1. המשיב הוא התובע והמבקשת היא הנתבעת בתיק שבכותרת.

2. כתב התביעה לסך כספי של 130,000 ₪ הוגש מטעם המשיב כנגד המבקשת, בטענה כי פרסמה כנגדו פרסומים המהווים לשון הרע.

3. טרם אפרט את נימוקי הבקשה, להלן השתלשלות העניינים שקדמה להגשתה באופן כרונולוגי החל מיום הגשת כתב התביעה בחודש מרץ 2010 (!):

9/3/10 הגשת כתב התביעה.

14/3/10 חתימת אישור המסירה של כתב התביעה על ידי המבקשת (נספח ה' לתגובה).

23/5/10 הגשת בקשה מטעם המשיב למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

24/5/10 מתן פסק דין בהיעדר הגנה וחתימת פסיקתא (כב' השופט גדול).

31/5/11 בקשה ראשונה "להארכת מועד להגיש בקשה לביטול פסק דין" מטעם המבקשת.

31/7/11 תגובת המשיב לבקשה.

7/8/11 בקשה למתן החלטה בבקשה.

16/10/11 הודעה "על הגשה חוזרת של תצהיר עדות ראשית" מטעם המשיב. בפועל הוגש תצהיר תומך בתגובה (יצוין כי התצהיר הוגש לתיק מספר פעמים ברצף).

9/11/11 בקשה למתן החלטה "בהיעדר תגובת התובע" (על אף שכאמור כבר הוגשה).

10/11/11 החלטה בדבר ביטול פסק הדין (כב' השופט גדול), בנימוק שהתובע ממילא מתנהל כאילו שפסק הדין כבר בוטל והראיה שהגיש תצהיר עדות ראשית.

20/12/11 הודעה לבית המשפט מטעם המשיב בתהייה מדוע נקבעים מועדים בתיק אשר ניתן בו פסק דין.

25/12/11 הבהרת בית המשפט (כב' השופט חסדאי) כי פסק הדין כבר בוטל ביום 10/11/11.

10/1/12 בקשת המשיב לתיקון ההחלטה לביטול פסק הדין.

15/3/12 קביעת מועד דיון בפני כב' השופט חסדאי ליום 2/4/12.

25/3/12 שחרורו של עו"ד לוינטל מייצוגו של המשיב לפי בקשתו.

2/4/12 דיון בבית המשפט בנוכחות המשיב עצמו וללא התייצבות מטעם המבקשת.

1/7/12 הודעה בדבר ייצוגו של המשיב על ידי עו"ד סמדר קשת בר-און.

2/7/12 הודעת מזכירות בית המשפט בדבר קביעת מועד דיון ליום 2/4/13.

24/3/13 מכתב מזכירתו של ב"כ המבקשת אל ב"כ המשיב. במכתב מצוין במפורש מועד הדיון הקבוע ליום 2/4/13.

2/4/13 דיון בבית המשפט בנוכחות המשיב וב"כ ובהיעדר מי מטעם המבקשת. החלטת בית המשפט (כב' השופט חסדאי) ביטלה את ההחלטה מיום 10/11/11, אשר בה בוטל פסק הדין, משמע פסק הדין בהיעדר הגנה הוחזר לתוקף.

21/1/14 בקשת המבקשת "להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין".

2/2/14 החלטת הח"מ כי במקום בקשה להארכת מועד תוגש הבקשה לביטול פסק הדין עצמה. בהמשך לכך הוגשו בקשה, תגובה ותשובה.

4. בתמצית טוענת המבקשת בבקשתה כדלקמן:

א. לאחר שההחלטה מיום 10/11/11 ביטלה את פסק הדין סיים ב"כ המבקשת את טיפולו בתיק, אך המשיב "משום מה" בחר להמשיך בהליכים והגיש בקשות שונות מבלי להעביר העתקים לב"כ המבקשת.

ב. המבקשת לא זומנה לדיון שנקבע ליום 2/4/13, שבו חודש כנגדה פסק הדין. במועד הדיון עצמו לא שוחחה ב"כ המשיב עם ב"כ המבקשת אלא ביקשה פסק דין בהיעדר התייצבות "וזאת בניגוד גמור לשיחות בין ב"כ הצדדים".

ג. אף לאחר שניתן פסק דין לא נמסרה על כך הודעה לב"כ המבקשת ולכן סברו המבקשת ובא כוחה כי המשיב זנח את תביעתו.

