<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד ליאת ברזילי

ב"כ הנאשמים : עו"ד ג'לג'ולי

הנאשמים בעצמם

גזר דין

1. הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בשני כתבי אישום אשר נדונו במאוחד.

בת"פ 7315-03-10 הורשעו בביצוע עבירות של הוצאת חשבוניות מס ואי תשלום במועד של המס הכלול בהן, תוך שימוש במרמה, ערמה או תחבולה בנסיבות מחמירות, 15 עבירות לפי סעיף 117(א)(14) לחוק מס ערך מוסף תשל"ו- 1976 (להלן:"החוק"), ביחד עם סעיף 117(ב)(8) לחוק וסעיף 120 לחוק. כמו כן, בביצוע עבירות של ביצוע פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, בנסיבות מחמירות, 6 עבירות לפי סעיף 117(ב1) לחוק ביחד עם סעיף 120 לחוק.

בת"פ 1249-03-09 הורשעו הנאשמים בביצוע עבירות של סירוב או הימנעות למסור ידיעה, מסמך, פנקס או דוגמא שחייבים למסרם לאחר שנדרשו לעשות כן, לפי סעיף 117 (א) (1) לחוק ולגבי נאשם 2, גם על פי סעיף 120 לחוק, באי ניהול פנקסי חשבוניות או רשומות אחרות שהיה עליהם לנהל, או לקבע בקביעה סופית על פי סעיפים 74, 95 או 113 שניהלם בסטייה מהותית מן ההוראות. עבירה על פי סעיף117 (א) (7) לחוק ולגבי נאשם 2 גם על פי סעיף 120 לחוק, במסירת ידיעה לא נכונה, 19 עבירות לפי סעיף 117(ב) (1) לחוק. ולגבי נאשם 2 גם על פי סעיף 122 לחוק, ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור סעיף 38 לחוק במטרה להתחמק מתשלום מס 19 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק ולגבי הנאשם 2 גם על פי סעיף 120 לחוק, שימוש בכל מרמה או תחבולה במטרה להשתמט מתשלום מס 34 עבירות על פי סעיף 117(ב) (8) לחוק ולגבי נאשם 2, גם על פי סעיף 120 לחוק ובאי הגשה במועד של דו"ח שיש להגישו לפי חוק זה 15 עבירות לפי סעיף 117(א)(6) לחוק ביחד עם סעיף 67 לחוק ותקנה 20 לתקנות המע"מ ולגבי נאשם 2 גם על פי סעיף 120 לחוק.

1. ביום 20.4.05 נרשם הנאשם 1 כ"עוסק מורשה" לעניין החוק, לניהול עסק של שיפוצי מבנים ותחזוקת מבנים (להלן: "העסק"). הנאשם 2 הינו אביו של נאשם 1 ובתכוף לרישומו כעוסק מורשה, אישר נאשם 1 לנאשם 2, לפעול ולנהל את העסק הרשום על שמו, ביחד עמו. ביום 14.08.08 חתם הנאשם 2 על טופס הודעה לסגירת העסק החל מיום 31.08.08.

הנאשמים לא המציאו עבור המאשימה את ספרי הנהלת החשבונות של העסק לשנים 2005-2007 חרף דרישה שהציבה המאשימה לנאשמים ביום 12.07.07, לעשות כן.

כמו כן, במהלך התקופה שבין 04/05-05/07, לא ניהלו הנאשמים פנקסים ורשומות כדין וכן ניכו מס תשומות מבלי שהיה להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, וזאת במטרה להתחמק מתשלום מס בסך של 2,409,253 ₪ ותוך שהגישו 19 דו"חות תקופתיים הכוללים ידיעות כוזבות מתוך מטרה להשתמט מתשלום מס.

הנאשמים לא הגישו דוחות תקופתיים לתקופה שבין 07/07- 08/08 ולא שילמו את המס הנובע מהם למרות שהוציאו חשבוניות מס ובכך לא הגישו במועד 15 דוחות תקופתיים.

במהלך התקופה שבין 05/07-08/08, הוציאו הנאשמים לחברת הנאמנים כח אדם ושמירה – עודה נשאת ע.מ. 026308601 (להלן: "הנאמנים") 15 חשבוניות מס ע"ש העסק בסך כולל של 16,066,529 ש"ח וזאת בלא ששילמו במועד הקבוע בחוק ועד למועד הגשת כתב האישום המתוקן, את המס הכלול בהן בסך של 1,081,405 ₪.

