לפני בקשה לתיקון כתב התביעה על ידי צירוף תובעת נוספת והיא מרפדית בו עמי בע"מ.

התביעה המונחת לפני הינה תביעה נזיקית בה נטען לחלחול מי גשמים לעסקו של המבקש בין התאריכים 27 – 28 אוקטובר 2008. המבקש תבע את עירית עכו בטענה בטרם חדירת המים בוצעו עבודות רשלניות בחצר מעל עסקו. עירית עכו בתורה שלחה הודעה לצד שלישי ובה טענה כי היה הקבלן שביצע את העבודות.

עירית עכו הכחישה בכתב הגנתה כי התובע הינו בעל העסק. התביעה הוגשה ביום 4.3.2010 וכתב ההגנה הוגש ביום 13.5.2010.

בתיק הובאו חוות דעת נוגדות ובית משפט מינה מומחה מטעם בית המשפט. התיק נקבע לשמיעת ראיות ושמיעתם החלה ביום 29.4.2015 לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית.

במהלך חקירת התובע התברר כי עסקו היה למעשה בבעלות חברה בע"מ ומכאן בקשתו לתקן את כתב התביעה. המשיבות מתנגדות מצדן לבקשה.

אומר מעתה כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. למרות שכתב ההגנה הכחיש כי התובע הינו בעלי העסק התובע לא עשה מאומה בעקבות כך. על התובע היה לדאוג באופן מיידי לאחר קבלת כתב הגנה לתקן את תביעתו ולצרף את התובעת הנכונה.

לעניות דעתי אין המדובר בעניין טכני. התרת התיקון בשלב זה לאחר שקדם המשפט הסתיים והתקיימו הליכים מקדמיים ואף לאחר שנחקר התובע והצהיר אלה עדי ועדי הנתבעת נחקר ובא כחה אף הצהיר אלה עדי יקפח את זכויות הנתבעת.

הנתבעת לא יכולה בשלב זה לחקור את התובע, לבקש הליכים מקדמיים כגון שאלונים וגילוי מסמכים ספציפיים הנוגעים לנזקים הנטענים מהחברה שמבוקש כעת לצרפה וצירוף כעת יפתח את המשפט מחדש ויסרבל את ההליך. ער אני להלכות בית משפט העליון לעניין הגישה הליבראלית בתיקון כתבי טענות אך השיהוי הרב וקיפוח זכות המשיבות לנהל הגנתן מכריעות את הכף לדחיית הבקשה. יפים לענייננו דברי בית משפט העליון ברע"א 1118/06 סימי הראש נ. מדינת ישראל [פורסם בנבו] שם נאמר:

"אוסיף ואומר, שגם לגופו של עניין לא מצאתי, כי נפלה טעות בהחלטותיהם של בתי המשפט הקודמים שדנו בתיק. בסוגיית תיקונם של כתבי תביעה נקטה הפסיקה בגישה ליברלית מן הטעם, שבית המשפט הדן יוכל להכריע בהמשך בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין (ר"ע 330/85 אלבו ואח' נ' רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט(2) 556, 558 (המשנה לנשיא בן-פורת); ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי ואח', פ"ד מו(3) 214, 218 (הנשיא שמגר); רע"א 1597/04 שפיגלר נ' גולפמן (טרם פורסם) (השופט ריבלין); א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8, 2005) 140)). אולם לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב התביעה, שכן יביא בחשבון גורמים נוספים על זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת הצדדים (רע"א 2345/98 דנגור ואח' נ' ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427, 431 (השופט - כתארו אז - אור); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 בעריכת ש' לוין, 1995) 349- 355; גורן שם, 141- 145). בין אלה נמנים התנהגות המבקש, כגון אם נהג בשיהוי רב (או בחוסר תום לב); השלב בו מוגשת הבקשה; וכן – כבענייננו – האפשרות פן ישלול התיקון מן הצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו אילו הוגשה התביעה עתה ולא במסגרת תיקון, כגון התיישנות."

מאידך התובעת שמבוקש לצרפה יכולה להגיש תובענה חדשה וזכותה לא תקופח במידה והבקשה תדחה.

לאור זאת אני מורה על דחיית הבקשה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מההחלטה לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.