרך היא התנגדה למעצר.
ת. היא משתוללת בעוצמה מאוד חזקה, ידיים, רגליים, ממש מניפה, אנה ניסתה לתפוס אותה, זה היה נראה ממש לא קל.
ברשות בית המשפט :
עו"ד אמר:
ש. הרגע פירטת פה שהיא השתוללה, איך זה שלא ציינת במה שכתבת בעדות שלך. היום 3.5 שנים אחרי אתה זוכר.
ת. יש דברים שאני כן זוכר, אני נזכר תוך כדי השיחה. לא ניהלתי שיחה בכל השלוש וחצי שנים, שמנהלים שיחה הדברים עולים תוך כדי.
ש. היום 3.5 שנים אחרי אתה לא זוכר להגיד פה בבית המשפט ששירית החזיקה מצלמות, אבל כן זוכר היום להגיד 3.5 שנים אחרי להגיד משהו שלא ציינת במשטרה זה שצבייה השתולל והניפה ידיים, איך זה הגיוני.
ת. אני לא זוכר שראיתי את הנאשמת 3 שהיא מחזיקה טלפון או מצלמה, אבל אני כן זוכר עכשיו תוך כדי השיחה שהיא היתה על הרצפה, והפעילה כח.
לשאלת בית המשפט:
ש. זה שהיא השתוללה ועשתה עלייך רושם שהיה קשה להשתלט עליה זה אירוע שלא מה בכך. למה לא רשמת את זה בדו"ח.
ת. אני לא יכול לענות למה לא רשמתי את זה. אני כן זוכר שהיה קשה להשתלט עליה והיתה התנגדות קשה.
<#7#>
החלטה
אני פוסק לעד, מר אורן לוי, שכר בטלת עדים והוצאות סך של 100 ₪.
יחד עם זאת על העד לברר עם גורמי כח אדם בעיריה אם אין בכך בעיה מבחינה נהלי עבודה.
<#8#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
<#9#>
החלטה
המשך הוכחות ביום 6.6.13 שעה 10:00.
מצאתי לציין בפרוטוקול כי התייצבו עדי תביעה 4, 5, 7, 10 ו- 11 אשר מחמת מצוקת זמן והצורך להשתתף בישיבת סגני נשיאת בית המשפט אני נאלץ לדחות עדותם למועד הנ"ל.
העדים מוזמנים באמצעות החלטה זו.
התובע ימסור לכל אחד מהעדים הללו עותק מהחלטה זו.
<#10#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
עדת תביעה מס' 2, גב' אנה נמיצ'ב מוזהרת לומר את האמת:
במועד הרלוונטי לכתב האישום שירתתי במשטרת ישראל כחיילת, בסמגרת שירות המכונה שח"מ.
חקירה ראשית:
ש. אני מציג לפניך דו"ח פעולה מיום 27.2.10 - מוגש ומסומן – ת/2.
ת. זה כתב ידי.
אני מציג בפניך זכ"ד מיום 27.2.10.
ת. אני כתבתי. מוגש ומסומן ת/3.
ש. מזכר מיום 27.2.10 בכתב ידך.
ת. כן.
מוגש ומסומן ת/4.
ש. מציג בפניך סט של תמונות.
מוגש ומסומן ת/5 – א' – י'.
ש. מציג בפניך דיסק מה הדיסק הזה.
ת. דיסק תמונות.
הדיסק מוגש ומסומן – ת/6.
ש. מציג בפניך 2 דוחות מעצר של ולירו צבייה ודו"ח עיכוב של סנדלר ברטל
דו"ח מעצר מסומן ת/7 ודו"ח עיכוב מסומן ת/8.
ש. לגבי ת/8 – מי זה סנדלר ברטל.
ת. קטין עם שיער צבוע משונה.
ש. למה עיכבת אותו.
ת. כי הוא הפריע לשוטר שניסה לעצור מישהו אחר.
ש. לגבי גרסת הנאשמים, הנאשמים אומרים כי אתם תקפתם אותם ללא סיבה, האם תקפתם אותם.
ת. לא.
ש. האם היית עדה לכך שהם הותקפו על ידי הפקחים.
ת. לא.
חקירה נגדית על ידי עו"ד אמר:
ש. את היום כבר לא שוטרת.
ת. נכון.
ש. מה את עושה היום.
ת. עובדת במוקד חירום רפואי.
ש. למה את לא במשטרה.
ת. השתחררתי, סיימתי את השירות. השתחררתי באוגוסט 2010.
ש. זאת אומרת כמה זמן סה"כ היית במשטרה במסגרת השירות.
ת. שנתיים, כמו כל שוטרת. התגייסתי באוגוסט 2008.
ש. עם מי הגעת לאירוע.
ת. עם פקח בשם אלירן כהן.
ש. מתחילת האירוע היית עם אלירן כהן, הוא לא הגיע מאוחר יותר אלא איתך בניידת.
ת. נכון.
ש. הגעתם למקום, ומה ראיתם.
ת. ראיתי סביב הפקח שביקש מאיתנו את העזרה, שאני לא זוכרת את שמו, לא נשארתי בקשר עם אף אחד.
ש. את לא יודעת להגיד מי זה.
ת. שם לא.
ש. אני מניחה שבזמן האירוע ידעת מי זה.
ת. כן.
ש. למה לא ציינת זאת בדו"ח.
ת. אני לא יודעת למה לא ציינתי.
ש. את מגיעה לאותו פקח ומה קרה.
ת. אני ראיתי שסביבו יש הרבה אנשים, המולה, צעקות ורעש.