ד. המבקשת גילתה כי ניתן כנגדה פסק דין רק לאחר שבחודש נובמבר 2013 ביקשה למכור את דירתה ומצאה שהוטל עליה עיקול.

ה. המבקשת מעולם לא פרסמה לשון הרע כנגד המשיב. המשיב הוא זה שהעלה טענות שווא בדבר נזקים שנגרמו לו ובכך הביא על עצמו פיטורין. המשיב הוא זה שגרם עוול לבנה של המבקשת, בכך שטפל עליו האשמות בדבר מעשה אונס של אשת המשיב. העניין נבדק והתיק נסגר מחוסר ראיות.

5. טענות המשיב בתגובתו הן בתמצית כדלקמן:

א. המבקשת ידעה על מועד הדיון שהיה קבוע ליום 2/4/13 והראיה לכך היא המכתב ממשרד ב"כ המבקשת מיום 24/3/13.

ב. ביום הדיון ניסתה ב"כ המשיב להשיג טלפונית את ב"כ המבקשת ואולם לא היה מענה במשרדו.

ג. החלטת בית המשפט בדיון מיום 2/4/13 הומצאה בדואר רשום לב"כ המבקשת. לתגובה צורף אישור מסירה מיום 18/4/13 הנושא את חותמת ב"כ המבקשת.

ד. כתב התביעה הומצא אל המבקשת במועד, אך היא לא הגישה כתב הגנה. בהמשך לכך המבקשת עודכנה בדבר מתן פסק הדין כנגדה על ידי ב"כ המשיב דאז עו"ד לוינטל.

ה. התנהלות המבקשת לאורך השנים מעידה על זלזול מופגן.

ו. המבקשת הודתה בתצהירה הראשון, אשר צורף לבקשה מיום 21/1/14 (הבקשה "להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין"), כי פרסמה דבריה ל- 3 ממקורביה. המדובר בהודאת בעל דין.

ז. המבקשת פרסמה לשון הרע כנגד המשיב והיא ממשיכה בכך גם כעת, שכן בניגוד לטענותיה המשיב לא פוטר מעבודתו ואף טענותיה כי החליף מקום מגורים אינן אמת.

6. המבקשת הגישה תשובה לתגובה, המהווה חזרה על עיקרי הדברים בבקשה.

דיון והכרעה

7. סעיף 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובע כך:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

8. ההתייחסות להליך ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד נעשית על רקע ההכרה הבסיסית בקיומה של זכות גישה חוקתית לכל אדם לערכאות המשפט ולקיומו של דיון אמיתי, מלא והוגן בבית המשפט בעניינו. האופי החוקתי של זכות זו מקרין על הפרשנות הניתנת להוראות סדר הדין, ומשליך על אמות המידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי. בכלל זה יש לדבר השלכה גם על המבחנים מתי ובאלו נסיבות ראוי לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מבלי שלצד האחר ניתן יומו בבית המשפט להעלות את הגנתו.

9. הפסיקה קובעת כי בבואו לדון בבקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהיעדר כתב הגנה, נדרש בית המשפט לשקול שני שיקולים עיקריים - מה הייתה הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה במועד ומהם סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין.

10. אשר לשיקול הראשון, היינו בדיקת סיבת המחדל, ככל שיתברר שלא מדובר בזלזול מופגן בבית המשפט אלא ברשלנות מסוימת מצד המבקש שהובילה למחדלו, ויש למבקש הגנה סבירה, יקבל בית המשפט את בקשת המבקש וידון במחלוקת לגופה. במקרה שכזה יסתפק בית המשפט בפסיקת הוצאות המשיב כתוצאה ממחדלי המבקש.

11. ככלל השיקול השני הוא המרכזי. יחד עם זאת, אפשר שבית המשפט יגיע למסקנה כי מחדלו של המבקש הוא כה משמעותי, עד שיהיה בו כדי להאפיל על התשובה לשאלה השנייה, שאז ייטה בית המשפט לדחות את הבקשה.

12. השתלשלות העניינים אשר פורטה לעיל מדגימה לדעתי זלזול של ממש של המבקשת ו/או בא כוחה בהליך המשפטי אשר באה לידי ביטוי במספר אופנים:

א. כתב התביעה הומצא אל המבקשת ביום 14/3/10 ואולם היא לא הגישה כתב הגנה במועד או בכלל.

ב. המבקשת או מי מטעמה לא התייצבו לדיון של יום 2/4/12.