במהלך התקופה שבין 09/08- 01/09, תקופה במהלכה היה רשום העסק כסגור, הוציאו הנאשמים לנאמנים 6 מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס (עוקבות) הנושאים את שם העסק ומספר העוסק שלו וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות נשוא המסמכים בסך כולל של 3,698,355 ₪, כאשר סכום המס בגינן הוא בסך שולל של 496,316 ₪.

1. בתחילת הליך שמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית המשפט על עריכת הסדר טיעון. במסגרתו הוסכם, כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם 1 מאסר בפועל אשר ירוצה ברף המרבי של עבודות השירות- 6 חודשים, בעוד ב"כ הנאשם יעתור לרף המינימאלי. עוד הוסכם כי יעתרו במשותף להשית על הנאשם 1 קנס כספי בסך של 40,000 ש"ח אשר ישולם בתשלומים חודשיים וכן מאסר על תנאי לתקופה ממושכת שאינה ניתנת לריצוי בעבודות שירות ושתחולתו למשך 3 שנים.

באשר לנאשם 2, הוסכם בין הצדדים כי ב"כ המאשימה תעתור לעונש של מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים ואילו בא כוחו יעתור לשמונה חודשי מאסר בפועל. עוד הוסכם כי יעתרו במשותף להשית על הנאשם 2 קנס בסך של 80,000 ₪ אשר ישולם בתשלומים חודשיים וכן מאסר על תנאי לתקופה ממושכת שאינה ניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות ושתחולתו למשך 3 שנים.

1. בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה כי הסדר הטיעון אשר הוצג בעניינם של הנאשמים, נשקל בכובד ראש, כאשר האינטרס הציבורי עומד לנגד עינה של המאשימה ורף הענישה לו עתרה, הולם את ההלכה ואת מדיניות הענישה אשר הותוותה בעבירות כלכליות בכלל ובעבירות מס בפרט.

ב"כ המאשימה ציינה כי שקלה לחומרה את היקף העבירות ואת ההלכה הנוהגת להחמיר בעונשם של עברייני המס, תוך העדפת ההיבט הציבורי שבהוקעת מעשיהם, באמצעות ענישה מחמירה, מרתיעה והולמת על פני נסיבותיו האישיות או הבריאותיות של נאשם.

באשר לנאשם 1 טענה ב"כ המאשימה כי בבואה לכלל הסדר הטיעון שקלה לקולא, את היותו נעדר עבר פלילי בעבירות מסוג זה ואת הודייתו תוך חיסכון בזמן השיפוטי. כמו כן את השוני המהותי בין מעמדו בעסק לבין זה של הנאשם 2 , גילו הצעיר והעובדה כי לא ניהל עסק מעודו וכן מצבו הרפואי ונכות שנגרמה לרגלו, כתוצאה מניסיון התנקשות בחייו ופיצוץ רכבו, בעטיו לא נטל חלק פעיל בעסק פרק זמן ממושך. כמו כן תוך מתן הדעת לקושי ראייתי משמעותי שנתגלה בעניינו להוכחת המיוחס לו בכתב האישום.

באשר לנאשם 2, ציינה ב"כ המאשימה כי הגם שמצבו הבריאותי הלקוי בגינו הינו מאושפז תדירות אינו יכול להוות חסינות מפני ענישה משמעותית, היה לנגד עיניה לקולא, בבואה לכלל הסדר הטיעון עימו. כמו כן הדגישה את הודייתו ושיתוף הפעולה עם הרשויות ואישרה את דברי בא כוחו כי גם בעניינו נתגלה קושי ראייתי להוכחת המיוחס לו בכתב האישום, הגם שאינו משמעותי, כבעניינו של הנאשם 1.

לאור כל האמור לעיל עתרה ב"כ המאשימה לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון, כעתירתה.

