1. התובעת, העוסקת בביצוע עבודות חשמל ועבודות אלקטרומכניות, ביצעה עבודות, כקבלן משנה עבור הנתבעת, העוסקת בעבודות תשתית וכבישים, ברחוב יוספטל בבת ים, על-פי הזמנת חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ (להלן: "המזמין").

2. התמורה שסוכמה בין התובעת לנתבעת הייתה "גב אל גב" אל מול התמורה המגיעה לנתבעת מהמזמין, בניכוי אחוזים מוסכמים.

3. בין הנתבעת למזמין נתגלעו חילוקי דעות ובעקבותיהם הופסקה עבודת הנתבעת בפרויקט, לפני שהסתיימה, בשנת 2007. כמו כן נתגלעו בין הנתבעת למזמין חילוקי דעות כספיים.

4. לטענת התובעת בכתב התביעה, הנתבעת מסרבת לשלם לה את יתרת התמורה, וכן אינה מעמידה לעיונה את ההתחשבנות שבינה לבין המזמין, כפי שעשתה במקרים קודמים בהם התקשרו הצדדים בהסכם בו התמורה שולמה לתובעת "גב אל גב" אל מול ההסכמים של הנתבעת עם המזמינים באותם פרויקטים.

5. לטענת התובעת, על-פי שנמסר לה מאת הנתבעת, היו הנתבעת והמזמין בגישור שהסתיים.

6. ככל הידוע לתובעת, קיבלה הנתבעת מהמזמין, עבור חלקה של התובעת בביצוע העבודות, 1,600,000 ש"ח.

7. כן טוענת התובעת כי נמסר לה שהנתבעת ביקשה מהמזמין לזקוף חלק מהתמורה על חשבון פרטי עבודה אחרים כדי להימנע מהעברת הכספים לתובעת, אם כי לא ידוע לתובעת אם המזמין הסכים לבקשה זו.

8. התובעת טוענת כי העבודה הוזמנה ממנה על ידי הנתבעת, לאחר שלנתבעת היה הסכם עם המזמין. הנתבעת העבירה לתובעת את כתב הכמויות והמחירים שהיא התחייבה בהם כלפי המזמין, והוסכם בין התובעת לנתבעת כי התובעת תבצע את העבודות שבכתב הכמויות בהנחה של 25% ממחירי הנתבעת למזמין, ובהנחה של 19% מאותם מחירים לגבי עבודות שאינן בכתב הכמויות, קרי: עבודות נוספות.

9. התביעה הוגשה לחשבונות וכן לתשלום סך של 1,600,000 ₪.

10. הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי לתובעת אין זכות לקבלת חשבונות באשר הייתה קבלן משנה של הנתבעת בלבד, ואין בין הצדדים יחסי שותפות או נאמנות. כמו כן טוענת הנתבעת כי היא שילמה לתובעת תשלומים ביתר, וממילא אינה חייבת לה סכום כלשהו.

11. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בשאלה האם קמה לתובעת זכות לקבלת חשבונות, אולם טרם חקירת העדים הגישו הסדר דיוני לפיו יגישו סיכומים בשאלה זו, ללא צורך בחקירת העדים. בעקבות זאת הגישו הצדדים סיכומים וניתן פסק דין על ידי כבוד השופט ד' מור המחייב את הנתבעת לגלות בתצהיר את כל החשבונות שהגישה למזמין בקשר לפרויקט ואת כל התקבולים שקיבלה בגין כל חשבונותיה אלו וכן את הסיכומים שהושגו בקשר לכך בהליך הגישור או כל הליך ברור אחר של התמורה עבור ביצוע הפרויקט בין הנתבעת והמזמין.

12. בעקבות פסק הדין החלקי גלתה הנתבעת לתובעת מסמכים שונים, ובין היתר מסמך הנחזה להיות החשבון הסופי של הפרויקט לאחר בדיקתו בידי מר סלמן וכן מכתב נוסף ובו הכרעתו של מר סלמן בעניינים נוספים (להלן: "החשבון הנחזה להיות סופי" או "החשבון").

13. לאחר קבלת המסמכים הגישה התובעת בקשה לפסק דין חלקי. לטענתה, מהחשבון הנחזה להיות סופי עולה כי אושר לנתבעת סך של 872,205 ₪ (נומינאלית לשנת 2007). התובעת זכאית, על-פי החוזה שבין הצדדים ל- 75% מהסכום, דהיינו לסך של 654,153 ₪ (ללא מע"מ). לפיכך, הגיע לתובעת, בשנת 2007, סך של 755,546 ₪ כולל מע"מ. מאחר והנתבעת עצמה טוענת כי היא שילמה לתובעת 366,318 ₪ כולל מע"מ, הרי שלשיטת הנתבעת עצמה, זכאית התובעת לתשלום נוסף בסך של 389,228 ₪ נכון לדצמבר 2007, ובגין כך הוגשה הבקשה למתן פסק דין חלקי.

