<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אלעד מאיר

הנאשם וב"כ עו"ד בנימין ברקי

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

אבקש להגיש את הודעת המתלוננת לצורך תמיהות וסתירות בהודעת המתלוננת. מפנה לפסק דין אבו טיר. אני מגיש את ההודעה על מנת שהתמונה תהיה כולה בפני בית המשפט כדי שאוכל להגיד לבית המשפט בעמוד כך וכך ביום כך וכך היא לא טוענת וכו'.

אני מוכן לטעון אבל בית המשפט יהיה לו חסר בעניין הזה כי לא יהיה לו עניין השוואתי.

ב"כ המאשימה:

חברי רוצה להגיש את ההודעות של המתלוננת אני לא מתנגד.

ב"כ הנאשם:

שיודגש כי אינני מסכים עם תוכנם של ההודעות.

חקירת המתלוננת באזהרה מיום 4.8.09 שעה 05:02 – נ/21.

חקירת המתלוננת מיום 13.8.09 שעה 15:32 – נ/22.

ע"ת 9, קארין דנה, מוזהרת כחוק לומר את האמת:

ש. מה הקשר שלך למתלוננת.

ת. אחותי.

ש. מה ידוע לך על הקשר שלה עם הנאשם.

ת. הם היו חברים חצי שנה בערך.

ש. לגבי ארוע מיום 4.8.09 לפנות בוקר, מה ידוע לך על המקרה, כיצד נודע לך על המקרה.

ת. אבא שלי התקשר אלי ואמר לי שאחותי לא עונה לו. אני גרתי באותה תקופה בצפון. היא יצאה עם דני ולא ענתה לאף אחד ולא היה קשר איתה מהערב לדעתי, אולי לפני, לא זוכרת בדיוק.

ש. מה אבא שלך אמר לך.

ת. שנטלי לא עונה לו ושקרה לה משהו מוזר. וזהו, ושאני אנסה ליצור קשר. כמובן שצלצלתי אליה המון פעמים לנייד שלה אבל לא היה שם מענה. אבא שלי חזר אלי ואמר לי שהיא ברחה לדני בחוף פלמחים, שדני התקשר אליו וזה מה שהוא אמר לו.

אני מיד הרמתי טלפון לדני בנסיון להגיע לאמת. באותה שיחה דני אמר לי שהיא ברחה ובאותו משפט הוא גם אמר בסוף שהוא ברח לה כי היא זרקה עליו אבנים. אחר כך אבא שלי התקשר אלי אמר לי שהיא נמצאה בחולון, לקחה מונית מפלמחים, לאחר מכן אחותי יצרה איתי קשר, או שאני יצרתי איתה, אני לא זוכרת. בכל אופן בטלפון היא אמרה לי, שאלתי אותה מה בדיוק התרחש ואז היא אמרה לי שהוא הרביץ לה.

ש. איך הוא הרביץ לה.

ת. היא לא פרטה לי בטלפון, אבל אמרה שנתן לה מכות ממש חזקות זוכרת שהיא בכתה בטלפון. אמרה סטירות, אגרופים, זרק אותה...

ב"כ הנאשם:

מתנגד. מדובר בעדות מפי השמועה. מה שהיא מספרת זה מה שאחותה סיפרה לה.

העדה:

דיברתי ברמקול שהמשטרה דיברה עם דני ואבא שלה...

ב"כ הנאשם:

אני לא יודע לאיזה כלל חברי מכוון, כל מה שהיא מספרת זה לא דברים שהיא ראתה וקלטה בחושיה אלא דברים שאחותה סיפרה לה, הדברים האלה עדות מפי השמועה.

ב"כ המאשימה:

מדובר בדברים שהעדה קלטה בחושיה. מדובר באמרת קורבן עבירה מיד בסמוך להתרחשותה. המתלוננת סיפרה לאחותה את שארע בטלפון בבכי, מפנה לשורה 11 להודעת העדה. מדובר ברס גסטה וזה חריג.

<#3#>

החלטה

במסגרת חריגים לכלל עדות מפי השמועה, נראה כי עדותה של העדה ששמעה מיד ובסמוך לארוע התקיפה את קורבן העבירה מתארת את מה שהיה ואת מצבה הנפשי באותו זמן, הרי שמדובר ב"רס גסטה" ועדותה מותרת.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"ד, 30/09/2013 במעמד הנוכחים.

המשך:

ת. אחר כך התקשרתי לאבא שלי וביקשתי שישים אותי על רמקול. התקשרתי לדני, דני לא ענה ואז התקשרתי לאבא שלי, דני היה שם עם השוטרים עם אבא שלי בחוף פלמחים. ביקשתי שישים אותי על רמקול. התחלתי לצעוק, הייתי בסערת רגשות, לא הבנתי איך בן אדם כזה מסוגל אחרי שהיה אצלי בבית ויצא איתה תקופה לעשות לה דבר כזה.

התחלתי לצעוק, קצת איבדתי שליטה וזהו. פשוט זה זיעזע אותי, מהתחלה שהוא יצא איתה ביקשתי שישמור עליה שיש לי אחות אחת ולא תארתי לעצמי שזה יגיע למצב כזה.

ש. במהלך שיחת הטלפון בינך לבין אחותך ספרי את מצבה הנפשי של המתלוננת בטלפון איך נשמעה.

ת. היתה נסערת, בוכה, צורחת, בעיקר פחדה שחס וחלילה אבא שלי יקח את החוק לידיים ובגלל זה היא לא אמרה לו ישירות בקטע של סערת רגשות גם אני הייתי נ סערת שהוא הרביץ לה, זה זעזע אותי.

ש. מה היתה מערכת היחסים בינך לבין הנאשם עד לאותו יום.

ת. מערכת יחסים טובה, הייתי אצלו, הוא היה אצלנו.

ש. מה ידוע לך בנוגע למה שקרה לאחותך בעקבות המכות שספגה מהנאשם.

ב"כ הנאשם:

אין על כך שום זכר בהודעה במשטרה. זה בבחינת הפתעה גמורה.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגדית:

ש. את מוצאת לנכון לומר בהודעה שלך ששאלת את אחותך אם היא הרימה עליו ידיים. קראתי את האמירה הזאת וזה קצת.

ת. זה הפליא אותי, זה מה שהוא אמר.

ש. כשאת אומרת את זה את לא אומרת את זה אחרי שאת טוענת שאחותך הוכתה אלא את אומרת שדיברת עם דני, הוא אמר לך מה שהיה שם, והוא אומר שהיא ברחה והיא זרקה עליו אבנים והוא נאלץ לנסוע משם ואחרי זה דיברת עם אביך והוא אמר לך שהיא הגיעה לחולון ולקחה מונית ואז את אומרת שאחרי זה דיברת עם אחותך ומיד את שואלת אותה אם היא הרימה עליו ידיים. כשאת אומרת את האמירה הזאת היא לא סתם אמירה. את מכירה את אחותך.

ת. ברור שאני מכירה אותה.

ש. את אמרת את מה שאמרת לאחותך כשאלה ראשונה ספונטנית כי ידעת שיש לה מזג חם וחששת שמא היא הרימה עליו ידיים.

ת. קודם כל השמטת פרטים כי באותה נשימה שדני אמר לי שהיא ברחה לו אחר כך הוא אמר שהוא ברח לה. דבר שני שאלתי אותה כי הוא אמר קודם שהיא ברחה לו ואחר כך הוא אמר שהיא ברחה כי היא זרקה אבנים. הבן אדם סותר את עצמו ואני ניסיתי להבין מאחותי אם היא הרימה ידיים.

ש. אני אומר לך שכרגע את משווה לזה תרוץ יפה אבל את שאלת את אחותך שאלה ראשונה...

ת. אתה מכניס לי מילים לפה. אתה שואל אותי שאלה או מציג לי עובדה.

אני מכירה את אחותי וממש לא, לאחותי לא היו מקרים כאלה, הבנת את זה, אז תבין, מעולם לא היו לה מקרים כאלה, היא תמיד יצאה עם בחורים שכיבדו אותה, כל זוג רב, אני לא מבינה איך הוא הגיע למצב שהוא הרים עליה ידיים.

ש. אחותך יש לה דם חם...

ת. מה הקשר לדם חם והוא הרים עליה ידיים. גם לך יש דם חם, אתה לא רגוע.

ש. נכון שאחותך סיפרה לך שהיא היכתה אותו.

ת. ממש לא. ואני מוכנה גם להישבע.

ש. אחותך סיפרה במשטרה על השיחה איתך.

ת. לא יודעת מה היא סיפרה.

ש. במשטרה ב – 4.8.09 היא נחקרה באזהרה לא הזכירה מיד אחרי השיחה הראשונה שהיתה לה זה עם קארין אחותה והיא סיפרה לאחותה את כל הארוע.

ת. היא לא סיפרה לי את כל הארוע, היא היתה נסערת מאוד, היא לא סיפרה את הכל, ממש לא, ואני זוכרת בדיוק כאילו זה היה אתמול, מרוב שהיא בכתה היא לא רצתה ללכת למשטרה, השוטר הכריח אותה ללכת, היא בכת,ה פחדה מהמקרה שהיה שם, בן אדם בסערת רגשות יכול לשכוח פרטים כאלה.

ש. איך הגעת למשטרה ב – 13.8.