ש. כמה אנשים את מעריכה שהיו.
ת. אני לא זוכרת כמה אנשים.
ש. בערך – 2 – 3, 10.
ת. אני לא יכולה לנחש, היו קבוצת אנשים.
ש. מה אותם אנשים עשו שם.
ת. צעקו.
ש. למה.
ת. מה זאת אומרת למה?
אני יודעת שהם סירבו לתת את הפרטים . הם היו צריכים לקבל דו"ח על זריקת נפצים.
ש. בגלל שהם סירבו לתת פרטים קראו למשטרה.
ת. כן.
ש. את הגעת לשם ומה קרה.
ת. אני הגעתי ושמעתי את הרעש וצעקות של "אתם תשלמו, אני רוצה שוטר". תביאו לפה שוטר.
ש. את הגעת לאירוע, לא ראית אנשים מרביצים אחד לשני, תקיפות בין אנשים.
ת. שהגעתי לאירוע, לא.
ש. הגעת והיו המון אנשים. זה מה שאת יכולה לספר.
ת. כן.
ש. תסבירי לי איך ממצב שיש המולה של כמה אנשים, לגרסתך, הגיע מצב של התלהטות רוחות ובלאגן. איך זה קורה.
ת. כי כשאני הגעתי ושמעתי שצבייה אמרה אתם תשלמו, תביאו לי לפה שוטר
לשאלת בית המשפט, אני לא מכירה אותה באופן אישי, אני יודעת ששמה צבייה מדו"ח הפעולה שקראתי.
ש. היו לך עוד התנכלויות עם צבייה או מי מהמשפחה, אפילו לאחר האירוע.
ת. לא.
שמעתי אותה צועקת, היא ביקשה שוטר, ניגשתי ואמרתי שאני שוטרת וביקשתי שנלך הצידה, ושתירגע ושנדבר. היא לא רצתה להירגע, ואמרה שאף אחד לא יגיד למה מה לעשות. אני לא זוכרת בדיוק מה היו המילים המדויקים ולמרות שהייתי עם מדים והצגתי את עצמי היא לא הייתה מוכנה, היא רצתה שוטר שיבוא. אמרתי לה – הנה אני, שוטרת ואני זוכרת שהיא הייתה עם סיגריה, היא עישנה וכנראה בגלל שהיא הייתה להוטה או כועסת היא התחילה לנופף עם הסיגריה מול הפנים, אמרתי לה להפסיק כי היא יכולה לפגוע בי, היא אמרה את לא תגידי לי מה לעשות ועופי מפה ואני זוכרת שהיא דחפה אותי.
ש. יש תקרית עם הסיגריה, היא דוחפת אותך, מה עושים כל האנשים האחרים, כל ההמולה ומה שתיארת מסביב?
ת. אני לא זוכרת.
ש. אני מניחה שכל הזמן הזה אלירן איתך?
ת. אני לא זוכרת איפה הוא היה.
ש. את היום, 3.5 שנים אחרי זוכרת לספר סיפור עם סיגריה, זוכרת להגיד מה היא אמרה, אבל את לא זוכרת להגיד איפה אלירן היה.
ת. זה לא מצוין בדו"ח.
ש. חוץ מלקרוא את הדוח את זוכרת את האירוע?
ת. פחות או יותר, כן. נתקלתי בהרבה מאוד אירועים ביום יום במשך השירות השלי.
ש. במהלך אותם אירועים שנתקלת בשירות שלך גם דחפו אותך?
ת. לי אישית? של עוד דחיפות כן. אבל נתקלתי בעוד אירועים של דחיפות, אירועים וקטטות.
ש. שאת היית מעורבת בהם?
ת. כן הייתי מעורבת באירועי אלימות.
ש. אז אני מבינה שהנאשמת 1 במהלך האירוע כמו שאמרת דחפה אותך. מה עשית בתגובה?
ת. אני רוצה להיזכר מה היה. (מעיינת בדו"ח). לאחר שעיינתי בדו"ח אני משיבה בפעם הראשונה שהיא דחפה אותי אמרתי לה שתירגע ותפסיק לדחוף אותי כי אם היא לא תפסיק אני אצטרך לעכב אותה, בפעם השניה שהיא דחפה והעיפה עלי את הסיגריה הודעתי לה שהיא עצורה.
ש. סתם בן אדם בא ככה ודוחף אותך ואת לא עושה עם זה כלום?
משיבה לשאלות בית-המשפט:
ש. תראי לי בדו"ח שכתבת שהיא העיפה עלייך את הסיגריה?
ת. הנ"ל איפרה את האפר של הסיגריה. היא לא זרקה עלי סיגריה בוערת.
ש. זה נכון שקראת את ה"עיפרה" כ-"העיפה"?
ת. בהתחלה כן, אחרי שבית- המשפט שאל אותי שוב, תיקנתי ואמרתי שהיא עיפרה את הסיגריה, היא לא זרקה עלי את הסיגריה.
ש. נכון שיש הבדל משמעותי מאוד בין להעיף סיגריה ל-לאפר סיגריה?
ת. כן.
ש. האירוע הזה לא זכור לך?
ת. הוא זכור לי אבל לא כל-כך במדוייק, אני רואה לפי הדוח.
המשך חקירה לב"כ הנאשמת 1:
ש. היה ביניכן מרחק פיזי לא גדול כדי שהיא תעיף עלייך את האפר, ושהוא יפגע בך?
ת. כן.
