נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד גיל יואש

הנאשמת הובאה על ידי שב"ס

ב"כ הנאשמת עו"ד פאדי חמדאן

<#3#>

גזר דין

בטרם דיון בגזר דינה של הנאשמת, ראוי לציין כי עת נדונה לפני הייתה במצב של אסירה בעקבות גזר הדין שהושת עליה בת.פ. 9783-04-12 ביום 25.6.12, ובו הושת עליה, בין היתר, עונש של מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים (גזר דינו של כב' השופט ארניה). גזר דין זה הושת על הנאשמת בגין סדרה ארוכה ביותר של עבירות, בכתב אישום שכלל 16 אישומים. להלן פירוט העבירות כפי המופיע בגזר הדין:

13 עבירות גניבה;

13 עבירות של גניבת כרטיסי חיוב;

12 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב;

5 עבירות של קבלת דבר במרמה;

6 עבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר;

3 עבירות של ניסיון הונאה בכרטיס חיוב;

עבירה של איומים;

עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש;

הוצאת שיק ללא כיסוי.

בדיון שהתקיים לפני ביום 22.4.13 הודתה הנאשם בעבירות שבשבעה כתבי אישום. להלן פירוט העבירות:

בת.פ 4294-02-12

עבירה של השארת ילד ללא השגחה.

בת.פ 46856-05-12

עבירה של גניבת כרטיס חיוב;

עבירה של הונאה בכרטיס חיוב.

בת.פ 43165-05-11

עבירה של גניבה;

2 עבירות של התחזות לאדם אחר במטרה להונות;

2 עבירות של זיוף;

3 עבירות של קבלת דבר במרמה;

עבירה של גניבת כרטיס חיוב;

עבירה של הונאה בכרטיס חיוב.

בת.פ 27820-01-11

עבירה של גניבת כרטיס חיוב;

עבירה של הונאה בכרטיס חיוב.

בת.פ 47753-05-12

עבירה של איומים.

בת.פ 10430-03-10

עבירה של גניבת כרטיס חיוב;

עבירה של הונאה בכרטיס חיוב.

בת.פ 3549/09

עבירה של תקיפה סתם.

ראוי לציין כי מתוך רשימת עבירות אלה מצוי כתב אישום שהוגש על ידי הפרקליטות והוא בעבירה של השארת קטין ללא השגחה. יתר העבירות הן על פי כתבי אישום שהוגשו על ידי התביעה המשטרתית.

בדיון שהתקיים לפני ביום 10.6.13 טענו הצדדים לעונש. ראשית ראוי לציין כי עמדת הפרקליטות באשר לעבירה של השארת קטין ללא השגחה היא למאסר מותנה.

המחלוקת בין הצדדים היא באשר לעמדת התביעה המשטרתית לבין זו של בא כוח הנאשמת.

לפי שיטת התביעה יש להוסיף עונש מאסר על העונש שהושת על הנאשמת, דהיינו עונש המאסר למשך 24 חודשים. התובעת מצאה עצמה מחויבת אף לקבוע מתחם ענישה ולשיטתה המתחם הוא בין 18 חודשי מאסר לבין 36 חודשים. לא ברור מהיכן שאבה התביעה מתחם זה, שהרי לא הוצג לפני מחקר בדוק של עונשים שיש בהם כדי לבסס דווקא מספר חודשים זה.

התביעה הסבה תשומת הלב לאמור בתסקיר שירות המבחן, שהוגש עובר לדיון, ובו נאמר: "אם בית משפט יגזור עליה עונש מאסר בפועל אנו ממליצים להטיל אותו בחלקו בחופף לתקופת מאסר הנוכחי..." מתוך כך מבינה התביעה כי שירות המבחן ממליץ להשית על הנאשמת עונש מאסר מצטבר.

בעניין זה, טוען בא כוח הנאשמת כי אין ללמוד מתוך האמור בתסקיר ובסופו כי שירות המבחן ממליץ להשית על הנאשמת עונש מאסר מצטבר.