ת. מה זאת אומרת. אני רוצה שיקבל את העונש שמגיע לו. אני גרה בצפון קרית אתא. אף אחד לא הזמין אותי למשטרה, נכון שאחרי שבועיים הגעתי למשטרה ביחד עם אחותי.

ש. אני טוען שאת תיאמת עדויות עם אחותך.

ת. אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

ש. כמו לדוגמא שהיית בחוץ ראיתי שאת מעיינת בהודעה של אביך והוא מעיין בהודעה שלך ודיברתם על זה.

ת. זה הזוי, איזה טענות יש לך, למה הוא לא עיין? דני גם עיין? אני עיינתי בהודעה שלי ואבא שלי עיין בהודעה שלו, אם היינו רוצים לתאם עמדות יכולתי לא לעשות את זה בבית המשפט, אני גרה ממש לידו.

ש. אני טוען שאת הגעת למשטרה כי אחותך בי קשה ממך להגיע איתה למשטרה.

ת. ממש לא.

ש. איך זה שבאותו יום שאחותך נקראת למשטרה אחרי שהיא נחקרת באזהרה שבועיים אחרי פתאום יש לך הארה ואת הולכת למשטרה.,

ת. אני גרתי בצפון, עבדתי, הגעתי עם אחותי, הגעתי למרכז, היה לי חיים מעבר לזה והגעתי למרכז מיוזמתי האישית ואני רציתי הרבה לפני. אחותי זאת שלא רצתה ואני שכנעתי אותה ואני חושבת שכן צריך הבן אדם להענש וזה היה לפני חמש שנים ויש הרבה דברים שלא זוכרים אז עברתי על ההודעה שלי בחוץ כדי לדעת פחות או יותר באיזה שעה זה היה, העירו אותי, מעבר לזה אני לא צריכה לעיין בהודעה כי אני זוכרת בדיוק מה היה שם.

ש. לא דיברת עם אחותך.

ת. כן דיברתי איתה. ברור שדיברנו על המקרה, זה היה לפני 5 שנים.

ש. כל הסיפור של שיחת ט לפון עם אחותך באותו לילה שכביכול היא אומרת לך שהיא הוכתה על ידי דני זה היה ואחותך מסבירה את זה בפעם הראשונה.

ת. הוא לא הרים עליה ידיים? אז איך המכות, רגע שניה, איך הסימנים על הפנים שלה, איך כל הדברים נשברו אם הוא לא שבר את הפרצוף שלה על כל הרכב. אני רוצה להבין, אני מספיק מכירה את אחותי לדעת אם היא אומרת את האמת או לא.

ש. מה אחותך סיפרה לך שהיא שברה לו באוטו.

ת. היא לא שברה כלום. היא סיפרה לי בבכי שהוא תפס לה בראש ודפק לה אותה בדש בורד וכל מיני דברים כאלה.

ש. היא סיפרה לך שהוא בעט בה.

ת. כן. ומשך אותה אם אני לא טועה.

ש. היא סיפרה לך משהו לגבי חולצה.

ת. מה זאת אומרת? אני גם לא יודעת על מה אתה מתכוון, אני לא זוכרת.

ש. היא סיפרה לך משהו לגבי שרשרת.

ת. אני לא יודעת לאן אתה רוצה להגיע תשלים את הכל. אני לא יודעת על מה אתה מדבר.

ש. היא סיפרה לך שהיא קרעה לו את החולצה.

ת. לא.

ש. היא סיפרה לך שהיא משכה לו את השרשרת.

ת. לא.

ש. היא סיפרה לך שהיא עשתה עליו שריטות בחלקי גופו השונים במקומות שונים בגוף.

ת. אם בן אדם מרביץ לך אתה לא מנסה להדוף אותו? יכול להיות שנקרעה לו החולצה, לא זוכרת שהיא סיפרה משהו על החולצה או על השרשרת. היא סיפרה לי שהוא הרג אותה במכות.

ש. את אמרת שאחותך לא חמת מזג. אני רוצה להזכיר לך ארוע בחתונה לפניי.

ת. אמרתי מה הקשר בין חמת מזג ללהרים ידיים.

ש. אני רוצה להזכיר לך ארוע בחתונה שאת נכחת בה וגם דני וגם אחותך, והתפרצות זעם של אחותך נטלי כלפי דני על זה שהוא העיר לה שהיא רוקדת יחפה והיא נפצעה מהזכוכיות, והיא התפרצה על דני.

ת. זכור לי הארוע הזה, זה היה חתונה של חברה טובה שלי. כולנו רקדנו יחפות ולי נפלה כוס, גם בעלי אמר לי באותה תקופה אני ובעלי היינו חברים.

ש. את לא אחותך.

ת. מה זאת אומרת. היינו כולם ביחד, היא לא צעקה עליו. אז עכשיו אני צועקת על בעלי זה מקנה לו זכות להרביץ לי? גם אם אני אצעק מהיום עד מחרתיים זה לא מה שטענתי.

