1. הנתבעת גב' מרינה קומיזרקו (להלן: "הנתבעת") רשמה את בתה סבטלנה ללימודים אצל התובעת לשנת הלימודים 2008-2009. הנתבעת הפקידה בידי ציפי פקידת התובעת המחאות דחויות לצורך תשלום עבור שכר הלימוד. הנתבעת חתמה על טופס הנקרא: "כרטיס תלמיד" הכולל בתוכו גם תנאים, תקנות והצהרת תלמיד.

הנתבעת שילמה דמי הרשמה.

2. עם תחילת שנת הלימודים הודיעה סבטלנה שאיננה רוצה להמשיך ללמוד בבית הספר של התובעת.

3. הנתבעת הורתה על ביטולן של ההמחאות אשר לא נפרעו.

4. ביום 3/12/09 הוגשו לביצוע 9 שטרות על סך 379 ₪ כל אחד. ההמחאות היו לחודשים ינואר, פברואר, מרץ, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר 2009.

5. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע שטר ועל פי החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל, התיק הועבר לבית משפט השלום.

עובדות אלו אינן שנויות במחלוקת.

טענות התובעת:

6. מדובר בתביעה שטרית לאכוף על הנתבעת לפרוע את 9 ההמחאות על סך 379 ₪. על פי

כרטיס התלמיד עליו חתמה הנתבעת, הרי משהודיע תלמיד על הפסקת הלימודים לאחר

שהלימודים התחילו, אינו זכאי להחזר שכר לימוד כלשהו. התובעת מציינת שההמחאה

הראשונה שניתנה לה שז"פ הינו ביום 15/10/08 נפרעה. עוד מציינת התובעת כי למרות שהיתה זכאית לא להחזיר את כל ההמחאות ואת כל שכר הלימוד, הרי הסכימה שהנתבעת תשלם רק 60 אחוז משכר הלימוד.

7. היות ומדובר בתביעה שטרית, קיימת חזקה כי הנתבעת קיבלה תמורה בגין השיקים שמסרה ומשכך נטל הראייה מוטל עליה והיא לא הרימה את הנטל הזה. לפי דעתה של התובעת אין ספק כי היא סיפקה לנתבעת את שירותי הלימוד שהתחייבה, הנתבעת יכלה להמשיך וללמוד אצל התובעת אלא שהיא בחרה שלא לעשות כן (אני מניחה כי אך טעות קולמוס היא המייחסת את אי המשך הלימודים לנתבעת ולא לבת סבטלנה).

8. ב"כ התובעת סבור כי הוכח במשפט שעדותה של הנתבעת אינה נכונה, ואמינותה התערערה כליל. בנוסף, הבת נתנה תצהיר אך היא לא נחקרה, היות והתצהיר זהה לתצהיר האם, ומכיוון שנתגלו סתירות בעדותה של האם הרי ברור שאותן סתירות נתגלו גם לגבי תצהירה של הבת. התובעת סבורה כי הנתבעת היא זו שהיתה אמורה לזמן את הפקידה "ציפי" על מנת לחזק את עדותה דהיינו כי "ציפי" הבטיחה לה כי היא תוכל להפסיק את הלימודים ולקבל בחזרה את ההמחאות וגם לאחר ביטול הלימודים ציפי הבטיחה שההמחאות תישלחנה בדואר. משלא הזמינה הנתבעת את ציפי, הרי חזקה כי אילו היתה מזמינה אותה היתה מעידה כנגדה.

עוד נטען כי התובעת היא כי עדותה של הנתבעת לגבי שם המזכירה היא עדות כבושה שאין לקבלה ובנוסף לכך הרי מדובר בעדות בעל פה כנגד עדות בכתב.

9. ב"כ התובעת מציין בסעיף 46 לסיכומים כי לגבי מתן הבטחה על ידי המזכירות, העיד מר פנחס מטעם התובעת כי המזכירות נשאלו ולא ידעו במה מדובר. נותר לציין כי ב"כ התובעת התנגד לכל עדות שמיעה, סברה וכו'.

10. ב"כ התובעת טוען בסיכומיו כי הנתבעת חתמה על טופס הרשמה ב – 30/3/08 ולא ב – 1/9/08 כפי שטוענת הנתבעת וכי באותו יום שילמה הנתבעת את דמי ההרשמה בסך 100 ₪ ואף הקבלה לעניין זה הומצאה לבית המשפט. לכן ברור והוכח כי זה היה המועד הנכון של רישום סבטלנה ללימודים ובכך נסתרה באופן מהותי גרסתה של הנתבעת וברור כי מדובר בגרסה בלתי אמינה לחלוטין, ואין לקבל את גרסתה כי היא השתכנעה על ידי גב' ציפי לרשום את הבת ללימודים לקראת סוף חודש אוגוסט.