ג. ב"כ המבקשת ידע על מועד הדיון הקבוע ליום 2/4/13, והדבר עולה בבירור ממכתב מזכירתו אל ב"כ המשיב מיום 24/3/13, ואולם לא התייצב לדיון. בבקשה ובתשובה מטעם ב"כ המבקשת אין התייחסות למכתב זה או הסבר לאמור בו.

ד. פרוטוקול הדיון מיום 2/4/13 נמסר למשרד ב"כ המבקשת ביום 18/4/13, כעולה מאישור המסירה הנושא את חותמתו, ואולם הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לראשונה רק ביום 21/1/14, בטענה כי קיומו של פסק הדין נודע למבקשת רק לאחר חודש נובמבר 2013.

אין בתשובת המבקשת הסבר כלשהוא לאישור המסירה החתום על ידי ב"כ המבקשת מיום 18/4/13.

13. יצוין כי השתלשלות העניינים מצביעה על טעויות שונות של הצדדים ועל חוסר תיאום והבנה. כך למשל הוגש תצהיר של המשיב בתמיכה לתגובה ביום 16/10/11 תחת הכותרת "תצהיר עדות ראשית" באופן שהביא לביטול פסק הדין בהחלטה מיום 10/11/11. כך גם בטענת המבקשת ביום 9/11/11 כי המשיב לא הגיש תגובה על אף שבפועל הוא הגיש אותה מספר חודשים קודם לכן.

14. עוד יצוין, כי טענתו של ב"כ המבקשת שעם ביטול פסק הדין נסתיים טיפולו בתיק היא תמוהה, שהרי עם ביטול פסק הדין אמורה הייתה המבקשת להגיש כתב הגנה ולנהל את התיק. ככל שב"כ המבקשת הניח שעבודתו הסתיימה באותו הזמן הרי שמדובר במחדל מצידו.

15. באשר לשאלת סיכויי ההצלחה, המבחן הינו מבחן של הגנה אפשרית ולאו דווקא בטוחה. הנטל המוטל על המבקש הוא לשכנע שלכאורה יש לו הגנה אם יוכיח אותה, ואין על המבקש בשלב הבקשה לביטול פסק הדין להוכיח את הגנתו באופן מוחלט (ראו ע"א 276/62 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז 349). על המבקש להוכיח כי "ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות" (כך ברע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח' (פורסם בנבו, 27.02.2001)).

בענייננו המבקשת טוענת כי לא פרסמה לשון הרע כנגד המשיב. אין בטענות התגובה של המשיב בשלב מקדמי זה כדי לאיין את טענות המבקשת, המהוות הגנה אפשרית.

16. מסקנתי היא שהתנהלותה של המבקשת ובא כוחה מעידים על זלזול בהליך. יחד עם זאת, התוצאה של הותרת פסק הדין על כנו היא תוצאה קשה במיוחד, בשים לב לכך שהתביעה הוגשה במקור על סך של 130,000 ₪ ושוויה כיום עולה על כך עשרות מונים. סכום התביעה גבוה יחסית ואף עולה משמעותית על גבולות הפיצוי ללא הוכחת נזק הקבועים בסעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965.

כל זאת, כאשר כאמור אין לשלול את סיכויי ההגנה של המבקשת.

17. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות סבורני כי יש להעדיף את זכותה של המבקשת לנהל את הגנתה ולקבל את יומה בבית המשפט ואולם זאת בכפוף להטלת הוצאות של ממש, אשר תבטא את מחדליה של המבקשת ואת הנזק שגרמו למשיב.

18. לפיכך אני מורה כדלקמן:

א. פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות למשיב על ידי המבקשת בסך של 20,000 ₪ וזאת עד לא יאוחר מיום 20/5/14. למען הסר ספק, ככל שלא ישולמו ההוצאות במועדן לא יבוטל פסק הדין.

ב. המבקשת תגיש כתב הגנה עד לא יאוחר מיום 1/6/14.

ג. הדיון הקבוע ליום 18/5/14 מבוטל.

ד. הצדדים יתייצבו לדיון קדם משפט ביום 12/6/14 בשעה 12:30. חובת התייצבות לבעלי הדין.

19. על המבקשת להגיש הודעת עדכון לבית המשפט בדבר תשלום ההוצאות עד ליום 20/5/14.

20. תזכורת פנימית ליום 25/5/14.

ניתנה היום, י"ז ניסן תשע"ד, 17 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.