1. תובענה זו הוגשה לבית המשפט המחוזי לפני למעלה משלוש שנים, והועברה לבית משפט השלום. הסעד הנתבע בתובענה, כעולה מכתב התביעה המתוקן, הינו מינוי כונס נכסים על משק 15 במושב גבעולים, לשם מימוש פסק דין שנתן כב' השופט אזולאי, ביום 28.12.04, בתיק ת"א (מחוזי באר שבע) 1100/00, שעיקרו מכירת נכס מהנתבעים 1-2 לתובע (להלן: "פסק הדין" ו"הנכס"). זאת ותו לא.
2. ביום 17.5.11, ניתן פסק דין חלקי ע"י עמיתי, כב' השופט פרסקי, אשר מינה את עו"ד שמעון כהן ככונס בהתאם לבקשה, כאשר נקבע כי תוקף המינוי הוא עד ליום 1.8.12.
3. ביום 29.10.12, האריך המותב הנוכחי את צו הכינוס עד ליום 1.10.13.
4. במהלך כל חיי התיק, הוגשו שוב ושוב בקשות הנוגעות לקשיים שעלו בביצוע פסק הדין, כאשר מעיון בטענות הצדדים עולה כי מדובר במחלוקת החורגת באופן ניכר מהבקשה שבכתב התביעה. לאחרונה אף נתבקש בית המשפט להכריע בעניין מחלוקת בין הצדדים בקשר לפרשנות פסק הדין, אם הזכויות בנכס כוללת גם זכאות למגרש בהרחבה אם לאו, ולשם כך ביקש צד נוסף להצטרף להליכים.
5. יודגש כי בדיון ביום 20.9.12, התחייבה באת כוח הנתבעת 3, אשר צורפה להליך לבקשתה, כי האגודה תעשה את כל הדרוש לשם זירוז העניינים למכירת הנכס על ידי התובע, הכל לפי נהלי האגודה, לרבות לקליטת מועמד המעוניין לרכוש את הנכס בנחלה 15 במושב גבעולים.
6. למרות התחייבות זו, חלפה שנה ועדיין לא עלה בידי הצדדים להשלים את מכירת הנכס על ידי התובע לצד ג', כאשר כל צד מאשים את רעהו בגרירת רגליים. למרות הצעת בית המשפט, כי ב"כ הצדדים יפגשו וימצאו במשותף את הדרך לזרז את הליך המכירה לרוכש מטעם התובע – העניין לא צלח עד עתה.
7. לאחרונה, הוגשו מספר בקשות אשר חורגות באופן משמעותי מגדר יריעת המחלוקת בהתאם לכתב התביעה המקורי.
   כאמור, הבקשה המקורית הייתה למינוי כונס לשם מכירת הנכס, ובקשה זו נענתה, אם כי נקצבה תקופה לכינוס.
8. במאמר מוסגר יצויין, כי בדרך כלל בקשה למינוי כונס בהתאם לתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, מוגשת כבקשה לסעד זמני, כאשר ישנה תביעה עיקרית שהסעד של מינוי כונס נחוץ לשם ביצועה.
   מדובר איפוא בתובענה חריגה ביותר, בה הסעד העיקרי הוא מינוי כונס.
9. על פניו נראה לבית המשפט, כי ככל שנדרשים הליכים נוספים לשם ביצוע פסק הדין, ומתן הוראות לשם ביצועו, הרי שהדבר חורג באופן משמעותי מכתב התביעה, כאשר ההליך הטבעי לביצוע פסק דין הוא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
   כך למשל, במהלך הטיפול בתובענה עלו טענות שונות לגבי אי בהירות פסק הדין, וייתכן כי בין היתר גם טענות אלה מקשות על מימוש פסק הדין חרף צו הכינוס שניתן. יצוין כי רשם ההוצאה לפועל רשאי להפנות לכב' השופט שנתן את פסק הדין בקשות להבהרה, בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967, כאשר לבית המשפט אין סמכות כזו.
   לחלופין, נוכח המחלוקת בין הצדדים, יכולים הצדדים לפנות לערכאה המוסמכת בתובענות קונקרטיות הנוגעות לזכויות הכרוכות בנכס נשוא פסק הדין, אשר גם הן אינן בגדר יריעת המחלוקת כפי שנוסחה בכתב התביעה.
10. מכל מקום, ההליכים בתיק זה כבר חרגו מעל ומעבר לנדרש על פי כתב התביעה.
    בנסיבות אלה, אינני מוצא מקום להכריע במחלוקות בין הצדדים, כפי שעלו מהגשת הבקשות לאחרונה, ונראה לי כי לאחר שבית המשפט נעתר לסעד המבוקש בתביעה, אין מנוס מסגירת התיק ע"י קבלת הבקשה להארכת הכינוס לשנה נוספת ותו לא.
11. רק על מנת שלא ליצור חלל עד לפנייה בפני הערכאות המתאימות, אני מאריך את צו הכינוס כפי שניתן על ידי כב' השופט פרסקי ביום 17.5.11, וכפי שהוארך על ידי ביום 29.10.12, לשנה נוספת עד ליום 1.10.14.
    בתקופה זו ימשיכו הצדדים בניסיונות משותפים להשלים את מכירת הנכס על ידי התובע לצד ג', בין היתר על יסוד הצהרת האגודה בדיון כי תעשה הכל לביצוע האמור ביעילות ובמהירות. ככל שהדבר לא יצלח בידי הצדדים בתקופה האמורה, יוכלו לפנות לערכאה המוסמכת.
12. כמו כן, אף זאת כדי שלא ליצור חלל, צו המניעה שניתן בהסכמה ביום 22.9.13, לגבי המשק בהרחבה, יעמוד בעינו לתקופה של 45 יום מהיום, במהלכם יוכלו הצדדים לנקוט בכל הליך שימצאו לנכון לעניין זה, שאיננו קשור באופן ישיר בצו הכינוס נשוא כתב התביעה.
13. בכפוף לשתי הערות אלה, מדובר בפסק דין סופי והתיק נסגר בזאת.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה