#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד אביעד כ"ץ

הנאשם וב"כ עו"ד מיה רוזנפלד

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

לאחר הערת בית המשפט מהדיון האחרון, היום שוחחתי עם ראש השלוחה והצגתי לפניה את התסקיר, העמדה שלנו היא כזו – התסקיר האחרון שהוא הרלוונטי מדבר על מצב של תחילת הליך טיפולי, על מצב של מסוכנות שהיא פוחתת, למצב של חשש שאם הוא ישוב לעבודתו תגבר המסוכנות בסיטואציה שלו. השורה התחתונה מדברת על כך שאי הרשעה אמורה להוות תמריץ להמשיך בהליך טיפולי אבל בתור מאשימה אנחנו לא רואים בהליך הפלילי או אי הרשעה מעין תמריץ, זה השלב הסופי שאני יודע שהמסוכנות אינה קיימת עוד, כשהנאשם מצוי בראשית ההליך טיפולי זה בעיה.

<#3#>

החלטה

בנסיבות, יושלם הטיעון לעונש כעת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ג, 30/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

אני אפנה לטיעונים עד כה. אני חוזר על עיקרי טיעונינו שהושמעו לעניין חומרת המעשה. לא אלאה את בית המשפט בנסיבות האלה אבל עיקרי העמדה שלנו נובעים בין השאר מהתסקיר. התסקירים שהוגשו עד כה וסופרו בהרחבה על ידי שירות המבחן, מדברים על אדם אשר מצבו אינו יציב, זה עולה בין השאר מהנסיבות שהוצגו על ידי הסנגוריה לאורך ההליך.

אנו סבורים שכדי לאפשר אי הרשעה בעניינו של אדם, יש מקום שהמסוכנות תהיה אינה קיימת, גם אם נסיבות האיומים אינן מהרף הגבוה ביותר, אנחנו צריכים לבחון את התוכן שמאחוריהם ואת האדם שעומד שם. לטעמנו, כפי שרואים בתסקיר האחרון, מדובר בבן אדם שהוא אינו יציב. לטעמנו, הסיטואציה שבה הוא נמצא לא עולה בקנה אחד עם הלכת כתב. שירות המבחן ממליץ להפסיק את תעסוקתו כנהג מונית שרואה בה כמשהו שמגביר סיכון. אנו סבורים שלכל הפחות חרב של מאסר על תנאי תוכל לשמש להרתעת הנאשם מלשוב ולבצע עבירות בעתיד, במיוחד שכיום עדיין קיימת בעיית הימורים. שירות המבחן מקווה שהנאשם יעשה שינוי אך התסקירים האחרונים מראים ששינוי כזה אינו נעשה. מספר הזדמנויות נעשו והיום 4 שנים לאחר מכן, לא בוצע השינוי. כרגע אנו נמצאים במצב שבו המסוכנות עדיין קיימת ואין לסטות מהכלל, מקום שבו אדם מבצע עבירה משמעותו להרשעה.

בשל חלוף הזמן, המאשימה תעתור לענישה צופה פני עתיד בלבד, מע"ת והרשעה.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

בית משפט ראה את שלל הדיונים והתסקירים וטענו לעונש כבר באפריל 2012, השלמת טיעונים לאחר מכן. זה לאחר שהתעקשתי לטעון לאור ניסיון אבדני של הנאשם. אפרופו חברי חוזר על מצבו של הנאשם, אני חושבת שזה פשוט שימוש לא ראוי של התביעה להשתמש במצב נפשי לא טוב של אדם כדבר שאמור לעמוד בעוכריו ואני מכווינה לדברים שאומרים בתסקיר הראשון מה- 10.7.11, כבר שם שירות המבחן ממליץ על אי הרשעה – מצטטת מהתסקיר. יחד עם זאת, התיק הזה הפך לדרך טיפולית בבעיית ההימורים של הנאשם ואני חושבת שבית משפט צריך לעשות הפרדה. יש לנו כתב אישום מינורי על עבירות איומים וחברי מדבר על מסוכנות ושהוא מדבר על מסוכנות, בית משפט צריך לשאול אם קיימת מסוכנות להישנות אותה עבירת איומים וכבר ב- 2011 שירות המבחן אומר שלא, יש לנו דינאמיקה של שירות המבחן לרתום את הנאשם להליך טיפולי בבעיית ההימורים. מצבו הנפשי אכן לא טוב ואציג מסמך שניתן לשירות המבחן טרם כתיבת התסקיר הנוסף שהוגש לבית המשפט שמתאר את שיתוף הפעולה המלא, שמתאר את האשפוז שהוא עבר לימים לטיפול בתחלואה כפולה, שמתאר את שיתוף הפעולה המלא עם גורמי הטיפול ולכן

