1. ערר זה נדון בפני השופט בדימוס י. פלפל, יו"ר הוועדה, פרופ' שאול סוקניק וד"ר סימון שמואלי, חברי הוועדה. לצערנו לפני שבועות אחדים חבר הוועדה, פרופ' שאול סוקניק נלב"ע.

2. העורר הגיש הודעת ערר על החלטת מר רפי פינטו, ב"כ המשיבה, על החלטתו מיום 29.1.09 לדחות את בקשתו לקבלת הטבות לפי חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים לסיוע לניצולי שואה, (תיקוני חקיקה), התשס"ח – 2008, כיוון שלא התקיים לגביו התנאי לפיו שהה במחנה ריכוז, בגטו או במחנה שעבדו בו בעבודת פרך.

3. העורר הגיש ב-4.3.09, ערר על החלטתו של מר פינטו לוועדת העררים בתל אביב. הערר הועבר על ידי הוועדה בתל אביב לדיון בפנינו.

4. על פי האמור בתביעתו של העורר למשיבה הוא ביקש לקבל מענק חד פעמי וגם גמלה חודשית כמי ששהה בטוניסיה בזמן מלחמת העולם השניה. בתביעתו הוא כותב כי "ידוע לכולם שהגרמנים כבשו את טוניסיה בחודש נובמבר 1942 והכיבוש הסתיים במאי 1943".

העורר, לטענתו, היה בן 13 והוא נשלח עם עוד ילדים בני גילו לעבוד בניקיון שירותים "ועוד כל מיני עבודות".

5. במכתב שכתב העורר לוועדה מיום 13.7.09, נאמר, כי בית הספר שבו ביצע את עבודות הניקיון הפך למחנה צבאי של הצבא הגרמני "מחנה לכל דבר עם שמירה בכל מקום".

במכתב נוסף (מודפס), מיום 23.11.11 שהוא וחבריו היו למעשה עבדים של הגרמנים ו"העבודה היתה תחת השגחה ישירה של הגרמנים שהקפידה שנבצע את העבודה לפי דרישותיהם ורצונם" והגרמנים העמידו לרשות העורר וחבריו "כלי עבודה וחומרי ניקוי" ואף פיקחו עליהם מקרוב. עוד ציין העורר במכתבו, כי "מיותר לציין את הפחד והחשש והאיומים הבלתי פוסקים שחווינו וששררו באותם זמנים". היתה אוירה של דיכאון ורבים נהרגו ונפצעו.

6. ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערר על הסף כיוון שהעורר הגיש שתי תביעות, אחת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים והאחת לפי חוק ההטבות שנזכר במכתבו של מר פינטו, כאמור בסעיף 2 לעיל. לדברי המשיבה "לא ניתן לקבל כפל תגמולים. העורר הוכר בתביעה על פי חוק נכי רדיפות הנאצים ולא היה ערר בתיק הזה... המשיבה הכירה בו בהיותו נרדף על ידי הנאצים מכוחו של חוק הרדיפות". עכשיו מבקש העורר תגמול נוסף בגין אותה עילה דבר שלא ניתן לעשותו.

7. ב"כ המשיבה הסתמך בטיעונו המשפטי על החלטה שניתנה בוועדת הערר בתל אביב בתיק 396/08. בהחלטה זו נפסק, ואני מקבל את אשר נאמר שם, כי לפי חוק ההטבות ניתן לקבל קצבה לפי חוק ההטבות רק מי שאינו מקבל קצבה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. מאחר והעורר שם ובענייננו, לא עמד בתנאי זה, דין תביעתו להידחות.

8. בעניין זה ראו גם החלטת ועדת הערר בתל אביב בתיק 795/08.

9. העורר אישר (ראו פרוטוקול מיום 28.2.12) שהוא מקבל תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים אבל הוא לא המציא פסיקה הסותרת את האמור בחוק ההטבות ובשתי ההחלטות שצוינו לעיל.

10. העורר ביקש דחיה כדי להתייעץ עם עורך דין ואנו נעתרנו לבקשתו (ראו החלטתנו מיום 28.2.12. בישיבה הבאה שוב הופיע העורר בגפו, לא הסתייע בשירותיו של עורך דין ולא חידש דבר על מה שאמר בישיבות הקודמות.

אי לזאת אנו מקבלים את נימוקיו של ב"כ המשיבה שיש לדחות את הערר וכך אנו מחליטים.

ניתן היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

__________________ ________________

י. פלפל – שופט בדימוס ד"ר ס. שמואלי

יו"ר הוועדה חבר הוועדה