חקירה חוזרת:

ש.במהלך החקירה הנגדית את ענית לחברי אז איך הסימנים שנגרמו לה. אני רוצה לשאול בנוגע לסימנים שנגרמו לה. איך את יודעת על הסימנים, מה ראית.

ב"כ הנאשם:

לא שאלתי איך הסימנים נגרמו לה כי היא לא יכלה לדעת כי לא היתה במקום וזאת לא היתה שאלה. שאלתי אם אחותך סיפרה לך על הסימנים והחולצה והשרשרת והשריטות.

שאלתי אותה אם אחותה אמרה לה על הסימנים שעשתה בדני, בגופו.

המשך חקירה חוזרת:

ש. באלו סימנים הבחנת על אחותך מה היא סיפרה לך בנוגע אליהם.

ת. היו עליה סימנים כחולים, אני זוכרת שנסעתי יום למחרת לבת ים לאסוף את אחותי או לראותה אותה לא זוכרת וראיתי המון סימנים כחולים בפנים. היה לה סימנים בפנים, בידיים, ברגליים. אני זוכרת שגם היתה לה ציפורן עם דם ברגל. זה היה מראה מחריד.

ש. מה היא סיפרה לך בנוגע לחבלות האלה.

ת. בטלפון היא לא פרטה כמו שראיתי אותה כי ראיתי מכה במצח כמו מכה רצינית במצח וזה היה שאלתי אותה ממה זה ואז אחרי שדרבנתי אותה זה הסביר לי שהוא דפק לה את הראש בדש בורד.

לשאלות בית המשפט:

ש. למה לא סיפרת את זה בעדות שלך במשטרה על הסימנים והמכות.

ת. כי קודם כל היה שוטר שראה אותו פעם ראשונה ושאלתי אם צילמו אותה. אני מקווה שהביאו את הצילום של המשטרה כי יש לי את הצילומים שצילמנו אותה אנחנו בבית וזה היה אחרי כמה ימים. נדמה לי שאני צילמתי, אני או בעלי. או אבא שלי. לא זוכרת. אחותי דיברה איתם והם ידעו שיש צילומים, מה זאת אומרת? צילמו אותה

ב"כ הנאשם:

אני מתנגד. לא היו לי את התצלומים לפני. זה מחטף.

לאחר הפסקה:

ע"ת 3, מר דוד דנה, מוזהר כחוק לומר את האמת:

ש. מה הקשר שלך למתלוננת.

ת. הבת שלי.

ש. לגבי הארוע נשוא לילה של 4.8.09. מה מערכת היחסים של המתלוננת והנאשם באותה עת.

ת. יצאו יחד.

ש. מה ידוע לך על הארוע.

ת. אני בסביבות שתיים פלוס פלוס מינוס, קיבלתי טלפון מדניאל, אמר לי שהבת שלי ירדה מהרכב וברחה בכביש פלמחים. שאלתי אותו מה קרה. הוא אומר לי שהיא ירדה מהרכב, התווכחה איתו, ברחה מהרכב. הוא אמר שהיא שברה משהו ברכב. אמרתי לו איפה זה בדיוק, איפה אתה נמצא.

הוא אמר לי אני כבר לא באזור אני כבר לא שם, יצאתי מהאזור, אמרתי לו תגיד לי באיזה מקום במדוייק, הוא לא ידע להגיד והוא פחות או יותר אמר לי. ביקשתי ממנו שיגיע למקום, הוא סרב. נסעתי למקום, הסתובבתי שם בכל האורך, הגעתי ממש עד השומר בכניסה לפלמחים בחוף, שאלתי אותו, הוא לא ידע להסביר לי, הלך הלוך חזור. התקשרתי שוב לדניאל, אמרתי לו שאנילא מוצא אותה אני רוצה שתגיע לכאן ותגיד לי איפה המקום בדיוק ותתקשר למשטרה.

הוא בהתחלה סרב. אמרתי לו אני מתקשר ברגע זה למשטרה. אמר לי אני אגיע.

הוא הגיע ובמקביל התקשרתי למשטרה. הודעתי על זה. ודיברה איתי שוטרת ותוך כדי אני מדבר איתו ושואל אותו תקפת אותה קרה לה משהו אתה יכול לספר לי מה קרה, הוא היה נסער לא ידע להגיד שום דבר, לא לא לא זה מה שהוא ידע להגיד.המשטרה הגיעה יותר מאוחר. השוטר תחקר אותו, שאל אותו, מאוחר יותר הוא הוציא דברים מהרכב, פלאפון ועוד כמה דברים. מאוחר יותר התקשרה הבת הגדולה שלי תוך כדי שהשוטר נמצא שם ואמרה לי אבא הוא תקף אותה. השוטר ביקש את הטלפון, העברתי לו את הטלפון, הוא דיבר עם הבת שלי וההמשך שהגענו לתחנת המשטרה.