5. ב"כ הנאשמים הדגיש בטיעוניו לעונש את מצבו הרפואי והנפשי הקשים של הנאשם 1 אשר התדרדרו לאחר ניסיון ההתנקשות בחייו, תוך שהפנה למסמכים רפואיים ואחרים שהגיש בעניינו. בהקשר זה טען, בהפנותו לתיעוד רפואי שהגיש, כי גם מצבו הבריאותי של הנאשם 2, אביו של הנאשם 1 התדרדר לאחר ניסיון ההתנקשות בחיי בנו והוא סובל ממגוון בעיות רפואיות.

עוד טען ב"כ הנאשמים כי ניסיונות הנאשמים לנהל את העסק כשלו בשל נסיבות חיצוניות אשר פגעו ביכולתם הכלכלית וכי העבירות בוצעו בשל כורח הנסיבות אשר נכפו עליהם.

ב"כ הנאשמים הדגיש בנוסף את הקושי הראייתי המהותי שעמד בבסיס הסדר הטיעון עם הנאשם 1 וקשיים ראייתיים מסוימים, הגם שפחותים, שנתגלו בעניינו של הנאשם 2.

לאור כל האמור לעיל, עתר ב"כ הנאשמים לבית המשפט לכבד את הסדר הטיעון כעתירתו ולהשית על הנאשם 1 עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות לתקופה המינימאלית, על מנת שלא לפגוע במטה לחמה של המשפחה.

באשר לנאשם 2 עתר בא כוחו, לכבד את הסדר הטיעון כעתירת ההגנה ברכיב המאסר ולהשית עליו שמונה חודשי מאסר בפועל .

דיון

6. בהלכה עקבית וברורה שנו בתי המשפט בדבר החומרה שיש לייחס לעבירות הכלכליות הפוגעות פגיעה קשה בקופה הציבורית ובדבר הצורך בהגנה על הציבור ובהרתעה על ידי השתת ענישה הולמת ומחמירה על כל רכיביה, תוך מתן משקל יתר לאינטרס הציבורי על פני כל נסיבה אישית, מצב בריאותי רופף או מצב כלכלי רעוע.

כך נקבע ברע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל:

"... בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה "...

וכמפורט ברע"פ 4789/09 שמואל נ' מדינת ישראל:

"...כפי שנאמר כבר לא פעם, עבירות המס דורשות ענישה משמעותית, תוך יצירת הרתעה כלפי מי שמבקש לחמוס את הקופה הציבורית מתוך בצע כסף. בהתאם נקבע כי בעבירות מסוג זה תינתן עדיפות לשיקול ההרתעתי על פני נסיבותיו האישיות של הנידון...".

7. ובענייננו, נמצאנו למדים כי החל מהקמת העסק ובמהלך כלל שנות פעילותו ובעזות מצח, גם לאחר ההודעה הרשמית על סגירתו, שבו וביצעו הנאשמים בשיטתיות, מידי חודש בחודשו, מגוון עבירות חמורות, תוך שהינם גורעים מהקופה הציבורית, סכומי עתק של מס.

זאת בין היתר באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות, תופעה שחומרתה נודעת ומהווה מכת מדינה של ממש.

וכפי שנקבע בעניין זה ברע"פ 5823/09 עיסאם באשיתי נ' מדינת ישראל:

חומרה יתרה נודעת להעלמות מס באמצעות חשבוניות פיקטיביות, הואיל והן מאפשרות לגזול מן הקופה הציבורית סכומי עתק. באופן טבעי, מהוות הוצאתן והפצתן של חשבוניות אלה, מרכיב מרכזי בשרשרת העבריינית ומעשים אלה הפכו זה מכבר למכת מדינה... "

כן יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 71815/07 שגב חברה לעבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל שם נאמר:

"הפצת חשבוניות פיקטיביות היא עבירה קלה לביצוע, קשה לגילוי, והנזק שלצידה אינו טעון הבהרה. הזדמן לנו לומר בעבר, כי בגדר עבירות המס עבירה זו היא בבחינת "אבי אבות הטומאה" ואין לנו אלא לחזור על הדברים. מהמקום בו אנו יושבים, נראה כאילו מדובר ב"ספורט לאומי" שבו "כל המרבה הרי זה משובח" שהרי, לכאורה, איש מלבד קופת המדינה אינו ניזוק. אנו רואים להבהיר, כי פרט לנזק הישיר שעניינו עצם גריעת סכומי המס מאוצר מדינת ישראל, יש גם נזקים עקיפים שחשיבותם לא פחותה. החשבוניות הפיקטיביות פוגעות בכל ציבור משלמי המס הישרים, ובכך יוצרות דמורליזציה בקרב הציבור כולו." ....