<#5#>

החלטה

מתקבל ומסומן נ/1.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ג, 30/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

יש כאן בעיה של פגיעה קונקרטית, בית המשפט הכווין לאינטרס הציבורי, אני שואלת את עצמי שמדובר על תיק שמתנהל 4 שנים, אדם שלקח אחריות כבר בדיון הראשון, הודה בכתב אישום מתוקן, בן אדם מבוגר בן 57, עשה טעות, אנחנו באים לכאן דיון אחר דיון, בתו מתייצבת להעיד ובנו וגם האישה הייתה בדיונים, אני מודה ומתוודה שלדיון הזה הוא שאל אותי אם להביא את המשפחה ואמרתי לו די. מדובר במשפחה תומכת, אירוע מאוד נקודתי. מנגד, האינטרס הציבורי שחברי מדבר עליו שבכל הכבוד אני לא מצליחה להבין על מה הוא מדבר, יש את האינטרס האישי של הנאשם וגם האינטרס שלא להכניס את האדם הזה למצוקה נפשית כפי שהיה בה, הוצאה ממעגל העבודה שהוא החשש הקונקרטי בתיק הזה, יש לנו עונש ראוי של שירות המבחן, שתיקים חדשים לא נפתחו, יש עוד שנה שבה שירות המבחן יעקוב ויבחן מקרוב, אם תהיה בעיה נשוב לבית המשפט.

אני מבקשת להציג בפני בית המשפט פסיקה מבית המשפט העליון, תקיפה של בת זוג ואיומים, תקיפה ממש ואיומים, תיק של איומים והחזקת סכין, תיק שיש לנאשם עבר פלילי, כשהנסיבות מצדיקות – אי הרשעה היא חלק מדרכי הענישה שחוק העונשין מאפשר לבית המשפט ויש לנקוט בדרך זו בתיק זה.

על כן אבקש להימנע מהרשעת הנאשם, לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית עליו צו מבחן.

הנאשם:

אני ממש מצטער על מה שקרה, אני מכה על חטא, על עגמת הנפש שנגרמה למשפחה, אנחנו מתביישים ממה שקרה. מאז המקרה, לא קרה שום דבר. אני עושה הכל למען המשפחה שיהיה טוב, אני מטפל בעצמי ומיוזמתי הלכתי לטיפול האחרון ויש לי את המטפלת שלי שממש איתה בקשר שבועי שזה גם טלפוני, שאני מתייעץ איתה. אני רוצה ללכת מיוזמתי לסדנת כעסים שיהיה לי גם יותר מודעות, שאני לא אחשוב על משהו בכלל, אני בקבוצת תמיכה, שאני הולך 4-5 פעמים בשבוע, אין מצב שאני אחזור, אני ממש ממש עושה את הדרך כמו שצריך ואני שומע לאנשים חזקים ממני, מתייעץ ואין מצב שאני אחזור לדרך ההיא.

<#7#>

פסק דין ללא הרשעה

הנאשם הודה בביצוע עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שביום 14.12.09, התקשר לרעייתו ודרש ממנה כי תמסור לו שלושה שיקים על מנת שיוכל להחזיר חוב כספי בגין הימורים. המתלוננת סירבה לבקשת הנאשם, שאמר לה: "אין לי שליטה על עצמי אני אתאבד על כולם אם לא תתני לי לא תעזרו לי אני אפגע בכולם".

המתלוננת עזבה את מקום עבודתה מאחר וחששה נוכח דברי הנאשם והתקשרה לבנם של בני הזוג בבקשת עזרה. אז, התקשר הנאשם למתלוננת פעם נוספת ואמר לה: "יהיה עוד בלגן".

הנאשם יליד 1956 ואין בעברו רישום פלילי.

שבעה תסקירים הוגשו בעניינו של הנאשם מאת שירות המבחן שהמליץ להימנע מהרשעתו ולהשית עליו צו מבחן.

נסקר רקע חייו של הנאשם שלא ארחיב בנושא מחמת צנעת הפרט.

שירות המבחן סובר כי הימנעות מהרשעת הנאשם עשויה להיות גורם מחזק ומדרבן לשימור השינוי בו החל ואליו הוא מייחל. שירות המבחן מבהיר כי ישמש גורם מפקח, מלווה ותומך בעבור הנאשם ומוצא במוקד התערבותו בחיי הנאשם, מהלך שיאפשר שימור הישגיו ויסייע לו במציאת כיוון תעסוקתי ותפקודי, באופן שלא יסכנו.

