<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה גב' ליאור נחשון

הנאשם הובא על ידי שב"ס

ב"כ הנאשם עו"ד גיא גור

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

לא היו ימי מעצר במסגרת מעצר הימים, בדקתי את זה עם הנאשם ועם הפרקליטה.

ב"כ המאשימה:

לא היו מוצגים בתיק.

<#3#>

גזר דין

כתב האישום

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים:

אישום ראשון – הנאשם הורשע בעבירות של איומים, הסגת גבול כדי לעבור עבירה וגניבה.

על פי עובדות אישום זה, י.ס, הייתה אותה עת קטינה ילידת 1993, וידידתו של הנאשם. בתאריך 1.11.07, י.ס. גנבה טלפון נייד לבקשת אחר. הנאשם גילה את דבר הגניבה, לקח ממנה את הטלפון, ומכר אותו לחנות פלאפונים ביודעו שמדובר בטלפון גנוב ואת הרווחים שלשל לכיסו.

בתאריך 4.11.07, דרש הנאשם מ-י.ס. שתגנוב עבורו טלפון נייד, ומשסירבה, הצמיד הנאשם סכין לגרונה ואיים כי יפגע בה, אם לא תעביר לידיו 100 ₪ כחלופה. בתגובה החלה י.ס. לבכות, וענתה כי אין בידיה את הכסף הדרוש. א.נ. קטינה ילידת 1993, נחלצה לעזרת י.ס., וביקשה מהנאשם שיחדל ממעשיו, ובתגובה הצמיד הנאשם את הסכין לגרונה של א.נ., עד אשר נותר סימן הסכין על צווארה.

לאחר מכן, באיומי סכין, דרש הנאשם מ-י.ס. שתביא לו 100 ₪ או שווה ערך כלשהו מביתה. בשל איומיו של הנאשם, הובילה אותו י.ס. לביתה, ווידאה עבורו כי אין איש בבית.

הנאשם נכנס לביתה של י.ס בכוונה לבצע גניבה, ומילא שקיות בחפצים שונים שמצא בבית מתוך כוונה לגנבם. הואיל ובן זוגה של בעלת הבית שב לדירה באורח לא צפוי, נמלט הנאשם מהבית בחופזה, דרך החלון, כשהוא נוטל ונושא עמו שתי טבעות משובצות ביהלומים.

אישום שני – הנאשם הורשע בעבירות של הסגת גבול כדי לעבור עבירה וגניבה.

לפי עובדות כתב האישום, א.ס הייתה באותה עת קטינה ילידת 1991, וידידתו של הנאשם. בתאריך 28.11.06, נכנס הנאשם לבית אמה של א.ס., בכוונה לבצע גניבה, וגנב מהבית 12,000$, כסף מזומן בשקלים בסכום לא ידוע, וכן תכשיטים יקרי ערך.

תסקירי שירות המבחן

2. לפי תסקירי שרות המבחן שהוגשו בעניינו של הנאשם, הנאשם בן 27, רווק, יליד אוזבקיסטאן, עלה ארצה עם הוריו ואחיו במהלך שנת 1999, בהיותו בן 14. אביו של הנאשם נפטר במהלך שנת 2005, בשל בעיות בריאות על רקע התמכרות לאלכוהול, והאם כבת 50 עובדת במשק בית. הוריו של הנאשם התקשו לתפקד ולהוות גורמי סמכות עבור הנאשם ואחיו, שגדלו בתנאי עזובה והזנחה.

על רקע הקשיים בתא המשפחתי, הנאשם התקשה להשתלב במסגרות החינוך ולתפקד באופן תקין, ומגיל 9 הנאשם החל להשתמש בסמים. בהמשך, לאחר עלייתו ארצה, מצבו של הנאשם המשיך להידרדר, גם על רקע התמודדותו עם קשיי הקליטה, היעדר שייכות, הקושי בהבנת השפה וקשיי השתלבות. הנאשם חבר לחברה שולית, העמיק את השימוש בסמים ואת מעורבותו בפלילים.