8. חומרה יתירה אף בכך כי נזקה של הקופה הציבורית לא הוטב עד כה, חרף חלוף זמן כה ממושך והזדמנויות חוזרות ונשנות שניתנו לנאשמים לעשות כן.

9. באשר לנאשם 1, נהיר לכל כי הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים, עושה עימו חסד של ממש והתלבטתי האם יש מקום לכבדו, לאור סך כל הנסיבות לחומרה שפורטו לעיל ורף הענישה המחמיר, לרבות השתת רכיב מאסר מאחורי סורג ובריח, לתקופה משמעותית, הנוהג במקרים מעין אלה .

10. בבואי לערוך את כלל האיזונים, שקלתי מנגד, את עצם עריכת הסדר הטיעון ואת המתווה שנקבע בפסיקה באשר לכיבודו והכל תוך שחזקה על המאשימה האמונה על האינטרס הציבורי, כי שקלה את סך כל הנסיבות הראויות טרם עריכתו.

כמו כן נתתי דעתי להודיית הנאשם 1 ולהיותו נעדר עבר פלילי בעבירות מס ואת השינוי המהותי בין מעמדו בעסק אל מול זה של הנאשם 2 שהינו אביו, גילו הצעיר והיעדר ניסיון עסקי קודם. ובנוסף כי בעת הרלוונטית לכתב האישום, חווה הנאשם 1 ניסיון התנקשות בחייו, אשר הותירו נכה ועקב טיפולים רפואיים שעבר, לא היה מעורה בענייני העסק, פרק זמן ממושך.

ובעיקר היה לנגד עיני כנימוק כבד משקל לעריכת הסדר הטיעון המקל, טענת המאשימה באשר לקושי הראייתי המהותי שנתגלה בעניינו של הנאשם 1 להוכחת המיוחס לו בכתב האישום.

בסופו של יום ולא בלי היסוס , מצאתי כי הסדר הטיעון , בנסיבותיו הספציפיות של תיק זה ומבלי שיהא בפרט כדי להעיד על הכלל, עומד במבחני הפסיקה ועל כן אכבדו, ברף העליון של עבודות השירות, לו עותרת המאשימה.

11. ובאשר לנאשם 2, גם הרף העליון לו עותרת המאשימה, על פי הסדר הטיעון, מקל עימו, תוך מתן הדעת לטיעוני הצדדים באשר למעמדו הדומיננטי בעסק, אל מול זה של הנאשם 1 ולנוכח סך כל הנסיבות לחומרה, כמפורט לעיל, רף הענישה הנוהג, לגבי ביצוע עבירות מס בכלל ובאמצעות חשבוניות פיקטיביות בפרט ובעת שסכומי עתק של מס, שנגרעו מהקופה הציבורית, לא הושבו לה (ר' לדוג' בעניין זה רע"פ 10170/08 עומר עיסא נ' מדינת ישראל).

12. מנגד ובהינתן הסדר הטיעון, שקלתי לקולא את הודיית הנאשם 2 במיוחס לו, את גילו המתקדם ומצבו הבריאותי הרופף, אשר הגם שלא יהווה משקל נגד לאינטרס הציבורי שבהטלת ענישה מחמירה ומשמעותית, לא ייעלם מעיני. כמו כן טיעוני הצדדים כי גם התשתית הראייתית שבידי המאשימה, להוכחת המיוחס לנאשם 2 בכתב האישום, אינה ברף המקסימאלי. בנסיבות אלה והגם שכאמור לעיל, הענישה על פי הסדר הטיעון, עושה חסד עם הנאשם 2, הינו עומד במתווה שנקבע בפסיקה באשר לכיבודו, כעתירת המאשימה.

13. אשר על כן אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1:

• 1. מאסר למשך 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות על פי חוות דעת הממונה.
  2. 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים כל עבירה בניגוד לחוק המע"מ.
  3. קנס בסך של 40,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

על הנאשם 2:

1. 18 חודשי מאסר בפועל.
2. 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור במשך 3 שנים כל עבירה בניגוד לחוק המע"מ.
3. קנס בסך של 80,000 ₪ או 10 חודשי מאסר תמורתו.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

<#16#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ג, 05/12/2012 במעמד הנוכחים.