הגענו לתחנת המשטרה ,הגשנו את העדות, ראיתי איך שהבת שלי נראית, היא היתה חבולה. המשטרה אני הבנתי מהם שאלתי אם הם צילמו איך שהיא נראית, הוא אמר לי כן, הפנו אותנו לבית חולים מאוחר יותר, הוגשה תלונה על תקיפה.

ש. תתאר את הדרך לפלמחים מבחינת תאורה, כמות אנשים שנמצאים שם בזמן הזה. תאר את הכביש.

ת. אני הגעתי בערך בסביבות 02:30 אולי קצת יותר, המקום אין אדם אחד בכביש, מכונית בקושי עוברת שם, חשוך, לא רואים כלום, ממש כלום, שממה, זה כביש, השוטר אמר שזה כביש מאוד בעייתי. זה מקום חשוך, ממש לראות אותו זה לא היה נעים לראות את זה.

ש. אתה דיברת שהנאשם הוציא מתוך הרכב חפצים על המתלוננת. אלו חפצים ראית שהוא מוציא.

ת. הוא הוציא נעל בית, תיק, טלפון, פחות או יותר זה מה שהיה, אני חושב שגם השוטר לקח אותם.

ש. באלו סימני חבלה הבחנת.

ת. היה לה בידיים סימני חבלה, בפנים היה לה סימני חבלה, באזורים כנראה שלא ראיתי שהיא לא תראה לי, היא היתה בבדיקה והמשטרה צילמה, ראיתי חבלים בידיים בפנים ואולי עוד סימנים שלא ראיתי.

חקירה נגדית:

ש. תאשר לי שדניאל התקשר אליך באותו לילה למספר 036598568.

ת. אני לא בטוח אם לזה או לפלאפון הוא התקשר. זה המספר בבית. אני חושב שהוא התקשר לפלאפון.

ש. יש כאן שתי שיחות אליך הביתה באותו לילה, אחת בשעה 02:07 והשניה ב – 02:10. השיחה ב – 02:10 עורכת שש דקות וחצי. אז אני מניח שדיברתם והשיחה לבית היא 24 שניות לאותו מספר שאמרתי לך מהטלפון הנייד שלו למספר בזק של הבית שלכם.

ת. או קיי. אני לא יודע לאיזה מספר הוא התקשר, הוא התקשר.

ש. אני אומר לך שכאשר הוא התקשר אליך לראשונה בשיחה הקצרה בתך נטלי היתה ברכב והוא רצה שתדבר איתה על מנת שתרגיע אותה והיא לא אפשרה.

ת. זה לא היה ככה.

ש. אתה יכול להסביר למה השיחה הקצרה הראשונה כי היא משכה לו את הטלפון ויצאה החוצה מהרכב, כטענתו.

ת. אני לא יודע שיחה קצרה, היתה שיחה ארוכה.

ש. אתה יכול לאשר שהיתה יותר משיחה אחת איתו.

ת. אני זוכר שיחה אחת.

ש. בפלט השיחות היוצאות רואים שתי שיחות אליך.

ת. אני לא יודע, שיחה אחת היתה ולא היתה עוד שיחה.

ש. הוא ביקש לדבר עם בתך שאתה כאבא שלך תדבר איתה תרגיע אותה.

ת. לא. איך יכול להיות הוא התקשר אלי שהיא ברחה מהרכב.

ש. אולי שכחת אולי בגלל חלוף הזמן או שאתה לא זוכר בדיוק. היו לכם שתי שיחות, שיחה ראשונה קצרה ביותר בו הוא מנסה לתת לך את הבת כדי שתדבר איתה. היא סרבה ולכן השיחה נותקה.

ת. כמה זמן היתה השיחה הראשונה.

ש. 24 שניות.

ת. שום דבר לא היה, לא דיברנו בכלל.

ש. הוא ניסה לדבר עם הבת. תאשר לי שהיתה שיחה.

ת. אחת היתה.

ש. היתה יותר מאחת.

ת. לא זוכר.

ש. נכון שהוא אמר לך תדבר עם הבת שלך ותרגיע אותה.

ת. הוא לא אמר דבר כזה. הוא אמר לי שהיא ברחה מהרכב איפה היא נמצאת. זה בשיחה שהיתה.

ש. אפילו הבת שלך בחקירה שלה במשטרה מאשרת שכשהיא היתה ברכב כאשר הוא התקשר אליך.

ת. אני לא יודע מזה, למה הוא אמר לי שהיא ברחה?