הנאשם הופנה לשרות המבחן לנוער ונעשו ניסיונות לשלבו בטיפול גמילה מסמים, אולם, הנאשם התקשה לשתף פעולה לאורך זמן.

בגיל 17 הנאשם היה מעורב באירוע אלים ונפגע בראשו, אושפז ביחידה לטיפול נמרץ, ולאחר מכן, הופנה לטיפול פסיכיאטרי. לדברי הנאשם, הוא קיבל טיפול תרופתי הרגעתי, ומאז לאורך השנים נוטל טיפול תרופתי לצורך איזון מצבו הרגשי.

משנת 2000 הנאשם מנהל אורח חיים התמכרותי ושולי, ריצה בעבר מספר עונשי מאסר, ושוחרר ממאסרו האחרון במהלך שנת 2011.

הנאשם מוכר לשירות המבחן למבוגרים מאבחונים קודמים שנערכו אודותיו במהלך השנים 2004-2009. בעבר, בקשר עמו, שרות המבחן התרשם מהעדר מודעות ומוטיבציה לעריכת שינוי במצבו וטיפול בבעיית התמכרותו לסמים, ונמנע מהמלצה בעניינו.

בפגישה בין הנאשם לבין שרות המבחן, שנערכה בקשר לתיק זה בבית מעצר הדרים, בשל היותו כיום עצור עד תום ההליכים בתיק אחר, הנאשם תיאר שימוש ממושך בסמים, את קשייו התפקודיים לאורך השנים והתייחס למצבו הנפשי.

לדברי הנאשם, בשל קשיי השתלבותו במעצר, הוא ניסה לפגוע בעצמו ולשים קץ לחייו. לפי אינפורמציה ששרות המבחן קיבל מגורמי הטיפול בבית המעצר, הנאשם שוהה באגף הפרדות ומוגדר כעצור הנתון בהשגחה, בעקבות סיכון אובדני. לאחרונה, הנאשם לא ערך ניסיונות לפגיעה עצמית, חל שיפור במצבו הרגשי, אולם, הוא עדיין מדווח על מחשבות אובדניות. הנאשם נמצא בטיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי.

הנאשם הסביר את התנהגותו באירועים נשוא כתב האישום על רקע היותו נתון תחת השפעת אלכוהול וסמים. הנאשם התקשה לקחת אחריות על התנהגותו, טשטש וצמצם את המיוחס לו, והמעיט מחומרת הפגיעה והנזק שגרם בהתנהגותו למתלוננות.

הנאשם הביע עייפות מאורח חייו ההתמכרותי והעברייני, הביע מוטיבציה מילולית להשתלב בטיפול לגמילה מסמים, ולעריכת שינוי באורח חייו. שרות המבחן ניסה לבחון עם הנאשם את הכוחות, המוטיבציה, והתאמתו לטיפול ממושך וארוך טווח, במסגרת טיפולית אינטנסיבית, כגון קהילה טיפולית לנפגעי סמים, והתרשם כי הנאשם אינו מבין ואינו מודע לתהליך הטיפול הקשה והארוך הנדרש ממנו, המצריך כוחות, בשלות רגשית ויציבות נפשית, בהשתלבות בטיפול במסגרת כזו.

לפי דברי הנאשם, במהלך מאסרו האחרון, בשנת 2010, הוא השתלב בטיפול גמילה במסגרת הכלא. במסגרת תוכנית השחרור מהמאסר, במהלך שנת 2011, הנאשם השתלב בטיפול בהוסטל "אמצע הדרך", המיועדת למכורים הנמנעים משימוש בסמים, במסגרת הרשות לשיקום האסיר. הנאשם התקשה להשתלב במסגרת טיפולית זו, להתמודד עם התכנים הטיפוליים, ולעמוד בכללי המסגרת, ולאחר תקופה קצרה חזר לשימוש בסמים.