בעניין מחלוקת צדדית זו אני קובע כי טועה התובעת בסברתה ששירות המבחן המליץ להשית על הנאשמת עונש מאסר מצטבר. יש לקרוא התסקיר במלואו ולקבל התמונה הכללית העולה מתוכו. התמונה הכללית היא הפוכה מזו שסבורה התביעה. שירות המבחן בחן כל הנסיבות הרלבנטיות אשר פירט בתסקיר. נסיבות חייה של הנאשמת כפי המובא בתסקיר קשות ביותר, אין צורך להרחיב הדיבור על כך. מתוך התסקיר עולה כי הנאשמת עושה מאמצים רבים לשקם עצמה ונרתמה לכך.

שירות המבחן ממליץ לחזקה בדרכה החיובית אותה החלה. לפיכך ברור הוא שפרשנותה של התביעה את האמור בתסקיר פרשנות מוטעית מיסודה.

המחלוקת בין הצדדים פשוטה. האם בגין העבירות בהן הורשעה במשפט זה יש להוסיף חודשי מאסר מצטברים למאסר אותו הנאשמת מרצה כיום? עמדת התביעה ברורה, המוביל עמדה זו היא חומרת העבירה. התביעה אינה מתרשמת מכך שהנאשמת נדונה לעונש מאסר ממושך יחסית, בגין העבירות כמפורט לעיל, או אינה מתרשמת מהאמור בתסקיר. שיטת התביעה אחת היא – חומרת העבירות – מובילה להחמרה בענישה.

בא כוח הנאשמת אשר ייצג הנאשמת בהליך הקודם, ייחד טיעונו בעיקר לכך, שאילו הייתה הנאשמת נדונה גם בגין העבירות בתיק זה, במשפטה הקודם, לפני כב' השופט ארניה, העונש לא היה חמור יותר מ- 24 חודשי מאסר. לפי טיעון זה, לנאשמת, שזו לה הרשעה ראשונה ומאסר ראשון הרי שמדובר בעונש חמור וקשה. בא כוח הנאשמת אינו מתעלם מריבוי העבירות לפיהן נדונה לשנתיים מאסר, אך לדבריו העונש לא היה משתנה משום העבירות שבהן הודתה בתיק זה.

עוד הפנה לאמור בתסקיר ולנסיבות חייה הקשות של הנאשמת.

התלבטות לא פשוטה לפני. ראשית ראוי להדגיש כי פירוט העבירות בתיק זה, כפי המפורט לעיל, אינו מבטא נכונה תמונת המצב. שכן לא זו בלבד שמדובר בריבוי עבירות אלא שמדובר בריבוי מקרים תחת הכותרת של העבירה. כך לדוגמא בת.פ 43165-05-12 תחת הכותרת "הונאה בכרטיס חיוב" ו"קבלת דבר במרמה" אין מדובר בשתי עבירות אלא במספר מקרים רב ביותר. לדוגמא - באישום השני בתיק זה מדובר ב- 56 מקרים של מרמה והונאה.

מכאן לשאלה מה היה נגזר על הנאשמת במשפט הקודם. אקדים ואומר כי בתשובה לשאלה מדוע לא הודתה הנאשמת בעבירות שבמשפט זה במשפטה הקודם לפני כב' השופט ארניה, לא היה בפי בא כוח הנאשמת תשובה ברורה, אלא לדבריו, משלא היו כתבי אישום אלא אך רישומי מב''ד, הובן שאין כוונה להגיש כתבי אישום מעבר ל- 16 האישומים הללו.

השאלה מה היה העונש אילו הייתה הנאשמת מודה בעבירות שבתיק זה, היא שאלה היפותטית שקשה אם לא בלתי אפשרי לתת לה תשובה. אפשר לערוך תרגילים מחשבתיים או הדמייה של גזר דין, אך תשובה ממשית אין לדעת, שהרי גזירת הדין אינה מעשה טכני משל הייתה זו תכנת מחשב, אלא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט, וכאן לשיקול דעתו של כב' השופט ארניה.