ש. זאת-אומרת שממש עמדת בצמוד אליה, היא דוחפת אותך ואת לא עושה כלום, היא מאפרת עלייך ואת לא עושה כלום.
ת. היא דחפה אותי בפעם הראשונה ואמרתי לה שתירגע, שתפסיק.
ש. ואת לא עושה כלום בעצם?
ת. בפעם הראשונה לא עשיתי כלום.
ש. ובפעם השניה?
ת. אמרתי לה שהיא עצורה.
שאלת בית-המשפט:
ש. רק אמרת דברים, לא עשית דברים?
ת. כן.
המשך חקירת ב"כ הנאשמת 1:
ש. אבל אני אומרת לך שכן הודעת לה שהיא עצורה, אבל לא רק שהודעת, פעלת באלימות פיזית והפעלת נגדה כוח בלתי סביר, הפלת אותה לרצפה, עיקמת לה את היד, בעטת בה, מה יש לך להגיד?
ת. לא. לא פעלתי בכוח לא סביר.
ש. אבל פעלת בכוח?
ת. פעלתי בכח סביר על מנת לעצור אותה.
ש. אז מה זה כוח?
ת. עד שהאדם מפסיק להתנגד למעצר, כל מה שאני צריכה לעשות על מנת שיפסיק להתנגד למעצר.
ש. בואי ספרי לי מה עשית במקרה של צביה, איזה כוח הפעלת במקרה של צביה?
ת. באותו רגע שהודעתי לה שהיא עצורה, התקרב הבן שלה ודחף אותי מהמדרכה וניסה לקחת את צביה ממני. בית-המשפט אומר לי לא לקרוא מהדו"ח אבל אני לא זוכרת. (מעיינת בדו"ח) (משתהה) הבן שלה נצמד אליה ולא עזב אותה וניסיתי להפריד ביניהם כי צביה מבחינתי עצורה ואני צריכה לעצור אותה, הוא לא עזב אותה, עשיתי הכל בשביל להפריד ביניהם.
ש. הודעת לה שהיא עצורה אחרי שהיא איפרה עלייך את האפר של הסיגריה ודחפה, אני עדיין לא מצליחה להבין איזה כוח הפעלת.
ת. אני לא זוכרת.
ש. יכול להיות שבאיזה מצב החזקת אותה בגוף?
ת. אני לא יודעת.
ש. יכול להיות שכן, ויכול להיות שלא?
ת. אני לא יודעת. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.
ש. יכול להיות שבאיזה שלב הפלת אותה על הרצפה?
ת. כן.
ש. מה עשית אחרי שהפלת אותה על הרצפה?
ת. ניסיתי לעצור אותה. ניסיתי לכבול אותה עם האזיקים, להשתלט עליה.
ש. תפרטי. איזה כוח הפעלת בדיוק?
ת. אני לא יודעת.
ש. איך נדע איזה כוח הפעלת?
ת. אני לא זוכרת לפני שלוש שנים.
ש. יש פה עדויות בתיק, אחד מהם זה הקטין שהיה במקום ואת אישרת שהוא נכח במקום. אותו קטין מספר שראה שמפילים את המבוגרת על הרצפה, המבוגרת זו צביה. הוא גם שומע שאותה מבוגרת צועקת לשוטרים "אתם בועטים לי בראש", עושים 1+1 הקטין רואה שמפילים אותה על הרצפה, שומע שבועטים לה בראש, את מרחק פיזי לידה, מי בעט לה בראש?
ת. אני לא בעטתי לה בראש.
ש. אני מציגה לפנייך תמונות שיוגשו במסגרת פרשת ההגנה.
ב"כ הנאשמת 1:
התמונות מצויות בטלפון הנייד שלי. לשאלת בית-המשפט בשלב זה טרם פותחו התמונות, אעשה כן ואגיש לבית- המשפט בעת הרלוונטית באמצעות מי שצילם. בשלב זה ברשות בית-המשפט אשאל שאלות תוך תיאור המוצג בתמונות. אני ייצגתי את הנאשמת בהליך המעצר, ואני ראיתי את התמונות בעיניי במסגרת המעצר, אני ראיתי את החבלות. הנאשם 2 צילם את התמונות בבית החולים בטלפון שלו והתמונות הועברו אליי לטלפון הנייד שלי.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. אני מציגה לפנייך תמונה של הנאשמת, תמונת פנים, מרימה את היד החבולה. היד נפוחה.
עו"ד גואר:
מבקשת לשחרר את הנאשמת 3 המטופלת בתינוק המצוי בבית-המשפט מאז הבוקר.
<#11#>
החלטה
אני משחרר הנאשמת 3 מנוכחות בבית-המשפט.
<#12#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. מראה תמונת ראש של הנאשמת 1 שבמצח יש חבלה, שפשוף. מראה עוד תמונה בלי הראש, תמונת היד של הנאשמת. מראה תמונת יד עם שריטה. מראה סדרת תמונות שבהן מתועדות חבלות גופניות. אני אומרת לך שאלה חבלות שנמצאו על גופה של הנאשמת 1. איך אותן חבלות נגרמו רק מלהפיל מישהו על הרצפה?
ת. אני לא יודעת אם זה חבלות שלי או ממני, כמו שאני לא יודעת מאיפה החבלות האלה, אבל אני ניסיתי להפריד בינה לבין הבן שלה, רציתי לקחת אותה למשמורת שלי, לא בעטתי וכל מה שאמרת שיש בעיטות ושריטות אני לא עשיתי את זה.
ש. תאשרי שבמהלך האירוע הציפורניים היו כאלה כמו שיש לך עכשיו.
