נציגת עובדים: גהאד גושה עיראקי

נציג מעבידים: חיים הובר

1. השאלה השנויה במחלוקת בתיק זה היא- האם כדין דחה הנתבע את תביעתה של התובעת לדמי לידה, בהתאם לסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק").

השתלשלות העניינים בתיק והעובדות הרלוונטיות לענייננו:

2. ביום 1/9/09 הגישה התובעת לנתבע דין וחשבון רב שנתי, במסגרתו הצהירה לראשונה, כי החל מיום 1/1/09 היא עצמאית בעסק של בעלה (מוצג נ/1).

3. בהתאם להוראות הנתבע, פתיחת תיק עצמאית לאישה העוזרת בעסק של בעלה מחייבת ביצוע חקירה, ובהתאם לכך, נשלח עניינה של התובעת לחקירה.

4. ביום 24/11/09 הודיע הנתבע לתובעת, כי ביום 15/10/09 התקבלו אצלו שומות מאת מס הכנסה, לפיהן, בשנת 2008 השתכרה התובעת 22,000 ₪ כעצמאית.

על מנת להסדיר את מעמדה, התבקשה התובעת להודיע לנתבע בכתב פרטים על הכנסותיה ומקורן, והיקף שעות עבודתה בשבוע בממוצע כעצמאית (נספח 2 לתעודת עובדת ציבור של גב' כנעאני אנטואנט מיום 16/11/10).

5. במקביל ועם קבלת התיק ממחלקת חקירות, נפתח ביום 9/12/09 לתובעת תיק כעצמאית עם יחס חלוקת הכנסות עם הבעל. כמו כן, נשלח לתובעת מצב חשבון ופירוט חיובים עבור חודשים 6/01, 03/ 5- 3, 09/ 10- 1, ובסך כולל של 2,235 ₪ אותו נדרשה לשלם עד ליום 8/1/10 (מוצג נ/3; נספח 2 לתעודת עובדת ציבור של גב' כנעאני אנטואנט מיום 16/11/10).

6. ביום 21/12/09 ילדה התובעת את בתה.

7. ביום 24/12/09 ומשלא התקבלה כל הודעה מטעם התובעת ביחס למעמדה בשנת 2008- בהתאם למכתב הנתבע מיום 24/11/09, חויבה התובעת בדמי ביטוח עבור שנת 2008 בסך של 2,715 ₪. בצירוף חוב קודם, עמד החוב הכולל של התובעת על סך של 6,462 ₪, אותו היה עליה לשלם עד ליום 22/1/10 (נספח 3 לתעודת עובדת ציבור של גב' כנעאני אנטואנט מיום 16/11/10).

8. כמו כן, ביום 24/12/09 הודיע הנתבע לתובעת, כי בהתאם לאישור שהתקבל מרואה החשבון ביום 23/12/09, נערך חישוב חוזר של דמי הביטוח, ועליה לשלם סך של 3,148 ₪ עד ליום 22/1/02 (מוצגים נ/6 ונ/7; נספח 4 לתעודת עובדת ציבור של גב' כנעאני אנטואנט מיום 16/11/10).

9. ביום 29/12/09 הודיע הנתבע לתובעת, כי בהתאם להודעה שהתקבלה מבית החולים על הלידה מיום 21/12/09 נבחנה זכאותה לדמי לידה כעובדת עצמאית.

מאחר והתובעת לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת לפני יום הפסקת עבודתה בהתאם לסעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי, נמצא כי אינה זכאית לדמי לידה (נספחי כתב ההגנה).

10. ביום 31/12/09 נערך הסדר תשלומים של חוב התובעת לנתבע, אשר כלל חיובים בגין רציפות ביטוח לחודשים 6/01, 5/03- 3/03, שנת 2008 ומקדמות עבור שנת 2009 עד לחודש 11/09 (נספח 5 לתעודת עובדת ציבור של גב' כנעאני אנטואנט מיום 16/11/10).