עוד מוצא שירות המבחן כי בני הזוג בתהליך גירושין ורמת הסיכון לפגיעה במתלוננת פחתה.

שירות המבחן הוסיף והתרשם כי הנאשם אינו אוחז בדפוסי התנהגות אלימים וכן הובהר שיתוף הפעולה המלא מטעמו בהיבט הטיפולי, דבר הנלמד אף ממסכמים שהוגשו לעיוני וסומנו נ/1.

המאשימה מתנגדת להמלצות שירות המבחן וסוברת כי יש להרשיע את הנאשם, למצער, על מנת שירחף מעל ראשו מאסר מותנה כחרב לבל ישוב לסורו.

הסנגורית הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקירי שירות המבחן, הפנתה לאסמכתאות במסגרתן אף במקרים חמורים מזה בחרו בתי המשפט לערכאותיהם השונות באי הרשעה ועתרה לאמץ את המלצות שירות המבחן.

הנאשם, במסגרת דברו האחרון, הביע חרטה כנה ומלאה על מעשיו, הבהיר הפנמתו את פסול מעשיו והבטיח שלא ישוב לסורו כדי תוספת השתלבותו בהליכים טיפוליים.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, התרשמויות והמלצות שירות המבחן ומכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי לא יימצא יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרת העבירה, ככל שיורשע בדין.

עסקינן בנסיבות מעשים מרוחקות מרחק רב מרף עליון של חומרה. הנאשם כיוון פגיעה בעיקר כלפי עצמו ופעל בצוק עיתים חריג להתנהלותו ובאופן חד-פעמי. ניתן לייחס מקריות למעשי הנאשם שעם חלוף הזמן דומה כי ניתן לברך על המוגמר, משמע התנהגות שכזו לא תחזור על עצמה. תנאי מסייע לגישתי מצאתי בדברי הנאשם במסגרת זכות המילה האחרונה המשדרים מסרים מהימנים ונחרצים.

בנוסף, חלף זמן משמעותי מאז קרות האירועים מבלי שהנאשם שב לסורו. עברו נקי והתנהלותו אינה מגלה רכיבי אלימות, גילו אינו צעיר והוא שימר על פני ציר הזמן כולו התנהגות נורמטיבית.

סברתי כי במכלול הנסיבות, ההרשעה תפגע בשיקום הנאשם וניתן לוותר עליה בנסיבות אלו מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי ענישה אחרים. רכיב המאסר המותנה אליו עותרת המאשימה יוכל למצוא ביטוי דומה ברכיב עונשי בדמות התחייבות.

אמנם, אין פגיעה תעסוקתית קונקרטית לנאשם ככל שיורשע בדין אך מנגד, מצאתי לנכון לקבל את התרשמות שירות המבחן לפיה הימנעות מהרשעה תהווה גורם מחזק ומדרבן לשימור השינוי בחייו.

לפיכך, ובעיקר משום נסיבות המעשה עצמו, סברתי כי ראוי לילך כברת דרך לקראת הנאשם ולהימנע מהרשעתו על מנת שיתאפשר לו לשמר את הישגיו. בכך אף ייצא הציבור בכללותו נשכר.

שירות המבחן המקצועי העלה המלצתו להימנעות מהרשעה כבר מתחילת הדרך האבחונית, סברתי כי ראוי היה להימנע מהתנהלות ארוכה ומייגעת בתיק זה ודומה כי המאשימה בחרה להימנע מהפנמת התיקון שהוכנס בכתב האישום עת דחתה המלצות שירות המבחן ובית המשפט שנשמעו פעם אחר פעם לשם הגעה להסכמות בתיק ספציפי זה.

שילוב הנאשם בצו מבחן, בתוספת להשתת התחייבות, ישיגו את מטרות הענישה במקרה הייחודי שמלפניי, יאפשרו לנאשם המשך פסיעה בדרך הישר ויציבו חרב מתהפכת מעל ראשו שאין להמעיט מחודה.

מכל המקובץ, אני קובע בעניינו של הנאשם את העונשים, כדלקמן –

צו מבחן - ניתן בזאת צו מבחן כלפי הנאשם לתקופה של שנה. אני מחייב את הנאשם לשתף פעולה עם שירות המבחן על פי הנחיותיו. מובהר לנאשם כי הפרת צו המבחן יכול ותביא להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינו מחדש.

התחייבות - הנאשם יחתום על התחייבות בסכום של 10,000 ש"ח, להימנע מלעבור במשך שנה מהיום על העבירה לפיה הורשע, שאם לא יחתום על התחייבות כאמור ייאסר למשך 10 ימים.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ג, 30/01/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי סיון שמעוני