ת. יש בתמונות שלי שאני צילמתי את הציפורניים. כן, הייתי עם ציפורניים כמו עכשיו.
ש. ייתכן שבמהלך התקיפה שרטת את הנאשמת 1 ואפילו שריטה עמוקה כתוצאה מהציפורניים?
ת. יכול להיות שכן, אני לא זוכרת. היא לא תעצר לבד.
ש. את טענת שאולי הפלת אותה על הרצפה, והיא זאת שתקפה אותך נכון? איך את מסבירה את זה שאדון אלירן כהן, בעדות שלו מיום 27/2 שעה 19:40 לא מספר על כך שאת הותקפת נמרצות על-ידי צביה.
ת. אני לא יכולה להסביר את זה.
ש. יכול להיות שהוא לא מספר על זה בהודעה שלו. הוא היה איתך, יכול להיות שהוא לא מספר על כך כי הדברים לא היו?
ת. לא.
ש. אז הוא משקר?
ת. לא.
ש. אז מה?
ת. אין לי תשובה.
ש. את קודם אמרת..
ת. אני רוצה להגיד, שאני הייתי עם צביה, אני ניגשתי לצביה ואני דיברתי איתה, אני לא הוספתי עוד מישהו שעמד לידי.
ש. אני יודעת שלא הוספת אבל אלירן היה שם, הגיע איתך לאירוע והיה שם.
ת. הוא היה שם. הוא לא היה לידי הוא היה ליד עוד אנשים אחרים.
ש. את מקודם אמרת שהבן נצמד לאמא שלו וניסה להרחיק אתכן, למה שהבן הנאשם 2 ייצמד לאמא שלו?
ת. אני לא יודעת למה הוא נעמד ליד אמא שלו.
ש. זאת-אומרת זה לא נשמע לך מוזר שפתאום הבן מגיע משום מקום, נצמד לאמא שלו, מנסה להרחיק אותך, למה?
ת. כי הודעתי שהיא עצורה.
ש. מה הוא ניסה, לחטוף אותה ולברוח איתה משם?
ת. אני לא יודעת.
ש. אבל הוא לא עשה את זה. הוא לא חטף אותה ולא ברח משם.
ת. הוא דחף אותי ממנה ונצמד אליה.
ש. אני אומרת לך שהתשובה היא מאוד ברורה, הסיבה היחידה שהנאשם 2 נצמד לאמא שלו זה כדי לגונן עליה, הוא ראה שהיא הותקפה על ידך, ומתוך אינסטינקט בסיסי כל מה שהוא ניסה לעשות זה לגונן עליה כדי שאתם תפסיקו לתקוף אותה. זה גם התיישב עם עדות הקטין שראה אתכם מפילים אותה על הרצפה, את הודית בזה, ששמע שהיא צועקת "אנשים בועטים לי בראש" וזו הסיבה שהוא גונן עליה. מה יש לך להגיד על זה.
ת. לשאלת בית-המשפט, אני לא זוכרת את הסיטואציה. אני לא עונה מתוך זיכרון אלא מתוך מה שרשום בדו"ח.
לשאלות בית-המשפט:
ש. מתוך הזיכרון שלך, בשלב שבו התערב נאשם 2 וכמו שאת אומרת הוא נצמד אליה, באיזה מצב את היית ביחד אליה, במצב של תפיסה, של מאבק, של מה?
ת. אני לא יכולה לענות מתוך הזיכרון, זה רשום בדף שברגע שהודעתי שהיא עצורה, זה היה מילולי אז הבן דחף כשאמרתי את המילה את עצורה, אז הבן דחף אותי מהמדרכה ונצמד לאמא, עוד לא היה פה שום דבר עדיין.
ש. זאת התשובה שלך כרגע. אומרת לך הגברת אמר, שזה לא נכון, הבן התערב על מנת להגן על אמא שלו מפני שימוש בכוח שלך ושל אחרים גם כן.
ת. אני לא זוכרת את זה. זה היה לפני כל-כך הרבה זמן. אני לא יכולה להעיד אלא מתוך הדף.
ש. את בטוחה שאת לא יכולה להעיד?
ת. אני יכולה להעיד רק מתוך הדף.
הנאשמת 1:
(נרגשת ובוכה). אני זוכרת את זה כאילו זה עכשיו.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. מתי כתבת את דו"ח הפעולה?
ת. זה היה באותו יום, ולאחר עיון אני משיבה שהוא נרשם ביום 27/2/2010 שעה 7:43. לשאלת בית-המשפט האם כתבת את הדוח ב-19:43 אני עונה לא, האירוע התקבל ב-19:43 את הדוח כתבתי ב- 21:34.
לשאלת בית-המשפט:
ש. אז איך ענית מקודם שהדוח נכתב ב-19:43?
ת. כי קראתי את השעה שהתקבל האירוע במוקד.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. איפה כתבת את דו"ח הפעולה?
ת. אני לא זוכרת.
ש. בד"כ איפה היית כותבת את דוחות הפעולה?
ת. או בתחנה או בניידת.
ש. בהנחה שכתבת את דו"ח הפעולה באירוע הזה כשהיית בניידת, עם מי היית בניידת?
ת. עם מי חזרתי לתחנה בניידת? אני לא יודעת.
ש. יכול להיות מצב שהיית עם אדון אלירן כהן בניידת, זה שהגיע איתך?
ת. לא יודעת.
ש. אבל יכול להיות, את לא יכולה לשלול את זה?
ת. נכון.