11. ביום 14/2/10 הגישה התובעת לנתבע תביעתה לדמי לידה. תביעתה זו של התובעת נדחתה בהתאם למכתב דחיה מיום 16/2/10, מהנימוק כי לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח מספקת, לפני יום הפסקת עבודתה כנדרש בסעיף 50 לחוק (מוצג ת/1).

12. לטענת התובעת, הסדר החוב נעשה בתוך התקופה שנקבעה בהתאם למכתב הנתבע מיום 9/12/09; התובעת זכאית למענק לידה גם מטעמי צדק בהתאם לתקנות 3(9) ו- 3(10) לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975; יש לראות בתובעת כמי שנבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח לנתבע מחמת מסירת מידע לא נכון, או מוטעה, או לא מדויק מאת פקיד מטעם הנתבע, המתבטאים בקביעת המועד האחרון לתשלום דמי הביטוח כפי שנרשם במכתב הנתבע מיום 9/12/09 ועליו הסתמכה התובעת; התובעת פעלה בתום לב והיא ורואה החשבון שלה עשו כל שביכולתם על מנת להגיע להסדר בדבר החוב וסילוקו.

13. לטענת הנתבע, התובעת אינה זכאית לקבלת דמי לידה כעצמאית הואיל וביום הלידה היה לה חוב בדמי ביטוח כעצמאית; התובעת החלה לעבוד כעצמאית בשנת 2008, אך לא דיווחה על כך לנתבע ולא שילמה דמי ביטוח עבור תקופת עבודה עד ליום הלידה, ולכן לא צברה תקופת תשלום דמי ביטוח כנדרש בחוק; התובעת ערכה הסדר תשלומים לחוב לאחר יום הלידה ("היום הקובע"), ובהתאם להלכה הפסוקה, תשלום דמי הביטוח צריך להיעשות לפני ה"יום הקובע" ולא לאחריו.

14. בדיון ההוכחות שהתקיים לפנינו העידו התובעת, מר תאמר פרח- המשמש כרואה החשבון של התובעת וגב' כנעאני אנטואנט- המשמשת כממונת גביה וביטוח בסניף נהריה.

דיון והכרעה

15. סעיף 48 לחוק בעניין דמי לידה, קובע כדלקמן:

"48. בסימן זה -

"היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;

"יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר".

16. סעיף 50 לחוק קובע את תנאי הזכאות לדמי לידה:

"50.(א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה-

(1) בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2) בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:

(1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%;

(2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;

(3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;

(4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;

(5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, כתקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע".

17. בהתאם לסעיפים 48 ו- 50 לחוק, הזכאות לדמי לידה לעובדת עצמאית מותנית בכך ששילמה דמי ביטוח בעד התקופה הנזכרת בסעיף 50, שקדמה ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה.

18. בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יש לראות את הקביעה האמורה בסעיף 50(א) לחוק ("שילמה דמי ביטוח"; "שולמו דמי ביטוח") כפעולה שבעבר, היינו, שהתשלום נעשה בפועל לפני היום הקובע:

""הביטוח הלאומי בישראל ממומן ברובו מדמי ביטוח המשולמים על ידי המבוטחים או בעדם... בהתאם לעקרון זה, נקבעה במספר ענפי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי "תקופת אכשרה", או נקבע פרק זמן מינימלי שבו שולמו דמי ביטוח לאומי, כתנאי לזכאות לגימלה... מטרת הוראות אלה היא להבטיח צבירת הון מינימלית של הביטוח הלאומי ומניעת ניצול לרעה של הביטוח הסוציאלי...

על אף אי תשלום דמי ביטוח לאומי על ידי מעביד בעד עובדו, רואים לעניין הזכות לגימלה של העובד, כאילו דמי הביטוח שולמו... שונה הדין לגבי "עובד עצמאי" או מי שאינו עובד ולא עצמאי, המפגרים בתשלום דמי ביטוח לאומי. לגבי מבוטחים אלה, זכותם עלולה להיפגע ואף להישלל, ככל שהם פיגרו בתשלום דמי ביטוח...

