מבוא

בפני תביעה שהוגשה ע"י מר יעקב סולומון (להלן: "התובע") כנגד מכללת אפיק השתלמויות אזוריות (1977) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לתשלום דמי הנחיית פרויקטים לסטודנטים של הנתבעת, אשר לטענת התובע, לא שולמו לו ו/או שולמו לו בחסר. הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה בגין תשלומי יתר ששולמו, לטענתה, לתובע. תביעת הנתבעת אוחדה ביום 12/5/13 עם תביעת התובע כתביעה שכנגד.

רקע וטענות הצדדים:

1. הנתבעת, אשר מפעילה והפעילה בית ספר להכשרת טכנאים והנדסאים (להלן: "בית הספר" ו/או "המכללה"), הינה מוסד להכשרה והשכלה טכנולוגית, שהוכר ע"י המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (להלן: "מה"ט") במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

2. התובע עבד והעניק שירותים לנתבעת במשך כ- 13 שנים, עד לאמצע שנת 2009.

בתחילה, עבד התובע כמרצה וכמנחה פרויקטים בבית הספר, לאחר מכן היה רכז מגמת תעשייה וניהול ומיום 1.12.03 החל לשמש כמנהל האקדמי של בית הספר.

3. לטענת התובע, לשם קבלת הכרת מה"ט, התחייבה הנתבעת לפעול על פי הנחיות מה"ט ובתקופה נשוא התביעה אף נהגה הנתבעת בהתאם להנחיות בנוגע לעניינים רבים, אישרה קורסים מול מה"ט באופן שנתי והייתה נתונה לפיקוח הדוק של מה"ט.

4. התובע טען, כי בהתאם לסעיף 3.1 לחוזר מנהל של מה"ט מספר 11-4-53, נדרשה המכללה לשלם למנחה הפרויקטים, את מלוא הסכום שנקבע ע"י מה"ט, עבור הנחיית פרויקטים. עוד טען התובע, כי המכללה מחויבת ליידע את המנחה בנוגע לגובה דמי ההנחיה, אשר בהתאם לסעיף 5 לחוזר מה"ט מספר 05-4-50, הינם 1,800 ₪ להנדסאי ו-1,250 ₪ לטכנאי .

5. התובע טען, כי במהלך השנים 2003-2009 הנחה כ-515 סטודנטים, בגינם שילמה לו הנתבעת תשלומים בחסר ולפיכך, נותרה הנתבעת חייבת לתובע סך של 420,667 ₪.

6. עוד טען התובע, כי לא קיבל תשלום עבור הנחיית פרויקטים לסטודנטים אשר הפסיקו את לימודיהם בטרם השלימו את הפרויקט ו/או נבחנו עליו, וזאת על אף שהנתבעת גבתה את מלוא דמי ההנחיה מהם.

7. לאור האמור לעיל, טען התובע, כי הנתבעת התעשרה שלא כדין על חשבונו, ובעשותה כן נהגה בחוסר תום לב ו/או הטעתה אותו ו/או ניהלה עימו מו"מ שלא בתום לב ו/או לא קיימה את ההסכמים בתום לב ו/או הפרה את ההסכמים בינה ובין מה"ט המהווים חוזה לטובת צד שלישי.

8. מנגד, טענה הנתבעת להתיישנות חלק מעילת התביעה, ככל שזו מבוססת על אירועים שהתרחשו, פעולות שנעשו או תשלומים ששולמו לפני 11.3.03.

9. לטענת הנתבעת, התובע כלל אינו זכאי לסכומים הנתבעים על ידו ואף אם יקבע, כי התובע זכאי לסכום כלשהו מהנתבעת, הרי שיש לקזז מסכום זה את ההטבות ותשלומי היתר ששילמה הנתבעת לתובע בסך כולל של 470,465 ₪, כפי שיפורט בהמשך.

10. הנתבעת טענה, כי התובע הכיר את נהלי מה"ט ואת המחירים המקובלים בשוק להנחיית הפרויקטים, עת חתם על הסכמי ההתקשרות עימה. לא זו אף זו, התובע אף גייס עבור הנתבעת מנחי פרויקטים וחתם בשמה על הסכמי ההתקשרות עימם, בהם נקבעה תמורה זהה לזו שקיבל התובע עבור הנחיית הפרויקטים.

11. עוד טענה הנתבעת, כי במקרים בודדים בהם תלמידים לא סיימו להכין את הפרויקט, התובע לא קיבל שכר ו/או לפנים משורת הדין קיבל שכר חלקי עבור הנחיית הפרויקט, וזאת בהתאם לקבוע בהסכמים שנחתמו בינו לבין הנתבעת.

12. לטענת הנתבעת, חוזרי מה"ט 11-4-53 ו-05-4-50 נכנסו לתוקף רק בחודש אוקטובר 2008 ומכל מקום, נהלי מה"ט אינם מסדירים את גובה השכר ו/או התמורה שיש לשלם למנחי הפרויקטים.

13. הנתבעת טענה, כי מה"ט מתקצב את לימודי ההנדסאים, אך אינו מתקצב את לימודי הטכנאים בבית הספר, וגם מטעם זה נהלי מה"ט אינם חלים על הנחיית הפרויקטים של הטכנאים. מכל מקום, מעולם לא גבתה הנתבעת מהתלמידים בקורס הטכנאים סך של 1,250 ₪ עבור הנחיית פרויקטים.

14. עוד טענה הנתבעת, כי למעט מקרים בודדים, הגישו התלמידים, הן במסלול טכנאים והן במסלול הנדסאים, את הפרויקטים בזוגות, ולכן קיבל התובע, הלכה למעשה, בגין הנחיית כל פרויקט במסלול טכנאים סך של 1,200 ₪ ובמסלול הנדסאים סך של 2,000 ₪. לפיכך, התמורה שקיבל התובע תואמת אף לנהלי מה"ט.

15. הנתבעת טענה, כי העניקה לתובע יתרון משמעותי בעל ערך כספי גבוה, בדמות גישה ראשונית לתלמידים והצגתו כמנחה פרויקטים, עוד טרם שניתנה לתלמידים הזדמנות להכיר ולבחור מנחים אחרים. שווי יתרון זה הוערך על ידי הנתבעת בסך של 250,000 ₪, אולם טענה זו נזנחה על ידה במהלך ההליך.