ש. דרך אגב בהנחה שכתבת את דו"ח הפעולה בתחנה, אלירן כהן גם הגיע לתחנה?
ת. כן.
ש. את החבלות שלך, מתי צילמת?
ת. באותו ערב.
ש. מה זה אותו ערב?
ת. באותו יום שזה קרה.
ש. בתחנה, אני מניחה?
ת. לא.
ש. איפה?
ת. בבית. בתחנה לא היה מצלמה.
ש. ומתי הגעת הביתה?
ת. בסיום המשמרת.
ש. מה זה סיום המשמרת?
ת. אני לא יודעת באיזה שעה הגעתי הביתה.
ש. זכור לך אם הלכת ישר הביתה?
ת. כן, הלכתי ישר הביתה. זאת הייתה משמרת ערב, עם נשק ומדים הולכים הביתה.
ש. אחרי שרשמת את הדוח הייתה לך עוד פעילות משטרתית כלשהי?
ת. לפי שעת רישום הדוח, אני אומרת שלא.
ש. מי היה איתך בבית כשצילמת את הצילומים האלה?
ת. המשפחה.
ש. זאת-אומרת שאף שוטר לובש מדים לא נכח איתך בזמן הצילום.
ת. נכון.
ש. תסבירי מדוע עצרתם את הבחור הקטין עם השיער הצבוע?
ת. אני מבקשת לעיין בדו"ח שלי כי אני לא זוכרת (מעיינת בדו"ח). לאחר שעיינתי בדו"ח אני משיבה כי לא אני עצרתי אותו, אני אותו עיכבתי אם אני לא טועה.
ש. אז למה עיכבת אותו?
ת. כי הוא ניסה להרחיק את הנאשם 2 מהשוטרים ומהנאשמת 1. זה הכל על פי מה שרשום בדו"ח. אני מקריאה מתוך הדו"ח- "בזמן שניסו לעצור את האישה היה ילד עם פסים בשיער בצבע אדום וצהוב תפס את הבחור שלומי והוציא אותו מהפקחים בזמן שמנסים לעצור אותו ולהרחיקו".
לשאלת בית-המשפט:
ש. אלמלא קראתי את הדברים מתוך הדוח, לא היית יכולה להעיד על כך, נכון?
ת. כן.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 1:
ש. איזה עבירה פלילית הוא עבר פה?
ת. הוא מפריע לשוטר.
ש. איזה שוטר היה שם?
ת. אני לא יודעת איזה שוטר.
ש. אז יכול להיות שזה היה פקח?
ת. יכול להיות.
ש. אני אומרת לך שזה היה פקח כי שוטר לא הגיע למקום. אז איזה עבירה הוא עבר?
ת. הוא ניסה להרחיק את הבן מהאמא בזמן שניסו לעצור את האישה.
ש. אני אומרת לך שאת עיכבת ובחרתם בסוף לעצור את אותו קטין מסיבה מאוד פשוטה, אותו קטין היה עד ראיה אובייקטיבי לחלוטין שראה אתכם מפעילים כח לא סביר על הנאשמת 1?
ת. לא.
משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנאשם 2:
ש. את אמרת קודם שהיו כל מיני אירועים שנתקלת בהם של אלימות אבל זה האירוע היחיד שאת מעורבת בו אישית.
ת. מעורבת בתור שוטרת? שוב, ביום יום אני הייתי מעורבת בהרבה מקרים של אלימות של תקיפות, כן, הייתי מעורבת בעוד אירועים, אני בתור שוטרת או בתור מישהי שבאה לסייע או מי שמטפלת באירוע כמו פה.
ש. את לא זוכרת את האירוע הזה למרות שנתנו לך כמה הזדמנויות להיזכר?
ת. קראתי את הדוח שלי לא פעם אחת וניסיתי להיזכר ובכל זאת אינני זוכרת את הפרטים. את האירוע בכללותו אני כן זוכרת אבל את הפרטים לא.
ש. לגבי החלק של הנאשם 2, למעשה לפי מה שרשמת בדו"ח, עד הרגע שאמרת לצביה שהיא עצורה אז הוא לא התערב.
ת. נכון.
ש. רק מהרגע שאת אומרת לה שהיא עצורה, פתאום הוא התערב פיזית.
ת. נכון.
ש. את גם מציינת שההתערבות שלו גם בדו"ח וגם מה שאמרת בעדות שלך בבית-המשפט התבטאה בזה לא שהוא תקף, השתולל וכו', אלא נצמד אליה "הבן נצמד אליה ולא עזב אותה, עשיתי הכל בשביל להפריד ביניהם".
ת. שכחת פרט אחד, שהוא דחף אותי מהמדרכה ונצמד אליה.
ש. את באה לשם בתור שוטרת. אני מבין שאחת המטרות שלך היא להרגיע את העניינים.
ת. כן.
ש. אותה צביה שאת הגעת לפי העדות שלך הייתה מאוד נסערת. לפי מה שאת מסבירה דווקא אחרי שאת אומרת שהיא עצורה, ההיפך המתח רק עולה.
ת. נכון. אני הגעתי במטרה ואמרתי לה אני המשטרה בואי נלך הצידה, תרגעי. ניסיתי.
ש. באותו רגע הוא נצמד אליה, מחבק אותה. את אמרת.
ת. מתי אמרתי את זה? לא אמרתי שהוא מחבק.
ש. הוא נמצא שם ונצמד לאמא שלו, למה בעצם בסיטואציה הזו לא נתת לה להירגע ואת מציינת שעשית הכל בשביל להפריד ביניהם, למה את בוחרת להסלים את הסיטואציה הזו?