לאור כל האמור, שרות המבחן התרשם כי הנאשם מנהל מגיל צעיר אורח חיים שולי, התמכרותי ועברייני, בעל רקע משפחתי והתפתחותי קשה, שסובל מחסכים אינטלקטואלים ורגשיים עמוקים. במהלך השנים ואף לאחרונה, הנאשם ביצע מספר ניסיונות אובדניים, ומטופל באמצעות טיפול תרופתי לאיזון מצבו הנפשי. אף שהנאשם נדון בעבר למאסרים למשך תקופות שונות, שרות המבחן התרשם כי ההליך המשטרתי והמשפטי לא היוו עבורו גורם מרתיע מביצוע עבירות נוספות.

שרות המבחן התרשם עוד כי הנאשם הצליח בעבר להיעזר בטיפול לצורך גמילה מסמים, כששהה בתנאים מוגדרים ובמסגרת ברורה, בכלא. לאחר שחרורו מהכלא, במצב בו הגבולות החיצוניים לא היו מוגדרים, הנאשם התקשה לגייס כוחות ולהתמיד בטיפול ובהימנעות משימוש בסמים ובאלכוהול לאורך זמן.

לאור האמור, הערכת שרות המבחן הייתה כי כיום לא נוצר ולו בסיס ראשוני להתערבותו הטיפולית ונמנע מהמלצה כלשהיא בעניינו.

בתסקיר הראשון, שרות המבחן המליץ כי בית המשפט יורה על בדיקת האפשרות לשלב את הנאשם בטיפול לגמילה מהסמים במסגרת הכלא.

בתסקיר המשלים צוין כי הנאשם מסר שבעיתוי הנוכחי אינו רוצה להשתלב בטיפול בגמילה במסגרת שב"ס. לפיכך, שרות המבחן חזר על התרשמותו כי מצבו הרגשי של הנאשם בעיתוי הנוכחי אינו מתאים להשתלבות בטיפול במסגרת טיפולית סגורה ואינטנסיבית, כגון קהילה טיפולית, חזר על התרשמותו מהתסקיר הראשון, ונמנע מהמלצה טיפולית. בנוסף, שרות המבחן ציין כי אם הנאשם יביע נכונות לכך, מומלץ כי בית המשפט יורה על בדיקת האפשרות לשלבו בטיפול מגמילה מסמים במסגרת הכלא.

חוות דעת פסיכיאטרית

3. לבקשת הנאשם, הוא נשלח לביצוע הערכה פסיכיאטרית במסגרת התיק העיקרי. לפי חוות הדעת הפסיכיאטרית, הנאשם כשיר לעמוד לדין, ובעת ביצוע העבירות היה אחראי למעשיו. במסגרת ההמלצות להמשך הטיפול צוין כי הנאשם לוקה בסימפטומים דיכאוניים, הומלץ להמשיך טיפול תרופתי, והערכה היא כי אינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי אלא למעקב פסיכיאטרי.

טיעוני הצדדים לעונש

4. ב"כ המאשימה טענה כי הנאשם הודה בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, וזאת לאחר שהחלו להישמע הוכחות. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם ביצע בשתי הזדמנויות, בשנים 2006 ו-2007, עבירות של הסגת גבול וגניבה, כאשר במקרה נשוא האישום הראשון קדמו למעשים איומים, והנאשם אף עשה שימוש בסכין.

ב"כ המאשימה טענה כי על אף גילו הצעיר יחסית, לנאשם עבר פלילי מכביד, הכולל 7 הרשעות קודמות בעבירות מסוגים שונים. את העבירות נשוא האישום השני הנאשם ביצע 8 חודשים לאחר שסיים לרצות מאסר ארוך בן כמעט שנתיים, ואת העבירות נשוא האישום הראשון הנאשם ביצע 5 חודשים לאחר שסיים לרצות מאסר נוסף.

ב"כ הנאשם טענה כי נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי בר הפעלה בעבירת איומים, נשוא האישום הראשון.