תנאי לקבלת דמי לידה הוא תשלום דמי ביטוח טרם הלידה, ותשלום לאחר הלידה אינו יכול לתקן את המעוות... לא בכדי נאמר בחוק 'שילמה' בזמן עבר, שכן תכלית אותה הוראה היא למנוע שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, שכך אדם לא יקיים שנים חובותיו ובבוא האירוע המזכה לגימלה – ישלים את כל החסר לזכאות...

המסקנה המתקבלת מההלכות בנושא זה היא שאת המילים "שילמה דמי ביטוח" ו"שולמו דמי ביטוח" שבסעיף 50(א) לחוק הביטוח הלאומי, אין לפרש כמתייחסים לעצם התשלום, יהיה מועד ביצועו אשר יהיה, אלא יש אכן לפרשם כפעולה שבעבר, דהיינו – שהתשלום נעשה בפועל לפני "היום הקובע" " (עב"ל 393/97 ורדינה שומלה נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, ניתן ביום 18/7/99)).

19. ומכאן, נעבור לבחינת נסיבות המקרה שלפנינו.

20. מעדותה של התובעת עולה, כי היא עובדת אצל בעלה החל מיום 1/1/09 (עמ' 5 לפרוטוקול); ביום 1/9/09 היא הגישה לנתבע, באמצעות רואה חשבון, טופס דין וחשבון שנתי (מוצג נ/1), במסגרתה יידעה אותו על עבודתה זו.

יובהר, כי התובעת אישרה בעדותה, כי הגשת טופס דין וחשבון שנתי ביום 1/9/09 הייתה הפעם הראשונה בו היא הצהירה לפני הנתבע על עבודתה אצל בעלה (עמ' 6 לפרוטוקול).

יצוין, כי התובעת נשאלה שוב ושוב למועד תחילת עבודתה אצל בעלה, והיא הבהירה בתשובותיה, כי היא עובדת אצלו החל מיום 1/1/09 (ש' 22- 21, עמ' 5 לפרוטוקול; ש' 16- 11, עמ' 8 לפרוטוקול; ש' 19, עמ' 8 לפרוטוקול). יתרה מכך, שנשאלה התובעת, האם היא החלה את עבודתה אצל בעלה בשנת 2008, היא השיבה שלא (ש' 23- 20, עמ' 7 לפרוטוקול).

עם זאת, כאשר הוצג לתובעת דו"ח תקופות ושומות מעסיקים הרשומים אצל הנתבע (מוצג נ/5), לפיו, בשנת 2008 היא דווחה כעצמאית, היא טענה כי גם בשנת 2008 היא עבדה אצל בעלה, וקודם לכן לא הבינה את השאלות (ש' 17- 7, עמ' 11 לפרוטוקול).

טענתה המרכזית של התובעת בעדותה הייתה, כי רואה החשבון שטיפל בעניינה ובענייני בעלה, היה האחראי על הטיפול וההתנהלות מול הנתבע, והיא כלל לא הייתה מעורבת בכל הקשור לניירת (עמ' 7- 6, 17 לפרוטוקול).

לטענת התובעת בתצהירה, בשל תקופת החגים היא לא הספיקה להגיע לסניף הנתבע, ולכן שוחחה טלפונית עם גב' אנטואנט ומר פוטין מהנתבע, והם קבעו את 31/12/09 כמועד לעריכת הסדרים יחד עם רואה החשבון (סעיף 12 לתצהיר התובעת).

בעדותה הסבירה התובעת, כי היא לא שוחחה ישירות עם גב' אנטואנט ומר פוטין, אלא הייתה במעמד השיחה עם רואה החשבון בעת ששוחח עימם, ומשנשאלה מה נקבע השיבה: "אני זוכרת שהיו חגים וסוף השנה, שאחרי סוף השנה נסדר את כל הניירת לביטוח לאומי וככה אני זוכרת" (ש' 17- 7, עמ' 10 לפרוטוקול).