ת. אני לא הסלמתי את הסיטואציה. אני הגעתי וניסיתי בהתחלה להרגיע ואחרי שהנאשמת 1 דחפה אותי בפעם הראשונה אני לא הגבתי, ניסיתי להרגיע אותה, ובכל זאת זה לא נרגע, שם דחפו אותי שוב, ושם הייתי צריכה לעצור, האדם באחריותי, אני לא יכולה לתת לו ללכת הצידה עם הבן להירגע. אם הגעתי להחלטה של לעצור אחרי שהזהרתי וניסיתי, אני לא יכולה לעזוב את הבן אדם, יש לי נהלים. בן אדם שנעצר חייב להיכבל ולבוא לתחנה.
ש. זאת-אומרת שמסיטואציה שהתחילה על זה שמישהו מסר או לא מסר פרטים בעצם המטרה שלך לעצור אותה, את לא יכולה לחזור אחורה, ותעשי כל מה שאפשר כדי להביאה כבולה לתחנה.
ת. אתה מוציא את מה שאמרתי מהקשרו, הגעתי כדי להרגיע, ניסיתי להרגיע, להבין מה קרה איפה אפשר לעזור ולפתור את הבעיה, בסופו של דבר אם הגעתי להחלטה של לעצור אני לא יכולה לתת לבן אדם לשבת בצד, לאחר שהודעתי לה שהיא עצורה, לא באתי עם ראש מוכן – הנה, היא תיעצר. ממש לא.
ש. אני אומר לך שהנאשם 2 דחף אותך בשביל להגיע לאמא שלו וזה אחרי שהוא ראה שהשתמשת את ואחרים באלימות כלפיה. הוא לא תקף והשתולל, האקט של להיצמד לאמא שלו הוא אקט הגנתי לגמרי, אחרת למה הוא צריך להיצמד לאמא שלו אם הוא רוצה להרביץ ולהשתולל? אני אומר לך שהאקט שלו היה הגנתי להגן על אמא שלו, מה את אומרת?
ת. אני לא יודעת מאיפה זה בא. מבחינתי אדם שאני צריכה לעצור אותו לא יכולים לקחת אותו.
ש. העניין של ההיצמדות את מתארת אותו בהמשך של הדוח שלך ולא רק בקטע הראשון. "דחפו את הפקחים ואותי שניהם נצמדו אחד בשני שרטו ודחפו אותנו". אם שניהם נצמדים אחד לשני באותו זמן איך הם יכולים לשרוט ולדחוף אתכם?
ת. אם כמו שמצוין פה שאני מנסה להפריד ביניהם והם נצמדים אז יש מגע ביני ביניהם.
ש. אז לפי מה שאת אומרת הם לא תוקפים אותך אלא מנסים למנוע את ההפרדה שלהם אחד מהשני.
ת. כי מבחינתו הוא לקח אותה אליה ואני צריכה לקחת אותה אליי.
ש. הוא לא מנסה לתקוף אתכם?
ת. נכון בגלל שאני מנסה לקחת את האמא ממנו, כי מבחינתי היא עצורה.
ש. בשלב מסוים שלומי היה על הרצפה, התערבו פקחים. נכון?
ת. אני לא זוכרת אם הוא היה על הרצפה.
ש. מבחינתך מה שאת כן יודעת להגיד מתוך מה שכתוב זה שהוא פשוט דחף אותך ונצמד לאמא שלו.
ת. לא, מתוך מה שכתבתי בדו"ח (מעיינת בדו"ח) בהמשך לזה שניסיתי לקחת את האמא משלומי, הוא דחף את אחד הפקחים, התחיל להשתולל, לצעוק ולדחוף את כולם. עמ' ראשון שו' 9 מלמטה.
ש. אם אני אומר לך שאותו קטין שהיה באירוע אומר שהוא ראה שבעטו בבחור שהיה על הרצפה, הכוונה היא לנאשם 2. מה יש לך לומר על זה?
ת. לא יודעת, אני על פי מה שרשום בדו"ח שלי לא ראיתי אותו על הרצפה.
משיבה לשאלות בית-המשפט:
ש. בית-המשפט קורא מהדוח ש"צביה נתנה לי מכות עם הרגליים והידיים בבטן". כשהיא נתנה לך מכות בבטן את עמדת באותו שלב, לא שכבת על הרצפה.
ת. כשהיינו כולנו על הרצפה, על פי מה שרשום בדו"ח.
ש. אז היא גם נתנה לך מכות עם הידיים בבטן כשאת על הרצפה.
ת. נכון.
ש. כלומר היא עומדת, את שוכבת והיא נותנת לך מכות עם הידיים, היא צריכה להתכופף לעברך.
ת. אני לא יודעת אם הכוונה היא שהיינו כולנו על הרצפה אם זה אני וצביה. אני לא יודעת מי נכלל בתוך כולנו.
משיבה בחקירה נגדית לב"כ הנאשמת 3:
ש. התייחסת לשלב באירוע בו הנאשמת 1 עישנה. מולך. אף אחד מהפקחים שנכחו באירוע לא התייחס באיזה צורה לכך שהיא איפרה עלייך, עישנה עלייך או משהו מהסוג הזה. האם יכול להיות שמעצם העובדה שהיא עומדת בסמוך אלייך, נסערת, מעשנת, זה היה בלתי נמנע שעשן ייצא עלייך?
ב"כ המאשימה:
אני מתנגד לשאלה. חברתי לא דייקה בנושא של הסיגריה. היא אמרה שאף פקח לא דיבר על הסיגריה בקשר לנאשמת 1 ואני אומר..