הנאשם 1:

אני מסכים לריצוי עבודות שירות, יודע שמדובר בעונש של מאסר ממש והיה אם אפר את ריצוי עבודות השירות קיימת אפשרות כי יופקע ויתרת העונש תרוצה במאסר של ממש.

כמו כן אני מתחייב להודיע על הממונה על כל שינוי בכתובת המגורים.

<#17#>

החלטה (בעניין הנאשם 1)

אני מורה כי הנאשם 1 ירצה את 6 חודשי המאסר אשר יוגזרו עליו בעבודות שירות, על פי חוות דעת הממונה במתנ"ס ראש העין ברח' מרבד הקסמים 10, 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות עבודה יומיות.

תחילת עבודות השירות ביום 15.1.13.

הנאשם יתייצב בשעה 08:00 בפני הממונה במפקדת מחוז מרכז לצורך קליטה והצבה.

<#18#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ג, 05/12/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשמים:

לגבי הקנס, מבקש שישולם ב-20 תשלומים, הצגנו את המצב האקונומי המאוד קשה, ביצוע עבודות שירות, וזהו גם חלק מהסדר הטיעון שהקנס ישולם בתשלומים.

ב"כ המאשימה:

את נושא התשלומים, אני משאירה לשיקול דעת בית המשפט.

ב"כ הנאשמים:

בעניינו של הנאשם 2 לעניין עיכוב ביצוע ריצוי המאסר בפועל, וכפי שהצגתי לבית המשפט את המסמכים באשר לניתוח שהוא צריך לעבור ב25.1.13, הוא מגיע לכל הדיונים ולא נעדר מאף דיון, ויש סיבה אקוטית באשר לניתוחו, אבקש זמן החלמה עד ה-5.2.13.

לגבי הקנס, אבקש כי יהיה בתשלומים חודשיים.

ב"כ המאשימה:

נבקש כי עיכוב הביצוע יותנה בצו עיכוב יציאה מן הארץ וכן בהפקדת דרכון וכן ערבות אישית וצד ג'.

ב"כ הנאשמים:

לשני הנאשמים אין דרכון.

ערב צד ג' יהיה מר עודא מחמוד, אבקש ארכה בעניין ערבות צד ג' עד מחר.

ב"כ המאשימה:

לא אתנגד לעניין הארכה של ערבות צד ג'.

ב"כ הנאשמים:

אבקש כי הקנס יתחיל להיות משולם לאחר סיום המאסר של כל אחד מהנאשמים או לפחות של הנאשם 1.

ב"כ המאשימה:

אנחנו מתנגדים ונסכים לארכה קצרה לשיקול דעת בית המשפט.

<#20#>

החלטה

אני מורה כי הקנס בעניינם של שני הנאשמים ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים אשר הראשון שבהם ישולם ביום 10.2.13 ובכל 10 לכל חודש שלאחריו.

לא ישולם תשלום 1 מסך כל התשלומים יעמוד החוב כולו לפירעון מיידי.

אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הוטל על הנאשם 2, וזאת עד ליום 5.2.13, בשעה 10:00 עת יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט.

עיכוב הביצוע של הנאשם 2 יכנס לתוקפו בתנאים הבאים:

א. חתימה על התחייבות עצמית בסך של 30,000 ₪.

ב. חתימה על ערבות צד ג' בסך של 30,000 ₪ אשר תינתן ארכה לחתימתה עד ליום 6.12.12

בשעה 14:00, היה ולא ימולא תנאי זה לגביו ניתנה ארכה, יבוטל עיכוב הביצוע.

ג. צו עיכוב יציאה מן הארץ ורשמתי בפניי הצהרת הנאשם 2 כי אין ברשותו דרכון.

אני מורה על עיכוב יציאתו של הנאשם 1 מן הארץ עד לתום ריצוי עבודות השירות ורשמתי בפניי גם את הצהרתו כי אין ברשותו דרכון.

<#21#>

ניתנה והודעה היום כ"א כסלו תשע"ג, 05/12/2012 במעמד הנוכחים.