משנשאלה התובעת אם היא יודעת שהיא עתידה ללדת בחודש 12/09, מדוע לא דיברה עם רואה החשבון שלה ומר פטין מהנתבע, לסדר את עניינה בתחילת חודש 12/09 ולא בסופו, היא השיבה "אני לא יודעת" (ש' 20- 18, עמ' 10 לפרוטוקול).

21. מעדותו של מר תאמר פרח, המשמש כרואה החשבון של התובעת ובעלה משנת 2007, עולה, כי החל מיום 1/1/08 התובעת עבדה אצל בעלה בפיצריה (ש' 1, עמ' 12 לפרוטוקול).

לטענתו, נודע לו לראשונה על עבודת התובעת סמוך ליום 1/9/09, המועד בו הגיש את טופס דין החשבון הרב שנתי (מוצג נ/1).

עוד עלה מעדותו של מר פרח, כי הוא אינו זוכר האם בזמן אמת ידע על הריונה של התובעת, ולאחר הגשת הדין וחשבון ביום 1/9/09, נוצר חוב והוא שוחח עם מר פוטין מהנתבע, שאמר לו להגיע להסדרת העניין אחרי החגים (עמ' 13 לפרוטוקול).

למר פרח, לא זכור האם הוא יידע את מר פוטין מהמל"ל בדבר הריונה של התובעת (ש' 31, עמ' 13 לפרוטוקול; ש' 1, עמ' 14 לפרוטוקול).

יש לשים לב לכך, שמעדותו של מר פרח עלה, כי כרואה חשבון הוא ידע שכדי שהתובעת תחשב כמבוטחת עליה לשלם את דמי הביטוח טרם מועד לידתה (ש' 15- 13, עמ' 14 לפרוטוקול).

בהקשר זה, נבקש להפנות לעדותו של מר פרח:

"בית הדין אומר לי שבמחלקת הגבייה לא ידעו שהיא בהריון וצריכה ללדת ואילו אני ידעתי שהיא צריכה ללדת ואני משיב שב- 7.8.9/1/10 היה חג שלי.

בית הדין האומר לי שאני כרואה חשבון יודע שזה דחוף כי היא בהריון ושהיא צריכה לשלם את החוב לפני הלידה ואני משיב שדאגתי להרים טלפון ולהזמין תור, כי אני רוצה לעשות הסדר ולא לחכות בתור כי יש לי דברים אחרים לעשות ויש לי כמה דברים על הראש, יש לי יומן, כמה סידורים, יש לי מע"מ, מס הכנסה, כל המוסדות. רואה חשבון זו עבודה לחוצה.

בזמנו לא היו לה שיקים ורצינו לעשות בהוראת קבע, אני חוזר ואומר, ההסדר זה נעשה זה 5781 ₪. החוב היה 5781 ₪ והגענו להסדר חוב ב- 31.12.09" (עמ' 15 לפרוטוקול).

22. אם כן, מעדותם של התובעת ושל מר פרח עולה בבירור ומפורשות, כי הם לא יידעו את הנתבע בדבר הריונה של התובעת טרם הלידה.

נהפוך הוא.

הנתבע הוא זה שפנה אל התובעת ביום 29/12/09, בהתאם להודעה שהתקבלה מבית החולים על הלידה מיום 21/12/09, ולאחר שנבחנה זכאותה לדמי לידה כעובדת עצמאית (נספחי כתב ההגנה).

23. תימוכין לכך, ניתן גם למצוא בעדותה של הגב' כנעאני אנטואנט, ממונת גביה וביטוח בסניף נהריה, אשר התגלתה כאמינה ומהימנה בעינינו, לפיה, לא היה ידוע להם כי התובעת בהריון, ולו היו יודעים זאת, היו מנחים אותה כיצד לפעול (עמ' 17, 19 לפרוטוקול).