ב"כ המאשימה הפנתה לתסקירי שרות המבחן, המפרטים את בעיות ההתמכרות של הנאשם לאורך השנים, ועל רקע בעיות אלה מסביר הנאשם גם את ביצוע העבירות נשוא תיק זה. כפי שמפורט בתסקירים, ניסיונות טיפול קודמים כשלו, ואף כעת לא נוצר ולו בסיס ראשוני להתערבות טיפולית, והנאשם מסרב להשתלב בטיפול גמילה במסגרת שב"ס. מבחינת יחסו של הנאשם לעבירות כאמור בתסקיר הוא מתקשה לקחת אחריות, מטשטש ומצמצם את המיוחס לו ומפחית מחומרת הפגיעה והנזק שגרם בהתנהגותו למתלוננות.

ב"כ המאשימה טענה כי ניתן להתרשם שההליכים הקודמים בהם הנאשם היה מעורב, לא היוו עבורו גורם מרתיע ואין המלצות טיפוליות בעניינו.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל משמעותי, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, וכן להטיל על הנאשם מאסר על תנאי מרתיע, פיצוי וקנס.

5. ב"כ הנאשם טען כי כתב האישום תוקן לקולא, בשל קיומם של קשיים ראייתיים, כאשר כתב האישום המקורי כלל עבירות נוספות ויותר חמורות.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם חסך מזמנו של בית המשפט, לא התייצב לדיון ההוכחות הראשון שנקבע בעניינו, אולם, בדיון הבא אחריו הנאשם התייצב, חזר בו מכפירתו, והודה בכתב האישום המתוקן.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בעבירות ישנות מאד, משנת 2006-2007, וכתב האישום הוגש בשיהוי ניכר.

ב"כ הנאשם הדגיש כי בעת ביצוע העבירות הנאשם היה צעיר מאוד, כבן 20, ועשה מעשים שהוא מתחרט עליהם. הנאשם מכיר את המתלוננות, שגילן לא רחוק מגילו, והם היו מסתובבים באותה החברה. למתלוננת באישום השני היה סכסוך עם אמה, והיא ביקשה מהנאשם להיכנס לבית ולגנוב דברים, והתחרטה על כך. לכן, אין מדובר במקרה בו ההתפרצות הייתה לבית ללא רשות לחלוטין, אלא הוא הוכנס לבית, ולכן הוראת החיקוק הינה הסגת גבול.

ב"כ הנאשם הפנה לתסקיר, ממנו ניתן ללמוד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, וכתוצאה מכך, הנאשם התמכר לסמים מגיל צעיר. במהלך מאסרו האחרון של הנאשם הוא עשה מאמצים להיגמל מנגע הסם, היה בתכנית של גמילה מסמים בכלא ובאגף של נקיים מסמים. לאחר השחרור ממאסר, הנאשם שמר על קשר עם הרשויות, והמשיך להוסטל, אבל לאחר מכן למרבה הצער הוא התדרדר שוב לסם.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מעוניין לטפל בעצמו, ושרות המבחן המליץ בסיום התסקיר כי בית המשפט יורה על בדיקת האפשרות לשלבו בטיפול גמילה מסמים במסגרת הכלא.

ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי הנאשם במצב נפשי מאוד קשה, כפי שעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית, ומקבל טיפול נגד דיכאון, ולכן עתר לכך שבית המשפט ינהג כלפיו במידת הרחמים האפשרית, ויטיל עליו עונש שיהיה בחופף למאסר המותנה בר ההפעלה.

לכשניתנה לנאשם הזדמנות לומר את דברו, הוא אמר כי אינו יודע מה להגיד.

דיון והכרעה

6. הנאשם עומד לדין על עבירות אלימות ורכוש – הנאשם מכר טלפון גנוב, איים על שתי קטינות באמצעות הצמדת סכין לגרונן. בשל איומיו, אחת מהקטינות הובילה אותו לביתה, והנאשם גנב מהבית שתי טבעות משובצות ביהלומים, ומילא שקיות בחפצים שונים שמצא בבית, אך לא הספיק לגנבם מאחר שמלאכתו הופרעה.