16. עוד טענה הנתבעת, כי החל מחודש נובמבר 2001 ועד לחודש יולי 2006, העניקה לתובע, רכב צמוד בצירוף תשלום הוצאות אחזקת רכב והוצאות דלק וזאת לצורך הנחיית הפרויקטים. שווי הטבה זו הוערך ע"י הנתבעת בסכום כולל של 165,465 ₪.

17. הנתבעת טענה, כי בפועל שילמה לתובע תשלומים ביתר בגין הנחיית הפרויקטים. הסכומים הנקובים בהסכמים שחתמה הנתבעת עם התובע כוללים מע"מ, אך בפועל, עקב טעות, שולמו הסכומים בצירוף מע"מ. הנתבעת אמדה את תשלומי היתר בסך של 55,000 ₪.

18. בכתב התביעה שכנגד, טענה הנתבעת, כי בהסתמך על נתוני התובע, תשלומי היתר הינם בסך של 57,132 ₪ וכי בהימנעות התובע מלהשיב לה את תשלומי היתר ששולמו לו, הפר הוא את הסכמי ההתקשרות, נהג בחוסר תום לב ובדרך לא מקובלת במו"מ לקראת כריתת ההסכמים ובביצוע ההסכמים והתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת.

19. מנגד, טען התובע, כי התמורה המוסכמת לא כללה את רכיב המע"מ וכי חלק מעילת התביעה שכנגד התיישנה ולפיכך יש לסלק על הסף כל טענה או תביעה הנוגעת לתאריך מוקדם מיום 12.5.04.

דיון והכרעה:

20. השאלה העיקרית העומדת ביסוד התביעה הינה: האם המכללה מחויבת לשלם לתובע, בגין הנחיית פרויקטים, את דמי הנחיית פרויקט גמר שהיא רשאית לגבות מהסטודנטים כפי שנקבע בנוהלי מה"ט או שהוראות ההסכמים שנחתמו בין הצדדים גוברות על הכתוב בנוהלי מה"ט באשר לדמי הנחיית פרויקטים. כמו כן, יש להכריע בעניין התביעה הנגדית, ולקבוע האם שולמו לתובע תשלומי יתר נוכח תשלום המע"מ.

21. בתיק הוגשו תצהירים ונשמעו הוכחות. ביום 1.3.12 העיד התובע וביום 14.10.12 העיד מטעם הנתבעת מר טומשין שמואל שעל פי תצהירו כיהן ומכהן כמנהל וכמורשה חתימה בנתבעת. לאחר סיום שמיעת ההוכחות, הוגשו סיכומים.

נוהלי מה"ט הרלוונטיים:

22. התובע צירף לתצהירו את חוזרי מנהל מה"ט מספר 11-4-53 לשנות הלימודים תשס"ה ותשס"ז (ת' 33 – ת' 34), חוזרי מנהל מה"ט מספר 05-4-50 לשנות הלימודים תשס"ה – תש"ע (ת' 25 – ת' 30) וחוזרי נוהלי מה"ט 11.003 לשנות הלימודים תשס"ג ותשס"ד (ת' 31- ת' 32). לכתב התביעה צירף התובע חוזר מנהל מה"ט מספר 11-4-53 שחל החל משנת הלימודים תשס"ז ועודכן באוקטובר לשנת 2008 (נספח א' 1 לכתב התביעה). (להלן: "חוזרי /נוהלי מה"ט").

23. בחוזר מה"ט 11-4-53, הנושא כותרת – דמי הנחיית פרויקט גמר – הנדסאים וטכנאים מוסמכים, נרשם בסעיף 1 כדלקמן: "עבור קבלת הנחיה לביצוע הפרויקט מעבר לשעות שנקבעו בתוכנית הלימודים בכל מגמה, משלם הסטודנט דמי הנחיה. כדי לסייע לסטודנטים, קבע מה"ט קריטריונים לזכאות החזר חלקי של דמי ההנחיה".

סעיף 2 לחוזר, קובע כי מטרות החוזר הינן: להגדיר זכאות הסטודנטים, להחזר חלקי של דמי הנחית פרויקטים ולהנחות את המכללות לגבי העברת בקשות להחזר חלקי של דמי הנחיית הפרויקטים.

24. חוזר 11-4-53 קובע, כי סטודנטים שיקבלו מהמכללה מנחה לביצוע פרויקט גמר, יחויבו בתשלום דמי הנחיה לפרויקט בהתאם לסכום שיקבע מה"ט בכל שנה בחוזר מנהל מספר 05-4-50. עוד נקבע, כי המכללה תיידע את הסטודנטים והמנחים בגובה דמי ההנחיה לפרויקט ובגובה ההחזר החלקי לסטודנטים הזכאים לכך. דמי ההנחיה, כך נקבע בחוזר, מיועדים למנחה הסטודנט בלבד. המכללה תשלם למנחה לפי שעות אפקטיביות את הסכום שנקבע על ידי מה"ט כדמי הנחיית פרויקט, בהתאם להסדר תשלומים שיקבע עם המנחה ובהתאם להתקדמות הפרויקט. סטודנט שהפסיק מיוזמתו את עבודתו על הפרויקט יחויב בתשלום דמי ההנחיה בהתאם למה ששולם למנחה עד לאותו תאריך ובהתאם למספר הפגישות שקיים עם המנחה.

25. בסעיף 1 לחוזר מספר 05-4-50 משנים תשס"ה – תש"ע, שעניינו, "שכ"ל ותשלומים אחרים", נכתב כי:

"במסגרת הפיקוח על המכללות הטכנולוגיות, שקבלו אישור וועדת ההכרה לקיים לימודים במסלול הנדסאים, טכנאים ומכינה טכנולוגית, קובע מה"ט בכל שנה את שכ"ל והתשלומים הנלווים שהמכללה רשאית לגבות מהסטודנטים. המכללות מחויבות שלא לחרוג בגביית תשלום מעבר למתפרסם בחוזר זה" (ההדגשה אינה במקור).