24. כאמור, בהתאם לסעיפים 48 ו- 50 לחוק, הזכאות לדמי לידה לעובדת עצמאית מותנית בכך ששילמה דמי ביטוח בעד התקופה הנזכרת בסעיף 50, שקדמה ליום שבו הפסיקה לעבוד בהיותה בהיריון שהסתיים בלידה.

יש צורך שהתשלום או הסדר התשלומים, יעשו לפני "היום הקובע" ולא לאחריו.

25. הרציונאל העומד בבסיס קביעה זו, הינו, מניעת שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כך שלא יווצר מצב שאדם לא משלם את דמי הביטוח במשך השנים, ורק כאשר קמה זכותו לגמלה כזאת או אחרת, הוא ישלם את דמי הביטוח לאחר קום הזכאות לגמלה:

"לענין תשלום דמי הביטוח - עפ"י סעיפים 48ו-50(א) לחוק, הזכאות לדמי לידה לעובדת עצמאית מותנית בכך ששילמה דמי ביטוח בעד התקופה הנזכרת בסעיף, שקדמה ליום בו הפסיקה לעבוד בהיותה בהריון שהסתיים בלידה... לא בכדי נאמר בחוק 'שילמה' בלשון עבר, שכן תכלית אותה הוראה הינה למנוע שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כך שאדם לא יקיים שנים חובותיו ובבוא הארוע המזכה לגימלה- ישלים את כל החסר לזכאות לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה" (דב"ע שנ/133-0 המוסד נ' שחם, פד"ע יב 276).

26. לא יכול להיות חולק על כך שהתובעת לא שילמה את דמי הביטוח כעצמאית לפני יום הלידה, ועל כן, לא מתקיימים בעניינה תנאי סעיף 50 לחוק.

ויובהר ויודגש, טרם הלידה התובעת לא יידעה את הנתבע בדבר הריונה, שאם הייתה עושה כן, שונים היו פני הדברים.

כפי שניתן ללמוד מעדותה של הגב' אנטואנט, לו היה נודע להם דבר ההריון, התובעת הייתה מקבלת הנחיות כיצד לפעול.

יתרה מכך, לו הייתה התובעת משלמת לנתבע את חובה בהתאם למכתב מיום 9/12/09 (מוצג נ/3) טרם הלידה, שאז כן הייתה בגדר מבוטחת בדמי לידה (ש' 23- 21, עמ' 15 לפרוטוקול; עמ' 10 לפרוטוקול).

27. במצב דברים זה, לא נותר לנו, אלא לדחות את התביעה.

28. טרם סיום יצוין, כי בסיכומיה טענה התובעת כי יש לראותה כמי שנבצר ממנה לשלם את דמי הביטוח לנתבע מחמת מסירת מידע לא נכון ו/או מוטעה ו/או לא מדויק מאת פקיד המל"ל, אשר מתבטא בקביעת המועד האחרון לתשלום דמי הביטוח כפי שמופיע במכתבי הנתבע ועליו הסתמכה התובעת, וקביעת התור בעניינה לאחר תקופת החגים.

על כן, עניינה עונה על התנאים הקבועים בתקנות 3(9) ו- 3(10) לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975 (להלן: "תקנות הענקות מטעמי צדק").

29. תקנה 3 לתקנות הענקות מטעמי צדק קובעת ביחס לנסיבות למתן הענקה כדלקמן:

"3. בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה:

...

(9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד;

(10) סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה".

30. בנסיבות המקרה שלפנינו, עולה מפורשות ובבירור, כי הן התובעת והן רואה החשבון מטעמה, לא יידעו את הנתבע בדבר הריונה וטרם הלידה, ומשכך, טענותיה בהקשר זה נדחות.

סוף דבר

31. התביעה נדחית.

32. אין צו להוצאות.

ניתן היום,יט' אלול תשע"ב, 6 בספטמבר 2012 בהעדר הצדדים.