ש. אחרי זה היא יצאה מהרכב והוא ברח מהמקום, אבל בפעם הראשונה שהוא התקשר אליך היא עדיין היתה ברכב.

ת. לא דיבר איתי. לא יודע עם מי הוא דיבר בשיחה הראשונה. השיחה היחידה שהוא דיבר איתי זה שהיא ברחה מהרכב.

ש. אתה מציין באמירה הראשונית שלך שכשהוא דיבר איתך הוא נשמע מאוד מבוהל, כי הבת שלך תקפה אותו, עשתה לו פרובוקציה ברכב, שברה לו את המראה, את הפנל של הרדיו דיסק, את הדש בורד, עשתה לו בלאגן ברכב והוא התקשר אליך על מנת שתרגיע אותה כי הוא ידע שממך היא פוחדת.

ת. זה נשמע כמו אדם שעשה משהו יותר ממה שהוא אומר. מה שהוא אומר לי כאן היא ברחה מהרכב, מי שבורח נשמע יותר כמי שמותקף. שאלתי אותו מה עשית לה.

ש. מה ההגיון של החבר של הבת שלך שהוא כזה אלים יתקשר לאבא שלה שהוא יודע שהוא תוקף אותה.

ת. הוא מתקשר אלי שהוא עזב אותה במקום שלא צריך לעזוב אותה. הוא לקח את הטלפון, התיק נשאר ברכב, הפלאפון ברכב, הכל ברכב, עזב אותה בלי כלום יחפה, חבולה,ה סימנים שיש עליה לא נוצרו מהאוויר, סימנים בפנים, חבלה בכל הגוף.

ש. הבת שלך סיפרה לך את הסימנים שהיא עשתה לו.

ת. מלבד חולצה קרועה לא היו סימנים.

ש. איך ראית סימנים על הבת שלך.

ת. את הסימנים על הבת שלי ראיתי אחרי שראיתי אותה, לא ראיתי אותה במקום, היא הגיעה למשטרה.

ש. האם הגעת למשטרה יחד עם בתך.

ת. לא הגעתי איתה ביחד. השוטר ביקש ממני להתלוות לתחנת המשטרה.

ש. אז היית במשטרה ב – 4.8.

ת. כן.

ש. איך זה שב – 11.8 אתה מוסר את העדות במשטרה.

ת. כי הם לא ביקשו ממני, אני הייתי שם, אני זה שדיווחתי ומסרתי הכל.

ש. מציג בפניך את נ/3 ונ/4, הסימנים האלה אתה ראית על דניאל.

ת. אני לא ראיתי.

ש. את נ/5, את הסימנים על הצוואר ראית עליו.

ת. לא ראיתי.

ש. לגבי נ/6.

ת. לא ראיתי סימנים עליו.

ש. מציג לך את נ/7, סימן על אמת כף ידו השמאלית, את זה ראית.

ת. לא.

ש. מציג לך את נ/8 באזור המרפק את הסימן הזה ראית.

ת. גם ככה כמעט לא רואים אותו.

ש. מציג לך את הסימן כאן בצוואר, את זה ראית עליו.

ת. גם ככה כמעט לא רואים אותו.

ש. מציג לך את המראה השבורה ברכב ואת הפאנל השבור את הדברים האלה ראית.

ת. כנראה שהיא ניסתה להתחמק מהרכב, הוא תקף אותה.

ש. איך זה שראית סימנים על בתך וסימנים עליו לא ראית.

ת. אלה סימנים שאפשר לראות? אני יכול להציג תמונות שלה ואישור מבית החולים.

ש. איך אתה אומר שעל בתך נראו סימנים ודווקא עליו לא ראית שום סימן.

ת. יש כאן שריטות יכול להיות שהיא נאבקה איתו כי הוא תקף אותה, הוא חבל בה בפנים, לא ראיתי את הסימנים האלה, אני גם לא יודע מתי היו הסימנים האלה, מתי צולם.

ש. אני אומר לך שלמעשה השיחה שלו אליך היתה בקשת עזרה שתעזור לו בהתפרעות עם הבת.

ת. לא היתה שיחה בנושא כזה בכלל.

ש. על מה דיברתם במשך שש וחצי דקות.

ת. שש וחצי דקות שדיברתי איתו הוא אמר לי שהיא ברחה מהרכב, ניסיתי להוציא ממנו מידע איפה היא נמצאת, מה קרה.

ש. למעשה הקונטקט הראשוני עם בתך היה למעשה לאחר שהיא נטלי התקשרה אליו לפלאפון אחר כך אחרי השיחות הביתה, כשרכב המשטרה עם הסייר מגיע.

ת. הבת שלי הגדולה התקשרה.

ש. הקונטקט הראשוני שלך הורבלי המילולי עם הבת היה כאשר היא מתקשר אליו לפלאפון והוא מוסר לך את הטלפון שלו כדי שתדבר עם הבת.