כמו כן, במקרה נוסף, הנאשם נכנס לבית אמה של קטינה אחרת שהכיר, וגנב מהבית 12,000$, כסף מזומן בשקלים ותכשיטים יקרי ערך.

מהעובדות המתוארות בכתב האישום עולה כי הנאשם הטיל חיתתו על שתי הקטינות באמצעות איומים תוך שימוש בסכין – הנאשם דרש מ-י.ס. שתגנוב עבורו, ומשסירבה, איים עליה כי יפגע בה אם לא תעביר לידיו כסף, וגרם לה לפרוץ בבכי. הנאשם איים גם על א.נ. בגלל שניסתה לסייע ל-י.ס, הצמיד סכין לגרונה עד אשר נותר סימן הסכין על צווארה. לאחר מכן, ובשל איומיו של הנאשם, י.ס. הובילה אותו לביתה, והוא גנב משם רכוש.

עבירת האיומים היא עבירה חמורה, שבאה לביטוי בעונש שקבע המחוקק בצידה, של שלוש שנות מאסר, ובהתייחסות הפסיקה לעבירה זו (ראה לדוגמא – רע"פ 1293/08 קורניק נ' מדינת ישראל (2008)).

אף כי עבירות הרכוש שיוחסו לנאשם בכתב האישום הן הסגת גבול כדי לעבור עבירה וגניבה, אינן מהרף הגבוה במדרג החומרה בספר החוקים, נסיבות ביצוען מצביעות על חומרתן. הנאשם הסיג גבול לבתי המגורים של הקטינות אותן הכיר, וגנב מהם תכשיטים בשווי כספי גבוה. כמו כן, נפסק לא אחת כי כניסה לבתי מגורים יש בה מימד של פגיעה בתחושת הביטחון האישי, בנוסף לפגיעה הרכושית.

ממכלול הנסיבות עולה כי הענישה ההולמת את מעשיו של הנאשם מחייבת הטלת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי כעתירת המאשימה לעונש.

7. יחד עם זאת, וכשיקולים לקולא יש להתחשב בנסיבותיו המשפחתיות הקשות של הנאשם, בעובדה כי העבירות נעברו לפני כחמש ושש שנים, בעת שהנאשם עצמו היה צעיר כבן 21-22 בלבד, וכתב האישום הוגש רק בחלוף כשלוש שנים ממועד ביצוען. כמו כן, יש להתחשב בכך שהנאשם חזר בו מכפירתו לאחר קיום ישיבת הוכחות אחת, שבה לא נכח, ובכך חסך זמן שיפוטי ניכר.

8. מדובר בנאשם שהתנהלותו עבריינית, הוא מכור לסמים, וטען כי ביצע את העבירות הללו על רקע התמכרותו. ניסיונות הגמילה בעבר לא צלחו, ונכון להיום, הנאשם אינו מעוניין ואינו מתאים להשתלב בהליך גמילה. בהעדר הליך גמילה, ולאור נסיבותיו של הנאשם, הנאשם מסכן את הציבור, ויש צורך להטיל עליו ענישה שתרחיקו מהציבור.

9. עברו הפלילי של הנאשם הוא עבר מכביד – הנאשם עמד לדין 7 פעמים, כדלקמן:

בפעם הראשונה, עוד בהיותו נער, בשנת 2003, הנאשם עמד לדין בגין 22 תיקים שצורפו יחד, בשורה ארוכה של עבירות, שכללו הפרות של הוראה חוקית, החזקת סמים לצריכה עצמית, פריצות לרכבים, סחיטות באיומים, החזקת נכס חשוד כגנוב, חבלה במזיד ברכבים, גניבות מרכבים, קבלת נכסים שהושגו בפשע, תקיפה כדי לבצע פשע, איומים וגניבה, ונגזר עליו מאסר למשך 10 חודשים ומאסר על תנאי.