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 3:
ת. דיברתי על אפר.
ש. מה זה איפרה עלייך?
ת. אם אני עכשיו מעשנת, אני מאפרת הצידה, לא עלייך, לא היה מדובר על עשן, עשן זה עם רוח ולא תלוי באף אחד.
ש. את זוכרת עם האפר פגע בך?
ת. אני לא זוכרת אם האפר פגע בי.
ש. אני קוראת מהדוח שכתבת בעמ' 2 "והיתה אישה שתקפה את אחד הפקחיות בזמן שצילמה את כל האירוע והיא תקפה אותה". מי צילמה את כל האירוע?
ת. האישה.
ש. מי זאת האישה?
ת. אני לא יודעת מי זו האישה.
ש. אז למי התייחסת כשכתבת את זה?
ת. כנראה אחד מהאנשים שעוכבו או נעצרו.
ש. את לא לקחת פרטים מהאישה הזו?
ת. לא.
ש. את זוכרת אותה?
ת. כן.
ש. את זה את זוכרת?
ת. אני זוכרת את הפנים, את הפנים אני לא יכולה לשכוח, זה נחקק..
לשאלת ביהמ"ש:
ש. מי זאת האישה
ת. אני לא יודעת איך היא הייתה קרובה אליהם. היא הייתה צעירה.
ש. את ראית אותה היום בביהמ"ש?
ת. כן. זאת שיצאה באמצע הדיון, הנאשמת 3.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשמת 3:
ש. איך היא צילמה את האירוע?
ת. בטלפון סלולארי.
ש. מתי הבחנת שהיא מצלמת?
ת. אני לא יודעת מתי הבחנתי.
ש. מה את זוכרת על זה שהיא צילמה את האירוע?
ת. אני זוכרת שזה היה באמצע כל הבלגאן עם כל האנשים.
ש. מה ראית?
ת. ראיתי אישה מחזיקה את הטלפון ומצלמת.
ש. אם היא תקפה את הפקחית למה לא קיבלתם ממנה פרטים?
ת. (מעיינת בדו"ח). למה אני לא לקחתי את הפרטים? זה משהו שראיתי. הייתה אישה שתקפה את אחת הפקחיות. אמרתי שראיתי אישה שמחזיקה טלפון ומצלמת.
ש. את ראית אישה שתוקפת פקחית?
ת. כן. זה מה שרשום (מצביעה על הדוח ת/2).
ש. באיזה אופן היא תקפה את הפקחית?
ת. אני לא יודעת.
ש. אם את ראית את התקיפה, את מתיישבת לכתוב דו"ח פעולה.
ת. איך זה היה בדיוק אני לא יודעת כי היו הרבה אנשים, היה חשוך והיה ויכוח, אנשים זזו לא ראיתי איך זה היה בדיוק, לא ראיתי אם היה מורם יד.
ש. אז על בסיס מה את מתארת את זה כתקיפה?
ת. על בסיס מה שרשום פה שהיא תקפה.
ש. את זוכרת היום את התקיפה הזו?
ת. לא, על פי מה שרשום פה (מצביעה על הדוח ת/2).
ש. האישה הזו תקפה אותך?
ת. לי לא זכור. (מעיינת בדו"ח). (קוראת במלמול).
ש. באיזה שהוא שלב באירוע, בסוף, מגיע שוטר בשם רועי ורועי מספר בדו"ח הפעולה שלו כך – "הגעתי למקום חברתי לשוטרת אנה שסיפרה לי שהם ביצעו כבר שני מעצרים של אנשים שתקפו אותה שאלתי אותה אם יש עוד אנשים שתקפו אותה והיא הצביעה לי על בחורה ואמרה לי שהיא תקפה אותה" בהמשך הוא מסביר שמהסיבה הזו הוא עוצר את אותה בחורה וזו הנאשמת 3 שראית אותה יוצאת היום מוקדם מהדיון. את לא מספרת בדו"ח הפעולה שהיא תקפה אותך, אין שום פקח או עד אחר בתיק שמספר שהיא התקרבה אלייך, ובסופו של דבר מגיע שוטר ועוצר אותה כי את הצבעת עליה כמישהי שתקפה אותך. למה שמגיע שוטר את מצביעה על מישהי שלא היתה לך שום אינטראקציה איתה?
ת. אני רשמתי רק מה שאני יודעת ורק מה שהיה קשור אליי.
ש. אם היא הייתה תוקפת אותך, את היית רושמת את זה.
ת. כן.
לשאלת בית-המשפט:
ש. השוטר רועי סאלם כותב דו"ח ואמר שהוא עצר את אותה בחורה צעירה כי את אמרת לו שהיא תקפה אותך. זה לא מסתדר. מה ההסבר לזה?
ת. אין לי הסבר לזה. צריך לשאול את רועי סאלם למה הוא כתב כך.
ש. אני מפנה אותך לדף השני של הדוח, הוא רשום בשני סוגי עטים, זכור לך מדוע יש שני סוגי עטים?
ת. כן, אני רואה שיש שני סוגי עטים.
ש. האם היה פער זמן בין הכתיבה בעט אחד להמשך בעט אחר?
ת. לא.
ש. יש פה נושא חדש שנפתח, זכור לך למה?
ת. לא אני רשמתי מה שאני זוכרת באירוע, אנחנו יושבים בנפרד ורושמים. אני לא זוכרת בדיוק איך זה נכתב.
