לפני בקשה לעיון מחדש בהחלטת הפטר באופן שיינתן לחייב הפטר חלוט גם מיתרת החוב למוסד לביטוח לאומי (להלן:"המל"ל").

ביום 24.9.14 ניתן למבקש הפטר חלוט למעט מחבות שאינה ברת הפטר ובכלל זה מיתרת חוב למל"ל בגין תשלום מזונות ומכאן הבקשה שלפני.

תמצית טענות המבקש

מדובר ביתרת חוב לנושה יחיד שקבל 90% דיבידנד.

המבקש שיתף פעולה באופן מלא עם ההליך שהתנהל נגדו ודאג ביוזמתו לספק מידע אודות נכס נדל"ן וכן שיתף פעולה באופן מלא עם הנאמן בכל הקשור בהליך מכירת דירתו היחידה, כשהמטרה הייתה לשלם את מלוא חובותיו או קרוב לכך. לטענתו, הבטיח לו הנאמן, כי שיתוף הפעולה הנ"ל יקנה לו הפטר מלא מיתרת החוב שתיוותר לנושה היחיד - המל"ל. התנהלות המל"ל במסגרת ההליך מצביעה על רשלנות וזלזול בהליך המשפטי שהתנהל כולו עבורו. לפיכך נטען שיש לראות במל"ל כמי שמחל על החוב או לכל הפחות על יתרת החוב הקטנה יחסית של המבקש כלפיו.

עוד טוען המבקש, כי מהדו"ח שהגיש הנאמן עולה, כי שיעור הנשיה ללא קיזוז שכ"ט, הוצאות ושכר שמירה הוא בשיעור של 100%. מהחישובים שערך הנאמן עולה, כי לאחר ניכוי שכרו, הוצאותיו ושכר השמירה יוותר למבקש חוב למל"ל בגובה של כ- 30,000 ₪, חוב זניח עבור המל"ל אך גבוה מאוד עבור המבקש אשר עשה כל שביכולתו כדי לסגור חובותיו.

המבקש טוען כי הוא מתפרנס בדוחק ולאחר עשר שנים בהן היה מכור לאלכוהול השתקם באופן מלא וניהל את ההליך באופן מעורר כבוד על אף הקשיים. המבקש עובד כמכונאי במוסך ומשתכר סך של

כ - 5,000 ₪ לחודש שמספיק כדי קיומו בלבד.

עמדת הנאמן

הנאמן שהתנגד תחילה לפטור את המבקש מיתרת החוב למל"ל בגין תשלום מזונות שינה עמדתו בהמשך וסבר שבנסיבות הספציפיות יש לפטור את המבקש מיתרת חוב המזונות שלו למל"ל. זאת, בהתחשב בכך שהמל"ל הוא הנושה היחיד של המבקש ושמחדלו של הראשון בהגשת תביעת חוב אחת שתי פעמים (בסכום שונה מעט) הביא לכך שבמשך כל ההליך סברו הצדדים שמצבת חובותיו של המבקש גבוהה בהרבה. כן מציין הנאמן את אי שיתוף הפעולה מצד המל"ל, חוסר היענותו לפניות ואדישותו לנעשה בתיק שהביאו לכך שמצבת חובות מוטעית זאת נותרה בעינה במשך כל ההליך. הנאמן מציין שעסקינן בחייב שהתנהל בתום לב ובשיתוף פעולה, תוך השאת דיבידנד גבוה לנושה. כן מציין הנאמן שבמסגרת התיק יחולק דיבידנד משמעותי למל"ל בגין חובו, ולכן מדובר על מחיקת יתרת חוב בלבד.

תמצית טענות המל"ל

המל"ל מתנגד לבקשה ולטענתו בהתאם להלכה הפסוקה אין מקום להיעתר לבקשה לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש. הנחת היסוד של סעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") היא שההפטר לא יחול על חוב במזונות. לנאמן אין סמכות ליתן הבטחה להפטר ממזונות, ואף אם ניתנה, הרי שניתנה בחוסר סמכות. יתרה מכך, המבקש אינו עומד באף אחד מהקריטריונים שנקבעו בפסיקה, כאשר למבקש פוטנציאל השתכרות מלא והוא אינו נכה. המל"ל לא הגיש תביעת סרק אלא תביעת חוב אחת לאחר מתן צו כינוס הנכסים ואותה תביעה מעודכנת ביום מתן צו פשיטת רגל. הפניה ללשכה המשפטית של המל"ל נעשתה רק בשלבים מאוחרים של ההליך.