26. בסעיף 5 לחוזר 05-4-50 לשנת תשס"ה, הנושא כותרת, "דמי הנחיית פרויקט גמר", נכתב כי עבור הנחיית פרויקט גמר יחויבו בוגרי השנה האחרונה בלימודי הנדסאים בסכום של 1,800 ₪ ובוגרי השנה האחרונה בלימודי טכנאים בסכום של 1,250 ₪, וזאת מעבר לשכר הלימוד. תשלום זה הינו עבור הנחיית פרוייקט הגמר ומיועד למנחה.

באותו חוזר, לשנת הלימודים תשס"ו - תשס"ז, נכתב בסעיף 5 – "דמי הנחיית פרוייקט גמר", כי "החל משנת הלימודים תשס"ו/תשס"ז יחולו שינויים בעלויות דמי הנחיית פרויקט הגמר תוך הבחנה בין מגמה למגמה. גובה החזר דמי ההנחיה לזכאים ישונה בהתאם. יש לפעול בהתאם להנחיות מחלקת התקצוב שיועברו בתחילת שנת הלימודים תשס"ו/תשס"ז".

בחוזר זה משנת תשס"ח ותשס"ט נקבע בסעיף 5 "דמי הנחיית פרוייקט גמר":

"5.1 בוגרי השנה האחרונה בלימודי הנדסאים או טכנאים יחויבו בתשלום נוסף (מעבר לשכ"ל) עבור הנחיית פרויקט הגמר.

הנדסאים – 1,800, טכנאים – 1,250.

5.2 תשלום זה הינו עבור הנחיית פרוייקט הגמר ומיועד למנחה.

5.3 סטודנטים מתוקצבים שיעמדו בהכנת הפרויקט הגמר, בהתאם למועדים שיקבעו ע"י מה"ט (חוזר מנהל מה"ט מס' 11-4-52) יקבלו ממה"ט, דרך המכללה, החזר חלקי מדמי הנחיית הפרויקט ששולמו...

5.4 עבור סטודנטים הזכאים להחזר חלקי של דמי ההנחיה, יעביר מה"ט למכללות את סכום ההחזר של כל מועד בתום המועד".

בחוזר זה משנת הלימודים תש"ע בנוסף לסעיף 5 הדן כאמור בדמי הנחיית פרויקט גמר, נכתב בסעיף 13, כי "מכללה שתמצא כי חרגה מהנהלים והתעריפים שנקבעו בחוזר זה תחויב בעת ביצוע גמר חשבון הקרוב למועד ביצוע הביקורת או גילוי החריגה, באופן הבא: בגין חריגה מהוראות הסעיפים 11, 7, 5, 4, 3 תחויב המכללה בשיעור 100% מגובה החריגה ו- 5% מגובה דמי החיוב (בהתאם לתעריפי חוזר מנהל מה"ט) של אותו סעיף בו נמצאה החריגה".

27. להשלמת התמונה, ובשים לב לאמור בנוהלי מה"ט באשר לשכר מנחה הפרויקט, יובאו להלן הוראות ההסכמים הרלוונטיים, הן באשר לקורסי ההנדסאים והן באשר לקורסי הטכנאים, שנחתמו בין התובע לנתבעת,

ההסכמים אשר נחתמו בין התובע לנתבעת

28. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה, לכתב התביעה שכנגד ולתצהירים שהוגשו מטעמה את ההסכמים בדבר מתן שירותים, שנחתמו בינה לבין התובע:

א. הסכם שנחתם לתקופה מיולי 2003 ועד ליולי 2004 – בקשר להוראת קורס 1326 נספח נ' 4 לתצהיר הנתבעת. בהערות נספח א' להסכם נכתב, כי המנחה יקבל 600 ₪ עבור הנחיית פרויקט בודד (הנחיית תלמיד בודד) ו-1,200 ₪ עבור הנחיית פרויקט כפול (הנחיית זוג תלמידים).

ב. הסכם שנחתם לתקופה שמיום 1.9.04 ועד ליום 31.7.05, בקשר להוראת קורסים 1332 ו- 1255 – נספח נ' 5 לתצהירי הנתבעת. בנספח א' להסכם נכתב, כי עבור הקורסים מספטמבר 2004 ועד למרץ 2005, יקבל המנחה 702 ₪ עבור הנחיית פרויקט בודד ו- 1,404 ₪ עבור הנחיית פרויקט כפול. בנספח נוסף שצורף להסכם זה, בקשר להוראת קורס 1272, נכתב כי עבור הנחיית פרויקט בקורס שחל בפברואר 2005 ועד ליולי 2005, יקבל המנחה 1,000 ₪ עבור הנחיית פרויקט בודד ו-2,000 ₪ עבור הנחיית פרויקט כפול.

ג. הסכם שנחתם לתקופה שמספטמבר 2006 ועד ליולי 2007, בקשר להוראת קורס 1272 נספח נ' 6 לתצהירי הנתבעת. בנספח א' להסכם נכתב, כי המנחה יקבל 600 ₪ עבור הנחיית פרויקט בודד ו- 1,200 ₪ עבור הנחיית פרויקט כפול.

ד. הסכם שנחתם לתקופה שמיום 1.9.07 ועד ליום 31.7.08, בקשר להוראת קורס 1272 – נספח נ' 7 לתצהירי הנתבעת. בנספח א' להסכם נכתב, כי המנחה יקבל 600/1,000 ₪ עבור הנחיית פרויקט בודד ו-1,200/2,000 ₪ עבור פרויקט כפול, בהתאמה.

ה. בסעיף 2 להסכמים אלו נכתב, כי מוסכם שבאם עד התאריך הנקוב בהסכמים לא תסתיים הוראת הקורס, יוארך תוקף ההסכמים עד סיום הוראת הקורס ע"י התובע (להלן: "הוראה להארכת ההסכמים"). בכל ההסכמים הנ"ל נכתב, כי נהלי המכללה ותוכנית הלימודים אשר צורפו כנספח א' להסכמים, מהווים חלק בלתי נפרד מההסכמים. בסעיף 11 להסכמים נכתב בשנית כי נספחי ההסכמים מהווים חלק בלתי נפרד מההסכמים (להלן: "הכללת הוראות נספח ההסכם בהסכם"). זאת ועוד, בכל הנספחים שצורפו להסכמים הנ"ל נכתב, כי התשלום בגין הנחיית הפרויקט יבוצע לאחר שהסטודנט/ים עבר/ו בהצלחה את ההגנה החיצונית.