ת. אני לא בטוח אם הוא נתן לי את הטלפון או שהיא התקשרה אלי.

ש. לפני שהשוטר הגיע, שהוא מגיע חזרה עם הג'יפ.

ת. לא היה דבר כזה.

ש. בתך לא התקשרה אליו לפלאפון.

ת. יכול להיות שהיא התקשרה אליו, אני לא ידעתי מזה, מי שהודיע לי זה הבת הגדולה.

ש. פעם ראשונה באותו ערב ששוחחת עם בתך באותו ערב זה כאשר היא מתקשרת מחולון לדניאל לפלאפון הנייד שלו והוא מוסר לך את הטלפון ונותן לך לדבר איתה.

ת. זה במעמד השוטר. השוטר היה שם, הוא יכול להעיד על זה. השוטר היה שם. הוא קיבל את הטלפון והוא גם דיבר איתה.

ש. זו הפעם ראשונה שדיברת עם בתך.

ת. אני לא יודע. היא גם לא התקשרה, לא היה לה טלפון.

ש. אתה אומר בחקירה שלך אחרי איזה עשר דקות נטלי התקשרה לפלאפון של דניאל, ביקשתי ממנו שיתן לי את הפלאפון שאלתי את נטלי איפה היא והיא אמרה לי שהיא בבת ים או בדרכה לבת ים, לא זוכר בדיוק, שאלתי אותה אם הוא פגע בה, היא לא ענתה וביקשה שאני אביא אותו חזרה לפלאפון.

ת. שאתה אומר עשר דקות אני לא יודע.

ש. זה מה שאמרת לשוטרים בחקירה.

ת. נכון. היא פחדה מאוד כי לא היה לה פלאפון.

ש. אתה מאשר שמסרת את האמירה הזאת לחוקר במשטרה.

ת. כן. כי היא רצתה את הדברים שלה מהרכב.

ש. אתה מסכים איתי שהבת שלך התקשרה לפלאפון של דניאל ושהוא נתן לך את הטלפון לדבר איתה.

ת. זה היה במעמד השוטר.

ש. אני אומר לך שאתה טועה כי בהמשך לדברים שציטטתי מפיך אתה אומר בחקירה שלך באותו מעמד שאנחנו מדברים אתה דניאל והבת שלך בפלאפון התקשרו אלי מהמשטרה אמרתי לו שהיא נמצאה ושהיא בסדר. דהיינו לפי הדברים שאתה אומר כאן המהלך הכרונולוגי שלה דברים היתה כשהשיחה הזאת התבצעה עם בתך דניאל ואתה הסייר לא הגיע עדיין למקום כי אתה מרגיע אותו אומר מצאנו אותה דיברנו בטלפון והכל בסדר.

ת. זה לא נכון היא לא אמרה שהיא בסדר, היא פשוט לא ענתה. אני לא הרגעתי את השוטר, השוטר הגיע.

ש. אתה בהתחלה לא אישרת שהיתה לך שיחה לפלאפון של דניאל, אחרי זה אמרת שזה היה במעמד השוטר, אחרי זה אמרתי לך שזה היה עוד לפני שהשוטר הגיע למקום ואמרת שלא ואחרי זה לפי העדות שלך אמרת אחרי השיחה שלך בטלפון של דניאל יוצרים איתך קשר במשטרה ובאותו מעמד שאנחנו מדברים התקשרו אלי למשטרה ואמרתי לו שהיא נמצאה והיא בסדר. הוא אמר שהוא לא מקבל את זה והוא אמר שהוא עומד מתחת לגשר בדרך וביקש שנצמצם לכיוונו כי הוא רוצה לתחקר את הסיפור. לפי מהלך הדברים דניאל צודק בזה שכשאתה דיברת עם הבת שלך בטלפון שלו המשטרה בכלל לא הגיע למקום כי הם התקשרו אליך ואמרת לו שיצרת איתה קשר ואז הוא אמר לך אני לא מסתפק אני מגיע למקום תגיעו גם אתם לשם. אתה מסכים איתי שהשיחה היתה לפני שהשוטר היה שם.

ת. יכול להיות. אני לא זוכר. 4 שנים עברו. יכול להיות דקה שתיים לפני שהשוטר הגיע. אני לא ישבתי וקראתי את החומר. זה לא נכון מה שאתה אומר.

ש. אתה מסכים איתי שדניאל יחד איתך נסעתם בצוותא לאותו, צמצמתם לכיוון השוטר ואתה ודניאל נסעתם ביחד לכיוון השוטר.

ת. כן.

ש.אחרי זה השוטר תחקר את דניאל במקום.

ת. שאל אותו שאלות.

ש. אז השוטר אמר לך שהוא רוצה לדבר עם נטלי.

