1. לפניי בקשת התובע להעיד עד מטעמו, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית, באמצעות כינוס וידאו (להלן "וידאו קונפרנס").
2. הבקשה, יש לומר, הוגשה עוד בשנת 2014 ונקבע על ידי המותב שדן בתיק באותו מועד, כי היא תידון בשלב מאוחר יותר.
3. בדיון שהתקיים לפניי ביום 22.2.16 חזר התובע על בקשתו והוסיף וביקש כי ההעדה תבוצע באמצעות תוכנת ה"סקייפ".
4. עמדת הנתבעת בדיון האמור הייתה כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, בכפוף לכל דין. ביום 7.3.16 הודיעה הנתבעת כי היא מתנגדת שתינתן החלטה בטרם הוגשה בקשה מנומקת מבלי שתינתן זכות תגובה.
5. בתגובת לעמדת הנתבעת השיב התובע כי הגיש בקשה בשנת 2014 כאמור, כי נושא גביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט כבר הוכרע וכי ההכרעה היחידה הנדרשת היא בשאלה האם ניתן לבצע את ההעדה באמצעות תוכנת ה"סקייפ" ומי נושא בתשלום בגין העדות.
6. ביום 15.5.16 הגישה הנתבעת עמדתה, בתגובה לעמדת התובע, לפיה דין הבקשה להידחות. על עמדתה זו חזרה הנתבעת בדיון שהתקיים לפניי באותו היום.
7. באותו הדיון שב התובע על טענותיו בעל פה.
8. לאחר עיון בכלל טענות הצדדים סבורני כי דין הבקשה להידחות.
9. ראשית אציין למען הבהרה, כי בהחלטתי מיום 22.2.16 במסגרת הדיון שלפניי, נוכח עמדת הנתבעת באותו מעמד כי היא מותירה את ההחלטה לשיקול דעתי, ביקשתי לקבל את עמדתה באשר להעדה באמצעות ה"סקייפ" וקבעתי כי ככל שתתנגד, תינתן על ידי החלטה בבקשה להעדה בוידאו קונפרנס.
10. הנתבעת, כאמור, התנגדה ומכאן נדרשת החלטתי בבקשה להעדה בוידאו קונפרנס.
11. שנית ולגופו של עניין, גביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט היא חריג היוצא מן הכלל.
12. בבר"ע 3810/06, י. דורי את צ'רקובסקי בניה והשקעות בע"מ ואח' נגד שמאי גולדשטיין ואח', פורסם בנבו, 24.9.07, קבע בית המשפט העליון בזו הלשון:

"ההתפתחויות הטכנולוגיות העכשוויות מחייבות התאמה של הכללים הדיוניים. תרומתם הפוטנציאלית של אמצעים להיוועדות חזותית לייעול ההליך צריכה להשפיע על מידת הנכונות של בימ"ש להזדקק לאמצעים אלו. בצד היתרונות שיש לאמצעי היוועדות חזותית, יש גם חסרונות ובעיות המחייבים נקיטת מידה של זהירות בעת הפעלת שיקול הדעת לעניין התרת השימוש בהיוועדות חזותית."

1. במסגרת הדיון בבקשה מסוג זה יש לבחון האם התמלאו התנאים הבאים, אשר בהתקיימם תותר הבקשה והם:

13.1 האם פניית המבקש לבית המשפט נעשתה בתום לב?

13.2 האם עדות העד היא עדות רלוונטית לשאלות השנויות במחלוקת?

13.3 האם קיימת סיבה טובה המונעת את בוא העד מחוץ לארץ והופעתו לחקירה בבית

המשפט בישראל?

1. אומר כבר עתה; לא מצאתי כל סיבה טובה המונעת את בוא העד מחוץ לארץ להופעתו לחקירה בבית המשפט. במסגרת הבקשה שהוגשה בשנת 2014 נטען כי נבצר מן העד להתייצב מאחר שהוא עתה איש משפחה (להבדיל ממצבו האישי בזמן האירוע הנדון בתיק זה) וכי הוא כרוך בהתחייבויות עסקיות המונעות ממנו להגיע לישראל.
2. שאלה ראשונה העולה היא האם זהו מצבו של העד גם היום והדבר לא נטען. אולם גם אם נניח כי כך הוא גם היום, הרי שלדידי אין בכך כדי להוות סיבה טובה המונעת את בואו ליתן עדות. עדים רבים הם בעלי משפחה, בעלי מחויבות ובעלי חיים "משל עצמם" יחד עם זאת, אין בכך כדי להוות טעם המצדיק הגעה לישראל למתן עדות, במיוחד כאשר אותו העד חתם על תצהיר מטעמו והתובע הגישו כראיה מטעמו.
3. בין הטעמים שהוכרו כטעמים טובים להימנעות מהגעה למתן עדות בישראל נכללו טעמים הנוגעים לבריאות העד, למצב הבטחוני בישראל בעת מתן העדות ועוד. אכן, הפסיקה הכירה גם בטעמים שונים הקשורים בהתחייבות קודמת של עד, שלא ניתן היה להשתחרר ממנה (ע"א 84/51, בירד קלינגהופר נגד בלום, פ"ד ו 198), אולם לגישתי אין די באמירה בעלמא. על בעל הדין המבקש את ההעדה באמצעות הוידאו קונפרנס להעמיד תשתית עובדתית המתאימה לצורך קביעה כי לעד התחייבויות קודמות וכי אכן אין ביכולתו להשתחרר מהן. הטענה שנטענה היא כוללנית, לא מפורטת וכל שמצוין בה הוא כי העד הוא איש משפחה והוא כרוך בהתחייבויות עסקיות המונעות ממנו להגיע לארץ.

בנוסף לאמור, כמצוין לעיל, הסיבה הנטענת נכונה לשנת 2014 ולא ברור האם היא רלוונטית גם להיום.

1. אציין כבר עתה כי נתתי דעתי לכך שהעד חתם על תצהירו בשנת 2009, בפני ב"כ התובע בעת ששהה בישראל, ואני יכולה גם לקבל את טענת התובע כי העד אינו בשליטתו. יחד עם זאת, אין בהתחייבויות עסקיות כפי שנטען כדי להוות בסיס מספיק לקיומו של תנאי "הסיבה הטובה" כאמור לעיל.
2. לאמור יש להוסיף כי העד מעיד, בין היתר, על עובדות הנוגעות לשאלת החבות, השנויה במחלוקת בין הצדדים נוכח טענת הנתבעת כי התובע לא מסר גרסה מהימנה ביחס לנסיבות התאונה. אמנם העד לא היה עד ראיה לתאונה אולם הוא מצהיר בתצהירו כי פינה את התובע לבית החולים. במסגרת חקירתו הנגדית תהא הנתבעת רשאית לשאול שאלות הנוגעות לסוגיות הללו ובמסגרת זו קיימת חשיבות רבה לבחינת מהימנות העד. טעם זה, בנוסף לאמור, מצדיק מתן עדיפות להעדת העד בין כותלי בית המשפט.
3. למעלה מן הצורך אציין כי, סבורני שיכול שלעדות העד תהא רלוונטיות נוכח טענות הנתבעת הנוגעות לסוגיית החבות ומכאן שמתקיים תנאי הרלוונטיות.
4. עוד אציין כי לא התרשמתי שבקשת התובע הוגשה בחוסר תום לב ולכן גם תנאי זה מתקיים.
5. סיכומו של דבר הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ה' אב תשע"ו, 09 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.