ו. הסכם לתקופה שמיום 1.4.08, בדבר הוראת קורס 1273– נספח נ' 8 לתצהירי הנתבעת. בסעיף 2 נכתב, כי תוקפו של ההסכם מותנה וכפוף לנספח א' (סעיפים א-ה) חתום ע"י המרצה והמכללה. בסעיף 11 להסכם, נכתב כי נספח א' (סעיפים א-ה) מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם. סעיף ד' לנספח א' קובע, כי המנחה יקבל עבור הנחיית פרויקט בודד – טכנאים: 600 ₪, הנדסאים: 1,000 ₪ ועבור הנחיית פרויקט כפול – טכנאים: 1,200 ₪, הנדסאים: 2,000 ₪. הסכומים כוללים מע"מ. כמו כן, נכתב בסעיף ד' כי התשלום יבוצע רק לאחר שהסטודנט/ים עבר/ו בהצלחה הגנה חיצונית.

29. מהאמור לעיל עולה, כי הוראות ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לעניין התמורה להנחיית פרויקט גמר, שונות מהוראות מה"ט לעניין שיעור דמי הנחיית פרויקט גמר אשר המכללה רשאית לגבות מהסטודנטים, המיועדים לכאורה למנחה הפרויקט.

לגופה של השאלה העיקרית

30. לאור האמור, יש לבחון השאלה, האם הוראות מה"ט, הקובעות את דמי ההנחיה אשר המכללה רשאית לגבות מהסטודנטים, אף קובעות את שיעור דמי ההנחיה שעל המכללה לשלם למנחים, ואם כן, האם הוראות מה"ט גוברות על הוראות ההסכמים שנחתמו בין התובע לנתבעת.

31. מקריאת נוהלי מה"ט הרלוונטיים עולה באופן ברור ומפורש כי הם דנים במישור היחסים שבין המכללה לסטודנטים ולא במישור היחסים שבין המכללה לנותני שירותים למכללה בכלל ו/או מנחי פרויקטים בפרט. כך גם לא קובעים הנוהלים מנגנון תשלום ברור למנחה, תמורה לשעת הנחיה, היקף שעות מינימלי וכו'. מה עוד שבענייננו נחתמו בין התובע לנתבעת הסכמים בדבר מתן שירותים אשר כללו התייחסות ספציפית לנושא הנחית פרויקט גמר והתמורה בגינה, כפי שיפורט להלן.

32. כשנשאל התובע: "ש. גם בת/10, עמ' 49 סעיף 12.8 וגם בת/18 עמ' 23 סעיף 13.2, גם בת/12 עמ' 33 סעיף 14.2, גם בת/13 עמ' 55 סעיף 14.2, כל ההתחייבויות של המכללה לאורך כל שנות ההעסקה שלך מול מה"ט היא רק לשלם לך שכר מינימום. אם נלך בהתאם להוראות מה"ט מול המכללה תשיב את כל הכספים האלה.

ת. זכותה של המכללה לשלם בהסכם יותר מהמינימום ולא נראה לי הגיוני שאחרי הסכמה ביני לבין המכללה ידרשו כסף בחזרה כי קיבלו תמורה לכסף ששילמו ולא היו מקבלים תמורה של שכר מינימום לעבודה שעשיתי וחוץ מזה זה לא מתייחס לפרויקטים..." (ההדגשה אינה במקור).

בהמשך נשאל התובע: "ש. כלומר אתה טוען שמכיוון שיש לך הסכם חתום עם המכללה, אפילו שבהתאם לנהלים לכאורה צריך לשלם לך פחות מה שגובר זה ההסכם?

ת. כן." (פרוטוקול, עמוד 6 שורות 22-28, עמוד 7 שורות 2-4).

33. ויודגש, התובע העיד כי קרא את ההסכמים והסכים לתנאי ההסכמים. כשנשאל:

"ש. אם היו כותבים שכר שעה 10 ₪ היית חותם?

ת. לא.

ש. 50 היית מסכים? או שהיית רוצה את השעה שדרשת במו"מ?

ת. הייתי מבקש מה שסוכם איתי." (פרוטוקול, עמוד 4 שורות 27-29, עמוד 5 שורות 3-6). בהמשך העיד התובע, כי: "זה נכון שכל הסכם נחתם לאחר מו"מ והסכמות עם המכללה." (פרוטוקול, עמוד 5, שורות 20-21).

34. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו בפסק הדין (משלים) - עב 300283/91 ברוך דגן נ' מכללת הגליל המערבי (פורסם במאגרים המשפטיים), בו התובע, אשר עבד בבית הספר להנדסאים של מכללת הגליל המערבי כמרצה במקצוע תעשיה וניהול וכמרכז המגמה לתעשייה וניהול, עתר, בין היתר, לחייב את המכללה בתשלום סכום של 22,725 ₪ עבור "הנחיית פרויקטים". בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי: "...בתביעת התובע כנגד המכללה, אין בסיס משפטי לחישוב התגמול עבור הנחיית פרוייקטים על פי נוהלי מה"ט, אלא רק מיום שנוהלים אלה אומצו בהסכם שבין המכללה לבין המנחים. התשלומים שמה"ט משלמת למכללה עבור הנחיית פרויקטים, וגם התשלומים שמשלמים הסטודנטים למכללה – עניינם ביחסים שבין המכללה לבין מה"ט ובין המכללה לבין הסטודנטים – ואין עניינם ביחסים שבין המנחים (המרצים) לבין המכללה. שונה המצב בשנת תשנ"א, שאז, לאחר משא ומתן בין המכללה לבין המנחים, ביוזמתם ועל פי דרישתם של התובע ושל מסיקה, משנודע להם על הסכומים שמקבלת המכללה ממה"ט והם חשו מקופחים על פי ההסדר שהיה מקובל עד אז – או אז הושגה הסכמה בין המנחים לבין המכללה בדבר החלת הסכומים והתנאים, על פי נוהלי מה"ט, גם ביחסים שביניהם, כפי שהעלתה על הכתב מנהלת בית הספר במכתבה מיום 22.2.91 (מוצג ת/4), ורק מאז (מחצית שנת הלימודים תשנ"א) חושב התשלום עבור הנחיית פרויקטים, לכל אחד מהמנחים, בהתחשב בסכום שקיבלה המכללה ממה"ט ובהתחשב בשלבי התקדמות הפרויקט".