ת. כן.

ש. ואתה לקחת את מספר הטלפון שממנו היא התקשרה בפלאפון של דניאל ועשית שיחה לאותו מספר.

ת. לא זוכר את זה. הבת שלי התקשרה זה אני זוכר.

ש. זה מה שאתה אומר במשטרה.

ת. או קיי.

ש. ענה לי בחור בשם מוטי והשוטר ביקש לדבר עם נטלי, הוא דיבר איתה, שאל אותה שאלות וביקש ממנה גם להגיע לתחנת המשטרה ומשם אתה ודניאל יוצאים לתחנת המשטרה.

ת. זה לא נכון. הבת שלי הגדולה התקשרה באותו מעמד בשניות ואמרה לי אבא הוא תקף אותה, נטלי אמרה לי הוא תקף אותה והיא חבולה.

ש. לא נסעת למשטרה אחרי זה.

ת. הבת שלי התקשרה, אמרה לי את זה, השוטר ישר ביקש את הטלפון, לקח את הטלפון ודיבר איתה והיא נתנה לו תאור מלא מה קרה ומה מצב הבת שלי. השוטר ביקש שאתלווה למשטרה, זה לא כמו שאתה אומר. רק אחרי שיחה שהוא שמע שהיא הותקפה.

ש. את כל מה שהעדת כאן יש לך הסבר למה לא מסרת ב – 4.8.

ת. אני הייתי בתחנת המשטרה, אני לא אחד שכל יום בתחנת המשטרה. תחקרו אותה, המצב היה ברור איך שהיא נראית ומה קרה, אני לא חושב שהם היו צריכים את העדות שלי. כשראיתי באיזה מצב היא ביקשתי שיצלמו אותה.

ש. מקודם שאלתי אותה האם זכורה לך שיחה עם דניאל לפיה הוא מבקש ממך לדבר איתה והיא מסרבת.

ת. לא.

ש. אני אומר לך שנטלי בתך בחקירה במשטרה אומרת שהיא סרבה לשוחח איתך.

ת. אני לא יודע מזה. לא קראתי, לא ראיתי את העדות שלה.

ש. מה יש לך לומר לעניין העובדה שיכול להיות שזכרונך בוגד בכך כי נטלי אמרה בעצמה שסרבה לדבר איתך.

ת. אני לא יודע. זה מעמד שלא הכי נעים.

ש. נכון שכאשר דניאל שוחח איתך בטלפון בעודו במקום היתה שיחה ארוכה של שש וחצי דקות הוא אמר לך שהיא מרימה משהו ומנסה לזרוק עליו או על האוטו.

ת. זה לא נכון, שהוא דיבר איתי כבר הוא לא היה במקום. הוא אמר לי, שאלתי אותו איפה אתה נמצא, הוא אמר לי אני כבר לא במקום, עזבתי את המקום, הוא לא היה במקום.

ש. לא היתה לך שום שיחה עם נהג מונית כלשהו.

ת. לי? נהג מונית? ממש לא.

ש. אני מעיין בדוח של השוטר שהגיע למקום והוא רושם שאתה דיברת עם נהג מונית ונהג המונית מסר לך שיש על הבת שלך סימני אלימות.

ת. לא זוכר שהיה דבר כזה. שאני דיברתי עם נהג מונית? אני זוכר שהיא לי היתה נראית לא טוב. אני רק לא מאחל לאף אחד לעבור את זה.

חקירה חוזרת:

אין.

ב"כ המאשימה:

עד התביעה 4 לא התייצב.

ב"כ הנאשם:

אסכים לוותר עליו ולהגיש את דוח הפעולה שלו בכפוף לסייגים בדבר עדות מפי השמועה.

דוח פעולה של עד תביעה 4 מסומן ת/11.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש:

תעוד רפואי – ת/12

ב"כ הנאשם:

בכפוף לסייגים בדבר עדות מפי השמועה.

מזכר של יוגב פרנקו (עד תביעה 8) – ת/13.

ב"כ המאשימה:

אלו עדי.

ב"כ הנאשם:

אבקש להגיש, דוח עיכוב של רס"ר עדי צור – נ/23.

<#6#>

החלטה

נדחה להמשך הוכחות (פרשת הגנה וסיכומים) ליום 4.2.14 שעה 12:00.

הנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו ולא בית המשפט רשאי לדון בהעדרו. הנאשם יזמן את עדיו לאותו מועד.

המזכירות תשלם שכר בטלת עדים לעדי תביעה 3 ו – 9, דוד דנה וקארין דנה, בסך 120 ₪ כל אחד. עדי התביעה 3 ו – 9 מתבקשים לרדת למזכירות ולמסור את פרטיהם.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ו תשרי תשע"ד, 30/09/2013 במעמד הנוכחים.