14. הנתבעת הגישה תגובה (פעם אחת על ידי בא-כוחה הקודם, עו"ד פז רימר, ופעם שנייה, על ידי בא-כוחה הנוכחי, עו"ד ישראל ליכטנשטיין), ולטענתה, מקדימה התובעת את המאוחר בבקשה למתן פסק דין חלקי ויש לקיים בירור בחלקה השני של התובענה, דהיינו בירור החשבונות. לחילופין, יש לקיים דיון ובו חקירת המצהיר מטעם התובעת. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת, כי בפועל החשבון לא אושר, והסכומים המפורטים בו לא אושרו אלא תוקנו על ידי הבודק, תוך שהנתבעת מפנה לתיקונים בכתב יד על גבי החשבון. לטענתה, אילו נסכמו הסכומים שאושרו לנתבעת בפועל לתשלום, היה הסכום מגיע כדי סך של 470,506 ₪, אשר בניכוי 25%, היו מביאים לסך של 352,879 ₪ אשר שולם לתובעת.

15. בעקבות זאת טוענת התובעת, גם אם נלך לשיטתה של המשיבה, ונחשב את הסכומים בהתאם לתיקונים בכתב יד, "השורה התחתונה" המתקבלת היא שהיתרה שאושרה לנתבעת לתשלום על ידי המזמין היא סך של 567,350 ₪, בתוספת מע"מ בשיעור 16%, סה"כ 658,126 ₪. חלקה של התובעת - 75%, דהיינו 493,595 ₪, ובהפחתת הסכום שקיבלה בסך 366,318 ₪ (כולל מע"מ) – סך של 127,227 ₪ נכון לדצמבר 2007.

דיון והכרעה.

1. דין הבקשה למתן פסק דין חלקי על סך של 127,276 ₪ נכון לדצמבר 2007 – להתקבל.

2. תביעה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בראשון, מתבררת שאלת זכותו של התובע לעצם קבלת החשבונות. בשני, בהנחה שבחלק הראשון הוכרה זכותו לקבלת החשבונות, נבחנים החשבונות עצמם.

3. בשלב השני של החשבונות מוטל הנטל על הנתבע להוכיח את נכונות החשבונות שהגיש.

4. בעקבות פסק הדין החלקי שניתן בשאלת הזכות לקבלת חשבונות, גלתה הנתבעת לתובעת מסמכים שונים, ובין היתר החשבון הנחזה להיות סופי.

5. על יסוד החשבון הגישה התובעת את בקשתה למתן פסק דין חלקי. הנתבעת טוענת כי יש לקחת בחשבון את התיקונים שנעשו בכתב יד על גבי החשבון, וכי אם יסכמו אותם סכומים, התוצאה שתתקבל היא התמורה שאושרה לה, ואשר התקבלה על ידה.

6. מדובר בחשבון אריתמטי גרידא.

7. בדקת הסכומים שתוקנו בכתב יד מעלה כי הסכומים הם כפי שפורט על ידי התובעת בתשובתה האחרונה (התשובה לתגובה שהוגשה על ידי הנתבעת באמצעות עו"ד ליכטנשטיין). קר: סה"כ - 567,350 ₪, אשר 75% מהם הוא סך של 425,512 ₪, בצירוף מע"מ בשיעור של 16% - 493,594 ש"ח. התובעת קיבלה, גם לשיטת הנתבעת, 366,38 ₪. לפיכך ישנו סכום שאינו שנוי במחלוקת, העולה אף מהחשבון הנטען על ידי הנתבעת, בסך של 127,276 ₪ (כולל מע"מ), נכון לדצמבר 2007.

8. מאחר וסכום זה עולה מחישוב אריתמטי הנערך על יסוד טענות הנתבעת, שעליה מוטל הנטל להוכיח את חשבונותיה, הרי שלצורך חיוב הנתבעת בסכום זה, אין צורך בחקירת עדים.

9. לאור כל האמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 127,276 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.08 ועד למועד התשלום.

כן תשלם הנתבעת לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 10% מסכום פסק דין חלקי זה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום .

ניתן היום, א' חשון תשע"ג, 17 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.