עמדת הכונס הרשמי

הכונס הרשמי הצטרף לעמדת המל"ל לפיה דין הבקשה להידחות. המקרה דנן אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן הפטר מחוב מזונות לחייב. הכונס הרשמי הפנה לגילו של המבקש (48), העובדה שלא נטען ולא הוצגו אישורים לפיהם המבקש הוכר כנכה וכי יש פגיעה בכושר השתכרותו. מתגובת החייב עולה כי הוא מועסק כמכונאי ומשתכר סך של כ- 5,000 ₪ ואף מטעם זה אין מקום לפטור אותו מתשלום חוב המזונות. הכנ"ר הוסיף, כי ייתכן שתרופתו של המבקש תהא במסגרת הליך ההוצאה לפועל שם תיבחן יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום יתרת חוב המזונות.

תמצית תשובת המבקש לתגובת המל"ל

בתשובת המבקש לתגובת המל"ל חזר המבקש על טענותיו והוסיף כי הוא אינו מבקש הפטר מלא, אלא רק הפטר מיתרת החוב לאחר שהמל"ל קיבל חלק נכבד מהחוב שתבע. המבקש מפרט את נסיבותיו תוך השוואה למקרים אחרים בפסיקה ומציין, בין היתר, כי: למבקש אין דירה או זכויות בדירה ואף מכר חלקו בדירת מגורים היחידה שהייתה לו על מנת לשלם למל"ל; המבקש סבל במשך שני עשורים מבעיות התמכרות באופן שנותק ממקורות פרנסה עד שאושפז במכון גמילה למשך שנה (ורק ביום 20.3.08 השתחרר ממנו לאחר שנגמל) וכל שינוי במצבו הכספי עלול להפילו בחזרה; למבקש שהוא בן 50 כושר השתכרות נמוך, אין לו דירה והוא לא מסוגל להעלות את שכרו; ילדיו בגירים ומדובר בתיק ותיק יחסית. המבקש מוסיף, כי פעל בתום לב לאורך כל הליך הפש"ר.

דיון והכרעה

סעיף 69(א) לפקודה קובע:

"(א) צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת

רגל, חוץ מאלה:

...

1. חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות במידה שהורה ובתנאים שהורה". (ההדגשות שלי- א.פ).

ככלל צו הפטר אינו פוטר חייב מחבותו לפי פסק דין בתובענת מזונות והחייב יהא פטור מחובתו רק במקרה שבית המשפט יורה אחרת. הכלל האמור חל גם לגבי המל"ל כמי שבא בנעלי הזוכה לעניין זה ויש בכך כדי להבטיח כי הזוכה, הזכאי לתשלום מזונות, לא יוותר ללא אמצעי מחיה, ובד בבד החייב לא ישוחרר מן החוב באופן שיועמס על הציבור כולו. מקומן של טענות חייב בדבר מצבו הכלכלי והבריאותי המקשים עליו לפרוע את החוב, בהליך ההוצאה לפועל, שם ישקלו במסגרת קביעת אופן גביית החוב [כב' השופטת חיות ברע"א 3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי (30.8.12)].

ברע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14) (להלן: " קצקה"), חזר כב' השופט עמית על ההלכה לפיה במצב הדברים הרגיל נכנס המל"ל לנעלי הנושה וצו ההפטר אינו פוטר את החייב מחבותו בתובענת מזונות, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. בנסיבות שם, מדובר היה בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני למעלה מ - 30 שנה כאשר הילד שלו יועדו המזונות כבר היה בן 34. המבקש שם היה בן 62, התאלמן מאשתו השנייה בנסיבות טראגיות, וסבל משלל בעיות רפואיות בגינן הוגדר על ידי המדינה כנכה 100%, מצבו הכלכלי היה חמור, הוא התגורר בדירת חלמיש, לא היו לו מקורות פרנסה מלבד קצבת נכות בסך של 2,600 ₪ אותה קיבל מהמדינה ופוטנציאל ההשתכרות שלו היה אפסי. באותו מקרה נקבע, כי מאפייני המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער יש בהן כדי להצדיק מתן הפטר גם על חוב המזונות.