טענות הנתבעת:

11. הנתבעת טענה כי רשמה את הבת ללימודים בתאריך 1/9/08 בעלות כוללת של 4,843 ₪. היא שילמה דמי הרשמה בסך 395 ₪ ונתנה 12 שיקים נוספים על סך 379 ₪ כל אחד. הנתבעת מאשרת כי אכן חתמה על טופס ההרשמה אך לא נמסר לה עותק ממנו ולא היה זה ב – 30/3/08. כל הפרטים בטופס מולאו לאחר שהיא חתמה עליו. עוד הצהירה הנתבעת כי בזמן מעמד ההרשמה נמסר לה על ידי בית הספר כי הימים הראשונים הם תקופת ניסיון וכי אם הבת לא תסתדר תוכל לבטל את הרישום ולא תחול עליה כל חובת תשלום .

מכיוון שהבת אומנם כעבור יומיים הודיעה כי איננה רוצה להמשיך ללכת לבית הספר, היא הודיעה על כך למזכירות אשר הבטיחה כי השיקים יוחזרו לה.

אף על פי כן השיק הראשון של שכר הלימוד שמועד פרעונו היה 11/10/08 נפרע, ומאחר ושאר השיקים לא הוחזרו, ניתנה הוראת ביטול.

12. מבחינה משפטית היה כישלון תמורה מלא בגין העסקה ולכן אין חובה עליה לפרוע את השיקים. לכל היותר על התובעת להסתפק בדמי הרישום ובשיק שכבר גבתה ואין מקום לחייבה לפרוע את שאר השיקים.

13. הנתבעת צירפה לכתב ההתנגדות את רשימת השיקים ומדובר ב – 12 שיקים שמהווים את התשלום עבור שכר הלימוד ושיק אחד על סך 295 ₪ שזמן פרעונו היה ספטמבר 2008.

מהלך המשפט:

14. הצדדים נחלקו בשאלה מתי בוצע הרישום האם ב – 30/3/08 כפי שנראה על גבי טופס הרישום וגם הקבלה על סך 100 ₪ (מוצגים ב/1 ו – ב'2) או האם ב – 1/9/09 כטענת הנתבעת. ב"כ הנתבעת ביקש לאחר שמיעת העד מטעם התובעת והנתבעת כי בית המשפט ימנה גרפולוג לצורך בדיקה זו. הבקשה נדחתה.

15. מטעם התובעת העיד מר פנחס שהוא מנהל הגבייה של התובעת. הוא לא נכח בזמן ההרשמה וגם לא מכיר את הנתבעת באופן אישי אלא כל העובדות עליהן העיד התבססו על התחקיר שהוא עשה והרישומים בבית הספר.

16. התובעת לא זימנה להעיד את המזכירה ציפי למרות שידעה שזו המזכירה שחתימתה נמצאת על טופס ההרשמה וידעה על טענותיה של הנתבעת כלפיה. אין מקום לטענה כי הזכרת השם ציפי הוא עדות כבושה שעה ששמה מופיע על טופס ההרשמה. הנתבעת הוכיחה לכאורה כי ציפי דנן הבטיחה, הבטחה הגיונית וסבירה. על התובעת היה להרים את הנטל להפריך גירסה זו. ציפי היא פקידה שעדיין עובדת ובשליטתה, משלא זומנה להעיד ע"י התובעת המשמעות היא כי היתה מחזקת את עדות הנתבעת ומאשרת כי אכן הובטח לסבטלנה ולאמה כי הימים הראשונים הם ימי נסיון ואם לא תרצה ללמוד ותוחזרנה ההמחאות למעט דמי רישום, נוהל הגון תקין וסביר.

17. הנתבעת העידה בעצמה. בתה סבטלנה אשר מסרה גם היא תצהיר לא נחקרה. ב"כ התובעת ויתר על חקירתה תוך שהוא שומר על טענותיו כנגד עדות שמיעה סברה וכי אין באי חקירתו משום להודות בעובדה מהעובדות המפורטות בתצהירה של סבטלנה. בנוסף למסמכים שצורפו לתצהירי הצדדים וכן לבקשה לכתב ההתנגדות, הוגשו לבית המשפט המקור של כרטיס התלמיד וכן העתק משוחזר של קבלה ובה מפורטים 14 שיקים כאשר הראשון ברשימה הוא על סך 295 ₪ וכל השאר על סך 379 ₪ (ב/2). התאריך על ההעתק המשוחזר הוא 1/9/08.

על פי החלטת בית המשפט מיום 21/2/11 התובעת המציאה העתק קבלה מס' 11382 מיום 30/3/08 על סך 100 ₪.