35. זאת ועוד, עיון בנוהלי מה"ט מלמד, כי הנהלים קובעים סכומים מקסימליים להנחיית פרויקט, אותם רשאית המכללה לגבות מהסטודנטים. בעניין זה העיד מר טומשין כי במקרים רבים, בהם הגיעו הסטודנטים מקומות עבודה גדולים או ארגונים, היה על המכללה להציע שכר לימוד אטרקטיבי. במקרים אלו כלל לא גבתה המכללה מהסטודנטים את הסכומים המקסימליים שבנוהלי מה"ט ובמקרים רבים אף לא נגבו כלל דמי הנחיה בנפרד משכר הלימוד. (פרוטוקול עמ' 26 שורות 12-16, עמ' 31 שורות 17-18). עדותו, בעניין זה, לא נסתרה.

36. כאמור, בסעיף 1 לחוזר מנהל מספר 05-4-50 נרשם, "קובע מה"ט בכל שנה את שכ"ל והתשלומים הנלווים שהמכללה רשאית לגבות מהסטודנטים. המכללות מחויבות שלא לחרוג בגביית תשלום מעבר למתפרסם בחוזר זה" (ההדגשה אינה במקור). מטרת החוזר, כאמור, הינה להציג את גובה שכר הלימוד והתשלומים הנלווים המקסימליים (לרבות התשלום בגין הנחיית פרויקט), לסטודנט בשנת הלימודים.

37. בחוזר מנהל מה"ט מספר 11-4-53 נכתב, כי מה"ט קבע קריטריונים לזכאות החזר חלקי של דמי ההנחיה על מנת לסייע לסטודנטים. מטרת נוהל זה, כפי שצוינה, הינה להגדיר זכאות להחזר חלקי של דמי הנחיית הפרויקטים ולהנחות את המכללות לגבי העברת בקשות להחזר חלקי של דמי הנחיית הפרויקטים, וזאת בלבד.

38. זאת ועוד, מסעיף 13 לחוזר 05-4-50 משנת הלימודים תש"ע עולה כי מכללה שחרגה מתעריף דמי הנחיית פרויקט גמר תחויב כפי הקבוע בסעיף.

39. בעניין זה העיד מר טומשין שמואל: "אני חושב שנהלי מה"ט בכל מה שקשור בשכר לימוד הם נהלים מקסימלים ולא נוהל מחייב כיוון שהם יוצאים למכללה ולא לתלמידים. כשאתה רוצה לגבות כסף מתלמידים אתה לא יכול לבוא ולהגיד לפי מה"ט אתה צריך לשלם ככה וככה, התלמיד לא ירצה לשלם, מה"ט ידע בדיוק שאנחנו והמכללות האחרות גובים פחות כסף מהתלמידים, אף פעם לא הלינו על זה ולא אמרו שאנחנו לא עומדים בכללי מה"ט. אני משוכנע שאם היינו גובים יותר ממה"ט היו באים אלינו בטענות". (פרוטוקול, עמוד 23, שורות 12-16). (ההדגשה אינה במקור).

40. זאת ועוד, בכתבי ההצהרה וההתחייבויות של הנתבעת כלפי מה"ט (ת' 7- ת' 14 לתצהירי התובע) נכתב כי ההכרה של מה"ט תהא תקפה בין במלואה ובין בחלקה או בשינויים על פי שיקול דעתו המקצועית של מה"ט, כל עוד מתמלאות מטעם הנתבעת כל הדרישות המקצועיות והתנאים כפי שיקבעו מעת לעת על ידי גורמי הפיקוח מטעם מה"ט. כמו כן נכתב, כי מה"ט רשאי לבטל את ההכרה במכללה בכל מועד בו יגיע למסקנה כי המכללה חדלה מלמלא אחר הדרישות המקצועיות שעל פיהן ניתנה ההכרה כאמור. בכתבי ההצהרה אף נכתב כי נציגי מה"ט ונציגים אחרים של המשרד יהיו רשאים לבצע פיקוח ובקרה וכי יהיו מורשים להיכנס בכל עת למכללה ולקבל מידע מכל מי שפועל מטעם המכללה ומכל תלמיד. כן יהיו רשאים נציגי מה"ט והמשרד לדרוש ולקבל מהמכללה כל מידע ו/או נתונים הדרושים להם לצורך פיקוח ובקרה.

41. בעניין זה העיד מר טומשין, כי: "המפקחים באו אלינו ובדקו כל מה שהיו צריכים, כולל תכניות עבודה, מערכות שעות, היקפי שעות הוראה כולל פרויקט גמר." (פרוטוקול, עמוד 30, שורות 19-20). גם התובע כתב בסעיף 6 לתצהירו, כי: "...המכללה נהגה בפועל בהתאם להנחיות מה"ט... והיתה נתונה לפיקוח ממה"ט לרבות ביקורים פיזיים של מפקחי מה"ט מספר פעמים בשנה". אם מה"ט היה סבור שהנתבעת לא עומדת בנוהלים, האם לא היה מבטל הוא את ההכרה בנתבעת וכי מדוע הכיר בנתבעת שנה אחר שנה, כפי שעולה ממכתבי ההכרה שצירף התובע (נספחים ת' 15- ת' 23 לתצהירי התובע)?!

42. יתרה מכך, כשנשאל התובע: "ש. למה לא הזמנת לכאן נציג של מה"ט?

ת. לדעתי המסמך של מה"ט מפרט באופן ברור מה מגיע למנחה ומה לא.

ש. למה לא כתבת להם מכתב והיית מציג לנו תשובה?

ת. בגלל שאני לא עו"ד לא חשבתי שזו הדרך הנכונה." (פרוטוקול, עמוד 8, שורות 6-9). בהמשך נשאל: "ש. בסעיף 6 לתצהירך אתה כותב שהמכללה הייתה נתונה לפיקוח מה"ט. מי ביקר?

ת. מפקח מקצועי אשר קירשנבאום..."

ש. למה לא הבאת את קירשנבאום שיסביר את הנוהל?

ת. לא מצאתי לנכון. כתוב שחור על גבי לבן." (פרוטוקול, עמוד 17 שורות 1-4 וכן שורות 8-9).