המשך חקירה נגדית לב"כ הנאשם 3:
ש. למעשה למי שיש באירוע הזה סמכות לעצור מישהו לפני שמגיע רועי, זה לך.
ת. נכון.
ש. את מספרת בדו"ח שלך שרועי ניסה לעכב את הבחורה, הנאשמת 3, והיא סירבה ולכן נעצרה. זה הסיפור שלך למה היא נעצרת.
ת. אם אדם מסרב להיות מעוכב..
ש. מי הורה לעכב אותה?
ת. רועי סאלם עיכב אותה והיא סירבה ולכן זה שווה למעצר.
ש. מי הורה לעכב אותה ולמה?
ת. לא יודעת.
ש. כי רועי אומר שאת מצביעה עליה, ואת אומרת שהיא נעצרת כי היא מתנגדת לעיכוב.
ת. אין תשובה.
ש. ציינת שהיה שם חושך והרבה בלגאן והרבה אנשים, בתוך כל האירוע את משנה את המיקום שלך בזירה, או שאת נמצאת רק בסיטואציה מול גברת צביה.
ת. על-פי מה שרשום פה, הייתי איתה רק.
ש. את מתארת מאמץ משמעותי מולה.
ת. כן.
ש. איך הצלחת לראות במקביל מה קורה מסביב?
ת. יש רגעים שיכול להיות שכמו שאת מנסה להפריד בין שניהם..
ש. אז הסתכלת סביב תוך כדי?
ת. כנראה, אני לא יודעת.
ש. אבל חושך והרבה אנשים...
ת. אני לא זוכרת.. מעבר למה שרשום אני לא זוכרת.
ש. את שוחחת אחרי האירוע עם הפקחים?
ת. איתם באותו יום? לא, זה היה סוף משמרת.
ש. במקום עצמו, בכניסה לניידות?
ת. יכול להיות ששוחחתי על דברים בסיסיים.
ש. האם יכול להיות שמישהו דיווח לך על משהו שהתרחש בזמן האירוע?
ת. לא. אני הבנתי שהיא שאלה אותי בצורה של אם אנחנו תיאמנו או אמרנו, היא לא אמרה את המילים האלה, אני הבנתי את הכוונה של השאלה אם אני דיברתי עם מישהו ותיאמתי איתו גרסאות.
ש. את מציינת בת/4 דו"ח פעולה נוסף, שנתפס אצל הנאשמת 3 טלפון אריקסון שחור בתור מוצג. אם כתבת שהיא צילמה את כל האירוע, זה אומר שראית אותה מצלמת את כל האירוע?
ת. לא, כמו שאמרתי לך קודם, ראיתי אותה עם טלפון מצלמת.
ש. את כל האירוע? אם כתבת שהיא צילמה את כל האירוע, זה בהכרח אומר שדיברת אמת?
ת. כן.
חקירה חוזרת:
אין.
<#13#>
החלטה
אני פוסק שכר בטלת עדים לעדה אנה נמיצ'ב ת.ז 306830423 בסך 198 ₪.
אציין שהעדה שהתה בין כותלי בית-המשפט למעלה מ-4 שעות.
<#14#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
<#15#>
החלטה
כמפורט לעיל בהחלטתי הקודמת הדיון נדחה ליום 6/6/2013 שעה 10:00 להמשך פרשת התביעה.
לדיון הנדחה יתייצבו לבית- המשפט העדים כפי הסדר שלהלן:
כפיר רוזן עת/4 לשעה 10:00.
היידן סזמן עת/5 לשעה 11:30.
אלירן כהן עת/6 לשעה 12:30.
רון גלאם עת/10 לשעה 13:30.
כפי העולה מהפרוטוקול, העדים הללו התייצבו באולם בית-המשפט, קיבלו זימון לידיהם על-פי החלטת בית-המשפט, לפיכך חובתם להתייצב. באשר לעדים שהתייצבו ולא זומנו כאמור לעיל, הרי שכפי שאורה להלן יזומנו על-ידי מזכירות בית-המשפט לפי החלטתי.
על המאשימה לוודא הופעתם של העדים מבעוד מועד.
כמו כן, אני קובע דיון נוסף ליום 12/9/2013 שעה 10:00 להמשך פרשת התביעה.
למועד זה מזכירות בית-המשפט תזמן עת עדי התביעה 1,3,7,9,11,12 והמאשימה תוודא התייצבותם מבעוד מועד, כמו כן התובע יזמנם באופן מדורג על-פי שיקול דעתו בהתאם להערכת זמני העדויות של כל עד ועד.
כמו כן, אני קובע מועד לסיום המשפט ליום 3/10/2013 שעה 10:00 לפרשת הגנה וסיום.
הנאשמים הוזהרו בדבר חובת התייצבותם לדיונים שאחרת ישמעו הדיונים בהעדרם.
<#16#>
ניתנה והודעה היום כ"ד ניסן תשע"ג, 04/04/2013 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיאה |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
04/04/2013 | החלטה | אברהם הימן | צפייה |
16/01/2014 | החלטה מתאריך 16/01/14 שניתנה ע"י אברהם הימן | אברהם הימן | צפייה |
01/07/2014 | החלטה מתאריך 01/07/14 שניתנה ע"י אברהם הימן | אברהם הימן | צפייה |
01/09/2014 | החלטה | אברהם הימן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | שירלי ברזילי |
נאשם 1 | צביה ולירו | הגר אמר |
נאשם 2 | שלמה ולירו | גיל אדלמן |
נאשם 3 | שירית שרה מימוני | אביטל (טלי) גואר |