בפעם השנייה – הנאשם עמד לדין בשנת 2004 בעבירות של התפרצות למגורים, גניבה, תקיפה כדי לגנוב, איומים, הפרת הוראה חוקית, ונגזר עליו מאסר למשך 22 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, וכן מאסרים מותנים.

בפעם השלישית – הנאשם עמד לדין בשנת 2007 בעבירות של בעילה אסורה בהסכמה, הדחה בחקירה, איומים, והפרות של הוראה חוקית, ונגזר עליו מאסר לתקופה של 8 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, וכן מאסרים על תנאי. המאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בעבירת איומים הינו בר הפעלה בתיק זה.

בפעם הרביעית – הנאשם עמד לדין בשנת 2008 בעבירת איומים, ונגזר עליו מאסר לתקופה של 9 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, וכן מאסר על תנאי.

בפעם החמישית – הנאשם עמד לדין בשנת 2010 בעבירות של דרישה באיומים של רכוש וגניבה, שנעברו בשנת 2006. הוטל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 18 חודשים, כולל הפעלת המאסר על תנאי, מאסר על תנאי ופיצוי.

בפעם השישית – הנאשם עמד לדין בשנת 2010 בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והתנהגות פרועה במקום ציבורי משנת 2006, והוטל עליו מאסר בפועל למשך 4 חודשים, מאסר על תנאי וקנס.

בפעם השביעית – הנאשם עמד לדין בשנת 2010 בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, והוטל עליו מאסר על תנאי והתחייבות עצמית.

משנת 2004 ואילך, הנאשם ריצה עונשי מאסר בפועל מספר פעמים ולתקופות משמעותיות. האירוע נשוא האישום השני ארע כשמונה חודשים לאחר שהנאשם סיים לרצות מאסר בן כמעט שנתיים, והאירוע נשוא האישום הראשון ארע כחמישה חודשים לאחר שנגזר דינו של הנאשם והוטל עליו מאסר בפועל ומאסר על תנאי שהינו בר הפעלה בתיק זה, וכשלושה חודשים בלבד לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר.

מכך ניתן להסיק כי ההליך המשפטי, והמאסר על תנאי שריחף מעל ראשו, לא הרתיעו את הנאשם, וכאשר לא היה בין סורג ובריח, המשיך בדרכו העבריינית, הטיל את אימתו על נערות צעירות, אף באיומי סכין, ופגע בשלום הציבור וברכושו.

10. מצבו של הנאשם במהלך השנים שחלפו לא השתפר, ועל אף ההזדמנויות הטיפוליות שנכרו בדרכו, הוא לא הצליח לשקם את עצמו, לא הצליח להיגמל מהתמכרותו והמשיך בדרכו העבריינית.

אף שהעבירות מצדיקות כאמור לעיל הטלת קנס ופיצוי, לאור שליחת הנאשם למאסר ונסיבותיו האישיות החלטתי להימנע מהטלתם.

11. אשר על כן, ולאחר ששקלתי את כלל טיעוני הצדדים והאמור בתסקירי שרות המבחן ובחווה"ד
הפסיכיאטרית, אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:

א. 18 חודשי מאסר בפועל.

ב. אני מפעילה את המאסר על תנאי בן 6 חודשים, שהוטל על הנאשם ב-ת.פ. 1158/07,
1405/07 של בית משפט זה, וזאת במצטבר למאסר בפועל.

סה"כ ירצה הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל.

ג. 5 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירת אלימות או רכוש, למעט עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב.

לתשומת לב מפקד בית הכלא - מומלץ כי תיבדק אפשרות לשילוב הנאשם בטיפול לגמילה מהסמים במסגרת הכלא, אם יביע נכונות לכך.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי - מרכז תוך 45 יום.

<#7#>

ניתן והודע היום כ"ד אלול תשע"ב, 11/09/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אביבה אופיר