43. הימנעות התובע מהעדת עדים ומהבאת ראיות רלוונטיות, בהעדר הסבר אמין וסביר, מחזקת את המסקנה, כי העדות ו/או הראיה היו פועלים לרעתו.

44. לאור כל האמור אני קובעת , כי נוהלי מה"ט הרלוונטיים קובעים סכומים מקסימליים כדמי הנחיית פרויקט אותם רשאית המכללה לגבות מהסטודנטים. הנוהל אינו מחייב את המכללה לגבות הסכומים הנקובים. יתרה מכך, התובע כלל לא הוכיח כי המכללה גבתה את דמי ההנחיה המקסימליים או סכומים כלשהם כדמי הנחיה, מהסטודנטים שהנחה נשוא התביעה. יתרה מכך הנוהלים עוסקים במישור היחסים שבין המכללה לסטודנטים בלבד ואינם מחייבים את המכללה במישור היחסים שבינה לבין נותני השירותים למכללה בכלל והתובע בפרט.

45. לא זו אף זו התובע, כאמור, חתם על הסכמי ההתקשרות בינו לבין הנתבעת, לאחר שניהל מו"מ עם הנתבעת ואף דרש דרישות שונות בקשר לסעיפים שונים בהסכמי ההתקשרות. התובע, בטרם חתם שוב ושוב על הסכמים למתן שירותים למכללה, בהם הוסדרה באופן מפורש התמורה בגין הנחית פרויקטים, יכול היה לבדוק האם התמורה הנקובה בהסכמים לתשלום בגין הנחיית פרויקט גמר, מקובלת במכללות אחרות ו/או אם קיימים נוהלים של מה"ט לעניין זה. חתימתו על ההסכמים, כמו גם המו"מ שניהל עם הנתבעת בקשר לסעיפים שונים בהסכמים, מעידה כי התובע נתן הסכמתו לסכומים הנקובים בהסכמים אלו ובין היתר אף לסכום שנקבע בגין הנחיית הפרויקטים.

46. אשר על כן ומכל הטעמים המפורטים לעיל, אני קובעת כי התובע לא הוכיח שהיה על הנתבעת לשלם לו את הסך הקבוע בנוהלי מה"ט לעניין הנחיית פרויקטים, מה עוד שבין הצדדים נחתמו הסכמים אשר קבעו הוראות מפורשות בדבר התמורה בגין הנחיית פרויקטים.

47. באשר לטענה, שהתובע לא קיבל שכר ו/או קיבל שכר חלקי עבור הנחיית סטודנטים שהפסיקו את לימודיהם בטרם השלימו את הפרויקט ו/או נבחנו עליו, יצוין כי התובע בעצמו העיד, כי: "בעצם אני עונה שמה"ט קבע כמה לשלם למנחה כאשר הפרויקט עבר בהצלחה" (פרוטוקול, עמוד 18, שורות 11-12). משהתובע סבור כי נוהלי מה"ט אינם מתייחסים לשאלה כמה יש לשלם למנחה הפרויקט במקרה שהפרויקט לא עבר את ההגנה החיצונית ומשהוסכם בין הצדדים, כפי שעולה מהנספחים שצורפו להסכמים הנ"ל, כי התשלום יבוצע רק לאחר שהסטודנט/ים עבר/ו בהצלחה את ההגנה החיצונית, אני קובעת כי הנתבעת לא נותרה חייבת לתובע דבר בעניין זה.

48. לאור מסקנתי זו, נותר אפוא לדון בטענת התובע כי עובר לחתימת ההסכמים, לא הובאו לידיעתו נוהלי מה"ט. מטענה זו עולה לכאורה טענה נוספת כי אילו הייתה הנתבעת מביאה לידיעתו של התובע את הוראות מה"ט בעניין דמי ההנחיה - לא היה מסכים התובע לתמורה שנקבעה בהסכמים.

האם התובע הוכיח כי הנתבעת הפרה את החובה ליידע אותו בדבר נוהלי מה"ט, ככל שקיימת חובה כזו, והאם התובע ידע ו/או היה עליו לדעת על נוהלי מה"ט הרלוונטיים?

49. התובע העיד, כי לפני שעבד במכללה עסק בחיבור מבחנים לטכנאים והנדסאים מטעם מה"ט ואף שימש כבוחן פרויקטים (פרוטוקול, עמוד 1, שורות 17-18).

50. לשאלת ב"כ הנתבעת: "ש. כלומר לפני שעבדת במכללה, עבדת מול מה"ט, היית בוחן מטעם מור ואח"כ היה לך ניסיון של 13 שנה בעבודה מול מה"ט. כלומר, אני מבין שהכרת את כל הנחיות מה"ט בתחום ההנדסאים והטכנאים?" השיב התובע -

"ת. אמת. הכרתי את כל הנחיות מה"ט בעניין טכנאים והנדסאים בתחום האקדמיה, תוכניות לימודים, דרישות קבלה, מבחנים וכו'" (פרוטוקול, עמוד 2, שורות 17-21).

51. כשנשאל התובע: "ש. בתצהירך סעיפים 3,4 ו-7... אתה מציין כי המדובר בעניין קריטי לעסקי המכללה, כלומר, אתה מסכים שהעובדה שהעבירו אותך לרכז את התחום האקדמי בכל ביה"ס זה בגלל הידע והניסיון שלך בהוראות מה"ט?" השיב -

"ת. נכון עקב הניסיון הרב שלי בריכוז מגמה בצד האקדמי" (פרוטוקול, עמוד 2, שורות 9- 12).

52. התובע העיד, כי על אף הידע והניסיון הרב שיש לו בתחום האקדמי של נוהלי מה"ט בעניין טכנאים והנדסאים, לא היה מודע לנוהלי מה"ט באשר לשכר שיש לשלם למנחה הפרויקט ולטענתו הנתבעת אף לא הביאה הדבר לידיעתו. כך בסעיף 28 לתצהירו כתב, כי: "כחודש לפני סיום עבודתי במכללה בא מנחה (דביר כהן) ואמר לי שבמכללות אחרות משלמים 1,250 ₪ לטכנאי ו-1,800 ₪ להנדסאי בתוספת מע"מ למנחים המגישים חשבוניות. האמת שהיה לי קשה לקבל את דבריו ושאלתי אותו על מה נסמך. כעבור שבוע הציג בפניי הנחיית מה"ט עם הסכומים לעיל, כולל ציון העובדה שכל התשלום יועבר למנחה!".