לכן, הדרך היחידה העומדת לפני בגזירת הדין במקרה זה, היא בשני שלבים: השלב הראשון לקבוע מה העונש שיש להשית על הנאשמת על פי העבירות בהן הודתה בהליך שלפני, בהתעלם מהעונש אותו הנאשמת מרצה כיום, והשלב השני הוא בשים לב לעונש אותו מרצה הנאשמת כיום.

ככל שאני בוחן העבירות בהן הודתה הנאשמת ובעיקר בריבוי העבירות נראה כי העונש הוא למספר חודשי מאסר עד כדי כ- 18 חודשי מאסר.

אלא שכאמור יש לבחון השלב השני. בבואי לבחון מספר חודשי המאסר שאשית על הנאשמת בשים לב לעונש המאסר אותו היא מרצה כיום, מצאתי לציין תוך הדגשה כי איני מקל ראש בעבירות המרמה באמצעות גניבת כרטיסי החיוב על ידי הנאשמת. בעיקר אין להקל ראש משום ריבוי העבירות. אך יש לשים לב כי מדובר בסכומי כסף שאינם גבוהים ביותר. חלק ניכר מהסכומים הללו הם תמורת מזון, שהרי כפי העולה מתוך התסקיר, מצויה הייתה הנאשמת במצוקה כלכלית קשה מטופלת בילדים רכי שנים ללא מקורות פרנסה.

ועוד אני לקוח בחשבון, המלצת התסקיר על פי האמור בו באשר להירתמות הנאשמת לתהליך שיקומי. עוד אומר כי על פי האמור בתסקיר עולה כי הנאשמת הפנימה המעשה האסור ויש כי למדה לקחה מעונש המאסר שהושת עליה.

עוד ראוי לקחת בחשבון כי הנאשמת הודתה בעבירות, תוך חסכון בזמן שיפוטי. מעבר לכך, אני מוצא בהודייתה גם הפנמת מעשיה והבעת חרטה.

אין לי ספק כי העונש שהושת על הנאשמת מאסר לתקופה של שנתיים ימים, הוא עונש הולם למעשים ולחומרתם בגינם נדונה. אך אין להתעלם כי הנאשמת, חסרת עבר פלילי קודם לכך, שזה לה מאסר ראשון לפיכך מצאתי להתחשב בה בעת גזירת הדין.

על פי המכלול אני סבור כי אין להוציא הנאשמת פטורה מעונש בגין העבירות בגינן נדונה לפני. לפיכך, ככל שאני שוקל כל השיקולים לעיל, אני סבור שיש להוסיף תקופת מאסר נוספת לזו אותה מרצה הנאשמת כיום, אם כי לתקופה מידתית לפי דעתי ושיטתי.

אלה העונשים שאני משית על הנאשמת:

5 חודשי מאסר בפועל.

עונש המאסר ירוצה במצטבר לעונש המאסר אותו מרצה הנאשמת כיום.

בבואי לגזור על הנאשמת עונשי מאסר מותנים התחשבתי בגזר הדין במשפטה הקודם של הנאשמת שם הושתו עליה עונשי מאסר מותנים לתקופות של 6 חודשי מאסר לעבירות רכוש מסוג פשע או עבירה כלשהיא נגד הגוף למעט איומים, וכן עונש של 3 חודשי מאסר לעבירות רכוש מסוג עוון או עבירת איומים.

לפיכך אני גוזר על הנאשמת עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשמת ממאסר לא תעבור עבירת רכוש מסוג פשע או עבירה כלשהיא נגד הגוף למעט עבירת איומים.

כמו כן, אני גוזר על הנאשמת עונש של חודשיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשמת ממאסר לא תעבור עבירת רכוש מסוג עוון או עבירת איומים.

וכן עונש של 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשמת ממאסר לא תעבור עבירה של השארת קטין ללא השגחה.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

איני משית עונש כספי על הנאשמת.

זכות ערעור תוך 45 ימים.<#4#>

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ג, 16/06/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי יפעת מינאי