18. במהלך המשפט הוגשה בקשת הנתבעת ליתן צו לחברת "הוט" להוציא פלט שיחות מהתקופה הנטענת כי בה רשמה את בתה לבית ספרה של התובעת וזאת על מנת להוכיח כי לא היתה כל שיחה באותו זמן. יש לציין כי הנתבעת טענה והעידה כי היו שיחות שכנוע רבות מצד בית הספר לשכנע אותה לרשום את בתה לבית הספר של התובעת.

ניתן אכן צו אך בסופו של דבר לא הומצא לבית המשפט כל פלט.

דיון והכרעה:

19. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והעדויות, אני מוצאת לנכון לדחות את התביעה ולקבוע כי אכן עומדת לנתבעת הגנת כישלון תמורה מלא ואין היא חייבת לפרוע את יתרת השיקים אשר לא נפרעו ועל התובעת להחזיר לה את כל השיקים המצויים ברשותה.

20. אינני מקבלת את טענותיו של ב"כ התובעת כי כביכול היו בעדותה של התובעת סתירות היורדות לשורש העניין וכי אין בפניי גרסה עובדתית מהימנה. המצב העובדתי עליו אין מחלוקת, הוא כי כעבור יומיים בתה של הנתבעת הפסיקה את הלימודים, לימודים שאמורים היו להמשך שנה שלמה.

21. אינני רואה חשיבות מהו התאריך שבו נרשם הטופס 30/3/08 או 1/9/08 ומשום שאינני סבורה שבקביעת מועד הרישום יש משום להשפיע על תוצאת המשפט לא נענתי לבקשה למינוי גרפולוג או מומחה לכתבי יד, גם אם יכול היה להגיע למסקנה מתי נכתב התאריך על הטופס, האם לאחר שהנתבעת חתמה עליו או לפני כן.

22. אכן לפנינו תביעה שטרית אך אין היא מנותקת מעסקת היסוד וחלים עליה גם דיני החוזים כמו שחלים דיני השטרות.

23. כאשר נטענת טענת זיוף בשטר, הנטל הוא לא על הנתבעת אלא דווקא על התובעת להוכיח שאין זיוף במסמך המהווה חלק מן התביעה. משהועלתה טענת הנתבעת כי התאריך הרשום על גבי הטופס הוא תאריך לא נכון על התובעת היה להוכיח כי אין זה כך. על התובעת היה לזמן את העדה ציפי כדי שתסתור, אם היתה יכולה לסתור, את טענות הנתבעת לעניין ההבטחות שנשמעות הגיוניות ביותר כי אם הילדה לא תרצה להמשיך בלימודים לא תחויב יוחזר לה הכסף ותוחזרנה לה ההמחאות למעט דמי הרישום.

יש לזכור כי מדובר בנערה הלומדת בבית הספר ולא באדם מבוגר שנרשם ללימודים ומבין או אמור להבין את הנאמר בתקנון וכמו-כן גם את כל התנאים לנושא החזרת שכר הלימוד. לתובעת רשת של בתי ספר בהם לומדים גם אנשים מבוגרים וכמדומני שכרטיס התלמיד הוא נוסח אחיד של הקורסים המיועדים למבוגרים והן בית הספר שאליו נרשמה בתה של התובעת שהיתה נערה בלבד.

24. אני מאמינה לנתבעת, כי ציפי הבטיחה לה שאם אכן הבת לא תרצה להמשיך ללמוד, יוחזר לה שכר הלימוד. הבטחה זו נראית לי הגונה ונכונה. מדובר בילדים שעדיין אינם בוגרים. סביר מאוד להניח כי אם הנתבעת היתה יודעת שהיא חייבת לשלם את כל שכר הלימוד גם אם הנתבעת לא תרצה להישאר בלימודים לא היתה רושמת אותה מלכתחילה. תימוכין לכך שכל השיקים נמסרו בתאריך 1/9/08 ובהעתק המשוחזר אותו המציאה התובעת בעצמה. לא למותר לציין כי לא מדובר בהעתק משוחזר לצורך המשפט שכן הבקשה הוגשה לביצוע ב – 3/12/09 דהיינו ההעתק המשוחזר מתאים למקור והשיקים אכן נמסרו ב – 1/9/08 בעת שרשמה התובעת את בתה לבית הספר. עדותה זו לא נסתרה. התובעת כשלה באי הזמנתה של ציפי להעיד.

אין בכך משום לקבוע כי חס וחלילה זויף כרטיס התלמיד בנושא המועד הרשום עליו או הקבלה שהומצאה אחר כך לבית המשפט, שכן זו יכולה להיות גם טעות אנוש. שעה שהתובעת לא הזמינה את ציפי להעיד, וחובה זו כאמור היתה מוטלת עליה ולא על הנתבעת, ועל אף שאינני סבורה כי יש חשיבות לתאריך זה, תישאר השאלה מדוע מופיע התאריך הזה על הטופס ללא תשובה.