בע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15) (להלן: "גמזו") דחה בית המשפט העליון בפסק דין מפי כב' השופטת חיות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא שהפעיל שיקול דעתו והעניק הפטר מחוב מזונות נוכח הנסיבות באותו מקרה. בין יתר הנסיבות: גילו המתקדם של החייב (יליד 1938), מצבו הרפואי הלקוי, מצבו הכלכלי הירוד, הימשכות הליכי פשיטת הרגל למעלה מ – 12 שנים והעובדה שלא הוכח כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד. בפסק הדין של בית המשפט המחוזי בפש"ר (מח' -ת"א) 1253/06 גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי (2.9.13) פורט, בין היתר, כי מדובר בחוב בן עשרות שנים והבת המשותפת כבר בת 44 וכי הכנסתו של החייב בעיקר מקצבת זקנה.

בענייננו, בשונה מהנסיבות בפרשת גמזו ופרשת קצקה, לא התרשמתי שמצבו הבריאותי הנוכחי של המבקש אינו בכי טוב ואין טענה שהוכר כנכה. אמנם, המבקש היה מכור לאלכוהול אך מבקשתו ותשובתו עולה שהצליח להתמודד עם התמכרותו זו ונגמל ממנה כבר בשנת 2008. המבקש יליד 1967, עובד ומשתכר בחודש סך של כ - 5,000 ₪, בעל כושר השתכרות, ונראה שמצבו הכלכלי והרפואי שונה ממצבם של החייבים במקרים שפורטו לעיל.

חשוב להדגיש כי זהו מצב דברים שכיח שחייבים בהליך פש"ר הם במצב כלכלי קשה (בדומה למבקש) ולפיכך אין מקום שבכל מקרה שמצבו הכלכלי של החייב אינו מן המשופרים להפעיל שקול דעת ולתן לו הפטר מחוב מזונות. ההלכה הפסוקה היא כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות ואיני סבור שנסיבותיו האישיות של המבקש בענייננו הן חריגות לעומת חייבים רבים אחרים בתיקי פש"ר שלהם חוב מזונות. מדובר בחייב צעיר יחסית שהתמודד עם קשיים בעברו והוא עובד ובעל כושר השתכרות ולפיכך דין בקשתו להידחות.

אמנם מתגובתו של הנאמן עולה שהמבקש אכן פעל באופן תקין ושיתף פעולה בהליך, וגם שילם חלק גדול מחובו, ויש לזקוף התנהלותו כאמור לעיל לזכותו אולם לא שוכנעתי שדי בכך להכניס את ענייננו לגדר אותם מקרים חריגים בהם יינתן הפטר מחוב מזונות.

עם זאת, בנסיבות העניין אני סבור שראוי שהמל"ל יבוא ביוזמתו בדברים עם המבקש ויקל עליו בהחזר יתרת החוב בדרך של פריסה משמעותית ו/או אופן שערוך הסכום וכיו"ב מאחר ויש מקום לסייע לחייב נוכח התנהלותו התקינה והחיובית במסגרת הליך הפש"ר שהובילה לתשלום חלק ניכר מחובו למל"ל.

למרות הטענות נגד התנהלות המל"ל בהליך, נוכח טענות המל"ל בהקשר זה, אין מקום לקבוע שהמל"ל זלזל בהליך. איני מקבל את טענת המבקש בדבר הבטחה של הנאמן כי שיתוף פעולה שלו עם ההליך יקנה לו הפטר מלא מיתרת החוב למל"ל. הנאמן לא מוסמך לתת הבטחה כזו, חזקה על הנאמן שהוא ותיק ומנוסה שלא נתן הבטחה מעין זו וחזקה על ב"כ המבקש שמודע לדרך התנהלות הליך הפש"ר שידע כי אין זה בסמכות הנאמן ליתן הבטחה כזו.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה לעיון מחדש ומתן הפטר מיתרת חוב המזונות נדחית לאחר שלא מצאתי שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הפטר ממזונות.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' תמוז תשע"ה, 23 יוני 2015, בהעדר הצדדים.