53. התובע נשאל מדוע לא הביא את מר דביר כהן להעיד שכן היה בידיו לשפוך אור על תגובתו של התובע עת אמר לו כי ישנה הנחיה של מה"ט באשר לסכום שיש לשלם למנחה הפרויקט. "ש. אחרי כל הניסיון והותק הרבים אתה מצפה שנאמין שאחרי 13 שנה בא דביר חודש לפני שאתה מסיים ומציג לך נוהל שעליו לא ידעת. למה לא זימנת את דביר להעיד?"

התובע השיב: "ת. לא חשבתי שצריך..." (פרוטוקול, עמוד 12, שורות 5-7).

54. לא זו אף זו, התובע לא הביא לעדות מנחי פרויקטים אחרים שהועסקו אצל הנתבעת לתמיכה בטענתו, כי הנתבעת לא יידעה את מנחי הפרויקטים בדבר השכר הנקוב בנוהלי מה"ט.

55. הפסיקה קבעה, כי הימנעות בעל דין מהעדת עד ומהבאת ראיה רלוונטית, בהעדר הסבר אמין וסביר, מחזקת את המסקנה, כי העדות ו/או הראיה היו פועלים לרעת אותו בעל דין (ראה ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לד(1) 736, 760; ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר בע"מ, פ"ד מ"ד(4) 595, 602-603).

56. מנגד, העיד מר טומשין שמואל כי: "לקחתי אותו לעבודה כיוון שידעתי שהוא מומחה בתחום. חיברו אותו אליי שני מפקחים של מה"ט שהמליצו בחום לקבל אותו. אחד מהם פיינגולד והשני קירשבוים". מר טומשין אמנם העיד כי הוא בעצמו, לא מסר את הנהלים לתובע ולא ראה את התובע מעיין בנהלים הנוגעים לדמי ההנחיה, אולם העיד כי: "התובע יודע את נהלי מה"ט לגבי כל דבר ועניין, משתתף בישיבות במה"ט, כל הנהלים היו על השולחן שלו, הוא קיבל אותם ממנכ"ל אפיק בצורה מסודרת. לכן גם הגיעו לאיזו סיטואציה שבה התובע עם מנכ"ל אפיק קיבלו החלטה מסודרת איך לטפל בנושא הנחיית הפרויקטים". (פרוטוקול, עמוד 20 שורות 21-22, עמוד 21 שורות 1-3). בהמשך נשאל מר טומשין, האם הנהלים הגיעו למכללה בדואר והשיב: "כן וגם אנחנו הבאנו אותם. חולקו במה"ט בפגישות שהשתתפו בהן גם המנכ"לים וגם התובע" (פרוטוקול, עמוד 21, שורות 13-14).

57. בעניין זה יש לציין, כי בסעיף 5 לתצהיר התובע נכתב, כי: "כללי מה"ט וחוזרי המנהל שלה מפורסמים לציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד התעשייה והמסחר, שם גם מוסבר ומוצהר בין היתר כי: "...המכללות פועלות על פי הנחיות מוגדרות ומתועדות, בשיתוף פעולה מלא עם גורמים מקצועיים במה"ט..."". גם בסעיף 14 לתצהירו, הצהיר התובע, כי: "נהלי מה"ט הינם חלק מההסכם בין המכללה ומה"ט, והם מפורסמים לכלל הציבור באינטרנט...". התובע העיד: "אני יודע לפתוח נוהל באינטרנט" וכשאמר לו ב"כ הנתבעת כי גם הנוהל של הנחיית פרויקט, נמצא באינטרנט, השיב התובע: "אתה צודק. פעם ראשונה שאני רואה את זה כאן אבל אתה צודק. נכנסתי למערכת של מה"ט ושם אפשר לקבל את זה בצורה מפורטת אחרת..." (פרוטוקול, עמוד 2, שורות 24-28).

58. כשנשאל התובע: "ש. עבדת בתור בוחן במה"ט אח"כ אתה 13 שנה מרכז מגמה. אתה לא פתחת את האתר של מה"ט, הרי זה מפורסם לציבור?" השיב -

"ת. לא פתחתי. כל עוד כל הדברים שקיבלתי היו שייכים לאקדמיה ובתחום הכספי לא התעסקתי והאמנתי למכללה לא חיפשתי שם." (פרוטוקול, עמוד 3, שורות 16-19).

59. זאת ועוד, בתצהיר שהגיש התובע נכתב "...המכללה התחייבה ליידע את המועמדים והסטודנטים שלה בנהלי מה"ט", וזאת כפי שעולה מכתבי ההצהרה וההתחייבויות של הנתבעת כלפי מה"ט שצורפו כנספחים לתצהיר. יחד עם זאת, בהמשך ציין התובע כי: "נוסח כתבי ההתחייבות וחוברת ההכרה במכללות מפורסמים אף הם לציבור הרחב באתר האינטרנט של משרד התעשייה." (סעיפים 11 ו-13 לתצהיר התובע).

60. לאור כל האמור לעיל, בשים לב לנסיונו של התובע, היכרותו את מה"ט ונוהליה ומשלא הביא התובע עדים לתמיכה בגרסתו כי קיבל אך ורק את נוהלי מה"ט הנוגעים לנושאים אקדמאים ולא ידע על נוהלי מה"ט הרלוונטיים, והואיל ומדובר בעדות יחידה כמשמעותה בסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971, איני מקבלת את גרסת התובע וקובעת כי התובע לא הוכיח שהנתבעת לא יידעה אותו ו/או שלא ידע על נוהלי מה"ט ולפיכך אף לא הפרה הנתבעת את החובה, ככל שהייתה מוטלת עליה כזו, ליידע את המנחה בנוגע לגובה דמי ההנחיה.

61. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התביעה שכנגד

62. בפתח הדברים יצוין, כי הנתבעת זנחה בסיכומים טענותיה, למעט הטענה בדבר תשלום המע"מ לתובע, ביתר. לפיכך, אתייחס לטענה זו בלבד.