25. שאלה שלא נמצא לה פתרון הוא מדוע הגישה התובעת רק 9 שיקים לביצוע בשעה שאמורים להיות ברשותה עוד 3-4 שיקים על סך 379 ₪ כל אחד.

26. התובעת טוענת כי בכך שהנתבעת לא זוכרת כמה שיקים מסרה 12, 13 או 14 יש משום להצביע על חוסר אמינותה. אינני סבורה כך.

למעלה מן הצורך, שכן לא הוגשה תביעה על פי עיסקת היסוד, יש לומר כי

מלבד עמדתה של הנתבעת להוכחת ההגנה בדיני שטרות של כישלון תמורה מלא, עומדת לה גם ההגנה בדיני החוזים. מדובר בחוזה חד צדדי כאשר התובעת היא מנסחת את החוזה.

27.  אכן מטרת דיני השטרות, היא להקנות לשטר מעמד המתקרב לזה של כסף מזומן. להשגת מטרה זו, שהיא נשמת אפם של דיני השטרות, נקבעו כמה וכמה הלכות (רע"א 22/85 ס.ט.ס אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ ואח' (20/6/1985).

אבל השטר אינו חזות הכל, ועקרונות של צדק והתנהלות הוגנת ומוסרית, אינן נדחות מפניו.

אמנם, התביעה הינה תביעה שטרית, בה נטל ההוכחה מוטל על כתפי הנתבע להוכיח, כי אין הוא חייב לפרוע את שטר החוב, מחמת כשלון תמורה מלא ו/או כל הגנה שטרית העומדת לזכותו, וזאת הוכיחה הנתבעת.

  השטר אינו "עומד בבדידותו" (ראה : רע"א 2443/98 להלן), ואין להסתכל על השטר במנותק מעסקת היסוד, וכאשר חומר הראיות מאפשר לבית המשפט לקבוע ממצא עובדתי, אין עוד חשיבות על מי נטל השכנוע.

 28. כידוע, בית המשפט מסתכל על התמונה כולה. הזכות השטרית צריכה להיות מופעלת בתום לב, כדברי כב' הנשיא ברק, רע"א 2443/98 מאיר ליברמן ואח' נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פד"י נג(4) 804, 812 : " אכן, ככל זכות, גם הזכות השטרית צריכה להיות מופעלת בתום-לב. בהפעלתה יש לקיים את אמות-המידה של מוסר חברתי וצדק הראויים לחול ביחסים הבין-אישיים בישראל. בקביעת רמתה של אמת-המידה יש להתחשב, בין השאר, באופי היחסים שבין הצדדים, ובעובדה שיחסים אלה הוסדרו ביניהם, בין השאר, באמצעות שטר...השטר אינו עומד בבדידותו. היחסים השטריים פועלים במסגרת הנורמטיבית הכללית של המשפט. הדין הכללי החל על התנהגותו של כל אדם, חל גם על התנהגותו של הזכאי או של החייב על-פי השטר".

            הדברים יפים גם לענייננו.

29. על פי ההלכה יש לפרש את החוזה בצורה שלא יביא לתוצאה אבסורדית המשוללת היגיון מסחרי או כדאות כלכלית ובנסיבות העניין ברי כי הנתבעת לא היתה חותמת על מסמך שיחייב אותה לשלם שכר לימוד של שנה שלמה כאשר בתה אינה לומדת כלל. הערה בסיכומי התובעת כי ניתנו לנתבעת שירותי לימוד, היא אמירה מקוממת שכן גם התובעת יודעת שהנתבעת לא למדה בבית הספר ואף לא בתה.

30. איני רוצה להרחיק לכת ולומר כי יש חוסר תום לב מוחלט בהתנהגות התובעת, אך יש לאבחן בין אנשים מבוגרים החותמים על כרטיס תלמיד לבין הנסיבות כפי שמופיעות כאן דהיינו ההורה רושם את הילד ללימודים ואילו הילד או הילדה אינם רוצים להמשיך בלימודים. אילו היתה סבטלנה לומדת בבית הספר מספר חודשים, היה מקום לקבל את עמדתה של התובעת ומשלא למדה כלל, אין התובעת זכאית לקבל את שכר הלימוד אשר שולם בהמחאות הדחויות שנתנה אותם הנתבעת ב – 1/9/08.

אי לכך על פי דיני השטרות והן על פי דיני החוזים, אין מקום לקבל את התביעה.

31. ההתנגדות לביצוע שטר מתקבלת והתביעה נדחית והליכי הוצאה לפועל יבוטלו.

התובעת תחזיר לנתבעת את כל ההמחאות המצויות ברשותה.

פסק דין זה חל גם על המחאות שלא הוצגו לביצוע, שהתקבלו מהנתבעת אצל התובעת.

32. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ובשכר טרחת עורך בשיעור של 3,500 ₪.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏י"ג חשון תשע"ג, ‏29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.