63. הנתבעת טענה, כאמור, כי בפועל שילמה לתובע תשלומים ביתר בגין הנחיית הפרויקטים. לטענתה, כפי שעולה מהסכמי ההתקשרות, התמורה הכספית בגין הנחיית הפרויקטים כללה בחובה את רכיב המע"מ, אך בפועל, עקב טעות, שולמה התמורה בצירוף מע"מ.

64. התובע טען, כי חלק מעילת התביעה שכנגד התיישנה ויש לסלק על הסף כל טענה או תביעה הנוגעת לתאריך מוקדם מיום 12.5.04. עוד טען התובע, כי התמורה המוסכמת לא כללה את רכיב המע"מ.

65. עיון בהסכמים ובנספחיהם מעלה, כי למעט ההסכם שנחתם ביום 13.4.08, בו נקבע כי שכר הנחיית פרויקטים כולל את המע"מ, אין בהסכמים האחרים ו/או בנספחיהם כל התייחסות לנושא המע"מ באשר לתמורה בגין הנחיית הפרויקטים. הנתבעת לא טענה כי נעשה הסכם בעל פה באשר לתשלום רכיב המע"מ בגין הנחיית פרויקטים ומשכך אין להידרש לשאלה האם סיכמו הצדדים בעל פה כי התמורה בגין הנחיית הפרויקטים תכלול בתוכה את רכיב המע"מ. יש להוסיף בעניין זה, כי הנתבעת אף לא טענה שיש להשלים את רכיב המע"מ כאמור בסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, אלא ההפך הוא הנכון, הנתבעת טענה, כי "כפי שעולה מהסכמי ההתקשרות, התמורה הכספית הנ"ל כללה בחובה את רכיב המע"מ" (סעיף 9 לכתב התביעה שכנגד).

66. זאת ועוד, הנתבעת לא צירפה אסמכתאות באשר לסכום התמורה ששולמה לתובע בגין הנחיית הפרויקטים. החישוב שביצעה הנתבעת התבסס על הערכות התובע, כפי שצוין בתצהיר שהגיש מר שמואל טומשין – "התובע מעריך בתצהירו, כי במהלך השנים 2003 עד 2009 הוא הנחה כ – 515 תלמידים – 370 מתוכם במסלול טכנאים, ו 145- מהם במסלול הנדסאים (כמפורט בסעיף 37 לתצהיר התובע, ובנספחים ת 37 עד ת 44 לתצהירו. בהסתמך על נתוניו של הנתבע, עולה כי התובעת שילמה לנתבע תשלומי יתר בסך 57,132 ₪" (סעיפים 52-53 לתצהיר שמואל טומשין). למרות האמור, בכתב ההגנה שהגישה הנתבעת אמדה היא את תשלומי היתר ב-55,000 ₪ (סעיף 25 ח' לכתב ההגנה של הנתבעת).

67. מר טומשין שמואל נשאל בעניין זה: "ש. אתם טוענים בכתב ההגנה ובתביעה ששילמתם לתובע תשלומים ביתר בטעות. התביעה של התובע הוגשה במרץ 2010, למרות זאת המשכתם לשלם לתובע את תעריף היתר כביכול גם במשך שנה אחרי כן. אני מפנה לת/60-ת/62 שאלה חשבוניות שהתובע הוציא לכם עבור דמי הנחיה שעוד נשארו אחרי מרץ 2010."

מר טומשין השיב: "ת. או שכנראה לא שמו לב או שבהסכם האחרון שחתמנו איתו זה היה פלוס מע"מ. אין לי מושג.

ש. גם התביעה הנגדית היתה שנה ומשהו אחרי. למה לא כללתם את התשלומים האלה?

ת. אני לא התעסקתי בכתיבה של כתב ההגנה והתביעה שכנגד. מה שאני הגשתי אני עברתי. על כתב ההגנה לא עברתי. על התביעה שכנגד לא עברתי.

ש. מי במכללה מוסמך לאשר תביעות?

ת. יש מנכ"לית שיכולה לאשר דבר זה. אני עובד אצלה." (פרוטוקול, עמוד 35, שורות 1-10).

68. עוד נשאל מר טומשין : "ש. בהסכמים שצירפת לתצהיר שלך למשל נ/4, נ/5, נ/6, לא כתוב כאן בכלל שדמי ההנחיה כוללים מע"מ. בתעריף שעה כן נכתב כולל מע"מ.

ת. לא. יש ברוטו/כולל מע"מ. יש מקרים שיש מחיקות של הכולל מע"מ ואז זה לא כולל. יש מקרים שזה כולל מע"מ." (פרוטוקול, עמוד 35, שורות 11-14).

בהמשך נשאל: "ש. מפנה אותך לנ/6 בכלל אין כאן תעריף בנוגע לפרויקטים ולשעות.

ת. כנראה שיש טעות בזה שלא החתימו אותו.

ש. אז איך אתה תובע החזר תשלומים ביתר על סמך נ/6 שלא מפורט בו בכלל כמה יעקב צריך לקבל.

ת. יכול להיות שיעקב לא נתן הנחיית פרויקטים בקורס הזה. אני לא יודע." (פרוטוקול, עמוד 36, שורות 4-7).

69. יתרה מכך, כשנשאל מר טומשין:

"ש. הם טעו רק לגבי התובע?

ת. לא. גם לגבי המרצים האחרים.

ש. תבעת מהם החזר?

ת. לא.

ש. כי זו לא באמת טעות.

ת. זו באמת טעות. זו דעתך. יש לי את הזכות לתבוע ואולי אתבע בעתיד." (פרוטוקול, עמוד 37, שורות 4-9).

70. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי הנתבעת לא עמדה בנטל המוטל עליה במשפט האזרחי ולא הוכיחה כי ההסכמים ו/או נספחיהם שנחתמו בין התובע לבינה קבעו כי שכר הנחיית הפרויקטים הנקוב כולל את תשלום המע"מ. זאת ועוד, הנתבעת אף לא הציגה אסמכתאות באשר לתמורה שקיבל התובע עבור הנחיית הפרויקטים. לאור זאת, אני קובעת כי הנתבעת לא הוכיחה שהתובע נותר חייב לה סך כלשהו בגין תשלום המע"מ.

71. לפיכך, התביעה שכנגד נדחית אף היא.

72. לאור האמור בפסק הדין ומשהתביעה העיקרית והתביעה שכנגד נדחו שתיהן, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ד29 בספטמבר, בהעדר הצדדים.